במורד הר הכרמל מצוייה המערה בין חורשת עצים
המבנים לשירות עולי הרגל שנבנו בכניסה למערת אליהו - ויקישיתוף, צילם:אבי דרור
פנים המערה - 2007
המערה לפני- 1899 ויקיפדיה ניר 909
פנים המערה 1893
מערת אליהו היא מערה המצויה בחיפה על צלע הר הכרמל. לפי המסורת העממית הסתתר בה אליהו הנביא בברחו מפני מלכי ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל. מערת אליהו קדושה ליהודים [1]. הם מבקרים בה לעיתים קרובות, ביחוד רבים המבקרים, מבין הספרדים תושבי חיפה, טבריה וצפת אשר מבלים בה בחודש אב, ביום ראשון, אחרי שבת נחמו [2]יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי [3], בו קיים שקע, בדומה למיקום ארון הקודש [4][5]. בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות . במערה, היום רק מחוץ למערה, נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן , כמקובל במקומות קדושים.
תאור המקום[]
המערה מצויה בין שכונת בת גלים לפיסגת "חותם הכרמל" - סטלה מאריס. עולים למערה מדרך ההגנה (כביש חיפה - תל אביב) ורחוב אלנבי . העליה היא בשביל נוח וכולל מדרגות. המערה חצובה בסלע, בדמות חדר גדול עם גומחה לכיוון דרום . מידות המערה: 14.40 מטר אורך, המחולק היום לחצי: החלק האחד לתפילת גברים וחלקו השני לתפילת נשים. רוחב המערה : 8.00 מטר והגובה : 5.00 מטר. חדר גדול חצוב בקיר המערבי: אורך: 3.60 מטר, רוחב: 2.80 מטר וגובה 2.30 מטר.
הערבים קוראים למקום הזה בשם : אלח'צ'ר ( קרי: אלח'דר) זהו כינויו של אליהו הנביא ופרושו בערבית: ירוק, כי "אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית".
הנוצרים הערבים קוראים לו בשם מר אליאס ולהר הכרמל "ג'בל מר אליאס" - הר הקדוש אליהו.
הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו - מדרש הנביאים (School of the Prophets). המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל. בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים להתיישב באזור המערה, אולם בשל התנגדות השלטונות העות'מאניים התיישבו הנזירים במעלה ההר, וקידשו את המערה המצוייה כיום בשטח המנזר של סטלה מאריס.
הקדושה ליהודים[]
לפי אמונה עממית השהות במערת אליהו יכולה לרפא חולי רוח. הם היו מובאים למערה ממקומות רחוקים. את החולים נהגו להשאיר במערה ימים אחדים בתקוה שה"ששטן" יצא מהם ויתרפאו בזכות אליהו הנביא. הביקור במערה כונה בשם : "הזיארה של חיפה".).[5]
האגדה מספר כי שעל הר הכרמל התגלה המלאך מיכאל לאליהו הנביא: "מיכאל השר הגדול של ישראל, גלה לאליהו הנביא על הר הכרמל ( בארמית: טורא דכרמל) הקץ והזמן של אחרית הימים. הסודות האלה מובאים במדרש אליהו הנביא [6].
הנוסע היהודי רבי בנימין מטודילה שבקר בחיפה ובכרמל בשנת 1175 כותב: " ובתחתית ההר שם מקברי ישראל רבים. ושם בהר מערת אליהו, עליו השלום. ועשו שם בני אדום הצלבנים במה וקראו לה שאן אליש (סנט לואיס [5].
בימי הביניים היו הרבה עולי רגל יהודים מבקרים במערת אליהו. אחד מהם כותב בשנת1742: " וכשנכנסנו לשם (למערה) נחה עלינו רוח אלוקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... וכל מי שנכנס לזאת המערה טמא, מיד יוצאים קלוחים של מים נובעים מארבע פינות המערה ורוחצת עצמה, ובזאת יודעים שטמא היה שם [7].
מבקר אחר מספר על ביקור במערה בשנת 1835: " ומצאנו שם הרבה יהודים. ויהי כאשר התחלנו להתפלל אז התפילה היתה נובעת בפה ועינינו זולגות דמעות אשר מעולם לא התפללתי כן, אז הבנתי כי אדמת קודש היא וגם כתבנו שמינו על הכותל [8]
כתובות מהמערה[]
על קירות המערה יש חרותות של מנורת שבעת הקנים. כן מצויה כתובת עברית שנמצאה במערה : "יצחק בן כומה" (ראו גלריה) צילם:דניאל ונטורה
![הכתובת יצחק בן כומה](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cave_of_elihau_6.jpg "Cave of elihau 6.jpg (1.23 מ"ב)")
![מנורת שבעת הקנים - ראו למטה](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cave_of_elihau_1.jpg "Cave of elihau 1.jpg (1.09 מ"ב)")
![מנורת שבעת הקנים - ניתן להבחין רק בקווים כללים](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cave_of_elihau_5.jpg "Cave of elihau 5.jpg (564 ק"ב)")
חפירות ארכאולוגיות[]
ההיסטוריונים סבורים כי המערה התקדשה רק בראשית התקופה הביזנטית, בהסתמך על כתובות הקיר החקוקות בה (הגרפיטי) מתקופה זו. המערה התקדשה באיסלאם בתקופה מאוחרת יותר.
כתובות עבריות עם שמות יהודיים במערת אליהו[]
הרצאתו של פרופ' אשר עובדיה, כתובות עבריות עם שמות יהודיים במערת אליהו שלמרגלות הר הכרמל, בכנס הבינלאומי ה-12 לחקר השמות היהודיים שנערך באוניברסיטת בר-אילן בכ"ז באדר תשע"ה, 18 במרץ 2015.
הערות שוליים[]
- ↑ זאב וילנאי מדגיש כי הקדושה המקובלת למערה היא ליהודים
- ↑ השבת הראשונה אחרי תשעה באב.
- ↑ לכיוון התפילה - ירושלים
- ↑ לפי צילום פנים מערה משנת 1912 עיטורי המוסלמים מוצבים בפינת המערה ולא בגומחה
- ↑ 5.0 5.1 5.2 מקור:זאב וילנאי, מערת אליהו , חיפה ואתריה
- ↑ מקור: זאב וילנאי', עמוד 24
- ↑ מקור: אגרת מסע של חיים בן עטר - מובא בספרו של זאב וילנאי
- ↑ מקור: קורות העיתים לישורון בא"י - מובא בספרו של זאב וילנאי
לקריאה נוספת[]
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל : חיפה, העמקים,הגליל, החרמון, הוצאת "תוּר" - ארץ ישראל, ירושלים, הוצאה - 1941, מהדורה שלישית - 1948.
- אלי שילר - בהשתתפות יוסי בן ארצי, חיפה ואתריה, אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 37-39, מארס 1985, ירושלים
- שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה 1993.
קישורים חיצוניים[]
- תמונות ממערת אליהו
- תיאור המערה באתר העמותה לתיירות ונופש חיפה.
- תאור המערה באתר מקראנט.