יהדות קוצ'ין

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":9.977,"lon":76.27,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":9.977,"lon":76.27,"icon":""}]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":9.977,"lon":76.27,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":9.977,"lon":76.27,"icon":""}]}
מבט מקרוב	מבט מעל

Torah ark from Cochin — ארון הקודש מקהילת יהדות קוצ'ין בהודו היום בבית הכנסת בנחלים - ראו שם אודותיו

אקטוליה[]

יהודי קוצ'ין ללא מניין[]

רויטל בלומנפלד דיווח בעיתון הארץ מיום 13 במראס 2012 הרב זלמן ברנשטיין ואשתו גורשו היום לאחר שנתיים וחצי בקוצ'ין, מפני שלא מילאו טופס רשמי כנדרש. ראשי חב"ד והקונסוליה הישראלית נמנעים מהתערבות
בני הזוג הגיעו לקוצ'ין שבמדינת קראלה סמוך לפטירתו של הרב יוסף הלגוואה, רבה הוותיק והידוע של הקהילה, והמשיכו את פעילותו. עם עזיבתם היום של בני הזוג, נשארים למעשה תשעה אנשים בלבד בקהילה היהודית, ללא רב שינהל את התפילות וללא יכולת להשלים מניין בתפילות. "קהילת יהודי קוצ'ין, הכוללת את המלאברים (יהודים כהי עור) ומיעוט פארדסים (לבני עור, שהיגרו להודו במאה ה-16 ממדינות זרות) מנתה 2,400 איש, ורובה הגדול עלו ארצה בשנת 1954, כך שנשארו רק עשרות בודדים בחוף המאלבר", הסבירה ד"ר וייל. "לאחר עלייתם ארצה נשאר רק בית כנסת אחד של הפרדאסים, שהפך לאתר לאומי לתיירות. מלבד יהודים בודדים הגרים בסביבת קוצ'ין ואינם מנהלים אורח חיים דתי, בקהילה של הפארדסים יש רק תשעה אנשים - מה שהופך אותה לקהילה הקטנה ביותר בעולם".

מסעי הרב אליהו בירנבוים[]

Cochin Jewish Inscription — כתובת בעברית- המקור:ויקישיתוף

הרב אליהו בירנבוים מעמותת שבי ישראל בקר ביהדות קוצ'ין בשנת 2009 וכתב:"קהילת יהודי קוצ'ין נימנית על האגדתיות שבקהילות ישראל. משמשים בה בערבוביה יהודים מימי שלמה המלך ויהודים שברחו מן האינקווציזיה, ממלכה יהודית עם נסיך, יהודים שלורים ולבנים, מנהגים מיוחדים, וכל אלה על רקע הנופים המדהימים של חוף ים מוזהב של מדינת קראלה והעיר קוצ'י . בשנת 1968 חגגה יהדות קוצין 1,900 שנה לקיומה" והרב מנסה לסכם את מצבה של הקהילה המונה היום 49 נפש במדינת קראלה, במדורו "יהודי עולמי" - מקור ראשון -א' אלול תשס"ט וט"ו אלול תשס"ט.

יהודים עתיקים ונסיך שחור לבן תקציר: סיפורה של קהילת קוצ'ין ארוך כאורך הגלות, שדווקא התגלתה כאן כידידותית למדי - עד שהגיעו הפורטוגזים, וברוך השם גם הלכו. חלק ראשון.

קהילת יהודי קוצ'ין נמנית על האגדיות שבקהילות ישראל. משמשים בה בערבוביה יהודים מימי שלמה המלך ויהודים שברחו מהאינקוויזיציה, ממלכה יהודית עם נסיך, יהודים 'שחורים' ו'לבנים', מנהגים מיוחדים, וכל אלה על רקע נופים מדהימים של חוף ים מוזהב.
בשנת 1968 חגגו יהודי קוצ'ין 1900 שנה לקיום הקהילה היהודית במקום. אולם נראה שקהילה זו לא תצליח להשלים את המילניום השני לקיומה, לפחות לא בדרך הטבע ובמצבה כיום. קהילה עתיקה זו מתקרבת לקיצה, כפי שנוכחתי בבירור בביקורי במקום בחודשים האחרונים. הקץ המתקרב הטיל עלי כמין חובה לתאר את עברה המפואר של הקהילה ואת סוף דרכה הקרב ובא בפני כל המתעניין בקהילות ישראל בתפוצות. זאת אעשה בשלושת הכתבות שלפניכם.
קוצ'ין היא עיר השוכנת בחוף מאלאבאר, בדרום מערב תת היבשת ההודית, רצועת חוף המהווה חלק ממדינת קראלה, אחת מ-28 המדינות המרכיבות את הודו של היום. המונח קוצ'ין או יהודי קוצ'ין הפך לשם כולל לכל היהודים אשר גרו במדינת קראלה, לרבות מחוץ לעיר. לאורך הדורות הייתה קוצ'ין זירה של מסחר והובלה ימית ומוקד שניקז אליו השפעות הודיות, אנגליות, הולנדיות, פורטוגזיות ואפילו סיניות.
יהודי קוצ'ין, הנקראים גם 'מאלאבאר יהודאן' – יהודי מאלאבאר, הם יהודים קדמונים שמקורם בממלכת קוצ'ין לשעבר בדרום הודו. ע"פ המסורת הם דברו ג'ודאו-מלילאם, צורה של לשון המלילאם המקומית. המבקרים היום בקוצ'ין נמשכים אל עתיקות-היומין הרומנטית של הקהילה, וכשהם מצלמים את תמונותיהם, ניתן לראות שיהודי קראלה כבר הפכו לאטרקציה תיירותית ולא למציאות חיה. נראה שהגענו לאחרית הדבר של אחד מהסיפורים החשובים של התפוצה היהודית, עלילה שתסתיים בקראלה בזמננו, כנראה תוך עשור.
ליהודי קוצ'ין הייתה תודעה היסטורית מפותחת וכך נשמרו במשך השנים תעודות וחומרים שונים על קורות הקהילה. בני הקהילה כתבו כרוניקות ונוסעים ושליחים אשר ביקרו בה הוסיפו רשמי מסע המתארים את הקהילה. מבנימין מטודלה אשר ביקר בשנת 1167 ומצא כמה אלפי יהודים "כהי עור ובעלי ידיעה מועטה בתורה שבעל פה" ועד רבי יעקב ספיר במאה ה-19; גם חוקרים משכילים מאירופה לא פסחו על קהילה זו וכך נשמרו פרטים רבים על אודותה.

כיום נותרו 49 יהודים בקוצ'ין אשר בקראלה אשר הם שארית הפליטה של 2000 שנות היסטוריה. הבא ננסה להכיר אותם ואת סיפורם.

חלק שני: על מיוחסים ועבדים - תקציר: בעוד הפוסקים במצרים ובארץ ישראל מציעים פתרונות להשתלבות ה'שחורים' ב'לבנים', הפארדסים בקוצ'ין העדיפו לדבוק בהפרדה ואפליה – עד שהמציאות סובבה אחרת. יהודי קראלה, חלק שני.
חלק שלישי - בארץ ישראל - תקציר: מנהגי יהודי קוצ'ין מעידים על עוצמתה של הקהילה, ומכילים גם מרכיבים מן התרבות ההינדית הסובבת. היהודים, שעלו כאיש אחד לישראל, הותירו שם בעיקר זיכרונות. חלק שלישי ואחרון

על הקהילה[]

יהודי קוצ'ין, אשר נקראו "מאלאבאר יהודאן" היו במקום מאז קיום ממלכה קדומה. ליהודים יש מסורות קדומות והם מנסים עדיין לשמור עליהם. הכינוי יהודי קוצ'ין הוא שם כולל ליהודים המצויים במדינה כולה ולא רק בעיר קוצ'ין. קוצ'ין העיר נחשבה לזירת מסחר בינלאומי להודים, בריטים, הולנדים, פורטוגזית ואפילו סינים. היהודים השתלבו בעיר זו.

רבי בנימין מטודלה כתב בשנת 1167 על אלפי יהודים "כהה עורובעלי ידיעה מועטה בצורה שבעל-פה. הנוסע יעקב ספיר ביקר במקום המאה ה-19 וכן נוסעים נוספים.

על מוצאם יש השערות אחדות: אוניות שלמה המלך, צאצאי גולי אשור, בימי בית שני, במאה ה-4 מתימן או ממיורקה או סוחרים יהודים שהגיעו להודו במאה ה-10 ה"ראדאנים". לאור הקשר שלהם על יהדות תימן - אפשרות זו נראית הסבירה. השריד הקדום במקום הוא ממצבה בבית קברות: "שרה בת ישראל" ופי התאריך העברי 1269.

בראשית המאה ה-16 הגיעו לקוצ'ין מגורשי ספרד ופורטוגל. הם מצאו קהילה קיימת ונצטרפו אליה. השלטון הפורטוגזי במקום, 160 שנה לא היטב עם היהודים. הם כפו על התושבים את הדת הקתולית.

הממלכה היהודית והנסיך[]

אגדה מקומית מספרת כי בעבר הרחוק הייתה נסיכות יהודית זעירה בכפר בשם Anjuvannam , ליד העיר קראנגאנור לחוץ הים - 40 ק"מ דרומית לקוצ'ין. בני הממלכה היו צאצאי משפחת רבן (הראבן) מצאצאי עשרת השבטים. הנסיכות התקיימה 800 שנה ונחרבה על-ידי הפורטוגזים.

לאגדה יש תמיכה בעדויות היסטוריות: ארבע לוחות נחושת בכתב עתיק בסמילית, הכוללים את מגילת הזכויות ליהודים משנת 369 לספירה. הלוחות שמורות בבית הכנסת בעיר מאטאנצ'רי.

הנוסע, הרב ניסים, מהמאה ה-14, כתב כי נסע כי "השתוקקתי לראות מלך על ישראל". בלוחות נרשמו 72 זכויות ובין היתר ניתנה הזכות להשתמש במטריה ולהריע בחצוצרה, למנהיג יהודי קוצ'ין, יוסף רבן והן יהיו בתוקף "כל עוד העולם, השמש והירח קיימים".

חלוקת הקהילה[]

הקהילה התחלקה לשלוש קבוצות:

השחורים, הכהים, הם צאצאי היהודים המקומיים הותיקים.
המשוחררים, צאצאי העבדים, אשר לאחר שחרורם הצטרפו לדת אדוניהם.
הלבנים, צאציא המהגרים מאסיה ומאירופה. החבנים נקאו גם "פארדסים", על שם בית הכנסת שבו בשנת 1568.

המחלקות בין הקבוצות נמשכות עד עצם היום הזה.