קבר שמואל הנביא

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.832711,"lon":35.180133,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.832711,"lon":35.180133,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.832711,"lon":35.180133,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.832711,"lon":35.180133,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

קבר שמואל הנביא הוא אתר המקודש, עקב היותו מקום קבורתו של שמואל הנביא. הוא שוכן בפסגת הר, צפונית-מערבית לירושלים, כקילומטר אחד משכונת רמות. המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מצודה צלבנית גדולה, שהשתמרה יפה לגובה של שתי קומות. האתר משמש כאתר עלייה לרגל בעיקר ביום כ"ח באייר נחשב, על-פי המסורת היהודית, כיום פטירתו של שמואל הנביא.

• ראו גם:סיור באזור נבי סמואל יולי 2019
• ראו גם:הקשר בין כ"ח באייר לנבי סמואל מאת: אפרת נתן - בית ספר שדה כפר עציון
  

מה הקשר בין נבי סמואל לכ"ח באייר, וגם כ"ט, וגם כ"ז בו. נשמע על תולדות העליה לרגל לאתר, על מקור הזיהוי של קבר שמואל ועל אירועים הקשורים אליו מהעת העתיקה ועד ימינו.

'עמיתים לטיולים' סיור רגלי סביב נבי סמואל המיועד למיטיבי לכת בקושי בינוני יתקיים בע"ה ביום חמישי ח' תמוז תעש"ט (11.7.19) בשעות 15:00-20:00 בהובלת - בנצי פרצלן

נק' המפגש - מיד אחרי שפונים מהכביש הראשי לנבי סמואל, פונים שמאלה לדרך פנימית ועוצרים סעו לשם עם Waze : https://waze.com/ul/hsv9j0dgff

מקום אסטרטגי הוא אתר נבי סמואל שנמצא צפונית לירושלים ולכן אין פלא שהייתה בו פעילות החל מימי בית ראשון ועד ימינו אלה, כפי שמעידים הממצאים במקום. סביב האתר יש עושר של נקודות עניין: אתרים ארכיאולוגיים (גתות, קברים, מאגרי מים 2–1ברדיוס של גדרות, שרידי מבנים ומחצבות), ביצורים ובונקרים מכמה מלחמות (למן מלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת ששת הימים), מעיינות, חיות בר וצמחייה מגוונת. האתרים הארכיאולוגיים לא נחפרו, חלקם נתגלו בעת התוויית סיור זה, ותיארוכם אינו ודאי ונתון לדיון.

מיקום

מסגד הבנוי על מצודה צלבנית בנבי סמואל - המקור:הויקיפדיה

איור משנת 1889, המתאר את נבי סמואל

נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות - המקור:ויקיפדיה

פתח הכניסה הראשי של המסגד - צילם:ori~

ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד - צילם:ori~

יהודיות בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה)

הקבר נמצא על גבעת המכוה "נבי סמואל", בפסגת הר המתנשא לגובה של 904 מטרים מעל פני הים. הוא חולש על סביבתו, הכוללת את הכפראל ג'יבבצפון; שכונת רמות מדרום-מזרח; היישוב גבעת זאב מצפון מערב.

זיהוי האתר

מסורת קדומה קושרת את האתר לדמותו של שמואל הנביא, שכן המקום מזוהה בתור הרמה, או הרמתיים צופים, המוזכרת כעיר בה חי שמואל הנביא .

החל מהמאה השישית לספירה, כ-1600 שנה אחרי קבורתו המשוערת של שמואל, זיהתה המסורת הנוצרית את המקום כאתר קבורתו. זיהוי זה התקבל גם בקרב היהודים. גם המוסלמים אמצו את מסורת קברו של שמואל הנביא, ובמאה העשירית הזכיר הגאוגרף המוסלמי הירושלמי אלמקדסי את הכפר "דיר צמויל" על שם הקדוש שמואל בצפון ירושלים, ונראה שכיוון לאתר המוכר לנו כיום. שם האתר "נבי סמואל" - "הנביא שמואל" הוא שהשתרש עד ימינו, בעקבות מאות שנים של אחיזה מוסלמית במקום.

ממצאים ארכאולוגיים

השרידים הקדומים ביותר שנתגלו באתר מיוחסים לתקופת בית ראשון, וכוללים טביעות "למלך", "יהד" על ידיות קנקנים מן המאה ה-7 - 6 לפסה"נ, וחרפושית מצרית המיוחסת לשושלת ה-26 במצרים, ערב חורבן בית ראשון. בחפירות הארכאולוגיות נחשפה שכבת חורבן, המתוארכת לשלהי ימי הבית הראשון. בנוסף התגלו חרסים המתוארכים לתקופה הפרסית, המאות 5-4 לפסה"נ. לאחר מכן נחשף ישוב, המתוארך לתקופה ההלניסטית והחשמונאית. כן נחשפו שרידיו של רובע מגורים גדול, הכולל שתי שורות מבנים מצדיו של רחוב מרכזי; בור מים; ומקווה טהרה חצוב בסלע. המבנים נבנו באבנים גדולות שנחצבו במקום. קירות המבנים שרדו לגובה של כ-4 מטרים. הממצא בתקופה זו כולל חרסים, מטבעות ושאריות מזון. לא נמצאו ממצאים ארכאולוגים מהתקופה שבין אמצע המאה הראשונה לפסה"נ ועד לשלהי המאה ה-5 לספירה.

האתר יושב מחדש בתקופה הביזנטית, במהלך המאות ה-5 וה-6 לספירה. מתקופה זו נחשפה תעשיית קרמיקה מפותחת מאוד, במקום נחשפו ארבעה כבשני חרס גדולים ותעשייתיים, בנויים בשתי קומות. הכבשנים נבנו ישירות על המבנים מהתקופה החשמונאית. נראה שתעשיית כלי החרס הייתה הגדולה ביותר מצפון לירושלים. ייצור כלי החרס נמשך גם בתקופה האומאית, המוסלמית הקדומה עד למאה ה - 8 לסה"נ. נמצאו טביעות על ידיות קנקנים ביוונית ובערבית המתייחסים לעובדת קיומו של מנזר מהתקופה "דיר מר סמואל". לא התגלו שרידים של מנזר מהתקופה הביזאנטית.

עם התקדשות המקום בקרב הנוצרים בתקופה הביזנטית נבנה, כנראה, במקום מנזר, ששרידיו, כאמור לא התגלו בחפירות הארכאולוגיות. בתקופה הערבית הקדומה - האומאיית, שימש האתר כמרכז גדול מאוד לייצור כלי חרס, ששימש את כל צפון ירושלים. במקום נחשפו שבעה (7) תנורי חרס משוכללים. מרכז הייצור המשיך לפעול כנראה גם בתקופה הביזאנטית. בתקופה הצלבנית נבנה במקום מנזר - ומצודה. בניית המצודה "מחקה" שכבות קדומות. מסביב למצודה נחצב חפיר רחב ועמוק. השכבות הקדומות נחשפו מחוץ לגבולות המצודה הצלבנית. האתר הגדול שבראשו, כאמור, מצודה גדולה, כולל גם מרחב גדול של מתקנים חקלאיים, מחסנים ובתי מגורים. חשיבותו בתקופה הצלבנית בהיותו נקודת התצפית הראשונה, ממנה יכלו עולי הרגל לעיר הקודש לראות את ירושלים, בצעדם על הדרך הראשית לירושלים מצפון (כביש 443 של ימינו). בשל כך נקרא האתר בשם "הר השמחה" (Montis Gaudii), המקום זוהה בטעות בשם 'רמה', כנראה במהלך המאה ה-12. ביומן המסע של רבי בנימין מטודלה, שביקר בארץ בשנת 1173, מתואר שהצלבנים, בעודם עוברים דרך רמלה, שזוהתה על ידם כ"רמה", מצאו במקום את עצמותיו של שמואל הנביא, והביאו אותם יחד איתם, וקברום מחדש במקום זה, שזוהה על ידם כשילה. לאחר נפילת הארץ בידי צלאח אל-דין האיובי, הפכה המצודה למסגד, ומסורת קבורת שמואל התחזקה מאוד הן בקרב המוסלמים והן בקרב היהודים. אין כמעט עולה רגל יהודי שביקר בארץ באותה עת, שאינו מזכיר את ציון קברו של שמואל הנביא במקום, ולעתים אף את קברם של הוריו – אלקנה וחנה.

נראה שבמהלך הדורות פעל במקום (אולי בקומת המסד) בית כנסת, בו הוצג ציון קברו של הנביא על ידי היהודים. מקורות שונים מלמדים כי לא פעם התגלעו חיכוכים ומתחים בין היהודים והמוסלמים אודות זכות האחיזה והביקור במקום. כך למשל אצל רבי יצחק לטיף, שעלה ארצה בשנת 1445, המספר סיפור פנטסטי על כי: "פעם אחת החדילו הערבים את היהודים מליכנס בטרקלין של שמואל הנביא להתפלל, קם עליהם הצדיק הזה זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא], וחנק לגרונו למחדיל היהודים מלבוא בתפלתו, ואמר לו: "תחזיר המפתח ליהודים וישקדו על פתחיי, כי הם בניי ולא אתם. מיד החזיר. וזה שמעתי אני בהיותי שם. ונרות דולקים תמיד, וערבים מתנדבים ודולקים| מקור" (וילנאי (להלן), עמ' 428)

המקור הראשון, המתאר פחות או יותר את הנראה היום לעין (מבואה גדולה, וירידה במדרגות אבן אל תוך כוך קבר) הוא רבי משולם מוולטרה, שביקר במקום בשנת 1481. תאוריהם הרבים של עולי הרגל (יהודים, נוצרים, קראים ומוסלמים) מלמדים על מבנה גדול, שהזכויות על אחזקתו נתונות במחלוקת, אך נראה שלכל אורך השנים הותר ליהודים לקיים בו תפילות ולהדליק בו נרות. הקראים אף כתבו תחינה מיוחדת לקבר שמואל הנביא, שנאמרה על ידם בבקרם באתר:

במאה ה-18, בהתערבות הסולטן העות'מאני, סולקו היהודים מן המקום, ולא הורשו אף להתפלל בו. מערת הקבורה נאטמה, ובקומת הכניסה של המצודה הצלבנית נבנה מסגד גדול, ובראשו צריח מואזין. יהודים מעטים הורשו לבקר במקום, וגם זאת תמורת תשלום נאה.

בעת החדשה

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא, אך הוא נקרא גם 'נחלת ישראל', על שם החברה שרכשה את הקרקע. במשך כחמש שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, אך מסיבות ביורוקרטיות הדבר נכשל. בשנת 1895 הצטרפו לגרעין המתיישבים כ-13 משפחות של יהודים יוצאי תימן, שהצליחו להגשים את המפעל ואף לעסוק בחקלאות במקום.

במלחמת העולם הראשונה, במחצית השנייה של נובמבר 1917, נערכו קרבות קשים על הנקודה השלטת בין חיל המשלוח המצרי בדרכו לכיבוש ירושלים ובין הכוח המגן של הצבא העות'מאני. לאחר שהכוח הבריטי הצליח לכבוש את הנקודה, נערכו שלוש התקפות נגד של הכוח העות'מאני. לאחר קרבות קשים שלוו בהרעשות ארטילריות כבדות משני הצדדים, נכשל הנסיון הטורקי לכיבוש הנקודה ונפתחה הדרך לכיבוש ירושלים. בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו למבנים בנבי סמואל ובסביבתו מתותחי הלוחמים הבריטים והטורקים ניטש היישוב. בשנת 1921 שבו היהודים לאדמתם, אך מסיבות שונות היישוב ניטש לאחר כמה שנים.

במלחמת העצמאות ניסה גדוד הפורצים מחטיבת פלמ"ח הראל לכבוש את הכפר. פלוגה בראשות חיים פוזננסקי הסתערה במעלה הגבעה אך נבלמה באבידות כבדות. האתר נכבש על ידי צה"ל (חטיבת הראל בפיקוד אורי בן ארי) במלחמת ששת הימים מידי הלגיון הירדני. בשנת 1971 התרחבה ירושלים צפונה, ובקרבת מקום נבנתה שכונת רמות, המשמרת בשמה את 'רמה'.

נבי סמואל הוכרז כגן לאומי 'נבי סמואל', בתחומו ממזרח שוכן כיום כפר ערבי קטן, הכולל כ-15 בתים 20 משפחות סה"כ 250 נפש. כפר זה שוכן בתחום גדר ההפרדה ואינו מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית.

במורדות ההר שוכנת שמורת הטבע אלוני שמואל.

גלריה

צילם:בית השלום

לקריאה נוספת

• יואל בן-דב, נבי סמואל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
• זאב וילנאי, ירושלים בירת ישראל, כרך ב', הוצאת אחיעבר 1972, עמ' 426-438
• יצחק מגן ומיכאל דדון, נבי סמואל ( שמואל הנביא - הר השמחה), קדמוניות, 118, 1999, עמ' 62-77
• יואל אליצור מקור המסורת על נבי צמויל, קתדרה 31.
• זאב ח' ארליך (ז'אבו) קבר שמואל או נבי סמוויל ? מקור ראשון.

קישורים חיצוניים

• גן לאומי נבי סמואל באתר "טבע ונופים בישראל"
• הקרב על נבי סמואל במלחמת העצמאות, באתר הפלמ"ח
• תמונות מויקישיתוף

הערות שוליים

• קבוצה1=הגולן והגליל
  • רשימה1=אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • תל חי • תל יודפת • תל קדש
• קבוצה2=השרון והשומרון
  • רשימה2=אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • בית שערים • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף השרון • כוכב הירדן • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל מגידו • תל שקמונה
• קבוצה4=יהודה ומישור חוף יהודה
  • רשימה4=בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הקסטל • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל לכיש • תל צפית
• קבוצה6=הנגב
  • רשימה6= אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד