חאן מנולי

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

חאן מנולי - המקור:הויקיפדיה העברית

חאן מנולי - המקור - הויקיפדיה העברית

ח'אן מנולי הייתה אכסנייה לעוברי אורח ביפו בבעלות ארמני בשם מנוּ‏לי. היה שימשה תחנה מרכזית של העגלות שנסעו למושבות הראשונות. אליה הגיעו בני המושבות לשם עריכת קניות של מוצרים ולשיווק תוצרתם. הח'אן כונה על ידי משה סמילנסקי "מרכז המושבות ביפו". בסביבתו היו גם המוסדות אשר סייעו לקליטת העולים: ועד חובבי ציון והמשרד הארצישראלי.

הח'אן היה במזרח העיר, במקום בו מצטלבים הדרכים: מזרחה לירושלים, דרומה לעזה, צפונה לחיפה וכן באמצעות הדרך לירושלים הגיעו גם למושבות בשפלת יהודה.

ניתן לבקר באזור הח'אן הנמצא ממזרח ל"ככר השעון", בדרך ל"שוק הפשפשים".

מרכז מסחרי

בני המושבות הגיעו אל סביבות הח'אן במטרה למכור את יבוליהם ולקנות את צרכיהם. משה סמילנסקי מתאר כי הם הגיעו בדרכים המקובלות אז: "מי ברגל, מי רכוב על חמורו ומי בעגלה". האכסניה, בנוסף להיותה למגורי אורחים, היו בחצר שלה מחסנים לסחורות. במקום היו גם אורות לשהייה לחמורים שעימם הגיעו המתיישבים ליפו ולפרות ולשוורים שקנו בשוקי העיר או שהביאו אותם למכירה. גם הגמלים שהביאו לעיר את המטענים גדולים יותר, כמו שקי החיטה או כדי שמן נהגו להביא לח'אן.

מרכז ציבורי

ביפו של אותם הימים, מספר משה סמילנסקי לא היו מוסדות ציבור: לא בית עם, לא מועדון ואפילו לא ספריה. התחליף למקום כינוס בציבור היהודי נמצא בחצר הח'אן. המקום נשאר להיות מרכזה של הקהילה היהודית בער עד שהוקמו המרכזים הציבוריים והתרבותיים.

מלבד היות הח'אן מרכז מסחרי היו לו גם תפקידים נוספים. הוא היה הבית שבו המתינו החולים שהובאו ליפו עד שימצא רופא שייבוא לבקר אותם. החולים היו שוכבים על מחצלות נקייות בחצר עד לבוא הרופא, יבדוק את מצבם וירשום את התרופות הדרושות להם. ביפו של אותם הימים היה רק רופא יהודי אחד. והיה אם החולה היה נזקק לאשפוז היה עליו להמתין עד אשר יתפנה מקום בבית החולים הקטן שהיה בעיר - בית חולים שער ציון.

כאשר היה צריך לנקות את בית החולים באופן יסודי, כמו בערב פסח, החולים הועברו לח'אן מנולי. כמו כן, שהו בח'אן החולים, אשר קרוביהם לא היו מסוגלים לשלם עבורם את דמי האישפוז.

בח'אן התאספו עסקני הציבור שבאו מהמושבות על מנת לתכנן את פעולותיהם בתחום הפוליטי פנימי.

החצר שימשה כעין "ככר העיר". אם היה מזדמן למקום מבקר עם עיתון מירושלים או מחו"ל, הוא היה קורא את תוכנו בפני הציבור והם ניהלו בינהם ויכוח. משה סמילנסקי מספר כי הערבים, נהגי הגמלים, שהמתינו מסביב, לא הבינו מדוע היהודים צועקים זה על זה ללא מקח וממכר.

בח'אן היו סוחרי קרקעות. אלה המתינו לבאים מחו"ל על מנת להציע להם קרקעות ברחבי הארץ.

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, מרכז המושבות ביפו - 1890 (בתוך) אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך ב'.