גדרה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.8138,"lon":34.778197,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.8138,"lon":34.778197,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.8138,"lon":34.778197,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.8138,"lon":34.778197,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקום המושבה: מימין - שדה התעופה הצבאי בתל נוף, למעלה: - העיר רחובות ושמאלה - אשדוד על שפת הים התיכון

סמל המושבה

בית הכנסת צילם:ori~

הרחוב הראשי של המושבה צילם:ori~

גדרה היא מושבה באזור שפלת יהודה. מקור השם בתנ"ך. ‏‏ ממוקמת על כביש 40 כ-10 קילומטר מדרום לרחובות. הוקמה בשנת 1884 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

גדרה נחשבת ליישוב בו קליטת העלייה התרחשה בהצלחה ותרמה רבות לפיתוח המקום ולהתאקלמות העולים שבאו לגור בתחומה. יהודי תימן הגיעו למושבה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. אך התנופה העיקרית הייתה לאחר הקמת מדינת ישראל, במסגרת "מבצע על כנפי נשרים" הגיעו למושבה יוצאי תימן, אשר היו במרוצת השנים להנהגת המקון.

גל נוסף של קליטה הגיע למושבה בשנת 1984 במסגרת "מבצע משה". במצודת טגארט ממערב לכביש הראשי הוקם מרכז קליטה ליהדות אתיופיה אשר נקלטו במושבה.

גדרה ידועה בשל שני בתי אבות יוקרתיים וגדולים אשר בתחומה: בית חולים הגריאטרי הרצפלד ובית וייזל.

• נחשף אזור תעשיה מהמאה ה-3 - כולל תשיית יצור כדים ו"חדר משחקים"

תולדות המקום

גלויות מראשית המאה ה-20 התמונות צולמו מגלויות בתערוכת קבע במוזיאון חצר היישוב הישן על-ידי תמר הירדני - נובמבר 2009

בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים

גדרה נוסדה על ידי אנשי ביל"ו, שסבלו תלאות רבות במקומות שונים, מאז עלייתם לארץ בי"ז תמוז תרמ"ב (1882). רבי יחיאל מיכל פינס אשר הכירם ותאר אותם"תמת לבם עם הרעיון הקדוש לנו ואת חריצותם הנמרצת לעבודה בפעל-כפיים"(מקור=משה סמילנסקי)

הוא רכש מהקונסול הצרפתי ביפו, באביב 1884, 3000 דונם ליד הכפר הערבי קטרה. האדמה נרשמה על שמו של ר' עזריאל הילדסהיימר מברלין, חולקה ל-25 חלקות שוות ושליח נאמן מכר את החלקות לנדיבים בחו"ל. בני בילו פרעו את חלקם בתשלומים במשך השנים.

כך בחנוכה כ"ו כסלו תרמ"ה (14 בדצמבר 1884) עלו על הקרקע 9 גברים עם צריף עץ, חמור, רובה, תשעה מעדרים ומזומנים - 410 פרנק. ראשית, חפרו בור עבור החמור ובנו את צריף העץ עבורם. בשנה הראשונה הם החליטו לנטוע גפנים וקראו לכרמים על שם משה מונטפיורי ורעייתו: "משה" ו"יהודית". בעקבות קשיים במקום, עלה הרעיון לפזר את הבילוייפ במושבות. פטרונם רבי יחיאל מיכל פינס הגן עליהם. חובבי ציון נרתמו לעזרתם. כעבור שנה רכשו מחרשות וסוסים והחלו לגדל חיטה. האורווה שנבנתה לסוסים נחשבה על ידי ערבי הכפר השכן "קטרה" למבנה והגג נהרס על ידי השלטונות בסיוע ערביי הכפר. אברהם מויאל - בא כח חובבי ציון ביפו - טען לזכותם בפני השלטונות והם הורשו להשלים את הגג מעל הבור ואפילו עברו לגור בו לצד הסוסים.

בינתיים שנים מהראשונים נישאו וזכו לפינת משלהן בפרוזדור של האורווה. שנאת השכנים גברה ובאחת השבתות הותקפה המושבה. מאות ערבים מהסביבה תקפו את המושבה. הם נהדפו בעזרת רוכבים שהגיעו ממזכרת בתיה ומראשון לציון. אך שתי הנשים הפילו את ולדיהן וההתקפה הסתיימה בכריית שני קברים ראשונים במושבה.

שרידי עתיקות

עתיקות גדרה

בבית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים מוצגים ממצאים שנמצאו במערת קבורה מהתקופה הכנענית ומהתקופה הביזאנטית אשר התגלו בגבעות הכורכר ו"מחורבת חברא".

מערת הקבורה מהתקופה הכנענית כללה חדר אחד בגודל של ששה מטרים מרובעים. המערה נחצבה במדרון הדרום-מזרחי של רכס הכורכר. בקבר נמצאו מנחות קבורה וכן כלי חרס ביתיים, כלי נשק וחרפושיות, המאפשרות תארוך לתקופה הכנענית התיכונה שלב ב'.

במערה מהתקופה הביזאנטית חדר אחד ובו תשעה כוכי קבורה ונחתמה באבן גולל. נמצאו בה מנחות קבורה אופייניות ומטבע מימי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס הראשון. בין הכדים המוצגים המוזיאון: צמידי זכוכית, חרוזי זכוכית ובקבוקי זכוכית.

בצפונה של גדרה באתר "חורבת חברא" נמצאו מבנים, בית בד ובאר וכן לוח שיש עם כתובת בעברית. התאריך המשוער אף הוא מהתקופה הביזאנטית.

בכניסה יש ציטוט של השם גדרה ממפת מדבא ‏‏ ומספר דברי הימים‏‏ אך הם לא קשורים למושבה החדשה.

אתרים היסטוריים:

• בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים
• בור הבילויים - הבור המשוחזר
• מגדל המים
• הפעמון
• בית הכנסת
• בית פוקס - מועדון בני ברית

בית לוינסון

גדרה בית דוד לוינסון צילם: דניאל ונטורה - 1980

דוד לוינסון ז"ל, תושב מסור מאוד למושבה, הניח בצוואתו את ביתו המפואר ואת נחלתו בת שבעת הדונם, להקמת בית מרגוע מיוחד במינו – וחלקה גדולה הרבה יותר – להקמת "שכון עובדים" במושבה.

עשרות סופרים ומורים "יגעים ועייפים" בילו בבית המרגוע במשך שנים. היום משמש בית דוד לוינסון פנימייה לילדים – חינוך מיוחד

גלריית תמונות מגדרה

המקור:ויקישיתוף

הפעמון

הפעמון ובית הכנסת

שחזור הבור

מבנה חקלאי בגדרה - צילם:בית השלום

תמונות מטיול פרטי

צילם:דניאל ונטורה

מבתי הראשונים

ה"בור" המקורי

• עוד תמונות - גדרה 2008 - ויקישיתוף

תמונות היסטוריות

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

סוף המאה ה-19

לקריאה נוספת

• רן אהרונסון, לכו ונלכה, , הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2004.
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות הישוב, הוצאת דביר תל אביב, 1939

קישורים חיצוניים

• פורטל הבית של גדרה
• אתר של מוזיאון גדרה
• תמונות GEDERA and MUSEUM OF THE HISTORY OF GEDERA AND THE BILU - אתר webshots