- ראו גם את דבריו של הרב מרדכי אליהו על המקום אשר יבחר ה'.
- על החשיבות בתפילה על הר הבית המלך בשדה
- תמונות מהר הבית עם שחרורו בשנת 1967
- האם הרומאים החריבו את חומות הר הבית ?
- ארנון סגל מה איבדנו בהר הבית? - בלב ליבה של בירת ישראל שוכן אחד האתרים המרתקים בעולם.
- ירושלים מכל מקום מבט עומק לפינה ירושלמית, עם איל דודסון קרובים רחוקים: הגבלת הנכרים בבית המקדש
- דר' אייל דווידסון:צְפִיָיה של צִיפִּיָיה: על מנהג יהודי קדום בירושלים - הטור פורסם לראשונה ביום 20.5.2022 בעיתון מקור ראשון, במדור “דף הבית” בעריכת ארנון סגל.
הר הבית הוא למעשה 'חור שחור' מבחינה מחקרית, את רוב המידע עליו אנו שואבים ממחקרים שנעשו במאה ה19(!) באופן מפתיע, בתק' העות'מאנית הר הבית היה נגיש ופתוח לחוקרים יותר מבימינו. הערב נתחיל במסע הארוך להכרת סודותיו של ההר. הרצאתו של ארנון סגל (עיתונאי ואיש הר הבית), הערב ב20:30
ראו הרחבה למטה
הבריחה מההר - ארנון סגל[]
על אבן השתיה[]
כתבה של ארנון סגל במקור ראשון
כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי
אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד |
אבן השתיה, 1860
תמונות הפיגומים המונחים על אבן השתיה שהתפרסמו בשנים האחרונות הוכיחו שהמוסלמים כבר אינם רוחשים כבוד רב לסלע הצאח'רה שמתחת לכיפת הסלע, אבל מתברר שהמצב בעניין הזה היה שונה בתכלית בימים עברו. זהו ציורו של ארנולד מירמן המתעד את המציאות האיסלמית שמשלה בכיפה בשנת 1860. במקום פיגומים ואבק נראית בו פרוכת המחפה את הסלע. בנוסף, באורח מפתיע נראים באיור מוסלמים משתחווים מערבה – לכיוון אבן השתיה ולא דרומה לכיוון מכה כמקובל כיום.
הארכיאולוג אסף אברהם, לשעבר מנהל הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ברשות הטבע והגנים, סיפר בשבוע שעבר בכנסת במהלך כנס השקת השדולה למען הר הבית, שעד למאה ה-19 נהגו מוסלמים להתפלל בכיפת הסלע לכיוון אבן השתיה ולא לכיוון מכה. הוא גם סיפר על עובדת קיומם של טקסים מוסלמיים בתוך כיפת הסלע שדמו לפולחן היהודי העתיק מימי המקדש. פריסת הפרוכת על גבי הסלע היא דוגמא לכך, ונועדה אולי לדמות את הפרוכת שחצצה במקדש בין הקודש ובין קודש הקודשים. באותה עת גם נמנעו המוסלמים מלעלות על גבי הסלע מלבד פעם אחת בשנה לצרכי ניגוב האבק – ששימוש בו נחשב לסגולה יקרת ערך.
אברהם ציין גם קיום טקסים שכללו שימוש במחתות ובקטורת על גבי הסלע, ואלו עשויות לדמות אף הן את המעמד היהודי שהתקיים בנקודה הזו בימי הבית ובמסגרתו נכנס הכהן הגדול אחת בשנה, ביום הכיפורים, לקודש הקודשים כשבידיו מחתה עם גחלים וקטורת. מכמה וכמה מקורות הוכיח הארכיאולוג שמבנה כיפת הסלע כונה בידי המוסלמים במשך מאות שנים בשם 'בית אל מקדס' – בית המקדש, ובעיני המוסלמים הם פשוט המשיכו בו את הפולחן היהודי שנהג בו בימי קדם. כך נמצאו מטבעות מהתקופה המוסלמית הקדומה, שנטבעו ככל הנראה בירושלים, ועליהם חקוקה צורת המנורה היהודית כשמצדם השני השאהדה: 'אין א-לוהים מבלעדי א-ללה ומוחמד הוא שליחו'. באיורים איסלמיים מסויימים מופיעים הכרובים כשהם ניצבים מעל כיפת הסלע. בציור מהמאה ה-11 המתאר את חורבן הבית הראשון בידי נבוכדנצר, מוצג בית המקדש בדמות כיפת הסלע.
הצאח'רה כונתה אז 'סלע בית המקדש'. מוקאתיל בן סולימן, בן המאה השמינית לספירה, כותב בספרו 'פדאיל אל קודס' (שבחי ירושלים) ש'הסלע אשר בבית אל מקדס הוא מרכז העולם כולו'. וגם: 'כל המים המתוקים יוצאים מתחת לסלע בית אלמקדס'. אלו מימרות שללא ספק נשאבו ממקורות יהודיים ואף מפסוקי התנ"ך. איש דת אסלאמי בשם ואסיטי העיד במאה ה-11 שהיהודים נהגו להדליק את המנורות של בית אלמקדס – הלא היא כיפת הסלע – בראשית התקופה המוסלמית עד לימיו של עומר אבן עבד אל עזיז (717-720 לספירה). איש אסלאם בשם אל טבארי כתב במאה העשירית: "בית אלמקדס נבנה בידי שלמה בנו של דוד והיה עשוי מזהב, מפנינים, מאודם, מאבן החן פרידוט, רוצף בכסף ובזהב ועמודיו היו מזהב".
אגב, את התפיסה הזו לגבי כיפת הסלע היו מי שאימצו גם מהצד היהודי של המתרס. תחריטים יהודים במאה ה-15 וה-16 תיארו אף הם את המקדש בדמות המבנה הכיפתי. "זה ממצא שלא מותיר ספק", הגדיר זאת אסף אברהם בדבריו. "נובע ממנו שלפחות בראשית התקופה המוסלמית המוסלמים ראו עצמם כממשיכי דרכם של היהודים. בעיניהם הם בוני המקדש ונושאי הבשורה המונותאיסטית".
להערכתו, כל זה נקטע בעת הכיבוש הצלבני של ירושלים בשנת 1099. אז הבינו המוסלמים שהנוצרים והיהודים לא ייאותו לקבל על עצמם את דתו של מוחמד בכל אופן שהוא, ולכן שינו את טעמם וחדלו מלנסות לצייר עצמם כממשיכי דרכם של היהודים. 'בית אלמקדס' חדל מאז להיות כינוי לכיפת הסלע ובפי המוסלמי הממוצע הוא הפך להיות כפי שהוא היום, כינוי כולל לירושלים כולה. עם זאת, ביטויים מסויימים של התפיסה הזו הרואה בפולחן האסלאמי שסביב כיפת הסלע המשך ישיר של עבודת המקדש היהודית המשיכו להתקיים, כאמור, גם הרבה אחרי כן ועד ממש לא מזמן.
ריצוף המערה באבן השתיה[]
מי ריצף את רצפת המערה באבן השתיה. ארנון סגל בכתבה הנפלאה שלו לפני שבוע ערער על האפשרות שהריצוף נעשה בשנת 1979. הוא מצא ציור משנת 1859 (ראו משמאל) בו נראה הרצוף. נשאלת השאלה האם יתכן שהריצוף נעשה מוקדם יותר: התקופה האיסלמית, הצלבנית ואולי עוד מקודם ....
על הר הבית[]
הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי עזרא הסופר ונחמיה. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.
הר הבית הוא הר המוריה, הוא המקום הקדוש ביותר ליהודים. על ההר נבנו בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך ובית המקדש השני על ידי עזרא הסופר ונחמיה. בשנת (70 לספירה) נחרב בית המקדש על ידי הרומאים ומאז הוא עומד בשממנו. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, נכבש ההר על-ידי צבא הגנה לישראל. לפי החלטת ממשלת ישראל הוא הופקד בידי הערבים. היהודים מורשים לעלות להר במגבלות שנקבעו על הרבנים.
הר הבית נכבש על דוד המלך בשנת ב"א תתצ"ט (2,891 לבריאת העולם. עליה נבנו את בתי המקדש. הבית נחרב בתשעה באב. הר המוריה כונה בשם הר הבית בנבואת חורבן בספר ירמיהו: "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר." [1] מאז עם ישראל שאף לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. לפי-כך הוא נשבע: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" [2]
קדושת הר הבית מתחלקת לשני חלקים: הר הבית והעזרה של המקדש. קדושת העזרה היא קדושת מחנה שכינה ואילו קדושת הר הבית היא קדושת מחנה לוויה.
מסגד כיפת הסלע[]
- על התצפית מגג כיפת הסלע שהוצע בעת ציפוי הכיפה בזהב על גג העולם
משה רבינו שהה בהר סיני ארבעים יום, אבל ורדה פולק-סאם ניצבה בשנת תשנ"ד (1993-94) בראש הר הא-לוהים במשך תשעה חודשים תמימים, וירדה משם עם כמה תמונות ותובנות מזווית נדירה * דברים שרואים משם
אקטואליה: הר הבית אירועי 2014[]
10.12.14
צוות מבט שני עלה להר עם מי שהיה רכז השב"כ בירושלים, וניסה לעמוד על הילכֵי הרוח במקום: בין פעילי הימין, הדורשים לסלק את המסגדים בגלוי, וחברי כנסת התומכים בתפילת יהודים, לבין אנשי הוואקף ונשים מוסלמיות - הרואים במעשים הללו עילה למלחמת דת.
בימאי: מנחם (מוקי) הדר תחקיר: אליאור מגרם
תאור ההר[]
שטחו של ההר נקבע בהתאם למסורת. וכך מתואר גודלו של ההר במשנה:"הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רבו מן הדרום, שני לו מן המזרח, שלישי לו מן הצפון, מעוטו מן המערב. מקום שהיה רב מדתו, שם היה רב תשמישו" [3]. דהיינו, מרובע, לא ריבוע, ובצידו הדרומי היה רחב יותר, הייתה זו הכניסה של הציבור להר הבית.
תאור סביבתו : ה"סורג", "המעלות" ו"פתחים והשערים"- אף הוא מובאים במסכת:
- בחלק המקיף את בית המקדש מוצב הסורג - "גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות. לפנים ממנו, החיל עשר אמות.
- לעלייה אל במת ההר היו ושתים עשרה מעלות - "רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה, חוץ משל אולם."
- בהר היו הפתחים והשערים - "גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.כל השערים שהיו שם, היו להן שקופות, חוץ משער טדי, שהיו שם שתי אבנים מטות זו על גב זו. כל השערים שהיו שם, נשתנו להיות של זהב, חוץ משער ניקנור, מפני שנעשה בהן נס. ויש אומרים, מפני שנחשתן מצהיב."[4]
הכתליםמסביב להר לא היו שווים. הכותל למזרח, לכיוון הר הזיתים היה נמוך, כדי שהכוהן הגדול יוכל לצפות אל ההר בעת הכנת אפר הפרה האדומה. ןכך מובא במשנה :"כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים, חוץ מכתל המזרחי, שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכון ורואה בפתחו של היכל בשעת הזית הדם." [5]
עזרת הנשים[]
בהר הבית היה אזור שכונה "עזרת נשים". היה זה אזור שהיה פתוח לציבור: חלקו התחתון לגברים וחלקו העליון לנשים. וכך התארו במשנה: "עזרת הנשים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקרות (תקרה)."
בעזרת הנשים היו הלשכות הבאות:
- לשכת הנזירים - בה הנזירין היו מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדור.
- לשכת העצים - במקום זה, הכהנים, בעלי מומין היו מתליעין העצים:"וכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול מעל גבי המזבח.[6]
- לשכת מצורעים.
- "מערבית דרומית, אמר רבי אליעזר בן יעקב, שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר, שם היו נותנין יין ושמן, היא היתה נקראת לשכת בית שמניה."
שמה של העזרה בא מהעובדה שהנשים יכלו לצפות בנעשה בה מלמעלה, כפי שמובא במשנה:" שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מערבין". בחפירה שעשה הווקף בשנת תשס"ז דרך עזרת הנשים מצפון לדרום ,לא נמצאו כל שרידים לחומותיה של עזרת הנשים או מסד בסלע על אף שהחפירה הגיעה לסלע היסוד .
עזרת ישראל[]
המרחב הגדול שהיה גלוי לציבור היה "עזרת ישראל" - " ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר."
מידותיה היו: מאה אמה ושלשים וחמש על רחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה ארך מאה ושלשים וחמש על רחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים...עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה היתה ארך מאה ושמונים ושבע על רחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם.
שערי העזרה היו:
- דרום סמוך למערב - שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.[7]
- צפון סמוך למערב - שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר. [8]
- מזרח - שער ניקנור.
ושני פשפשים היו לו, אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב, לא היה להם שם.[9]
מקום הר הבית בעיר העתיקה[]
שרידים מקוריים בהר הבית[]
מקור התמונות: ויקישיתוף
הר הבית בחורבנו[]
מקור התמונות: ויקישיתוף
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל[]
ראו ערך מורחב :שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל
חווית העלייה להר הבית בימינו (ינואר 2009)[]
מיכאל פואה [10]מציג את תיאור העליה בעלון המקדש:
"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית ה'" זה שנים שפסוק זה מתנגן בתוכי, יחד עם החשש מפני השבר הגדול כיצד אחזה במקום המקודש בעשר קדושות ועתה ניתן למרמס ברגל זרה וגסה.בחוה"מ סוכות זכיתי להתגבר ולעלות להר.
ברוך ה' אנו זוכים לעמוד בתור להר הבית, אך העמידה במשך שעתיים בתור, כשרק שתי קבוצות של 15 איש נכנסות, היא מתסכלת מאוד. המנכ"ל הבלתי נלאה של מכון המקדש הרב יהודה גליק מנסה לזרז וללחוץ ובתגובה הוא מקבל זימון לחקירה. עוד חצי שעה ההר נסגר ליהודים ואנו מצליחים להיכנס -קבוצה של 29 איש בהדרכת משה פייגלין. צועדים במעלה ההר ושפתותינו ממללות את שירי המעלות. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים... שמחתי באומרים לי בית ה' נלך..... אנו עוברים את השער ורגלינו עומדות מתחת לרחבה בה נמצאת אבן השתייה שעליה כיפת הסלע. "ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים" חזות קשה זו, שניתנה לשלמה המלך ביום חנוכת בית ה' , מתגלית לפנינו בכל נוראותיה. לא סתם חורבן, אלא למשל ולשנינה בכל העמים. הכל מתערבל ומתערפל הדמעות פשוט פורצות והלב נשבר, כדי להעצים את התחושה הנוראה קופץ עלי איש מגזלני הוואקף וצועק עלי: אסור להתפלל! שוטר משטרת ישראל מזדרז אף הוא להודיעני כי אסור להתפלל במקום הזה. פייגלין, המדריך של הקבוצה, מגן עלי וטוען כי זכותי לבכות. הבושה צורבת בבשרי, במקום שייקרא בית תפילה לכל העמים, אסור לי להתפלל כי אני יהודי. לו הייתי ערבי לדוגמא, הייתי יכול לשחק שם בכדור, למסוק זיתים או אפילו לעשות פיקניק, כפי שהם עושים ממש מול עינינו הרואות וכלות.
המקום מדהים בעוצמתו הרוחנית. כאשר אתה נוגע בקורות עץ ענקיות מימי בית ראשון( רק קורה אחת העשויה מעץ ברוש הוכח שהיא מהבית הראשון ), עומד בפתח גרם המדרגות המגיע משערי חולדה ומדמיין את עולי הרגל עולים מתוכו, ממשיך איתם יחד מזרחה מול שער הכניסה לעזרה וזוכה לברכת כהנים, הלב מתמלא תעצומות. פייגלין מנצל הזדמנות בה השוטר נעלם לרגע מהשטח ואז גזלני הוואקף מפריעים בכוונה כדי להראות מי בעל הבית. פייגלין משתטח מלוא קומתו ארצה ומקיים מצוות השתחוויה. הגזלנים, שרק לפני רגע חשבו שהם בעלי הבית רצים אליו בצווחות. השוטר שכאשר חיפשנו אותו כדי להרחיק את המפריעים נעלם, מגיע בריצה ומשה קם שמח על המצווה שקיים וממשיך בהסברים כאילו לא קרה דבר. "בפעם הבאה תוודא שהם לא יפריעו" הוא תובע מהשוטר. אנו ממשיכים בסיור והגזלנים מהוואקף השתתקו. הם מבינים היטב את השפה בה דיבר משה. אנו זוכים לומר את קריאת שמע במלואה מול פתח ההיכל, ואת "עלינו לשבח" במקום המותר הסמוך ביותר לקודש הקודשים. מתפללים על פולארד ועל גלעד שליט, ובעיקר על גאולת ישראל ובנין המקדש. יוצאים בשער המערבי כאשר פנינו מזרחה, למקום קודש הקודשים, בשירה בריקוד ובתפילה שיבנה בית המקדש במהרה.
המקום בו מתרחש יום יום ושעה שעה חילול ה' הגדול ביותר, הוא הר הבית. העלייה להר בטהרה ובקדושה אינה מפחיתה את חילול ה', ואולי אף מביאה אותו לידי ביטוי בצורה יותר מוחשית. אך העלייה היא תביעה חד משמעית לתיקון המצב. תביעה זו היא בראש ובראשונה מאיתנו ובכך כוחה הגדול.
בדיקות משפילות לדתיים בלבד(?) בהר הבית[]
בדיקות משפילות לדתיים בלבד(?) בהר הבית- המקור:שמעון כהן ערוץ שבע
" בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש יהודה גליק מנכ"ל מכון המקדש נגד משטרת ישראל, על אפליית יהודים דתיים בכניסה להר הבית, הורו השבוע שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וחנן מלצר, למשטרת ישראל להימנע מאפליה זו.
בעתירתו טען יהודה גליק כי הבדיקות הביטחוניות שעוברים יהודים דתיים בכניסתם להר הבית שונים במהותם מאלו שעוברים כל האחרים. בין השאר, בעוד האחרים נכנסים להר לאחר בדיקה במגנומטר ומכונת שיקוף, הרי שיהודים דתיים חייבים, בנוסף לזאת, להגיש תעודת זהות אשר מספרה נרשם במחשב המשטרתי למעקב, אינם רשאים להסתובב בגפם אלא עליהם להיות מלווים על ידי שוטר ואיש וואקף, נאלצים להמתין עד שחבריהם יסיימו את הסיבוב ועוד...
בתגובתה טענה משטרת ישראל כי אין כל באופן עקרוני אין כל אפליה בין היהודים הדתיים לאחרים.
בפסק הדין כותבים השופטים: "בא כוח המשיבה מצהיר כי אין הבדל עקרוני בין היהודים הדתיים לאחרים בקשר לעלייה להר הבית – ואנו רוצים לקוות כי גם מעשי".
ביומן ערוץ 7 מתאר גליק את מסכת ההשפלה שחווים יהודים שומרי מצוות לעומת אחרים שאינם כאלה, יהודים או שאינם יהודים. הוא מציין שבית המשפט קבע שקודם לעתירה היה לנסות ולברר את הנתונים מול המשטרה, ועל כן יש לעשות זאת עוד בטרם יכריע בית המשפט את הכרעתו. עם זאת הוא רואה באמירה זו של בית המשפט אמירה משמעותית המהווה מעין 'כרטיס צהוב' או אדום למשטרה, וזו מבינה היטב את רמזי השופטים, כך שתפעל לשינוי המציאות הנוכחית בפתח הר הבית.
יצוין כי בין השאר הגיש יהודה גליק לבית המשפט סדרה של תצהירים, מפי יהודים דתיים העולים להר, ובהם הרבנים ראם הכהן, יצחק לוי, דודי שפיץ ועורך הדין יצחק בם ואחרים, שנפגעו מהתנכלות המשטרה, ועל כן הנחו השופטים בפסקם להעביר לרשויות כל חומר המראה כי אכן קיימת אפליה, ולבקש את תשובתם. לאחר כל זאת אם אכן יתברר כי אכן קיימת אפליה והנושא לא בא על פתרונו כי אז ניתן יהיה לחזור לבית המשפט."
הר הבית בבית שלישי[]
על פי הנביא יחזקאל יגדל הר הבית , הוא מחנה לוויה לגודל של שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה . מאיפה הגיע גודל זה שהוא למעשה כל המקרקעין החל משער יפו במערב ועד לראש הר הזיתים במזרח , בדרום ממעין הגיחון ועד למוזיאון רוקפלר .
אפשר להסביר זאת כי זה נלמד ממשכן המדבר . על פי פרוש רש"י ואחרים על פרשת במדבר שם נכתב "מנגד, סביב יחנו "כי מחנה לוויה השתרע במדבר אלפיים אמה לכל רוח מצדדי המשכן דהיינו ארבעת אלפים אמה על ארבעת אלפים אמה . על פי הגאון הרב צבי עידאן , מיסד הסנהדרין החדשה ונשיאה הראשון ארבע אמות של המשכן שוות שלש אמות שלנו ולכן שטח הר הבית בבית שלישי זהה בשטחו למחנה לוייה במשכן ..
(לצערי נשמט ממני המקור - אפשר להוסיף אותו בהערות מטה)
שרידים ארכאולוגיים במערת תת-קרקעיות ממזרח להר הבית[]
באזור המשתרע בין הכותל המזרחי לאפיק נחל קדרון אמנם שוכן בית הקברות המוסלמי והוא צמוד לחומת הר הבית, אבל הארכיאולוגים חששו באותם ימים בעיקר מהחרדים. למדרון שלמרגלות חומת הר הבית הגיעו אפוא בכירי הרשות: אמיר דרורי, המנכ"ל (שנפטר בינתיים), גדעון אבני (אז ארכיאולוג המרחב), בעז זיסו (אז מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות), וגם בני ליס, כתב הערוץ הראשון לענייני ארכיאולוגיה, שקשרי הרשות עימו באותם ימים היו הדוקים. באותו לילה נכנסו אנשי הרשות לחלק מהמערות. גם בני ליס והצוות שלו נכנסו לחלק מהמערות. ככל הנראה, סוכם עימם שהמטרה באותו שלב היא תיעוד בלבד, ללא פרסום בתקשורת.
בסוף השבוע שעבר, שלושה ימים לפני צום תשעה באב, הטיל ליס, היום גמלאי של רשות השידור, פצצה ארכיאולוגית: הוא הקרין בפעם הראשונה בציבור, בפני באי כנס מכון מגלים, את הסרט שצולם באותו לילה באחת המערות, ואף הוסיף לתמונות הקשות תזה משלו: אלה הם הרוגי הר הבית מזמן החורבן, כ-6,000 במספר, שיוספוס פלביוס מתאר בכתביו. הקהל היה בהלם. ביום ראשון פירסמנו את עיקרי הדברים בעמודי החדשות של "ישראל היום". מאז, התקשורת הזרה והתקשורת המקומית אינן חדלות לפנות לליס. גם אני חזרתי אליו. יחד צפינו בסרט פעם נוספת.
- ראו כאן ערך מורחב הימים של המצור על ירושלים
האם הרומאים החריבו את חומות הר הבית ?[]
ניר חסון כתב בעיתון הארץ מיום 2 בינואר 2015
יכוח ארכיאולוגי עשוי לזכות את הרומאים מהחרבת חומת (הערה שלי רק החומות - לא בית המקדש ) המקדש -
עשרות שנים סברו ארכיאולוגים כי ערימת האבנים ליד הכותל היא עדות לחורבן בית המקדש בידי הרומאים. עתה טוען ארכיאולוג: החומה נפלה בכלל כעבור 300 שנה - ברעידת אדמה מהכתבה: "גיבסון שואל איך ייתכן שבלב העיר הזו נותרת כאבן שאין לה הופכין ערימת חורבן שאיש לא טורח לפנות. "עכשיו אנחנו יודעים הרבה יותר על התקופה הרומית המאוחרת. אם יש שם שכונה כזו, איך יכול להיות שמשאירים במרכזה מפולות משנת 70? זה כמו שתצא מהבית ותשאיר ערימה של חורבות. אתה תפנה אותה. גם למה ללכת מחוץ לעיר להביא אבנים בשביל לבנות את המבנים החדשים אם יש לך אבנים ליד הבית?", הוא מעלה תהייה.
בצמוד לערימות החורבן נחפרה (בידי אילת מזר) מאפייה מהתקופה הרומית. "מי יבוא לקנות לחם במקום שמעליו יש חומות פרוצות ואבנים נופלות? אתה לא תבנה בית ליד חורבה בגובה ארבע קומות", הוא מוסיף
שריד יהודי בהר הבית[]
הקש על התמונה ותוכל לצפות בתמונות בצורה ברורה יותר וכן לקרוא את תוכם הכתבה
באדיבות ארנון סגל - פורסם ב"מקור-ראשון"
מפות עתיקות של הר הבית[]
המקור:ארכיון המפות של בית הספרים הלאומי
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
תמונות היסטוריות[]
המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר המקור:ארכיון האימפריה העות'מאנית
1910
מסגדים בהר הבית[]
מדורו של ארנון סגל ב"מקור ראשון" - 1 במרץ 2019
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו
ראו גם[]
- הר הבית - החפירות הלא-חוקיות - בארוות שלמה
- הר הבית - Where Heaven and Earth Meet: Jerusalem’s Sacred Esplanade
הערות שוליים[]
- ↑ פרק כ"ו, י"ח
- ↑ ספר תהילים, קל"ז,ה'-ו').
- ↑ מסכת מידות, ב',א',
- ↑ שם, משנה ג'
- ↑ משנה ד'
- ↑ שם, משנה ו'
- ↑ ולמה נקרא שמו שער המים, שבו מכניסין צלוחית של מים של נסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר, ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.
- ↑ ולמה נקרא שמו שער יכניה, שבו יצא יכניה בגלותו.
- ↑ משנה ו' מבארת
- ↑ מובא ברשות הכותב