בית הכנסת העתיק בפקיעין

Pekiin bet kneset — בית הכנסת היהודי העתיק בפקיעין

DSC09357B K3 — תבליט המנורה, מימי בית שני - צילם:בת השלום

בשנת 1873 (תרל"ג) שופץ במרכז הכפר פקיעין בית כנסת ובחודש ניסן באותה שנה נחנך. את המימון להקמת בית הכנסת נתן יהודי מביירות בשם רפאל הלוי. כתובת המנציחה את תרומתו מצויה במשקוף בית הכנסת.

תולדות המקום

בית הכנסת הוקם במקום בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. בשנים 1926 ו-1930 התגלו בבית הכנסת שני לוחות אבן עתיקים אשר הוצבו בבית הכנסת ב"שימוש משני" בעת הקמתו. התברר כי אלו לוחות אבן מימי בית שני אשר היו ככל הנראה חלק מבית כנסת קדום.

על שני לוחות האבן ישנם תבליטים. באחד תבליט של מנורה, למרגלותיה של המנורה שופר ומחתה מצדה האחד ולולב מצדה השני. על לוח האבן השני ישנו תבלטי של שער מפואר , לצד השער שני עמודים ומעליהם מעין קונכייה. מקובל להניח שהתבליט מתאר ארון קודש. שני לוחות האבן מוצגים בבית הכנסת.

בבית הכנסת נמצאו גם שרידי ספר תורה עתיק שעל פי ההערכה הגיעו בידי פליטים שנסו מירושלים לאחר חורבן בית שני[1].

בית הכנסת בתקופה החדשה

יצחק בן צבי חקר בין היתר בספרו שאר ישוב את בית הכנסת העתיק, ובתקופת נשיאותו אף יזם שיפוץ של המקום. הקשר בינו לבית הכנסת בא לידי ביטוי בכך שחזית בית הכנסת מופיעה על צדו האחורי של שטר 100 ש"ח, בו מופיע דיוקן הנשיא.

כיום בית הכנסת מתוחזק בידי מרגלית זינאתי, ממשפחת זינאתי שחיה עשרות דורות בפקיעין, המתגוררת בסמוך לו. בבית הכנסת מתקימים תפילות במניין.