|
| |
מבט מקרוב |
מבט מעל |
החץ על מקום המלון
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
מלון מרפא בחמת גדר הופעל בשנת 1944 - שלטונות המנדט הבריטי נתנו את הזיכיון להפעלת המקום לערבי עשיר ובעל השפעה, הבק סלימן נסיף. היה זה תמורת מתן "שירותים מיוחדים" בשיתוף עם נילי. זאב ספיר מחיפה מימן את הבנייה והשקיע בה 24,000 לירות שטרלינג (סכום עתק באותם הימים) . ספיר היתנה את השקעתו באישורו של אמין אל-חוסייני ראש הוועד הערבי העליון - המוסד העליון של ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. (המוסד המקביל של יהודיי ארץ ישראל הייתה הסוכנות היהודית). הגיעו אליו ב"רכבת העמק" מחיפה.
עם סיום המנדט הבריטי, בשנת 1947 נאלץ ספיר לנטוש את אל-חמה מטעמי בטחון. עד ל"תקרית אל-חמה" הוא חזר לשם פעמים אחדות עם נציג האו"ם במטרה להמשיך בהפעלת המלון. בינתיים משפחת הבק המשיכה לבד להפעילו, לנוחיות ערבים עשירים, ביחוד מארצות שכנות ומומחים זרים ששרתו את הצבא הסורי. במלחמת ששת הימים הגיע צ.ה.ל לאל-חמה, שהייתה בעבר בתחום המנדט הבריטי של ארץ ישראל.
זאב ספיר תיאר את אשר מצא בהגיעו למקום לאחר המלחמה:"המלון עצמו היה שלם - כאלו רק לפני שעה עזבו אותו. הכל היה בו. אפילו כלי האוכל עם שם המלון". הוא פינה מהמקום את אלמנתו של הבק, בתה וחתנה אל מחסום קונייטרה והם חזרו לסוריה.
ספיר בקש רשות מהצבא שהחזיק במקום, לשוב למקום ולהפעיל מחדש את המלון. נאמר לו כי ידונו "בבקשה ברוח אוהדת". בסופו של דבר, מינהל מקרקעי ישראל החליט כי לזאב ספיר אין זכויות באתר והמסמכים שבידו אינם תקפים. שיקום המקום נמסר לקיבוצי הסביבה. שותפות שלהם המפעילה היום את האתר.
המקור : מנחם תלמי, חלום יפהפה שנגזל, עיתון מעריב, 30 ספטמבר 1977. ראו להלן
מאמרו של מנחם תלמי[]
הערות שוליים[]
- ↑ על הגלויה " כרטיס דאר" (במונחים של אז) נכתב בשלוש שפות : אנגלית , עברית וערבית - כמקובל בימי המנדט הבריטי נכתב טלפון 15 תיבת דואר צמח (Semakh)