פרוג'ה

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":43.112222,"lon":12.388889,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":43.112222,"lon":12.388889,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":5,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}

מבט מקרוב

מבט מעל

פרוג'ה היא בירת מחוז אומבריה

---

המזרקה הגדולה במרכז העיר - המקור:ויקישיתוף, צילמה:מוניקה

פרוג'ה (Perugia) היא בירת מחוז אומבריה. העיר שוכנת במרחק 137 ק"מ מערבה מרומא, 112 ק"מ דרומה לפירנצה ו-107 ק"מ דרום מזרחה מחוף הים האדריאטי ומאנקונה.

לעיר היסטוריה עשירה הבאה לידי ביטוי בשרידים ארכאולוגיים. בעיר עומדות על תילן שתי חומות המקיפות אותה: חומה אטרוסקית וחומה נוספת מימי הביניים. החומה האטרוסקית כוללת שער מקורי שלם מהמאה ה-2 לפנה"ס. בנוסף, בין מבני העיר עוברת אמת מים עתיקה מימי הביניים. המרכז ההיסטורי של העיר כולל ארמונות, מבנים ורחובות, שנשארו ללא שינוי מאז המאה ה-14.

העיר היא מרכז תרבותי וכלכלי והיא מוקד תיירות וסטודנטים. בעיר מצויה אחת האוניברסיטאות העתיקות באיטליה אשר הוקמה בשנת 1308. בנוסף אליה קיימת גם אוניברסיטת מיוחדת לתושבי חוץ.

תאור העיר

פרוג'ה מאופיינת בצביונה העירוני. העיר נבנתה על שיפועי גבעות אשר למרגלותיהן נמצא עמק נהר הטיבר. צ'ארלס דיקנס כתב על העיר: "פרוג'ה אוחזת בתוכה אמצעים רבים אשר הביאו לשמירה על טבעה מידיו של האדם, וגרמה לקיומו של אתר, יוצא דופן, הנישא במרומו".

גאוגרפיה

מימיה הראשונים של העיר, כבר מהתקופה האטרוסקית, היה לעיר יתרון בשל מיקומה הגאוגרפי. היא שלטה על הדרכים שעברו במרכז חצי האי האפניני בדרך לרומא. העיר הייתה מבוצרת ומוגנת מפני פולשים, ובכך הצליחה לשמור על מעמדה העצמאי שנשמר בתקופת הקיסרות הרומית ובימי הביניים. העיר בנויה על שתי גבעות בגובה ממוצע של 450 מטר מעל פני הים, שביניהן זורמת תעלת המים. המקום הגבוה ביותר בעיר הוא "פורטה סולה" (Porta Sole), המצוי בגובה 493 מטר מעל פני-הים.

רוב העיר העתיקה מצוי בגובה 250 מטר מעל פני הים (בגובה זה נמצא גם בניין העירייה וחומות העיר). האזור החדש של העיר נבנה בחלקה התחתון של העיר, עד לגובה של 170 מטר מעל פני הים. עמק נהר הטיבר היה בעברו אזור חקלאי.

בצפון העיר מצויים ההרים טצ'יו (Tezio) ואקוטו (Acuto). במזרח, מעט רחוק יותר, נמצא אגם טראסימני, הידוע כמקום שבו התרחש הקרב של חניבעל. במערב נמצאות הגבעות הנמוכות של הרי האפנינים והעיר אסיזי.

החל מהמאה ה-11 ועד למאה ה-13 העיר התרחבה וקיבלה מבנה של כוכב מחומש. העיר נחלקה לחמישה רובעים, אשר נקראו לפי השער שהוביל אליהם: Porta Sole ,Porta Sant'Angelo ,Porta Eburnea ו-Porta Santa Susanna e Porta San Pietro. יחד עם זאת, המבנה העירוני המרכזי נשמר, בכך שלעיר היה רחוב ראשי שממנו יצאו רחובות צדדים לרובעי העיר.

לקראת המאה ה-20 העיר התרחבה לכיוון דרום-מערב במישור, ובאזור החקלאי לשעבר הוקמו דירות למגורים, כולל שכונות יוקרה, מתקני שעשועים וכן אזור תעשייה.

אוכלוסיה

אוכלוסיית העיר מעט מבוגרת מעל הממוצע באיטליה: הגיל הממוצע בעיר הוא 44 לעומת 42 במדינה כולה. שיעור הגידול של אוכלוסיית העיר עולה על הממוצע באיטליה: 7.86% לעומת 3.85%. 90.8% מאוכלוסיית העיר איטלקים, 3.9% ממזרח אירופה (בעיקר מרומניה ואלבניה), 2% מאמריקה ו-1.3% מצפון אפריקה.

מזג האוויר

למרות ריחוקה מהים, מזג האוויר של העיר נוח למדי. הטמפרטורה הממוצעת היא 13 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הקרה ביותר היא 4.2 מעלות צלזיוס והחמה ביותר היא 23 מעלות צלזיוס. בין השנים 1961-1990 ממוצע המשקעים עמד על 850 מ"מ ומספר הימים הגשומים בשנה היה 96 ימים. לעיתים נדירות יורד שלג בעיר. בימים אחדים מגיעה הטמפרטורה עד 35 - 40 מעלות.

שוקולד פ'רוגינה

מגוון שוקולד פ'רוגינה צילמה:Greudin

בפרוג'ה פועלת חברת הממתקים המפורסמת "פ'רוגינה" (Perugina). החברה נוסדה בשנת 1907. מאז שנת 1939, כאשר השתתפה בתערוכה בינלאומית בניו-יורק, היא רכשה מעמד בינלאומי. החברה נחשבת לאחת מחברות הממתקים החשובות באיטליה. פ'רוגינה מייצרת מגוון רב של מוצרי שוקולד וסוגים רבים של מוצרי נוגט (כגון ממתקים העשויים מסוכר, מדבש, מאגוזים קלויים (שקדים, אגוזי מלך, פיסטוק חלבי ואגוזי לוז) ולעתים גם מפירות מסוכרים (קצוצים), וכן עוגיות ביסקוטי, המכילות אגוזים ולעיתים מתובלות בטעם אניס. לקראת חג הפסחא פ'רוגינה מייצרת ביצי פסחא העטופים בנייר אלומיניום. אחד ממוצריה המפורסמים של החברה הם ה"באצ'י" (Baci), שפרושו המילולי הוא "נשיקות". אלו שוקולדים הממולאים באגוזי לוז ועטופים באגרות שרשומים עליהן היגדי אהבה בשפות שונות. יש הסבורים שהיוזמה לייצורם באה לאחר שהתיזו בלון של שוקולד לקיר והתקבלה צורת נשיקה. חברת פ'רוגינה כיום היא חלק מחברת נסטלה.

סדרה של מוצרי החברה קבלו "הכשר" מרבנות מילאנו.

תחבורה ציבורית

הפנייה לערך מורחב : המינימטרו של פרוג'ה

ה"מינימטרו" בפ'רוגיה - המקור:ויקישיתוף

פרוג'ה ידועה בפעולותיה לעידוד התחבורה הציבורית. העירייה נקטה לא מכבר בצעדים המגבילים את תנועת כלי הרכב הפרטיים בעיר, ובמרכז העיר אף נאסרה כניסת מכוניות לחלוטין. בכניסות לחלק המישורי של העיר הוקמו מגרשי חניה, מהם ניתן לעלות במעליות ובמדרגות נעות למקום גבוה בעיר רוקה פאולינה (Rocca Paolina). מאז 2008 מופעלת בעיר מיני מטרו הנוסעת מהעיר לפרברים.

היסטוריה

תבליט על ארון קבורה - המאה ה-2 או המאה ה-3 לפנה"ס - המוזיאון הארכאולוגי בעיר - המקור:ויקישיתוף

Cippo di Perugia - הכתובת האטרוסקית הארוכה ביותר שהתגלתה - המקור:ויקישיתוף צילם:G.dallorto

המצבה לזכר הטבח בשנת 1859 - המקור:ויקישיתוף

פרוג'ה נוסדה במאות ה-10 וה-11 לפנה"ס על בסיס כפרים שהוקמו בשיפועי הגבעות באזור. החל מהמאה ה-8 לפנה"ס תחומי הכפרים הגיעו עד לראשי הגבעות, שבהן גם החלה להבנות העיר. העיר התפתחה במהירות בעיקר בזכות מיקומה: העיר ממוקמת על שפת נהר הטיבר ומשמשת גבול בין האוכלוסיה האטרוסקית לאומברית. גרעינה של העיר החל להתבסס במאה ה-6 לפנה"ס, בה נבנה הנקרופוליס. קיימת עדות מעקיפה לפיה העיר הייתה אחת משתים עשרה ערי אטרוריה החשובות. בתקופה זו מוזכר לראשונה שמה הראשון של העיר - "פרוסיה" (Perusia), ולראשונה נזכרת בכתבים החומה המקיפה את העיר, הקיימת בעיר עד היום.

פרוסיה הרומית

בין השנים 309-310 לפנה"ס הגיע לעיר לראשונה הצבא הרומי. בשנת 295 לפנה"ס, בעקבות המלחמות הסאמניטיות, העיר נכללה בתחום ההשפעה של רומא. עם זאת, תושבי העיר וחלק גדול מהמחוז, המשיכו להשתמש בשפה האטרוסקית עד התקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומאית וכן הייתה לעיר אוטונומיה עירונית. בשנת 217 לפנה"ס פרוג'ה סייעה לרומא במתן מקלט לצבאה אחרי שנחלה מפלה על ידי חניבעל בקרב טראסימני. בשנים 205-216 לפנה"ס העיר נטלה חלק במלחמה הפונית השנייה. בשנת 89 לפנה"ס, במלחמת בעלות הברית, העיר שולבה בממלכה הרומית וזכתה למעמד של עיר. בשנים 40-41 לפנה"ס התרחשה מלחמת אזרחים בפרוג'ה - מלחמת פרוג'ה (Bellum Perusinum) - בין אוקטביוס לבין מרקוס אנטוניוס. במהלכה, בשנת 41 לפנה"ס, העיר עלתה בלהבות. אוגוסטוס קיסר בנה את העיר מחדש והקים בה קולוניה בשם "Vibia Augusta Perusia". עם זאת היא הורשתה לשמור על גרעינה האטרוסקי המקורי. בימי הקיסרות הרומית התפשטה העיר מעבר לתחומה בתקופה האטרוסקית. במאה ה-3 הקיסר טרבוניאנוס גלוס, שמוצאו היה מהעיר, הכתיר את העיר בתור ius coloniae (יוס קולוניה).

התקופה הביזנטית

העיר הייתה למרכז מסחרי חשוב בין ויה אמרינה (via Amerina) וויה פלמיניה (Via Flaminia). בשנת 493 העיר נכבשה על ידי תאודוריק הגדול (Flavius Theodericus) מלך האוסטרוגותים. בשנת 537 העיר נכבשה על ידי צבא האימפריה הביזנטית של בליזריוס יחד עם ויטיגה (Vitige) מלך האוסטרוגותים. בשנת 548 היא עברה לשליטת טוטילה מלך האוסטרוגותים לאחר שרצח את סנט ארקולנו (Sant'Ercolano) שהיה הבישוף של העיר. במאה ה-8 פרוג'ה כבר הייתה תחת שלטון בלעדי של הביזנטים, לאחר שהייתה תחת שליטה לומברדית לפני כן. החל מהמאה ה-9 בימי קרל הגדול העיר עברה לשליטת האפיפיור ושלט בה הבישוף המקומי. במאה ה-11 היא שבה להיות עצמאית.

העירייה (Il Comune)

בשנת 1139 הושבעו לראשונה בימי הביניים מושלי העיר (Console), ועימם הוקם השלטון המקומי העירוני. במאה ה-12 השליטה בעיר חולקה בין המושלים, "האסיפה הכללית" (l'Arengo) ומועצה מצומצמת. במחצית השנייה של המאה תחום העיר התרחב באופן ניכר. העיר זכתה לחסות האפיפיור אינוקנטיוס השלישי בהסכם "גואלפי וגבליני" (Guelfi e Ghibellini), שבו היו 41 סעיפים הקשורים בעיר. בין השנים 1200-1300 התפתח המסחר בעיר על ידי Priori שארמונם היה לסמל העיר. בשנת 1308 הוקמה האוניברסיטה המקומית. בשנת 1342 הוטלו הגבלות על הסחר בשל המוות השחור, שלמרות שהעיר לא ניזוקה ממנו, המסחר בה פחת. בשנת 1358 העיר נוצחה בקרב טוריטה (Battaglia di Torrita) ונחרבה יחד עם סיינה.

שלטון האפיפיור

בשנת 1370 פרוג'ה חזרה להיות תחת שליטת האפיפיור. בתקופה זו נעשו בעיר עבודות ציבוריות כגון: בניית כיכר ובניית בנייני הצבא (Bracciole logge). בנוסף, בתקופה זו גברה השפעת משפחת בליוני (Baglioni) בעיר. המאה ה-15 הייתה תקופה שקטה לעיר וחלה בה פריחה תרבותית. בשנת 1540 העיר איבדה את עצמאותה במלחמה נגד Paolo III Farnese וחזרה להיות בחסות הכנסייה, ונבנה Rocca Paolina בתור מושב האפיפיור בעיר.

העידן המודרני

מאז המאה ה-16 ועד הקמת ממלכת איטליה בשנת 1860 פרוג'ה הייתה בתקופת קיפאון דמוגרפי וכלכלי, בדומה לשאר הערים שהיו תחת שילטון הכנסייה בתקופה זו. בתקופה זו נבנו ארמונות נוספים וכנסיות מפוארות. ב-20 ביוני 1859 התרחש "הטבח של פרוג'יה" על ידי הצבא השווצרי שנשלח על ידי Devout IX לדכא את המרד של פטריוטים מקומיים. פעולה זו לא הועילה, ובשנת 1860 אומבריה הייתה לחלק מממלכת איטליה.

באוקטובר 1922 הוקם בעיר המטה למימוש השלב הסופי של המצעד על רומא. המטה נעזר בבסיס החשוב של המיליציה הפשיסטית בעיר. באמצעות המטה אורגנו הצועדים לעלות לרומא, בחלקם, באמצעות הדרכים הרומיות העתיקות שעברו ליד העיר. הטיימס דיווח ב-1 בנובמבר 1922 כי Fascisti Supreme Command עבר מפרוג'ה לטיבולי.

במלחמת העולם השנייה מחתרת העיר, אשר הייתה חלק מהמחתרת באסיזי סייעה להסתרת פליטים יהודים ונציגה קיבל מ"יד ושם" את אות חסיד אומות העולם. הצבא הבריטי כבש את העיר מהגרמנים ב-20 ביוני 1944. ב-24 בספטמבר 1961 יצא מהעיר מסע האינטלקטואלים האנטי-פשיסטי, Marcia per la pace Perugia-Assisi.

אתרים מעוררי עניין

הנרי ג'יימס כתב בשנת 1875 על העיר, כי הוא ממליץ לקוראי ספרו, כי במידה וישהו בעיר שבוע ימים, עצתי להם שלא יחפזו בביקורם. יטיילו בנחת ויצפו במראותיה.

מונומנטים

ראו ערך מורחב המזרקה הגדולה של פרוג'ה

המזרקה הגדולה היא מהווה את אחד המונומנטים המרכזיים של בעיר ומגלמת את אומנות הפיסול של ימי הביניים. בחלקה התחתון של המזרקה פוסלו אפיזודות מעבודת האיכרים ומהתרבות הפאודלית. בחלק האמצעי פוסלו גרמי שמים, יצירות אומנות ודמויות מהתנ"ך ומתולדות רומא. בחלק העליון של המזרקה דמויות תנכיות ומהמיתולוגיה יוונית

אתרים ארכיאולוגיים

השער האטרוסקי צילם:Marc Liger

• הבאר האטרוסקית - נבנתה במחצית השנייה של המאה ה-3 לפנה"ס. היא הייתה המקור העתיק והחשוב למים לעיר. עומקה הוא כ-40 מטר. היא שימשה גם כמאגר מים. היא נמצאת ליד פיאצה דאנטי (Piazza Danti)

• ההיפוגאום של משפחת ולומנוס (Ipogeo dei Volumni) - משפחת אטרוסקית מהמאה ה-2 לפנה"ס. היא נמצא בנקרופוליס של העיר מהמאה ה-6 והמאה ה-5 לפנה"ס. היא נמצאת ליד גשר סן-ג'ובני (Ponte San Giovanni) באזור הבאר האטרוסקית.
• מצבת ארנט וולטימה האולס (Arnth Veltimna Aules) - מהמאה ה-2 לפנה"ס. היא מצויה בוילה הנושאת שם זה. וכן מצבה נוספת של סן מאנו היא :Tomba etrusca di San Manno
• פסיפס תאור אילופו של אורפאו (Orfeo ammansisce le fiere} - פסיפס במרחצאות שנבנו על-ידי הרומאים. הפסיפס מהמאה ה-2 שוחזר ומצוי במבנה המחלקה לכימיה באוניברסיטה העירונית.‏‏* המוזיאון הלאומי של אומבריה בו נמצאת הכתובת הארוכה ביותר בשפה האטרוסקית, כתובת המכונה Cippus perusinus.

החומות והעיר העתיקה

החומה האטרוסקית

• השער האטרוסקי או שער דה-אוגוסטי (Porta Augusta) - מהווה ביטוי חשוב לאומנות הבנייה האטרוסקית. השער עשוי מקשה אחת , עם חלון בודד ושני משקופים בצורת טרפז וכולל גם אלמנטים רומאיים.
• שער מארצ'יה (Porta Marzia) - אחד השערים העתיקים של העיר. בו חמישה פסלים של דמויות מיתולוגיות.
• שער טראסימני - מהמאה ה-14
• שער השמש - השער הוזכר על-ידי דנטה אליגיירי בהקומדיה האלוהית. השער היה ממוקם במקום הגבוה בעיר , "קרוב לשמש" ומכאן שמו. השער אינו קיים יותר, רק שם המקום נשמר.

החומה מימי הביניים

טורה דלי-סקירי צילם:G.dallorto

החומה כוללת התוכה את השערים הבאים:

• שער סן פייטרו או "Porta Romana" - נפרצה בחומה בין המאות ה-13 עד ה-15, נמצאת בסוף שדרות קאבור. היא עוצבה באבן טרברטין בשנים 1480-1475 על-ידי אוגוסטו די-דוצ'יה (Agostino di Duccio) ופןלידורו דה-סטפאנו (Polidoro di Stefano)
• שער סו-אנג'לו היא השער הגדול ביותר בחומת ימי-הביניים. שמן הוא כשם הרובע לידו. הוא בסוף שדרות גאריבלדי(Corso Garibaldi). השער נבנה במאה ה-14 במתכונת מבוצרת. הכניסה דרכו הייתה באמצעות גשר מעץ.
• שער סן סוסאנה (Porta di Santa Susanna) ושער סנט-אנדרה (Porta di Sant'Andrea) - נמצאות ברחוב via della Sposa
• טורה דלי-סקירי (Torre degli Sciri) - הוא המגדל היחידי בחומת ימי הביניים שנשמר בשלמותו. האחרים קרסו ברעידות אדמה, מלחמות פנימיות והרס העיר במאה ה-16 בעקבות המלחמה (Guerra del Sale). המגדל היה בבעלות משפחת אצילים , משתרעת מעל מעבר הולכי רגל. היא מרובעת ומאופיינת באבנים הצבעוניות ממנה היא נבנתה.

אתרים בעיר העתיקה

הפנייה לערך מורחב : רוקה פאולינה

• רוקה פאולינה (Rocca Paolina) היא מצודה שנבנתה מדרום לחומת האטרוסקית בשנת 1540 לבקשת האפיפיור של אותו זמן. המצודה משולבת ב"שער מארצ'יה" . היא הושלמה רק במאה ה-19 כאשר אומבריה הייתה לחלק מממלכת איטליה, לאחר שנהרסה חלקית בעת כיבוש איטליה על-ידי נפוליאון. המצודה שוחזרה, כאשר בסיסה הוא מימי הביניים וחלק ממנה עדין מתחת לקרקע.
• צומת שלושת השערים ( Tre Archi) או שער סנטה קרוצ'ה (Porta Santa Croce) משנת 1857, בעת התרחבות העיר.

ארמונות

בין ארמונות העיר מצויים הארמונות הבאים:

הפנייה לערך מורחב : פלאצו דיי פריורי

פלאצו דיי פריורי (או ארמון מייסדי העיר) הוא דוגמא טיפוסית לארמון ציבורי בעידן שהשלטון היה בידי העיר (età comunale). הוא שימש למטרה זו בין השנים 1293 - 1443. הוא נבנה בסגנון גותי. מעל לכניסה פוסלו דמויות של אריה ונשר. הארמון משמש היום למושב העיריה. בארמון "אולם הנוטרי" (Sala dei Notari). הארמון כולל את לשכת חליפין (Collegio del Cambio) מהמאה ה-15 ובו אולם להכרזות מסחריות (Sala dell'Udienza del Cambio ) מולו שוכנת לשכת המסחר (Collegio della Mercanzia) - ישות עצמאית בעלת השפעה רבה בימי-הביניים.

• ארמון גלנגה סטוארט (gallenga-stuart) - נבנה בשנים 1748-1758. החזית שלו עוצבה בסגנון הבארוק . היום הארמון הוא מושב האוניברסיטה לתושבי חוץ.
• פאלאצו צזרוני (Palazzo Cesaroni) - מושב מועצת מחוז אומבריה
• ארמון הקפיטן של העם (Palazzo del Capitano del Popolo) - נבנה בשנים 1472-1481 צילם: grahamwell
• הארמון של הפאנה (Palazzo Della Penna) - מהמאות ה-16 עד ה-19. הארמון בנוי על שרידי אמפיתאטרון רומי. היום קיים בו מוזיאון.

ארמון דל-פריורי (Palazzo dei Priori) צילם:frabuleuse

חזית הארמון - המקור: ויקישיתוף צילם:Maurizio Zanetti

ארמון קפיטנו דל-פופולו

ארמון גלנגה סטוארט gallenga-stuart) _ צילם:Grifomaniacs

יהדות פרוג'ה

הפנייה לערך מורחב : יהדות פרוג'ה והגניזה של פרוג'ה

היהודים הראשונים הוזמנו לעיר במאה ה-13, במטרה בהזמנת שליטי המחוז במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות - לימים "בנקים". המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא.

על בית הכנסת הראשון ידוע לנו משנת 1457. הוא היה בארמון בויה ואקיה (Vecchia), בבעלות משפחה של אציל איטלקי. המבנים נמסרו חינם לשימוש הקהילה.

בשנת 1462 יזם הנזיר מיקלה דה-מילאנו חרם על פרוג'ה, העיר, בגלל ההסכם שהיה לה עם הבנקאיים היהודים להקמת מוסד להלוואות בעיר. הוא דרש כי יוקמו מוסדות נוצרים למתן הלוואות - Monti di Pieta - והם ימלאו את תפקידי הבנקים של היהודים. התוצאה הייתה גירוש היהודים.

היהודים כבר לא היו נחוצים לכלכלת הערים ובמקומות אחדים גורשו. וכך בשנת 1485 הנזיר, ברנארדינו דה פילטרה (Bernardino da Feltre), הביא לגירוש היהודים מפרוג'ה .

בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו במדינת האפיפיור. רובם עברו לשני הגטאות היחידים שבהם היהודים הורשו לגור ברומא ובאנקונה. בעקבות צעד זה הוחלו הגזרות על מרבית יהודי איטליה.

במאה ה-20 הגרעין של יהודי העיר היה משפחת דאססאו (Dessau), שהייתה ממוצא אשכנזי. אחד מבני המשפחה היה פרופ' ברנרדו דאססאו. בשנת 1903 הוא נבחר כציר לקונגרס הציוני ה-6 בבאזל. בביתו גם התקיימו התפילות של יהודי-העיר‏‏

בעיר פועל מרכז לתרבות עברית (Centro Culturale Ebraico di Perugia) בראשות פרופ' גוסטבו ריינבאך ( Gustavo Reichenbach ) ליד האוניברסיטה המקומית. ריינבאך הוא גם ראש הקהילה הקטנה בעיר, המונה, בין השאר שני פרופסורים.

במרכז העיר קיימת ככר קטנה על-שם בית כנסת : Piazzetta della Sinagoga.

באוניברסיטת פרוג'יה, בספרית הרקטור (Biblioteca dei Dottorato), מצוי אוסף של כתבי-יד עבריים מימי הביניים. בליקוט המגילות בפרוג'יה, החל בשנת 1981 פרופ' יוסף סרמונטה מהאוניברסיטה העברית ירושלים. המגילות התגלו בתוך כריכות של ספרים מתקופות מאוחרות יותר כאשר דפי הקלף שימשו לבניית הכריכות ספרים. עד כה נחשפו בארבעים ספרים דפים כפולים של מגילות קלף. בין השאר נמצאו דפים מהמקורות הבאים : ספרי התנ"ך, תלמוד בבלי וספרי הלכה. האוסף כונה בשם "הגניזה של פרוג'יה‏‏"

המרכז ההיסטורי

תצפית כוללת - ןיקישיתוף - www.Perugia-City.com

אמת מים מימי הביניים חולפת במרכז העיר צילם:scudsone

גן בוטני מימי הביניים צילם:Grifomaniacs

לקריאה נוספת

• בצלאל רות, תולדות היהודים ברומא, הוצאת מסדה, תל אביב, 1962.

• Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986

קישורים חיצוניים

• האתר הרישמי של העיר
• מדריך פ'רוגיה ב"וויקיטיול"
• תמונות מפרוגיה panorama perugia