האזור בו הוא פעל: קפואה - בצפון מערב ואוריה - בדרום מזרח
אמפיתאטרון בקפואה - המקור:ויקישיתוף
אחימעץ בן פלטיאל (1017 - 1054) היה היסטוריון ומשורר יהודי, אשר ידוע בעיקר בשל חיבורו ספר יוחסין - מגילת אחימעץ.
אחימעץ היה נכדו של פלטיאל הנגיד ובנו של שמואל בן פלטיאל. הוא נולד בקפואה ובילדותו התחנך אצל אביו. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר והוא היחיד מבניו של אביו שהגיע לבגרות. בשנת 1054 חיבר אחימץ את חיבורו "מגילת היוחסין", פרוזה חרוזה המתארת את תולדות משפחתו מהמאה ה-9 ועד ימיו.
מגילת היוחסין[]
ראו כאן:ספר יוחסין - מגילת אחימעץ
בפתח המגילה נאמר: "היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירכי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054 , וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבלים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייני שאיטליה הקדמונים הנוכרים במגילה."
והוא ממשיך בתאור משפחתו:"...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פישון, ... עם הגולה אשר טיטוס הנקלה, אל העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו גרלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונבן [י עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם."
אבי המשפחה הראשון שנזכר הוא רבי אמיתי "ולו היה ' בנים, נאים והגונים. חכמים ונבונים. רעתנים ופיימנים, מלמרים ומשננים. לתלמירים המהוננים. נסיכים נגידים. מביני סורים. חרוזי חרוים. יודעי רזים, בחכמה צופים. בבינה מצפים. ובערמה מצפצפים. בספר הישר משכילים, ובסור המרכבה מסתכלים,
המגילה מהווה מקור מהימן לתולדות היהודים בתקופתו של אחימעץ, אם כי בנוסף לתיאורים היסטוריים הנחשבים למדויקים, היא מכילה גם אגדות וסיפורי נפלאות.
בסוף הספר, כתב אחימעץ בן שמואל כך:
"אני הוא אחימעץ בן שמואל בן פלטיאל. אני חיברתי ספר זה בו רשמתי את קורות משפחתי ושאר היהודים באותה התקופה... אני מברך את השם תוך הלל והודיה על כי סייעני לסיים ספר זה...";
הוא נפטר באוריה שבפוליה
קישורים חיצוניים[]
אמפיתאטרון בקפואה - המקור:ויקישיתוך
מהויקיפדיה העברית[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
רבי אחימעץ בן פלטיאל (1017, קפואה, איטליה – 1054/1060, אוריה, שם) היה היסטוריון ופייטן יהודי-איטלקי, שנודע בשל חיבור הכרוניקה "ספר היוחסין" ("מגילת אחימעץ").
אחימעץ נולד בשנת 1017 בעיר קפואה שבדרום איטליה למשפחה יהודית עתיקה ומיוחסת: אביו שמואל בן פלטיאל שימש שר הכספים והמסים באיטליה, בממלכתו של הח'ליף אבו תמים אל מואיז, וסבו רבי פלטיאל הנגיד כיהן כנגיד הקהילות במזרח במאה ה-10 וכראש השרים בממלכה. אחיו של אחימעץ מתו בגיל צעיר, והוא היחיד מבני אביו שהגיע לבגרות.
בחודש אדר ד'תתי"ד (1054) חיבר אחימעץ את הכרוניקה "מגילת היוחסין" – חיבור פרוזה בחרוזים, המתאר את תולדות המשפחה והקהילה מהמאה ה-9 ועד זמנו של אחימעץ. המגילה מכילה זיכרונות ותיאורים היסטוריים שהחוקרים רואים בהם מקור מהימן (במגבלות הז'אנר הספרותי) לתולדות היהודים בקהילות דרום איטליה בשלהי האלף הראשון. לצִדם מצויים במגילה אגדות ומעשיות. על רקע תולדות משפחת אחימעץ, מתארת המגילה בין השאר את סבלם של היהודים במערב אירופה, ובמזרח התיכון וצפון אפריקה בצל הכיבוש הערבי. רבים מבני משפחתו (בהם שפטיה, אמיתי בר שפטיה, פלטיאל) היו מנהיגי קהילות באיטליה, במצרים ובמקומות נוספים, ונטלו חלק נכבד במאורעות המרכזיים בימיהם, ועל כן מהווה המגילה תעודה היסטורית חשובה כמקור לאירועים בתולדות עם ישראל בעת ההיא.
בפתח החיבור מסופר כי "היא מגילת יוחסין לרבי אחימעץ בירכי פלטיאל משנת ד' תתי"ד 1054, וספר בה ייחוס אבותיו, ונלווה אליהם לקט רשימות וסיפורי המקבלים לסיפורי המגילה, וגם ילקוט פיוטים אשר לפייני שאיטליה הקדמונים הנוכרים במגילה." ואחימעץ ממשיך בתיאור משפחתו: "...מאבותיי כהובאו. באנייה בנהר פ[ישון] [...] עם הגולה אשר טיטוס ה[גלה.] העיר ביופי כלולה, ובאורן עלו, ושם נקהלו [ ] גדלו, ובמעשים נתעלו. ורבו ופרו ועצמו ונב[ ] עמר מהם. מניניהם, מבני בניהם." אבי המשפחה הראשון שנזכר הוא רבי אמיתי.
סגנון המגילה מזכיר את ספרות המקאמות העברית שהתפתחה בהמשך בעיקר בספרד ובפרובאנס, אך עם זאת ברור כי זו יצירה יהודית מקורית לחלוטין.[1]
הכינוי "מגילת אחימעץ" ניתן לחיבור על ידי בנימין קלאר, שההדירהּ.
המגילה נתגלתה ונתפרסמה בידי א' נובויאר ב-1895, ויצאה מאז בעוד מהדורות.
בשנת תשכ"ה (1965), לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, יצאה לאור בהוצאת אקדמון החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון", בעריכת זאב בן-חיים. מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז – החל בהתקנתו של המקור וכלה בהעמדת הקונקורדנציה שלו. ואמנם כבר בחוברת זו מוצגת דרכו של המילון כפי שהיא עתידה להינקט בשינויים מעטים בלבד עד ימינו שלנו. חיבורו של אחימעץ בן פלטיאל הותקן על פי כתב היד היחיד בעולם. כתב היד המקורי, המכיל חיבורים שונים בכתיבות שונות, שמור בספריית הקתדרלה של העיר טולדו. נוסח המקור הותקן כמות שהוא – "ללא כל חיסרון וללא שינוי בכתיב".
קישורים חיצוניים[]
- ספר יוחסין ("מגילת אחימעץ"), אוקספור תרח"מ-1888, מהדורה סרוקה באתר "דעת"
אחימעץ בן פלטיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- אחימעץ בן פלטיאל, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ – על בנימין קלאר, מהדיר "מגילת אחימעץ"
- אריה מֶנצֶ'ר, ביקורת ספרים: מגילת אחימעץ, בתוך: בית מקרא (סב א), טבת-אדר תשל"ה, מובא באתר "דעת"
- ראובן בונפיל, מיתוס, רטוריקה, היסטוריה? עיון במגילת אחימעץ, באתר האגודה ללימודי ימה"ב והרנסאנס, אוניברסיטת חיפה
הערות שוליים[]
- ↑ חננאל מאק, מדי מודינה עד רות ורנה, באתר הארץ, 3 באפריל 2008