הרב אליהו מני

תדהר אנציקלופדיה לחלוצי הישוב

מהויקיפדיה העברית

הרב אליהו בן רבי סלמן מני (1818 - 1899), היה מגדולי רבני עיראק ורבה הראשי של חברון. מני נולד בבגדד בחודש תמוז שנת תקע"ח (1818) לרבי סלימאן. החל את למודו במדרש בית זלכה אצל הרב עבדאללה סומך, ונהיה לאחד מתלמידיו המובהקים. לימים אף נישא לאחותו של הרב סומך. לפי מסורת שהייתה בידו הוא היה צאצא למלך דוד ודבר זה הוסתר בשם משפחתו "מני" - מגזע נין ישי.

כבר בשנותיו הראשונות כתלמיד נמשך מני לחכמת הנסתר והחל לעסוק בה. הוא הסתגף רבות בצומות מרובים וקשים ובשינה על אבן כסימן על צערו על גלות השכינה. בשנת 1856 החליט לעלות לארץ ישראל לירושלים ולהתחבר למקובלי ישיבת בית אל, אולם קהילתו התנגדה. לצדו עמד חברו החדש מספסל הלמודים, רבי יוסף חיים, הבן איש חי, אשר הסביר לקהילה כי על הרב מני לעלות לישראל אם חפץ להתקדם בלימוד חכמת הנסתר. לאחר מסע דרך דמשק הגיע הרב מני לירושלים. כשראה את העיר בשממונה קרע עליה את בגדו. עד מהרה התקבל בקרב מקובלי ישיבת בית אל ולמד אצל הרב אבולעפיה.

הרב מני עבר לחברון בשנת תרי"ח (1858), בגלל שמזג האוויר בירושלים גרם לו לחלות. בשנת תרכ"ד (1864) לאחר מות רבה הראשי של חברון הרב משה פירירה התבקש הרב מני למלא את מקומו ונענה להצעה. 14 שנה היה רבה הראשי ללא משכורת מטעם הקהילה ונשא במשרה לשם שמים. בזמן זה הוא נהג לכתוב על מכתביו "משרת עיר הקודש חברון לשם ייחוד קוב"ה". כעבור 14 שנה ולאחר התרחבות משפחתו הוא נאלץ לקבל משכורת למחייתה, ומאז הוא שינה את נוסח חתימתו. בשנת תרכ"ט (1869) ביקר אותו רבי יוסף חיים. כל חייו נהג רבי יוסף חיים להתכתב עם הרב מני על מנהגי המקובלים בעיר הקודש ודבר זה בא לביטוי בספרו בן איש חי. נוסף על כך הקים הרב מני בית כנסת מיוחד "בית יעקב", בו התפללו לפי הכוונות ומנהגי המקובלים בישיבת בית אל בירושלים. בסוף ספרו "שיח יצחק" הוא מתאר את מנהגי המקום.

הרב מני היה מפורסם בין יהודי ארצות האסלאם והתכתב עמם רבות כדי לשכנעם להתיישב בארץ ישראל בכלל ובחברון בפרט, ואכן מאות נענו לבקשתו. הרב מני גם עמד בקשר עם משה מונטיפיורי וביקש ממנו להשקיע מהונו הרב לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל.

ביום כיפור שנת תרנ"ט חש הרב מני כי ימיו ספורים והוא ציווה לבני ביתו את אשר יעשו לאחר קבורתו. מאותו יום ואילך התבודד בישיבה והתעמק בלימוד. נפטר בח' בתמוז תרנ"ט.

הרב מני כתב מספר ספרים שרובם עדיין בכתב יד. אחד הספרים שהודפס הוא "זכרונות אליהו", בו דן בדבריהם של המקובלים האחרונים. כמו כן הוצא לאור הספר "כרם שלמה" - פירושו ל"עץ חיים" של האר"י.

מספריו

• שיח יצחק - (על שם רבי יצחק גאון)

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית