ארביל - אחת הערים המרכזיות של יהדות קורדיסטן
מצודת העיר - המקור:ויקישיתוף
נוף העיר - המקור:ויקישיתוף
נוף בקורדיסטן - המקור:ויקישיתוף
ארביל היא עיר בצפון עירק, הנחשבת היום כבירת "הרפובליקה הכורדית". לעיר היסטוריה של מעל ארבעת אלפים שנות קיום רצופות. היא ממוקמת כ-80 קילומטרים מזרחית לעיר מוסול. אוכלוסיית העיר מונה 1,091,000 תושבים.
העיר הייתה קיימת כבר בתקופת ממלכת אשור. בסוף ימי הבית השני הייתה בארביל קהילה יהודית חשובה. ומאוחר יותר היא שימשה מרכז לממלכת "חֵדְיָב" שמלכיה התגיירו. יהודים המשיכו לגור בעיר גם בימי הביניים וב-1877 נמנו בה כ-400 משפחות יהודיות.
תאורי נוסעים[]
באתר יהודי קורדיסטו נכתב על העיר אירביל בין השאר:
- בסוף המאה הי"ח ובראשית המאה הי"ט חי בארביל החכם יונה גבריאל שהיה רב הקהילה ועסקן ציבורי וביחד עם בנו בנה בה בשנת 1793 בית-כנסת. השאיר אחריו בכתב-יד קונטרס כתוב בחצי קולמוס שכולל: שו"ת בענייני שחיטה, סגולות ורפואות, גורלות ומזלות, פתרון חלומות, נוסחי שטרות, תאריכי לידות ופטירות, מאורעות משפחתיים והיסטוריים שאירעו בימיו.
- הנוסע ר' דוד דבית הלל, שביקר בארביל בשנת 1827 מצא בה כמאתים משפחות יהודים, רובם עניים, והמוסלמים מתעללים בהם. הוא גם מציין שהיו בה שני בתי- כנסת.
- בנימין השני, שביקר כאן בשנת 1848 כותב כי בעיר היו כמאה משפחות יהודיות. הוא מציין גם שהיהודים סבלו והיו להם צרות רבות ורעות מידי כת הנקראת כת-עלי ומתאר אותם כחסרי תרבות, פראים ואכזרים מאד.
- אברהם יעקב ברוור ביקר בארביל בשנת 1933 וכתב: "בארביל מצאתי יהודים מסוג אחר מאשר במוצל, שוב סוחרים בעלי קומה זקופה היכולים להרשות לעצמם לסגור את חנויותיהם לכל ימי הסוכות ללא פחד מפני ההתחרות... בתלמוד-תורה, שנהפך לבית ספר ממשלתי, לומדים גם מוסלמים. ארביל זו היא עיר ציונית למופת. תרומת ה"שקל חובה בה לכל בוגר וגם לקרן הקיימת ולקרן היסוד היא מעלה מס גדול ביחס למספר נפשותיה, ס"ה כ 1850 נפש. הציונות כאן חלק מן הדת.
- בן-ציון ישראלי, שביקר בארביל בשנת 1934 כותב: שבארביל היו למעלה מאלפים נפש ובהם כ 180 ילד עד גיל שמונה, לומדים בתלמוד-תורה. הגדולים יותר לומדים בבית- הספר הממשלתי. מורה עברי מלמד כמה שעות בשבוע תנ"ך ותפלה. רבים בעלי המלאכה: צבעים, בנאים, סנדלרים, סבלים וסוחרים.
העליה לארץ ישראל[]
בשנת 1947 היו בארביל 5500 יהודים, שדברו בעיקר ערבית אך ידעו גם תורכית וכורמנג'ית וחלקם דברו גם ארמית-יהודית. יהודי ארביל עלו כולם לישראל בשנים 1951-1950
עמותת מורשת יהודי ארביל[]
מטרת העמותה: "הנצחת מורשת יהודי ארביל. תולדות ההתיישבות היהודית בעיר ארביל. כתיבת ספר/חוברת על יהודי ארביל. עריכת כנסים שנתיים/עונתיים לבני העדה לצורך העלאת זיכרונות וכתיבתם. סיפור פעילותה של תנועת החלוץ {הציונות} בעיר ארביל."
"עמותת מורשת יהודי ארביל" פירסמה ספר על קהילת ארביל. הוא כולל רישום מפורט של יהודי ארביל לפי אזורי מגורים ורחובות ועיסוקיהם בשנים 1951-1950. הרשימה מונה את שם הרחוב, מס' הבית שם ומשפחה, מס' הנפשות והעיסוק. כך למשל: מרדכי ממאליה 2 נפשות חנות בדים רח' שני חרבות (אבו סייפן) 1.
קישורים חיצוניים[]
- על הקהילות - אתר יהדות קורדיסטן
- על המימשל הקורדי של העיר
- אתר העיר בויקיפדיה האנגלית