Family Wiki
Advertisement

הערך הועתק מהויקיפדיה העברית ב-15 נובמבר 2009 גניזת_קהיר קישור לויקיפדיה


Cairo Genizah Fragment

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם

Degam geniza

דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות)

גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו ב"גניזה" בעליית הגג של "בית הכנסת בן עזרא" בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.

תולדות הגניזה[]

בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, נבנה בשנת 882 על חורבות כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו יהודים מירושלים את הקרקע והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012, ונבנה מחדש. הרמב"ם כששהה בקהיר נהג להתפלל בבית כנסת זה, ולכן בית הכנסת נקרא גם: הרמב"ם.

בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כ"גניזה", כלומר מקום לאיסוף ספרי קודש וגליונות שהתבלו ואי אפשר להשתמש בהם עוד. לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים - כתבי בית דין, כלכליים - אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.

קיום הגניזה לא נשמר בסוד, ובמאות ה-18 וה-19 כבר ניסו כמה תיירים יהודיים לבדוק את תוכנה. אולם כיוון שלא פעלו באופן מקצועי, ובשל אי סדר והאבק שהיו במקום, לא עלה הדבר בידם. בנוסף האמינו בני הקהילה שמוטלת קללה על מי שייקח ספרים מן הגניזה. סוחרי עתיקות מקומיים מכרו כמה ספרים מן הגניזה לתיירים עשירים כמזכרות.

גילוי הגניזה[]

בשנת 1864 ביקר הנוסע הירושלמי יעקב הלוי ספיר בגניזה והוציא ממנה מספר דפים. את תיאור מסעו למצרים פרסם בספרו "אבן ספיר" שיצא לאור בגרמניה בשנה ההיא. בעקבות ביקורו החלו אנשים נוספים להוציא חומר מן הגניזה. בשנת 1893 הוציא לאור הרב שלמה אהרן ורטהיימר איש ירושלים את הכרך הראשון של בתי מדרשות, שהכיל מדרשים קטנים מכתבי יד מן הגניזה.

בשנת 1896 קנו שתי בנות העיר קיימברידג' שבאנגליה שביקרו בקהיר כמה כתבי יד מן הגניזה, ובשובן לעיר הראו אותן לחוקר שניאור זלמן (Solomon) שכטר שישב אז באוניברסיטת קיימברידג'. להפתעתו גילה שכטר שמדובר בקטעים מן הנוסח העברי של ספר משלי בן סירא מן המאה ה-3 לפנה"ס, שהיה ידוע עד אז רק בנוסח היווני שלו. שכטר נסע למצרים מטעם האוניברסיטה, ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. לאחר שקיבל רשות מבני הקהילה אסף את החומר ושלח אותו לאנגליה. הוא העריך בשעתו שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים.

חלקים מן האוסף הגיעו ל[ספריות חשובות רבות, בהן בסנקט פטרבורג, בודפשט, וינה, שטרסבורג, פריז[, לונדון, אוקספורד, מנצ'סטר, בית המדרש לרבנים בניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון ועוד. חומר שהיה בכמה ערים אירופיות, בהן ברלין, פרנקפורט וורשה אבד בזמן מלחמת העולם השנייה. אולם רובו של החומר (כ-70%) נמצא בקיימברידג', באוסף על שם טיילור-שכטר בספריית האוניברסיטה.

חקר הגניזה[]

Solomon Schechter

שניאור זלמן שכטר חוקר את מסמכי הגניזה

מחקר הקטעים שנאספו מן הגניזה עוד רחוק מלהסתיים. כל הענפים בחקר היהדות, תולדותיה וכתביה קיבלו תרומה עצומה מהעיון בטקסטים שנמצאו בגניזה, ובהם אלפי מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגטין, ואלפי ספרי הלכה, דקדוק]] עברי, מחשבת ישראל, מיסטיקה יהודית ו[שירה, מתקופת הגאונים ועד תקופת האחרונים.

כמה קשיים עומדים בכל זאת בפני חוקרי הגניזה:

  • מצבם הגרוע של רוב הספרים (מדובר, כזכור, במאספה של ספרים שיצאו משימוש)
  • חומר רב שנמצא בדפים בודדים ואף בקרעי דפים שצריכים השלמה
  • הצורך בפענוח של צורות כתב וכתיב שכבר אינן מוכרות, ושל כתב שדהה או נמחק
  • בעיות בקביעת הכרונולוגיה של הקטעים והמהימנות שלהם

כך או כך, מחקר הגניזה נמשך, כאמור, גם היום במחלקות למדעי היהדות ברחבי העולם.

פרויקט הגניזה[]

ראו ערך מורחב:פרויקט פרידברג לחקר הגניזה

בשנת 2000 יזם דב פרידברג פרויקט הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה הפרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006, ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו.

לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו, על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים באמריקה ב[ניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספריה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן).

האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007. איכות הצילומים היא באיכות כה טובה, כשלעתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.

ראו גם[]

מסמכים מן הגניזה[]

  • מכתב קייב
  • דוכוס הורנט

לקריאה נוספת[]

קישורים חיצוניים[]

Advertisement