דינה בת לאה היא בתו של יעקב אבינו ולאה אימנו. על לידתה יש רק פרטים מעטים:"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה (ספר בראשית, ל' כ"א. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. אין הכתוב מפרש את שמה, בניגוד לבנים. הרב דוד צבי הופמן מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"[1].
דמותה של דינה[]
על דמותה של דינה לרש"י יש דעה ברורה: "יצאנית הייתה" וקובע ש "כאימה –כביתה" מקורה בשתיהן. וכך הוא כתב על ד"ה בת לאה - "ולא בת יעקב?! אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר (ל טז) ותצא לאה לקראתו.(ועליה משלו המשל (יחזקאל טז מד) כאמה כבתה)"
אמנם לפי המקרא:"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"[2] נראה כי מדובר בילדה בת שבע שנים שיצאה לשחק עם בנות גילה. הרב דוד צבי הופמן סבור כי דינה הייתה בוגרת יותר בת תשע או חמש עשרה וזאת לפי חישוב זמן הנסיעה של יעקב מחרן. והיה זה גיל מקובל לנישואין בקרב יושבי הארץ.
גורלה של דינה[]
הרמב"ן מספר על גורלה:"עמדה עם אחיה צרורה באלמנות חיות, כי הייתה טמאה בעיניהם, כדכתיב אשר טמא את דינה אחותם. ורבותינו נחלקו בה (ב"ר פ יא). והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי הייתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבאל עם קבר ניתאי הארבלי. ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו רבותינו (ב"ר ק יא)"
לפי המדרשים היה לה גורל יותר טוב. לפי אגדה אחת דינה נישאה לשמעון וילדה לו את "שאול בן הכנענית", לפי אגדה שניה היא נישאה לאיוב, ולפי אגדה שלישית הרתה לשכם וילדה את אסנת, אשתו של יוסף ואמם של אפרים ומנשה.
מקום קבורת דינה[]
ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי י - ה המקור:חב"ד פדיה צילם:שלום
המקור: עדי חשמונאי חוקרים מצאו בארבל את קברי השבטים
צמד חוקרים משוכנע כי בארבל אותרו הקברים של ילדי יעקב אבינו - ראובן, שמעון ולוי ושל אחותם דינה. ישראל הרצברג, יהודי חרדי מירושלים ויוסי סטפנסקי, בעבר ארכיאולוג בכיר במחוז צפון של רשות העתיקות ערכו מחקר שנמשך 11 שנים וכלל איסוף תיעודים מהמקורות וכן בדיקה של 120 יומני מסע של עולים לרגל מלפני 200-1,000 שנים.
"בכתבי הרמב"ן ובכל יומני המסע העתיקים תיארו העולים לרגל את אותו מסלול לקבריהם של ראובן, שמעון, לוי, דינה אחותם ואפילו של שת, ילדם של אדם וחווה", אמר ישראל הרצברג "המסע עבר מקבר נבי שועייב לארבל. ביומנים הם מתארים איך מקברי הצדיקים רואים בית כנסת גבוה ומפואר ומציינים שהקברים ממוקמים צפונית לכפר העתיק שבית הכנסת נמצא במרכזו.
לפי התיעודים במקום ישנה מערה אליה יורדים במדרגות לקברו של שת והוא נמצא בסמוך לקברים של השבטים הנמצאים על פני השדה ועליהם מכסים גדולים. העולים לרגל מתארים שמקברה של דינה יוצא שיח הדס. מכיוון שבעידן המודרני לא הייתה דרך חרושה לאתר לקח לנו שש שנים למצוא את הקברים. כשהגענו נדהמנו לגלות בתוך אותה מערה את השמות העבריים של אותם עולים לרגל שלפי התיארוך הם נחרטו לפני כ 600- שנים".
אונס דינה עם ד"ר דוד שפירא[]
