רעננה

הסמל מכיל את האלמנטים הבאים, בנוסף לשם העיר: עץ ההדר - מסמל את חשיבות החקלאות לכלכלת המושבה, בזמנים בהם הייתה מוקפת פרדסים מגדל מים המתנשא מעל לבריכה - מסמל את שלוש בארות המים והמגדלים מעליהם, שעומדים עד היום על תילם. מעל שם העיר נראים גגות וארובות של מפעלים המסמלים את חשיבות התעשייה לעיר- הסמל עוצב ב-1963 בידי ישעיהו בן-יליד

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

רַעֲנָנָה היא עיר באזור השרון בישראל במחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. רעננה גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לרעננה נמצא מושב גבעת חן.

שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1921 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936 והוכרזה כעיר בשנת 1982.

ראו גם:צומת רעננה

תולדות העיר

בית העם - העיריה - המבנה הציבורי הראשון בעיר

בשנת 1921 הוחלט על הקמת היישוב על ידי חברת "אחוזה א' ניו-יורק", חברה יהודית אמריקנית להתיישבות בארץ ישראל, אשר על שמה נקרא הרחוב הראשי בעיר. ב-2 באפריל 1922 עלו המתיישבים הראשונים לקרקע.

בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה".

בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה. בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים.

בשנת 1936 הוכרזה רעננה כמועצה מקומית על ידי השלטון הבריטי. ב-12 בנובמבר 1947תקפו חיילים בריטים בית ברעננה בו נערך קורס לימוד נשק לצעירים, מטעם לח"י. בהתקפה נרצחו ארבעה חניכים בני 16-18 ומדריכם בן ה-19.

בשנת 1948 עזבו תושבי הכפר הערבי חירבת עזון את כפרם, ששכן צפונית למושבה. בתי הכפר נהרסו, ואדמותיו סופחו מאוחר יותר לשטח העיר. בשנת 1982 הוכרזה רעננה לעיר.

רעננה מאופיינת בקהילות דתיות רבות אשר בחרו את משכנן ברעננה, בחירות אלה נובעות מהעובדה כי רעננה מוכרת כעיר בעלת איכות חיים, דבר שמשך קהילות צרפתיות רבות אשר העלו את מחירי הדיור.

מרכז אוכלוסיה דתית

בית הכנסת

גם הקהילות האנגלו-סוקסים מוכרות בעיר כקהילות חברתיות ומגובשות, יוצאות דרום אפריקה וארצות הברית, ניכר לראות ברעננה מדי שבת התקהלויות רבות ברחובות העיר של דתיים רבים מעדות שונות ומגוונות. מבין בתי הכנסת המרשימים של קהילות רעננה בולטים בתי הכנסת "לכו נרננה", "שבטי ישראל", "כינור דוד", "היכל אוריאל", "מורשת אבות יד נעמי", "אוהל ארי" ובית הכנסת "קהילת אריאל" אשר קהילותיהן מונות מעל למאה בני אדם. לעיר רעננה ישנו גם מודעון (עלון מידע) המחולק כל שבועיים (וכל שבוע לפני חגים) הנקרא "חודש טוב ברעננה", העלון מכיל פרסומות רבות המכוונות לציבור הדתי ובין היתר גם מיני הלכות והרצאות של רבנים בעיר. העלון מחולק בחלק נכבד בבתי הכנסת ברעננה.

כמו כן, בעיר פועלים למעלה מ-100 בתי כנסיות ובניהם מוסדות חינוך תורניים, בתי חב"ד ואולמות ספורט המשמשים כבתי כנסת קהילתיים לכל העדות בשבת.

ברעננה מוכרים גם בתי חב"ד, ואישי ציבור נבחרים ומוכרים בעיר משתייכים לחצר החסידות חב"ד, לחסידות שני בתי חב"ד הפועלים ברעננה, שליחי חב"ד ברעננה בחרו את מיקום בעיר שלטענתם מגבשת ומאוחדת בשלל תושביה, בין אם הם חילוניים או דתיים.

בנוסף לקהילות הדתיות בעיר, רעננה משמשת כמרכזה של חסידות קליוולנד בישראל, לחסידות זו בית מדרש חסידי בנשיאות אדמור"ה, הרב יצחק איזייק רוזנבוים ברחוב הר סיני בעיר.

תמונות מבית הכנסת

מוסדות תורניים

• כפר בתיה
• ישיבת ההסדר "בינות" בראשות הרב חיים רטיג
• הישיבה הגבוהה "ערשנו רעננה" בראשות הרב יובל רגב
• בית המדרש של חסידות קליוולנד
• הכולל הקהילתי "ארץ חמדה"
• ישיבת בית מלכה צימנד "רינת דוד"
• ישיבת בני עקיבא - רעננה

תמונות מהעיר

במלחמת העולם הראשונה

הקרב החשוב שהתקיים ברעננה לפני כ-100 שנה ולא הכרתם
אלפי חיילים הודים נלחמו נגד העות'מאנים בקרב טבסור ב-1918, שלימים הוקמה על שטחו רעננה. בשבוע שעבר התקיים טקס לזכרם בעיר במעמד שר החוץ ההודי ומכובדים נוספים והוסר הלוט מעל שלט שמציין את פרטי הקרב החשוב

העובדה שחיילים הודים נלחמו בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה תחת חסותה של בריטניה הגדולה, בחיפה ובצפון-הנגב, היא דבר שמוכר לחובבי ההיסטוריה והטיולים בארץ. אבל ברעננה?! ואכן, בין אלפי ההודים שנלחמו נגד העות'מאנים במספר גזרות ב-1917-18, היו גם מאות שהשתתפו בקרב "טבסור" שהתקיים בשטח העיר רעננה ב-19 בספטמבר 1918. בשבוע שעבר הגיע שר החוץ ההודי ד"ר סוברהמנייאם ג'אישנקר (Jaishankar) לישראל כדי להשתתף בטקס לזכרם של הלוחמים ההודיים, במעמד ראש העיר רעננה חיים ברוידא, שגריר הודו בישראל סנג'יב קומאר, והחוקר ערן תירוש יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. שר החוץ ההודי מבקר בימים אלו בישראל בסימן 30 שנות יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל להודו.

האירוע התקיים בשטח חרבת עזון ברעננה, שכונה באותם ימים בשם טבסור. המקום ניצב במרכז מערך הביצורים דאז בשרון והעניק את שמו, קרב טבסור, לקרב העז של החיילים ההודים במקום בו הוקמה לימים רעננה. במרכז האירוע עמד טקס הסרת הלוט מעל שלט ההסבר אודות הקרב, ובו הובעה הוקרה לכוחות הלוחמים ההודיים והנצחת תרומתם לניצחון במערכה.

• המקור

תיאור מלא של המערכה

• ערן תירוש מאמר מפורט: רעננה וסביבתה במלחמת העולם הראשונה הקרבות בשרון ואזור רעננה של ימינו 1917-18

מהמאמר

כיבוש מערך ביצורי טבסור הסתיים בתוך שעות ספורות וכוחות הרגלים הבריטים וההודים סבו מזרחה אל עבר ג'לג'וליה, קלקיליה וטול-כרם שלמרגלות הרי השומרון, לביצוע המשימות הנוספות שהוטלו עליהם.

הערך בויקיפדיה

עוד על העיר ראו כאן: רעננה