מערות אל-עליליאת מכונות על-ידי הערבים תושבי הכפר מכמס בשם "אל-עליליאת" - דהיינו:הגבוהות שבואדי. ניתן לחלק אותן למכלול מערבי ולמכלול מזרחי. המכלול המערבי כולל ארבע קומות של מערות חצובות זו על גב זו, שמנהרה ומדרגות חצובות מקשרות בינהן. במכלול המזרחי נחצבו שלושה חללים בתוך צניר שאורכו 56 מטר ורוחבו נע בין ששה מטרים לחצי מטר.
מימצאים[]
המערות הם במרכז הלאורה של פירימינוס (אתר התבודדות של נזירים). מעל לתא נזירים קטן שנחצב נמצא כתובת ביוונית.
ממזרח לחדר, נחצב בור מדורג ומטויח, ששימש כנראה מקווה טהרה. על דופן הבור מצויה כתובת סורית שתרגומה:"קול ה' על מים" (תהילים, כ"ט,ג'). ממזרח לבור נחצב בור מים נוסף. על קירות החדר גילו י.פטריק ור.רובין בשנת 1981 כתובת וציורים אחדים שנרשמו בעזרת קיסם מפויח. על הקירות צויירו מנורות שבעת הקנים, כוכב מחומש ושתי שורות של אלף בית. מתחת לכוכב המחומש נכתב:
שלם שלם אמ[ן] וליד המנורה "אלגלגיל" ובכתובת אחרת "יועזר אתעקר עלו מטרנ[א], פרושו : יועזר נעקר המשמרות נכנסו. לדעת החוקרים הקטע נכתב לאחר שהממרות הרומאים הגיעו ןיועזר נפצע (נעקר).
מסקנה החוקרים, לפי אופי הכתב, שמדובר על מהלך המרד הגדול וכן היה בשימוש בימי מרד ברר-כוכבא.
המקור לקטעים לעיל: חנן אשל ודוד עמית, "מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא" , החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1998
מקווה טהרה[]
ממאמרו של ינון שבטיאל
יוסף פטריק מצא מערכות מסתור של יהודים וכתובות ארמיות במצוקי נחל מכמס . פרטים על כך הובאו בנקרות צורים 8 (תשמד) 7-18
ינון שבטיאל במאמרו : "טהרה בזמני מצוקה - תופעת מקוואות טהרה במקלטי מצוקים בגליל והדומות לה בארץ בנימין במעבה ההר הבעיה את ההשערה כי המקוואות הוקמו קרבת ישובי משמרות הכהונה , שכן הכהנים לאחר חורבן הבית השני שמרו על טהרתם כדי שיוכלו לשוב ולשמש בבית המקדש, כאשר יקום.
לדעתו, שיטת הכשרת המקוואות בראשי צוקים תלויים הייתה מוכרת אף ביהודה מתקופת הבית השני ובמרד החורבן. תמיכה בהשערה נחשפה עם גילוי מקווה טהרה במרכזו של מכלול מקלטי מצוקים בשם אל-עליליאת, שהוכשר למצוק תלול בנחל מכמש [1]
מקלטי המצוקים ומקווה הטהרה נחקרו על-ידי פטריק ותוארכו לתקופת מרד החורבן. הוא הבעי דעה שמכלול המערות היה עשוי להיות חלק ממחנה שמעון בר-גיורא ממנהיגי המרד.
המקווה נמצא חצוב ומטויח במרכזו של מדף סלע טבעי, הנמצא כ-30 מטר מבסיס המצוק. והגישה אליו אפשרית רק בגלישה על חבל ממרומי הצוק. למקווה מובילות מדרגות, ובנוסף להן נחצב בור מים עגול, שהטיח שלו בן שלש שכבות. תעלה חצובה חברה בין הבור לבין המקוה.
באתר נמצאו כתובות בעברית וביוונית, חרותת של מנורת שבעת קנים וצלבים.
ינון שבטיאל בהרצאתו, העלה סברה כי הנמלטים למערה היו מעיר כהנים הקרובה לאתר.
- ↑ ראו:
פטריק יוסף, 1985, מערות מסתור וכתובות יהודיות במצוקי נחל מכמס, ארץ ישראל 18 , ע' 153-166
ינון שבטיאל, במעבה ההר - מחקרי הר אפרים ובנימין - "מקלטי צוקים בארץ הגליל והמקבילים להם בארץ בנימין - זהות טיפולוגית וזיקה הסטורית"