לוגו עמותת אלע"ד
כינור דוד - סמל העמותה בכניסה לגן הלאומי בעיר דוד המקור:ויקישיתוף
מדריך מטעם העמותה בגן הלאומי
פרויקט סינון העפר בעמק צורים - צילמה: תמר הירדני
החפירות ב"חניון גבעתי" בעיר דוד - צילמה: תמר הירדני
בית מגורים יהודי בכפר השילוח צילמה: תמר הירדני
מעובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית - 29 ספטמבר 2009 בטרם שובש -לקריאת הערך במלואו הקש בקישור אלע"ד בויקיפדיה העברית
אלע"ד ('אל עיר דוד') היא עמותה רשומה, שמטרתה לחזק את הקשר היהודי לירושלים ולחדש את היישוב היהודי בעיר דוד, המהווה חלק מכפר השילוח - היום הכפר הערבי סילוואן. העמותה הוקמה בשנת 1986 בידי דוד בארי, סגן מפקד יחידת דובדבן לשעבר, העומד בראש העמותה עד היום. העמותה פועלת להשגת מטרותיה על ידי תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות ורכישת בתים מהתושבים הערבים במקום, על מנת לשכן בהם יהודים. רוב הפעילות התקיימה עד שנות האלפיים בגן הלאומי עיר דוד, השייך לרשות הטבע והגנים ומופעל על ידי העמותה. מאז התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית בירושלים רבתי גם להר הזיתים ולרכס ארמון הנציב.
תיירות[]
הרחבת הפעילות התיירותית של עמותת אלע"ד במרחב האגן הקדוש, וכן שיווק מסיבי והשקעה כספית גדולה, הביאו לעלייה תלולה במספר המבקרים במקום בשנים האחרונות. בשנת 2008, למשל, ביקרו באתרי העמותה כמעט חצי מיליון מבקרים, לעומת כ-160 אלף בשנת 2005 (עליה של 300%).[1] העמותה השקיעה כסף רב בהקמת אתר אינטרנט אינטראקטיבי,[2] שזכה בשנת 2007 במקום הראשון מתוך 167 אתרים, בתחרות בינלאומית מטעם ארגון World Summit Award של האו"ם, בקטגוריית E-Culture.[3]
עיר דוד[]
החל משנת 1997 מפעילה עמותת אלע"ד עבור רשות הטבע והגנים את 'הגן הלאומי עיר דוד', המהווה חלק מ'גן לאומי סובב חומות ירושלים'. זהו הגן הלאומי היחיד בישראל המופעל על ידי עמותה פרטית, והנו גם היחיד הפועל על פי תו התקן הבינלאומי של IQC. בגן הלאומי פועל מרכז הדרכה עצמאי השייך לעמותה, המציע שירותי הדרכה בתשלום למבקרים. כן מפעילה העמותה בפסגת הגן הלאומי מיצג תלת ממדי, העוסק בהתפתחותן של עיר דוד וירושלים בימי בית המקדש הראשון. מאז העברת הגן הלאומי לחסות עמותת אלע"ד, ניכר גידול מתמיד במספר המבקרים בו, בעקבות פרסום, הרחבת הפעילות במקום ואטרקציות, בעיקר בחגים ובאירועים מיוחדים. בשנת 2008, למשל, ביקרו בגן הלאומי עיר דוד כ-250 אלף איש, שזהו מספר שיא בכניסות לגן לאומי בירושלים.
עמדתה המוצהרת של עמותת אלע"ד לעידוד תיירות בעלת זיקה יהודית וציונית בעיר דוד, הביאה להתנגדות פוליטית עזה מצד יהודים וערבים, ולקריאה להוציא את הגן הלאומי מחזקתה של העמותה הימנית.[4][5] המתנגדים טוענים בעיקר כי עמותת אלע"ד מציגה הדרכה חד-צדדית ומגמתית בפני המבקרים, ומדגישה אך ורק את התקופות ההיסטוריות בהן התגוררו יהודים בעיר דוד, כלומר, ימי בית ראשון ושני. ארגון 'עמק השווה' החל להפעיל בשל כך מרכז הדרכה אלטרנטיבי בעיר דוד, שמדריכיו מציגים תמונה רחבה יותר של קורות גבעת עיר דוד, תוך דגש על המאבק הפוליטי העכשווי במקום.[6]
הפיכת עיר דוד לאתר תיירות יהודי עוררה את התנגדותם של יושבי כפר סילואן, ולהתערבותה של האגודה לזכויות האזרח בישראל. בעתירה שהגישה האגודה לבג"ץ בנובמבר 2008 נטען כי עיריית ירושלים, בעידוד עמותת אלע"ד, מבצעת עבודות תשתית ופיתוח, כמו סלילת מדרכות, בניית קירות, שיפור חזיתות והכשרת חניונים בעיר דוד, לכאורה למען התושבים, אך בעצם לטובת המבקרים הרבים בגן הלאומי, תוך השתלטות על אדמות פרטיות של יושבי הכפר, מבלי לאפשר להם להתנגד.[7] בספטמבר 2009 דחה בית המשפט את הטענות העקרוניות נגד התוכנית, אך קבע שחלק מהעבודות בוצעו בניגוד לחוק ובלי היתרי בנייה כנדרש. השופט הורה לעירייה להפסיק את העבודות עד קבלת האישורים, אך התיר לשפר את תשתיות הביוב, הניקוז והתקשורת של השכונה.[8]
הר הזיתים[]
בשנת 2006 הרחיבה עמותת אלע"ד את פעילותה להר הזיתים, השוכן מול עיר דוד. עיקר פעילות העמותה שם הוא בשיקום וטיפוח בית העלמין היהודי העתיק, שניזוק קשות במהלך 19 השלטון הירדני במזרח ירושלים עד מלחמת ששת הימים. במסגרת פעילות זו מועסקים עובדים ומתנדבים בניקוי המצבות העתיקות, חידוש הכתוב בהן, סידור השבילים בין החלקות ומיפוי הקברים. בשנת 2008 חנכה העמותה אתר אינטרנט אינטראקטיבי, המאפשר לגולשים לאתר קברים בבית העלמין, לקרוא על הקבורים בו, להוסיף מידע ותמונות וכן לתכנן מסלול בין קברים שונים הפזורים בין החלקות.[9] העמותה מוציאה סיורים בעקבות אנשי שם בבית העלמין במשך השנה, וכן טיולים ברכבי שטח בהר הזיתים בחגים.
עמק צורים[]
בשנת 1999 הוצאו כ-400 משאיות עפר מהר הבית, בעקבות עבודות שיפוץ והרחבה שנערכו על ידי הוקף במקום. העבודות, שנערכו עם ציוד מכני כבד, ללא אישור וללא פיקוח מטעם רשות העתיקות, חוללו נזק ארכאולוגי רב, שכן ערימות העפר נשפכו לנחל קדרון ללא הבחנה, וללא יכולת להבחין בין הממצאים באופן סטרטיגרפי.[10] בניסיון ללמוד כמה שאפשר מערימות העפר, אישרה רשות העתיקות בשנת 2004 לארכאולוגים לחפור בהן ולסנן אותן. העפר הועבר בכמויות קטנות לגן הלאומי עמק צורים השוכן למרגלות הר הצופים, שם נערכה פעולת הסינון, אולם שנה לאחר מכן נקלע המיזם למשבר כספי וכמעט נסגר.
בשלב זה פרסה עמותת אלע"ד את חסותה הניהולית והכספית על המיזם, ופתחה את אתר הסינון לחוויה תיירותית בשם פרויקט סינון עפר הר הבית, בה יכולים המבקרים להשתתף בפועל בסינון, ולשמוע הסברים על מקור העפר ועל מה שנתגלה בו. רוב המבקרים הם בני נוער מהארץ ומהעולם, שחשפו עד כה ממצאים ייחודיים כמו מטבעות, רעפים, שברי חרסים, צלמיות ופרטי בניין מימי בית המקדש הראשון ועד ימינו. נכון לשנת 2009 השתתפו במיזם למעלה מ-40,000 מתנדבים.[11]
ארמון הנציב וגיא בן הינום[]
בשנת 1995 נחשפה האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב, לאחר שהיתה סגורה במשך שנים רבות. מחקר האמה, שנבנתה על ידי החשמונאים לפני למעלה מאלפיים שנה, החל כבר במאה ה-19 בידי חוקרים בריטיים, אך היא מעולם לא נפתחה באופן מסודר לקהל. גם החפירה האחרונה נועדה למחקר בלבד, אולם עמותת אלע"ד פרסה את חסותה על המקום, ואף מימנה את הכשרתו לביקורי קהל.[12] משנת 2005 פתוחה אמת המים התחתונה לקהל, בתיאום ובהדרכה של עמותת אלע"ד.
הפעילות התיירותית של העמותה מתקיימת לאורך כל רכס ארמון הנציב וגיא בן הינום, שם מפעילה העמותה תיירות אתגרית כמו סיורי סגווי, רכבי שטח (ריינג'רים) ומסעות אופניים. פעילות זו משולבת בהדרכה המתרכזת בטבע ובמקומם של הרכס והגיא בתולדות עם ישראל. בחגים מפעילה העמותה גם אומגה, גשר חבלים ומנוף תצפית מעל גיא בן הינום.
חינוך ומחקר[]
עמותת אלע"ד משקיעה משאבים רבים בחינוך לחיזוק הקשר לירושלים במגזרים וקהלים שונים, וכן בהגברת הידע במחקר ירושלים הקדומה. בין קהלי היעד הבולטים של העמותה בתחום זה הוא חיילי צה"ל, שאלפים מהם ביקרו בעיר דוד ובסביבתה בשנים האחרונות, במסגרת פרויקט 'מוריה' של חיל חינוך.[13] הפרויקט, המשותף לצה"ל, לעמותת אלע"ד, לקרן למורשת הכותל וליד בן צבי, מביא את החיילים ליום סיור בירושלים, בדגש על אתרים בעלי זיקה יהודית וציונית. העמותה מפעילה גם סופי שבוע וסמינרים בנושאי מנהיגות וציונות בקרב קצינים, המתקיימים באתרי התיירות השונים באגן הקדוש.[14] העמותה גם פועלת בשיתוף עם תנועת בני עקיבא, שחניכיה מבקרים באתרי העמותה בסיורים חינוכיים, וכן עם תנועת מבראשית, המקיימת מדי שנה בעיר דוד פעילות חינוכית וטקסים.
בשנת 2001 הקימה העמותה את מכון מגלי"ם (המכון הגבוה ללימודי ירושלים) כמכון מחקר והוראה, שמטרתו להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי היסטוריה, ארכאולוגיה ותנ"ך.[15] במכון מלמדים אנשי אקדמיה בעלי שם בארץ ובעולם בקורסים, השתלמויות, ימי עיון וסיורים, הפונים לקהל מגוון. ייחודו של המכון הוא בכך שהמרצים הם חוקרים המשתתפים בפועל במחקר הארכאולוגי בירושלים הקדומה, כמו פרופ' רוני רייך, ד"ר אילת מזר ד"ר גבי ברקאי ואחרים. מדי שנה מקיים המכון את 'כנס מחקרי עיר דוד', שהוא הכנס הארכיאולוגי הגדול בארץ, בו מציגים החופרים והחוקרים את החידושים העדכניים ביותר בחקר ירושלים. למכון מגלי"ם אף הוצאה לאור של ספרים ופרסומים, פרי מחקרם של מומחים בתחומים הרלוונטיים.
חפירות ארכאולוגיות[]
עמותת אלע"ד מממנת את רוב החפירות הארכאולוגיות הנערכות בשנים האחרונות בעיר דוד ובמרחבה. כל החפירות נערכות על ידי רשות העתיקות או באישורה, ורובן הן חפירות הצלה, שנועדו לחשוף את צפונות העבר לקראת בנייה או פיתוח באגן הקדוש. מכורח המיקום הגאוגרפי, מניבות החפירות ממצאים רבים מתקופות שונות ומגוונות, והם מפורסמים בכלי התקשורת[16] ובכנס השנתי של מכון מגלי"ם. מנהלי החפירות הם אנשי רשות העתיקות וחוקרים מן השורה הראשונה, כמו רוני רייך, גבי ברקאי, אילת מזר, דורון בן עמי, יחיאל זליגר ואלי שוקרון. פרופ' רוני רייך התנה את עבודתו במקום בגיוס ערבים תושבי כפר סילוואן לעבודת החפירה, ולכן העובדים הם מתנדבים רבים מהארץ ומהעולם, וכן פועלים בשכר תושבי המקום.
תנופת המחקר הארכאולוגי בעיר דוד ובסביבתה הביאה לחשיפה של אתרי חפירה רבים ולממצאים יוצאי דופן בזמן קצר. בין אתרי החפירה הרבים ניתן לציין את בריכת השילוח "האמיתית", שנחשפה בשנת 2006 למרגלות "בריכת השילוח" המאוחרת, שהיתה מוכרת כל השנים; כן נחשפו חלקי רחוב נרחבים ותעלות ניקוז מימי בית שני, ביצורים באזור מעיין הגיחון, ארמונו של דוד המלך, וממצאים אינספור בחפירות חניון גבעתי.
עמדתה המוצהרת של עמותת אלע"ד בדבר חשיפת עברה היהודי של ירושלים, וחיזוק הקשר היהודי לעיר, הביאה להתנגדותם של גופים שונים לקיום חפירות ארכאולוגיות באגן הקדוש במימון העמותה. באוגוסט 2008 למשל, עתרה תנועת שלום עכשיו, בשיתוף עם ערבים תושבי כפר סילוואן לבג"ץ נגד העמותה ושותפיה, בדרישה לעצור את החפירות בחניון גבעתי. טענת העותרים היתה שהחפירה המבוצעת שם אינה חוקית, שהיא משמשת מסווה לבנייה עתידית אסורה במקום, וכן שהיא פוגעת בבתי התושבים הערבים הסמוכים. בעקבות הטענות התפטרו מעבודתם רבים מהערבים יושבי הכפר, שהועסקו בידי רשות העתיקות בעבודות החפירה בעיר דוד, והקימו אוהל מחאה בכפר.[17] הטענות שהועלו בעתירה נדחו אחת לאחת בפסיקת בג"ץ בספטמבר 2009.[18]
רכישת בתים[]
מטרת רכישת הבתים[]
חלק מהבתים בצלע הר הזיתים של כפר סילואן היו בבעלות יהודית לפני קום המדינה, והיוו את היישוב היהודי 'כפר השילוח', שהוקם עבור יוצאי תימן בשלהי המאה ה-19. בשכונת ואדי-חילווה, השוכנת על גבעת עיר דוד, רכש הברון אדמונד דה רוטשילד בראשית המאה ה-20 שטח אדמה גדול לחפירות ארכאולוגיות, ששימשו לאחר מכן להתיישבות יהודית. עם פרוץ פרעות תרפ"ט נטשו חלק מיהודי המקום את בתיהם, ועזבוהו כליל במאורעות 1936. היישוב היהודי בעיר דוד חוסל, הרכוש היהודי נבזז, ולבתים פלשו ערבים, שחלקם מתגוררים בבתים עד היום. אחת מפעולותיה העיקריות של עמותת אלע"ד היא השבת היישוב היהודי לעיר דוד, תוך קידום ופיתוח ההתיישבות היהודית באגן הקדוש כולו. לצורך כך רוכשת העמותה מיום הקמתה נכסים, קרקעות ובתים בעיר דוד וברחבי ירושלים הקדומה. נכון ל-2009, מתגוררים בנכסים שבבעלות העמותה באגן הקדוש כ-75 משפחות יהודיות.
מאחר שכל הדיירים היהודים בנכסי העמותה מתגוררים בשכנות לערבים, הצהירה עמותת אלע"ד על גישה של שיתוף פעולה וחברות עם יושבי המקום, תוך פיתוח המרחב הציבורי לטובת כולם. עבודות הבינוי והפיתוח נעשות באופן מעשי תוך שילוב כוח עבודה מקומי, במטרה לחזק את שיתוף הפעולה ואת יחסי השכנות בין ערבים ויהודים. על פי הצהרתו של דוד'לה בארי, הובילו פעולות אלו ליחסי שכנות מעולים בין התושבים.[19] המתנגדים לפעולות העמותה טוענים כי שיתוף פעולה זה הנו למראית עין בלבד, והוא נועד להקנות לעמותה "שקט תעשייתי" בדרכה לייהוד האגן הקדוש כולו. כן מתלוננים התושבים על פגיעה בפרטיותם בשל מצלמות האבטחה, ועל הגבלת תנועתם בחגים יהודיים.[20]
אופן הרכישה[]
עמותת אלע"ד פועלת בשלוש חזיתות בתחום רכישת נכסים בעיר דוד וסביבתה:
- איתור נכסים יהודיים בעיר דוד ומאבק משפטי במחזיקים בהם, בדרישה לפנותם על מנת להחזירם לבעליהם המקוריים.
- שכנוע ערבים תושבי הכפרים סילואן, ראס אל עמוד, א-טור ושכונת אבו תור למכור את בתיהם ליהודים.
- בניית שכונות חדשות עבור יהודים בתחומי האגן הקדוש.
ההתנגדות לרכישה[]
התנגדותם של ערבים וגורמי שמאל יהודיים לנוכחות ולהתיישבות היהודית בעיר דוד הניבה יבול רב של הליכים משפטיים ודיונים ערים בעיתונות. עמותת עיר עמים המזוהה עם השמאל הישראלי, ופועלת לקידום חלוקת ירושלים, מנהלת בשנים האחרונות מאבק מר ברכישות עמותת אלע"ד בעיר דוד. בתחקיר 'עסקה אפלה בסילואן'[21] שפרסמה עיר עמים בנושא זה במאי 2009, נטען בין היתר כי האפוטרופוס לנכסי נפקדים מסר לידי העמותה בראשית שנות ה-90 14 נכסים ערביים בסילואן, על סמך חוק נכסי נפקדים, תמורת סכום קטן בהרבה משווי הנכסים באמת. בתחקיר נטען כי אופן התנהלות האפוטרופוס בחלק מהמקרים היה פסול, ולדעת בית המשפט אף נעשה "בחוסר תום לב קיצוני".[22] התחקיר מאשים את עמותת אלע"ד בזיוף מסמכים ובהפעלת לחץ לא חוקי על ערבים למכור נכסים ליהודים.[23] תגובתה הרשמית של העמותה, כפי שנמסרה על ידי דוד'לה בארי היא "עד היום נבחנו הרכישות שלנו בעשרות מבחנים משפטיים, ומעולם לא הוטל דופי בהתנהלותנו, ולו פעם אחת"[24] בתחקיר מופיעות דוגמאות רבות להתנהלות לא חוקית ולא הגונה של עמותת אלע"ד בתחום הרכישות, אך בסיכומו של עניין מציין התחקיר כי "למרות החשדות השונים למעשים פליליים בעסקאות בסילואן, עדיין לא הוגש אף כתב אישום בפרשות אלה."[25]
הערות שוליים[]
- ↑ על פי נתונים רשמיים של רשות הטבע והגנים
- ↑ http://www.cityofdavid.org.il/index.html
- ↑ ה"אוסקר" של אתרי האינטרנט יוענק לאנשי עיר דוד
- ↑ עיר דוד: כשארכאולוגיה ופוליטיקה מתערבבות
- ↑ Take Archaeology in the City of David out of the Hands of Elad
- ↑ משילוח לסילוואן - סיור ארכיאולוגי אלטרנטיבי בירושלים הקדומה
- ↑ עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד עמותת אלע"ד
- ↑ עיריית ירושלים בונה במזרח העיר ללא היתרי בנייה
- ↑ כתובת אתר הר הזיתים של העמותה
- ↑ גדעון אבני ויוחנן זליגמן, הר הבית 1917-2001, רשות העתיקות, ירושלים, התשס"א, עמודים 30-33
- ↑ כתבה על מיזם סינון העפר בעמק צורים מתוך 'הארץ'
- ↑ הקצאת האמה התחתונה לתיירות
- ↑ פרויקט מוריה
- ↑ עמותת ימין מממנת סופי שבוע לקצינים במזרח ירושלים
- ↑ אתר מכון מגלי"ם
- ↑ חשיפת אחוזה רומית בעיר דוד, אוצר מטבעות זהב שנתגלה בחניון גבעתי
- ↑ על פי דבריו של פרופ' רוני רייך, מנהל החפירה באזור בריכת השילוח, ספטמבר 2008
- ↑ בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נגד עמותת אלע"ד ואחרים
- ↑ דוידל'ה מתעקש: יחסי השכנות בעיר דוד מעולים
- ↑ 'עסקה אפלה בסילואן', עמוד 15
- ↑ 'עסקה אפלה בסילואן', תחקיר עיר עמים
- ↑ עזבון המנוח אחמד חסין מוסא אלעבאסי ואח' נגד רשות הפיתוח ואח', ת.א. 895/9
- ↑ 'עסקה אפלה בסילואן', עמוד 14
- ↑ ראיון לעיתון מעריב, 26 ביוני 2008
- ↑ 'עסקה אפלה בסילואן', עמוד 15
קישורים חיצוניים[]
- אתר עיר דוד
- פרוטוקול ועדת הפנים של הכנסת, מתאריך 2.2.04 בנושא קרקעות המדינה במזרח ירושלים
- מירון רפפורט, דונם פה - דונם שם הארץ, 3.3.05
- מירון רפפורט, "מה שמותר ליהודים", מאמר. הארץ, 13.4.05 , מפורסם באתר של תעאיוש
- עקיבא אלדר, "הארץ", 3 באפריל 2009: "מה עלול לקרות כשהמאבק בין הפלסטינים לעמותות ימין מתחמם במקום הנפיץ בעולם, האגן הקדוש בי-ם?"
- הראלה סטוצקי-באר, "העיר שמשתנה תמיד", מעריב - nrg , 23 אוקטובר 2007