|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
מפת אזור השריפה - החץ על בית אורן
תמונות מהשריפה שהתקבלו ממשטרת ישראל - נמצאות בויקישיתוף
לקח לעתיד[]
אוריאל ספריאל כתב בהארץ ביום 18 ינואר 2011 מדוע נשרף הכרמל :"לאחר השריפה בכרמל ב-1989 התבקשה "הוועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל" להמליץ לממשלת ישראל "על צורת ממשק שתעזור למניעת שריפות בעתיד". שנה קודם הוקמה בארצות הברית ועדה דומה, בעקבות שריפת הגן הלאומי ילוסטון. שתי הוועדות הכירו בשריפות כרכיב באקולוגיה של היער, בין אם הוצתו באופן טבעי (ברקים) ובין אם בידי אדם, מכיוון שהן מעודדות התחדשות מגדמים ושורשים, הפצת זרעים ונביטתם. כך, לא רק שהיער משתקם מעצמו אלא שדווקא אטיות השיקום מביאה לבלימת השריפה הבאה. היא נעצרת כאשר היא מגיעה לשטחי יער שתהליך שיקומם לא הסתיים, ולכן דליקותם נמוכה.
המסקנה:הכרמל לאחר השריפה. במקום לשקם עצים, כלומר לנטוע, יש לשמר תהליך טבעי
תמונות מאזור השריפה - פסח תשע"א[]
סרטונים[]
|
|
אסון השריפה בכרמל - הווידאופדיה |
ההר הירוק תמיד |
Fire Aircraft And Firefighters From Around The World Join To Tackle Forest Infero, |
-| השריפה בכרמל: הסופר-טנקר בפעולה - למטה מימין |
קובץ:שריפת ענק ביערות הכרמלcarmel fire www.haifa24.net|thumb|300px|left
השריפה בכרמל - לפי הויקיפדיה העברית[]
השריפה בכרמל (או אסון הכרמל) פרצה בחנוכה ה'תשע"א, 2 בדצמבר 2010. בשעה 11:00 בבוקר התלקחה בכרמל שריפת יער עזה, שכילתה יער וצמחיה בשטח נרחב בין עוספיא, בית אורן, שכונת דניה בחיפה, טירת הכרמל ומושב מגדים. בשריפה נספו 41 אנשים,[1] כ-17,000 איש פונו מבתיהם, קרוב ל-50 קמ"ר (50,000 דונם) וכ-5 מיליון עצים עלו באש.[2] כבר ביומה הראשון הפכה השריפה לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל.[3]
הפתיח לערך בויקיפדיה העברית - הקש כאן לקריאת המשך הערך
בית אורן[]
(המקור:הויקיפדיה העברית)
בית אורן הוא קיבוץ בדרום רכס הכרמל, השייך למועצה אזורית חוף הכרמל.
שם היישוב מציין את יערות האורן הגדלים בסביבות הקיבוץ.
היסטוריה[]
גרעין המייסדים של היישוב הוקם ב-1934 והורכב מחברי "הבחרות הסוציאליסטית" יוצאי פולין ורוסיה. חברי הגרעין עבדו הכשרה במגדיאל וב-1 באוקטובר 1939 הקימו את יישובם בכרמל במסגרת "חומה ומגדל". בעת הקמתו הוא היה היישוב היהודי היחיד בכרמל. כעבור שנה עבר למקום הקבע שלו ובהמשך הצטרפו אליו קבוצות וגרעיני הכשרה נוספים.
הקיבוץ שימש כבסיס אימונים של ארגון "ההגנה". ב-1945 סייעו חברי הקיבוץ למבצע "פריצת מחנה עתלית" לחילוץ מעפילים ממחנה המעצר.[4] בקיבוץ קיים אתר הנצחה לצנחני היישוב שנספו במלחמת העולם השנייה, וכן פסל "הציפור הפצועה" של הפסלת חנה אורלוף לזכרם של שלושת הצנחנים תושבי בית אורן ויגור שנספו ב"אסון מעגן" ב-1954.[5]
בשנת 1961 שקע הקיבוץ בחובות גדולים.[6]
ב-1995 הפך בית אורן ליישוב קהילתי, לאחר שבשנת 1987 עבר משבר כלכלי חריף. מאז עבר המשק "הפרטה" והוא פועל בשיטת התקציב הדיפרנציאלי. נכון ל-2010, בישוב מתגוררים כ-400 תושבים, מהם 220 חברים ו-180 תושבים.
ב-2 בדצמבר 2010 פרצה השריפה בהר כרמל באיזור עוספיה שבכרמל, אשר התפשטה לשטח קיבוץ בית אורן וסביבתו. עשרות בתים נשרפו ותושבי האזור נאלצו להתפנות.
כלכלה[]
כלכלת בית אורן מתבססת בעיקר על תיירות, בשל מיקומו בלב יערות הכרמל ואזור "שווייצריה הקטנה". ביישוב בית מלון, ספא, חוות סוסים, מרכז לאופני הרים, מועדון לילה הפועל בסופי שבוע ואולם אירועים. בנוסף מתפרנסים תושבי הקיבוץ מגידולי שדה ובננות, לול תרנגולות וממפעל למוצרי הלחמת מתכת.
קישורים חיצוניים[]
- אתר הקיבוץ
- יעקב לזר, בית בפארק, באתר הקיבוצים
- אפרים תלמי, בית אורן על הכרמל, "דבר"
רוח חמסין[]
לרוח שהייתה השפעה רבה על התפתחות השריפה
חמסין (בערבית خمسين – חמישים) הוא רוח מדברית חמה ויבשה המנשבת באזור צפון אפריקה והמזרח התיכון, בדומה לסירוקו וסמום. התופעה נגרמת בשל שקעים ברומטריים שנעים ממדבר סהרה מזרחה לאורך חופיו הדרומיים של הים התיכון בתקופה שבין חודש פברואר לחודש יוני.
החמסין מנשב בעיקר במצרים, שם הוא מופיע בסביבות חודש אפריל, ומביא עמו כמויות אדירות של אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין הרוחות מגיעות למהירות של 140 קמ"ש והטמפרטורה עולה בשיעור של עד 20 מעלות צלזיוס על פני פרק זמן של שעתיים[7].
על פי האמונה הערבית העממית, מספרם של ימי החמסין בשנה הוא חמישים, ומכאן שמה של תופעה זו. זאת, אף על פי שהחמסין אינו מנשב בדרך כלל בתדירות של יותר מפעם בשבוע. ישנה סברה נוספת שחמישים ימי החמסין מקבילים לחמישים הימים שבין חג הפסחא לחג הפנטקוסט.[8]
במהלך מסעו של נפוליאון במצרים התקשו החיילים הצרפתים לעמוד בפני החמסין. בעת שהמקומיים הלכו לתפוס מחסה, החיילים הצרפתים התעלמו מהמתרחש עד שכבר היה מאוחר מדי.[9] באופן דומה, גם במערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה נאלצו החיילים הגרמנים וחיילי בעלות הברית לעצור באמצע הקרב בשל חסימת שדה הראייה וההפרעות האלקטרו-מגנטיות. הפרעות אלו נגרמו כתוצאה מהחמסין והוציאו מכלל שימוש את המצפנים.[10]
בעברית החמסין הוא שם נרדף לשרב – גלי חום ויובש, אשר מופיעים בארץ ישראל בעיקר בתקופות המעבר, בין חורף לאביב ובין הקיץ לסתיו. כמו כן, למילה משמעויות פוליטיות בישראל, שכן זה היה שם הביטאון שהוציאו חברי מצפן בשנות ה-70' וה-80' של המאה ה-20.
"רוח קדים" שרקיה[]
תאור שמצאתי בפורום תפוז
ה"שרקיה" (רוח דרומית-מזרחית שמגיעה מן המדבר, נכנסת לרמת הגולן, ומפה לכיוון הים דרך הכרמל) הזאת נוראית, אני שומעת את הנהמה שלה בחוץ, את משבי הרוח שמגיעים פתאום בבת אחת, וחושבת שכל משב כזה שמגיע אלי, עוד כמה דקות יגיע אל הכרמל ויבעיר את הכל מחדש. כשאתם שומעים ברדיו רוחות מזרחיות תדעו שאנחנו נכנסים לכוננות, אורזים את כל השולחנות והכיסאות מהחצר שלא יעופו וישברו. וסוגרים את כל החלונות הרמטית שהבית לא יתמלא באבק. צריך להרגיש את הרוח הזאת כדי להבין עם מה מתמודדים שם הכבאים. אם רק תיפסק הרוח (ולפי הצפי זה יהיה רק ביום א'), הכיבוי יהיה יותר פשוט. אני שונאת את ה"שרקיות" הללו, ובד"כ הן רק בעונות המעבר, אבל השנה, זה כבר חודשים הרוחות הללו, ועכשיו יחד עם האש ..............
המקור:הרוח, הרוח, הרוח - שתיפסק כבר הרוח הזאת - מאת KYT1
נחל שיח[]
(מתוך הויקיפדיה העברית)
בוסתן כיאט שבנחל שיח הוא אחד מאתרי הטבע הטעונים ביותר השוכנים בלב ילבה של העיר חיפה. על אף העארכים הרבים המצויים בו והמטיילים הרבים הפוקדים אותו לאורך כל השנה, מוזנח האתר ומתפורר. צריך לשפץ ולהחזיר לו את זוהרו המקורי, למה לא עכשיו מה שבטח יבוא מחר?
נחל שיח (בערבית: ואדי עין-א-סיאח או ואדי סיאח; בתרגום לעברית: "נחל המטיילים") הוא נחל אכזב בצפון מערב הכרמל. ראשיתו בתוככי העיר חיפה, והוא זורם מערבה לים התיכון. הנחל זורם בין שכונת כבאביר המשמשת כמרכז למוסלמים האחמדים בישראל ובין שכונת כרמליה. בהמשך עובר הנחל דרך כפר סמיר.
לאורך הנחל יש שני מעיינות, עין שיח (סיאח) ועין משוטטים; האחרון קרוי על שם "אגודת המשוטטים" שפעלה בחיפה בראשותו של פנחס כהן החל בשנות השלושים, ממנה צמחו החברה להגנת הטבע ושבט משוטטי-הכרמל של תנועת הצופים. בערבית קרוי המעיין "עין אל פרג'" (בעברית: מעיין הישועה), ולפי המסורת היהודית והנוצרית, ממימיו שתה אלישע הנביא כאשר שהה בכרמל.
באפיק הנחל ישנם שרידי כנסייה כרמליטית מהתקופה הצלבנית וכן מערה ששימשה את הנזירים, המכונה מערת קומתיים. לפי המסורת הנוצרית אליהו הנביא עצמו התגורר במערה זו. בחלקו התחתון של הנחל ניצב בוסתן כיאט - בוסתן נטוש שהיה שייך למשפחת כיאט, אחת המשפחות הערביות העשירות בחיפה שלפני קום המדינה. עצי הבוסתן מושקים ממי עין שיח באמצעות מערכת תעלות. קיימות כיום תכניות לשקם את הבוסתן כאתר תיירותי.
בחלקו התחתון של הנחל, ליד בית הקברות כפר סמיר, גדלה אוכלוסייה של שיחי חלבלוב השיח. זוהי האוכלוסייה היחידה של מין זה בישראל, והיא מרוחקת מרחק רב משאר אוכלוסיות המין, המפוזרות לאורך חופי הים התיכון, ולכן הינה חשובה מאד לשימור. האוכלוסייה הצטמצמה עם השנים עקב הרחבת בית הקברות במעלה ההר, וקיימים לחצי פיתוח נוספים, כמו תוכניות להרחבת שכונת כבאביר ולסלילת כביש גישה תחתי אליה, העלולים לגרום להכחדת חלבלוב השיח בישראל.
הצומח הטבעי בנחל, במיוחד בחלקו העליון, הולך ונדחק בעקבות התפשטותם של מספר מינים פלשניים של צמחים: חמציץ נטוי, כובע הנזיר, אילנתה בלוטית, ופרקינסוניה שיכנית.
קישורים חיצוניים[]
- וידאו המציג את בוסתן כיאט שבנחל שיח, 8/09
- סרטון של הנוף הפאנורמי של נחל שיח
- תמונות ותיאור על בוסתן כיאט באתר רשימות, 9/09.
- כתבה מצולמת על נחל שיח כולל תרשים מאתר yoaView
הערות שוליים[]
- ↑ הכבאים: התחלה של אופטימיות, חדשות 2
- ↑ אחיה ראב"ד, קק"ל: 50 אלף דונם עלו באש בשריפה בכרמל, באתר ynet, 4 בדצמבר 2010
- ↑ פוראת נסאר, שירותי הכבאות נלחמים באש: "השריפה הגדולה בתולדות ישראל, זה שדה קרב", חדשות 2, 2 בדצמבר 2010
- ↑ נפרצה גדר התיל - 208 מעפילים שוחררו מעתלית, "דבר"
- ↑ אנדרטת "הציפור הפצועה" לזכר שלושה שצנחו, אתר גלעד
- ↑ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה במסגרת הישובים המודרכים, "דבר"
- ↑ מחבר לא ידוע, Egypt Climate and Weather, Tour Egypt.
- ↑ Lane, Edward William (1973 [1860]). An Account of the Manners and Customs of the Modern Egyptians. With a new introduction by John Manchip White. New York: Dover Publications. P. 488.
- ↑ Burleigh, Nina (2007). Mirage. New York: Harper. P. 135.
- ↑ DeBlieu, Jan (1998). Wind. New York: Houghton Mifflin. P. 57.
מועצה אזורית חוף הכרמל[]
- יישובים קהילתיים: קיסריה · עתלית
- כפרים יהודיים: עין הוד
- קיבוצים: בית אורן · החותרים · מעגן מיכאל · מעיין צבי · נווה ים · נחשולים · עין כרמל · שדות ים
- מושבים: בית חנניה · גבע כרמל · דור · הבונים · כרם מהר"ל · מגדים · עופר · עין אילה · צרופה · ניר עציון
- מושבות: בת שלמה
- כפרים ערביים: עין חוד
- מוסדות: כפר הנוער מאיר שפיה · כפר גלים · כפר צבי סיטרין · ימין אורד