מסע המושבות - מסע אישי חברתי לאומי בעקבות מסעו של הרב קוק - ד' - ה' באדר תשע"ה אורגן על-ידי בית הרב קוק להנחלת משנתו מורשתו של מר"ן הראי"ה קוק בהדרכת הרב אברהם טייץ, המנהל החינוכי בבית הרב קוק.
הרקע - מסע הרב קוק אל מושבות החלוצים - בשנת תרע"ד (1913) כיהן הרב הראיה קוק זצ"ל כרבן של יפו והמושבות בא"י.
על רקע המתח החריף בין הישוב הישן לבין היישוב החדש ההולך ונבנה בארץ, ולמרות האידיאולוגיה וההתנהגות החילונית של החלוצים, יצא הרב קוק למסע אל המושבות, שאליו הצטרפו רבנים נוספים, וביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.
המסע נועד למפגש בין המחנות ולקירוב הלבבות .
- האם הצליחו בכך הרבנים והרב קוק? האם אפשרית זהות יהודית ללא שמירת מצוות?
- האם אפשרי קשר בין דתיים ולא דתיים? ובאחת : האם הצליח המסע ?!
מטרת הסיור - אנחנו בעקבות הרב קוק
זהו מסע אישי - חברתי - לאומי בעקבות אותו המסע..
במשך טיול זה נגיע לזכרון יעקב, מרחביה, כפר תבור, פוריה, כנרת, ראש פינה , ויסוד המעלה אנו נוסעים באוטובוס צמוד בלווי הרצאות והדרכה ברמה אקדמאית, נפגשים עם דמויות ייחודיות מאנשי המושבות והמחנות השונים, ודנים בבעיות ובאידאולוגיות דאז ובהשלכותיהן להיום
ראו גם:מסע המושבות
ארנון סגל, "עולם קטן" - בעקבות מסע המושבות - 100 שנה
זכרון יעקב[]
גישתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הייתה בעד שמירת מסורת ישראל ותרם לבניית בתי כנסת במושבות.
ידידיה מאיר: "איפוא הכסף"[]
על יחסו ליהדות סיפר העיתונאי, ידידיה מאיר, ב"אתנחתא", בשבועון "בשבע" מיום: כ"ז מרחשוון תשע"ה. הסתבר כי הרב נריה סבר כי יש לומר אחריו קדיש.הנה הכתבה במלואה:(ברשות המחבר)
על המושבה[]
בין שאר מעשיו הוא ציין את דבריו בפני תושבי בזכרון יעקב
- בית הקברות הישן
בנסיעה לגליל עצרנו בזכרון יעקב. בקרנו בבית הקברות הישן, בו קבורים ראשוני הישוב. חלק ניכר חללי המלריה. בזכרון יעקב היה בית החולים אליו הובאו החולים מהסביבה, בעיקר מחדרה (בית הבראה לחולים אלה היה במאיר שפיה בשל האויר הטוב. בולטת בבית הקברות חלקת הילדים. אך ישנה שם החלקה של שרה אהרנסון.
שרה אהרונסון - מה צפתה בעברה את סוריה:
במסעה חזרה לארץ ישראל, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של האימפריה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים.
כאז כן היום - מעשה זוועה נעשים ואנו לומדים את הלקחים
תמונות מבית הקברות[]
בית הכנסת "אוהל יעקב" הוא בית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב, נבנה בשנת 1886 על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, לזכר אביו ג'יימס יעקב רוטשילד. (על שמו נקרא גם היישוב).
בכתובת שהוצבה ליד בית הכנסת נאמר:"אכן זהו בית הכנסת היפה והגדול מכל בתי הכנסת שנבנו במושבות הברון וכו שנהג הברון להפגש עם האיכרים שהיו שומרי מצוות"
- מסיכומי הביקור
המקור: "אלה מסעי" - ועדה להרמת קרן הדת והיהדות בארץ הקדש - 1916
"הבנות": המושבות בת שלמה ומאיר שפיה[]
לצערנו לא בקרנו בשתי המושבות.
- תמונות מבית הכנסת בבת שלמה
תגובת התושבים
- תמונות ממאיר שפיה
תגובת התושבים
המושב מרחביה[]
במרחביה שמענו על ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל וגם זכינו לבקר בבית הכנסת ולהתפלל תפילה מנחה.
היישוב מרחביה הוא היישוב היהודי הראשון שהוקם על ידי חלוצים יהודים בעמק יזרעאל. בשנת 1910 עלתה למקום לראשונה ”קבוצת כיבוש” מאנשי ”השומר” ופועלים, אנשי העלייה השנייה. בראשית שנת 1911 נוסד היישוב כקואופרציה (או כחווה קואופרטיבית) על פי רעיונותיו של פרנץ אופנהיימר. ה”קואפרציה” על פי אופנהיימר הייתה אמורה להיות משק שיתופי שחבריו מקבלים שכר דיפרנציאלי, כל אחד על פי תרומתו. הקואופרציה הוקמה בסיועם של ארתור רופין, יהושע חנקין, בנק אנגלו פלשתינה ואליהו בלומנפלד.
- בית הכנסת הוקם בשנת 1942
ציורי סמלי שבטי ישראל לפי ברכות יעקב בבית הכנסת במושב מרחביה
אליו הגיעו ברגל ביום כיפורים תושבי תל-עדשים (8 ק"מ ברגל)
על חווית הנסיעה ברכבת למרחביה
על האירוע המצער
על מצב הדת במושב
תמונות מהמושב[]
כפר תבור[]
כפר תבור מושבה ותיקה שנוסדה ב-1901 כאחת ממושבות הברון, מצויה כיום בתנופת פיתוח גדולה ובמגמת קליטה מסיבית של מאות משפחות נוספות, לאלה שנקלטו בעשור האחרון והגדילו את מספר התושבים מכ- 1000 נפש לכ- 4000 נפש כיום.
המושבה הפרושה לרגלי הר תבור המיוחד והיפה "שיש גבוהים ממנו אך אין יפים כמוהו" שוכנת על אם הדרך המובילה ממרכז הארץ לצפונה טובלת בירק ופרחים וניתן להשקיף ממנה על נופים מרהיבים מכל צדדיה.אתר הישוב
שירותי הדת
במסגרת שירותי הדת, בכפר תבור קיימים ופועלים שני בתי כנסת: באחד, בית הכנסת המרכזי והוותיק, מתפללים על פי נוסח עדות אשכנז ובבית הכנסת השני, הממוקם בקצה שכונת הגפנים, מתפללים על פי נוסח עדות ספרד
בבית העלמין של המושבה ישנם קברים של אלמונים, מקרב תושבי מרכז הארץ, בעיקר בני יפו, פליטי גירוש תל אביב, אשר הוגלו על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה, בד בבד עם נסיגתם צפונה מפני האנגלים הכובשים בהדרגה את הארץ. _הויקיפדיה העברית)
הביקור היה בחצרות האיכרים ובמוזיאון כפר תבור
מוזיאון המושבה כפר תבור
מוזיאון יק"א, חצרות האיכרים הוא מוזיאון המציג את הווי חייהם של איכרים בני העליות הראשונות במושבה כפר תבור והוא נמצא במתחם לשימור הממוקם בקצה הצפוני של כפר תבור בסמוך לצומת כנרת. המבנה הוכר כאתר מורשת.
המוזיאון משלב בין מרכז מבקרים הממוקם במבנה חדיש ומקורה בצמוד למתחם היסטורי אותנטי ובו חצרות איכרים כחלל ובו תצוגת קבע של היסטוריית המושבה. בחצרות ממוקמים, בין היתר, בית האיכר המקורי משנת 1911 ובו שני חדרי מגורים ומטבח מעץ ופחים ובית הרב ציון לוין. כחלק מהעיצוב מלווים את התצוגה חפצים אותנטיים בשילוב עם חפצים שיוצרו במיוחד והתערוכה מחולקת לנושאים במטרה לתעד את חמישים שנותיו הראשונות של הכפר בלי רצף כרונולוגי.
בתצוגה נמצאים אגפים שונים ובהם, תצוגה של מוצגים רפואיים שמרביתם מראשית המאה ה-20. שחזור של חיי היומיום של האיכרים במהלך הדורות השונים דרך שחזור של חתונה, שימוש בגרמופון באירועים שונים, עבודה במחרשת "ביסוק" עם פטנט שפיתח ראובן גולדמן שהוסיף לה מערכת זריעה לראשונה בארץ. התצוגות משולבות בתמונות ומסמכים מקוריים.הויקיפדיה העברית]
הנושא החשוב שעמד בפני הרבים הייתה סוגיית החינוך
אחוזת פוריה[]
האתר חוות פוריה היום נטוש.
ב"אלי מסעי" הוצג הקונפליקט בין החלוצים לבין הישוב הישן
מבחר תמונות - אדר תשע"ה[]
טבריה: קבר רבי מאיר בר הנס[]
כאן עצרנו לתפילת מעריב וגם דרכה רגלנו בבירת הגליל.
קבר רבי מאיר בעל-הנס נמצא במורד ההר לחוף הכנרת, בשדרות אליעזר קפלן בדרומה של טבריה. על הקבר בנוי כיום בית כנסת גדול. במקום טמונים גם תלמידיו של רבי מאיר - סומכוס ורבי שמעון בן אלעזר.
מסורות שונות מייחסות את הקבר לאנשים שונים. על-פי מסורת אחת נטמן בקבר רבי מאיר בעל הנס. מסורת אחרת אומרת שבקבר נטמן רבי מאיר קצין, שעמד כנראה בתחילת המאה ה-13 בראש עליית בעלי התוספות לצד מאות יהודים שעלו ארץ ישראל.
חוות כנרת והסביבה[]
בקרנו באתרים אחדים:
- אהלו - היה מוסד חינוכי והיום כפר נופש.
- בית הקברות בכנרת
- חוות כנרת
וכן האזנו לתולדות תימני כנרת מפי עמירם אידלמן, איש קיבוץ כנרת.
נראה לי כמבקר, כי כאן היה המצב הקשה ביותר מבחינה דתית. הנה תיאור מצב הדת בחוות כנרת, כנראה חוות העלמות
"אלה מסעי" מסכם כי דרישות הרבנים לא התקבלו.
ראש פינה[]
על התכונות המיוחדות של המושבה ראש פינה עמד כבר הסופר משה סמילנסקי, אשר נמני על ראשוני המתיישבים במושבות. בספרו פרקים בתולדות הישוב [1] הוא כותב על יתרונות ההתיישבות בגליל העליון, חלק מהם נכונים עד היום:
הגליל העליון הוא אחד המקומות בארץ, המתאימים למושבות של עובדי-אדמה אמיתים. רחוק מן "העיר" ומהשפעתה המזיקה וקרוב לטבע, ליופיו ולחינו. הצרכים מצומצים כאן והאויר צח, נקי ומביא. האדמה מצויה בזול, ורבים חלקיה הפוריים. הגשמים מרובים והחום אינו עז. גם אדמת מרעה מצויה פה - ובזול - בין ההרים | ||
ואם לא די בכך הוא גם משבח את הנוף הנשקף ממנה. אo כי היום התאור מעט שונה (ראו התמונה מטה):.
הנוף של קצה הארץ צפונה מרהיב עין. גדל ויופי ועשר טבעי נתמזגו פה יחד. ושלושה הם הנותנים את סימניו המיוחדים של קצה הצפון:החרמון, מוצאי הירדן ועמק החולה. החרמון - הערבים יקראו לו "גבל - אל - שיך". ואמנם השיך הוא לצפון ןלארץ כולה, כי הוא גבוה מכל הריה. מעל כל הר גבה ומעל כל גבעה נישאה תראהו עין בשעה שהאויר זך וטהור. ובחורף ... ראשו ילבין משלג. |
||
חידוש התפילות בבית הכנסת הישן בראש פינה[]
במרכז ראש פינה בית כנסת אשר משרת את התושבים בימות חול ובשבתות.
להפתעתי מצאתי כי גם לבית הכנסת העתיק הייתה עדנה (גילוי נאות, התפללתי בו, בטיול בית ספר, בשנת 1946 !). למרות השיפוץ שנעשה בו בעבר הוא נשאר שומם - רק היה אטרקציה למבקרים. השבוע גילית כי בית הכנסת אומץ על-ידי חב"ד. מתקיימות בו תפילות בשבתות ואפילו ברית התקיימה בו ביום ביקורי - תמונות במצגת משמאל.
בית הכנסת הישן הוקם בשנת 1887, לאחר שהברון רוטשילד נחלץ לעזרת המושבה בשנת 1883. ראש פינה הייתה למושבה הראשונה אותה לקח תחת חסותו. בתמורה להעברת בעלות על כל האדמות ומבני המושבה לידי הברון, דאג הוא להמשך קיומה ובנייתה ותשלום החובות שצברו.
'ביקור הרבנים: אולי כאן נתקלו בתופעה מיוחדת במינה
לצערנו עדיין קיימת עד עצם היום הזה: יש רב, אך אינו יכול למלא תפקידו
ראש פינה הסיכום המאכזב
תמונות מהמושבה[]
יסוד המעלה - סיום המסע[]
אחוזת דוברובין הינה חצר האיכרים משוחזרת מתחילת המאה, המספרת את סיפורם של המתיישבים הראשונים במושבה יסוד המעלה וסיפורה של משפחת דוברובין, גרים אשר במקור היו סובוטיניקים (נוצרים שומרי שבת) .האתר שוחזר ומופעל ע"י עמותה ציבורית שהוקמה ביוזמת המועצה המקומית. על מפעל השחזור, זכתה אחוזת דוברובין בציון מיוחד של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.
באתר מוזיאון ,תוכנית אור קולית ב-5 שפות חדרים ומטבח משוחזרים, באר/אנטילה המופעלת על ידי המבקרים, סדנת קדרות חצר ובה כלים חקלאיים , מסעדה ,הדרכה לקבוצות.
רחוב הראשונים ששוחזר במושבה – הינו מדרחוב יפה בו מודרכות קבוצות בסיפורי הראשונים. במושבה התגלה בית כנסת עתיק, בו נמצאו שרידים מלפני 1600 שנה.
ביישוב קיים מלון "סביוני הגליל" המשמש כמלון אירוח לתיירות בגליל. בנוסף קיימים בישוב צימרים וחדרי אירוח באוירה כפרית ברוח המושבה.
בחלק הצפוני של המושבה מרחק של כ- 700 מטר מצפון למושבה נמצאת שמורת החולה, שמורת טבע ייחודית שנשארה לאחר ייבוש אגם החולה. בנוסף סמוך ליישוב זורם נהר הירדן המושך אליו מטיילים רבים.
אריך לובובסקי, בן למיידי המושבה, סיפר לנו על אגדת אחוזת דוברובין. בחוברת עידן 16 בהוצאת יד יצחק בן צבי ניתן לקרוא מאמר שלו
תמונות מהרצאתו
בין הרבנים לבין המחנכים חילוקי דעות אלו נחשפו גם ביסוד המעלה. אך הפרוטוקול מראה כי הייתה תקווה לשיפור
הערות שוליים[]
- ↑ תל אביב הוצאת דביר, תרצ"ד