הקרן לחקר ארץ ישראל

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.778125,"lon":35.235386,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.689759,"lon":35.446358,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

הר הבית - מוקד החקירה החשוב

בשפת ים המלח - שם חרוט שם החברה

---

ראו כאן מפות נבחרות של ארץ ישראל: אתר הספריה הלאומית

בהנחה ש- Conder, Claude Reignier צייר את המפות, ובהנחה שהוא מת בשנת 1910 כמו שמצויין באתר (לא בדקתי שתי הנחות אלה), ובהנחה שהוא היה אזרח אנגלי, המפות חופשיות מאז שנת 1981. דרור - שיחה 10:25, 29 ביוני 2010 (IDT) - חוות דעת בויקיפדיה העברית וכן אתר עם ריכוז מפות מפות PEF

לוגו הקרן

הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF היא ארגון שהוקם בשנת 1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והמזרח התיכון.

מפת PEF

מפת PEF על מפות עבריות נוספות

גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בה מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועד נחל באר שבע שבדרום.

ארץ ישראל חולקה בין הקרן לחקר ארץ ישראל לבין לבין החברה האמריקנית לגאוגרפיה, והוחלט שהקרן לחקר ארץ ישראל תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.

הסקר הסתמך על מידע קודם, כגון המפות המדויקות של קו החוף הארץ־ישראלי, שנכללו, בתוך מפות הצי הבריטי, ושורת מדידות הגובה שנעשו על ידי וילסון, במטרה למדוד את גובהם של ים המלח ובריכות שלמה.

משלחת הסקר פעלה בין השנים 1878 - 1871. בתחילה הוביל את המשלחת קפטן סטוארט נוקומב (Newcombe), ולאחר שהלה חלה בקדחת, החליפו קלוד קונדר. לאחר שקונדר נפצע במהלך מתקפה של תושבי צפת, החליפו הוריישו קיצ'נר כראש המשלחת. תוצאות הסקר פורסמו בתור מפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים, בתוספת ל-6 ספרים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה. המשלחת מיפתה גם את הדרכים הרומיות בארץ ישראל. (מתוך הויקיפדיה העברית)

את המפות ניתן למצוא באתר עמוד ענן

מקור למות

• הארכיון הלאומי של אוסטרליה

• [http://www.nla.gov.au/apps/cdview?pi=nla.map-rm1949-e פירוט המפות)

Creator: Palestine Exploration Fund.
Title: Map of Western Palestine in 26 sheets [cartographic material] : from surveys conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund / by Lieutenants C.R. Conder and H.H. Kitchener, R.E., during the years 1872-1877.
Scale: Scale 1:63 360.
Publisher: London : Photozincographed and printed for the Committee under the Superintendence of Lt. Coll. Carey, R.E. at the Ordnance Survey Office Southampton, Colonel Cooke, C.B.R.E. Director by permission of the First Commissioner of H.W. Works, 1880.
Date: 1880
Material Type: Map
Physical Description: 1 map on 26 sheets : col. ; sheets 58.4 x 68.7 cm. + index.
Notes: Topographic series with relief shown by hachures.

Sheet title: Palestine Exploration Fund Map.

Title to series on a separate sheet.

Also available in an electronic version via the Internet at: http://nla.gov.au/nla.map-rm1949
Subjects: Palestine -- Maps.
Palestine -- 1878.
Call Number: MAP RM 1949. Tile f2.
Amicus Number: 4624829
To cite this item use: http://nla.gov.au/nla.map-rm1949-f2
 
 

על דרך הכנת המפות

(מהויקיפדיה העברית)

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שנוצרה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו במקרא ובכתבי אחרונים. המפה כוללת שטחים שנסקרו בכל שטח ארץ ישראל שממערב לירדן מאזור הגליל העליון ועד באר שבע. המפה יצאה במהדורתה הראשונה בשנת 1880.

הצורך ביצירת מפה חדשה

המפות שנוצרו לפני כן היו ידועות לחוקרים, אבל חלקן היה מבוסס על השערות יוצרי המפות שלא ביקרו בכל אתר ואתר. למשל מפת ז'אקוטן שחלקה נעשה על פי מדידות של הצבא הצרפתי ויתרה הושלם על בסיס מפות קודמות. הצורך במיפוי הועלה לראשונה בירושלים. הקרן חקרה את ירושלים העתיקה וסביבותיה לצורך יצירת מפות מדוייקות שיאפשרו התקנת מערכת ביוב ומערכת אספקת מים לתושבים. בעקבות כך החליטה הקרן לערוך סקר מדעי כולל של ארץ ישראל וליצור מפה טופוגרפית חדשה.

סקר ארץ-ישראל המערבית

קובץ:Theodolite and barometer that were used by the Palestine Exploration Fund surveyors.JPG

תיאודוליט וברומטר ששימשו את עורכי הסקר. מוצג במוזיאון ישראל

הסקר שנקרא באנגלית Survey of Western Palestine נערך על ידי קבוצה של מודדים מ"שירות המדידות הבריטי" (Ordnance Survey) שסיפק שירותי מדידה לצרכים צבאיים ואזרחיים כאחד. אל מודדים אלה הצטרפו לתקופות מסוימות מומחים בתחום הגאוגרפיה, גאולוגיה, ביולוגיה ועוד.

הסקר החל בחורף של שנת 1872/1871. בראש הסקר עמד בתחילתו קפטן ר. אי סיוארט (R.E. Stewart). לאחר שחלה במלריה, החליפו בחודש יוני 1872 לוטננט קלוד קונדר (Claude Regnier Conder). קונדר עמד בראש המשלחת עד חודש ספטמבר 1875 והוחלף על ידי לוטננט הוריישו קיצ'נר בעקבות התקפה על המשלחת בצפת. בהתקפה זו נפצעו קונדר וחברים נוספים במשלחת. פעילות המשלחת הופסקה עד להשלמת החקירה על ידי השלטונות העות'מאניים. קיצ'נר הצטרף למשלחת בשנת 1874 כעוזרו של קונדר, ועמד בראש המשלחת עד שנת 1877.

המשלחת מנתה לכל אורך התקופה שלושה עד ששה מודדים, אליהם התלוו עובדים ועוזרים תושבי ארץ ישראל. בעת עריכת הסקר שכנו הסוקרים באוהלים במקום הסקר ועברו בעקבות הסקר ממקום למקום.

בשנת 1881 נערך סקר נוסף בעבר הירדן בחלק משטח הרי מואב. בראש הסקר עמד קונדר. בעקבות הסקר הודפסה בשנת 1889 מפה נוספת בקנה מידה של 1:70,000. ביחד עם תזכיר הסקר.

תהליך הסקר

בתחילת הסקר מדדו בסיס לרשת הטריאנגולציה בסמוך לרמלה, לאחר מכן קשרו את הבסיס עם התחנה האסטרונומית של האדמירליות ביפו. בין השנים 1872-1871 מדדו את השטח שבין ירושלים ויפו, ובהמשכו מדדו את רכס ההר שבין הרי ירושלים דרך השומרון ועד הרי נצרת והכרמל.

בשנת 1873 מדדו את אזור מישור החוף שבין חיפה לנתניה של היום, את אזור השפלה הצפונית וחלק מהרי יהודה ומדבר יהודה. בשנת 1874 המשיכו למדוד באזור הרי יהודה ומדבר יהודה, את בקעת הירדן, המורדות המזרחיים של הרי יהודה והרי שומרון, את הרי חברון ואת אזור כפר סבא-הרצליה של היום. בשנת 1875 מדדו את שפלת יהודה, סביבות ים המלח ואת אזור הגליל התחתון. השלמת המשימה התעכבה לאחר שהמודדים חלו במלריה, ולאחר מכן הותקפו ליד צפת על ידי תושבים מקומיים. השלמת הסקר נעשתה בשנת 1877. בשנה זו השלימו את סקירת אזור הגליל, השפלה הדרומית באזור שבין תל חסי ועד באר שבע.

השלמת העבודה על המפה נעשתה במשרדי שירות המדידות באנגליה. את לוחות ההדפסה התקינו לפי שיטת פוטוצינקוגרפיה (Photozincography) ושם נעשתה גם עבודת ההדפסה.

המפה

קו הבסיס של המפה שנמדד באזור רמלה אורכו היה 6.76 ק"מ לערך. מכאן נמדדה רשת של טריאנגולציה שנסגרה בבסיס משנה שנמדד באזור שבין ג'נין ועמק יזרעאל. אורכו של הבסיס הזה היה 7.25 ק"מ לערך. ההפרש באורכו של בסיס המשנה, ביו חשבון הטריאנגולציה לבין אורכו המדוד, היה 79 אינצ' (שני מטר בקירוב). קנה המידה של המפה הוא אינצ' כנגד מיל יחס של 1:63.360. המפה כוללת 25 גיליונות מתוכם גיליון אחד כפול. גודלו של כל גיליון הוא 45X55 ס"מ, ומכאן שכל גיליון כלל שטח של 27.8X34.8 ק"מ. כל הגיליונות יחדיו כיסו שטח של 970 קמ"ר.

בנוסף נעשה גם איזון שראשיתו בים התיכון שהיה נקודת האפס וסופו בים כנרת. יש במפה "נקודות קבע" אלה נקודות שגובהן נקבע באמצעות האיזון, וכן "נקודות גובה" שגובהן התקבל באופן טריגונומטרי בעת עריכת הטריאנגולציה או גם בעזרת ברומטר.

איזורי התבליט במפה (הרים גבעות) מסומנים במפה בצבע חום בהיר, היישובים מסומנים בכתם אדום, גודל הכתם משמש לציון סכימאטי של גודל שטח היישוב, ללא כל פרוט של מבנהו. כל הנהרות והנחלים מסומנים בצבע תכלת, שטחי המטעים היערות והשמות סומנו בצבע שחור.

מיפוי שמות המקומות

בעת עריכת הסקר נלמדו כל שמות המקומות מהתושבים המקומיים. כל שם נכתב בכתב ערבי, בתעתיק אנגלי ובתרגום לאנגלית. חלק מהשמות העבריים נכתבו גם בעברית. כל השמות הובאו בכרך מיוחד שבו הוכנסו לפי סדר אלפבית. ליד כל שם נרשמה המשבצת במפה שבה מופיע השם.

חשיבות המפה

המפה מצטיינת במידה רבה של דיוק, והיא משמשת תעודה היסטורית חשובה לידיעת הארץ של שנות השבעים של המאה ה-19, שהייתה תחילתה של ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל.

פירסומים

לאחר הוצאה הראשונה בשנת 1880, יצאה המפה במספר מהדורות נוספות. מתוכן מספר מהדורות שיצאו במלחמת העולם הראשונה לצרכים צבאיים ואסטרטגיים. יחד עם המפה הוציאה הקרן שלושה כרכים שכללו דין וחשבון על הסקר שכלל תיאור מפורט של כל יישוב, חורבה, אתר עתיקות, וכל עצם טופוגרפי שסומן במפות. שלושת הכרכים כללו 1,315 עמודים. בנוסף יצאו מחקרים בתחום הביולוגיה, גאולוגיה, ומחקר טופוגרפי של ירושלים. סך כל הסדרה שיצאה בעקבות הסקר כללה עשרה כרכים.

לקריאה נוספת

• יצחק שטנר, מפת ארץ-ישראל ותולדותיה, הוצאת מוסד ביאליק, 1951, עמ' 193-182
• יוסף אלסטר, אטלס ישראל - מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל, הוצאת מחלקת המדידות משרד העבודה, מוסד ביאליק, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, 1956, עמ' 6/1

• John James Moscrop, "Measuring Jerusalem: the Palestine Exploration Fund and British interests in the holy land"
• Claude Reignier Conder, 1880: Memoires: The Survey of Western and Eastern Palestine ISBN 1-85207-835-9
• 1884 ,Survey of Western Palestin, Claude Reignier Conder & Charles Warren

קישורים חיצוניים

[ויקישיתוף http://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ASearch&search=Palestine+Exploration+Fund&button= [Palestine Exploration Fund

• מפת הסקר של ארץ־ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי
• מפת הקרן לחקר ארץ ישראל - כשכבה במערכת מיפוי - באתר עמוד ענן
• ספרי סקר ארץ-ישראל המערבית בארכיון האינטרנט (באנגלית)
• המפה הגדולה של הארץ הריקה מאת זאב גלילי.
• מפות ארץ ישראל כתעודה לתולדות הארץ אוסף המפות ההיסטוריות של הארכיון הלאומי במפ"י

זכרון למעשי הקרן

סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 את גובה פני ים המלח - ראו המיקום במפה לעיל - המקור:ויקישיתוף

סמל הקרן על בניין עיריית ירושלים ההיסטוריהמקור:ויקישיתוף

מפת הקרן לירושלים וסביבתה המקור:ויקישיתוף

ביקור נתניהו בקרן בלונדון

ב-26 אוגוסט 2009, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בקר שמרכז הקרן בלונדון. בכתבה [Netanyahu http://www.jpost.com/servlet/Satellite?cid=1251145116559&pagename=JPost%2FJPArticle%2FShowFull thrilled about visit to Palestine Exploration Fund] של Jerusalem Post נאמר:

"The PEF was founded in 1865 and is the oldest organization in the world created specifically for the study of the Levant, the southern portion of which - as the organization's literature makes clear - was conventionally known as "Palestine."

The organization publishes an internationally respected journal, the Palestine Exploration Quarterly, and brings the latest archaeological findings and research to the public in a series of regular lectures.

The PEF archives houses some 40,000 photographs of Palestine, Jordan and Syria dating as far back as 1850, and also includes archaeological artifacts, natural history specimens, maps, manuscripts and paintings.

The PEF was founded under the patronage of Queen Victoria in 1865 by a group of distinguished academics and clergymen, most notably the dean of Westminster Abbey, to promote research into the archaeology and history, manners, customs and culture, topography, geology and natural sciences of biblical Palestine and the Levant.

Figures associated with the PEF include Charles Wilson and Charles Warren, who carried out key excavations and land surveys in Jerusalem and Palestine in the 19th century.

קישורים חיצוניים

• זכרונות החופרים