רמת גן

רמת גן - 1945 ארכיון קרן קיימת לישראל

סמל העיר

(מתוך אתר העיריה)

ראשיתה של רמת-גן כמושב חקלאי ליד העיר הגדולה, תל-אביב. ההתחלה היתה בשנת 1921. הרעיון נולד כמה שנים קודם לכן, סמוך למלחמת העולם הראשונה. עד אז, וככל הידוע לנו, במרוצת הדורות היה שטחה של רמת-גן ריק כמעט מתושבים, לעתים מעובד חקלאית. במפות היסטוריות אין סימן לישוב כלשהו.

עם סיום מלחמת העולם הראשונה בדצמבר 1918 נרכשו האדמות הראשונות. שנה אחר שנה נרכשו אדמות נוספות ונקנו שתילים לבניית "עיר גנים".

בהצבעה שהתקימה ב - 2 באפריל 1923 נקבע שם חדש וכולל למקום - "רמת-גן".

באותה שנה נפתח גן הילדים הראשון. ברוחות חורף 1924 הועף צריף בית הספר והוחלט על בניית מבנה עמיד בפני רוחות. הלימודים נמשכו בינתיים בצריף בית הכנסת.

רמת-גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זאת אינה מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום. המושב השיתופי הפך לישוב עירוני וב- 1926 זכה להכרה משלטונות המנדט כמועצה מקומית. היו אז במקום כ- 450 נפש שגרו ב- 72 בתים ו- 63 צריפים. אברהם קריניצי נבחר לעמוד בראש הישוב. 43 שנים, עד ליום מותו, עמד בראש העיר והטביע בה את חותמו המיוחד.

המעבר מישוב חקלאי לעירוני, ההכרה בישוב כמועצה מקומית ובחירתו של קריניצי היוו את נקודת המפנה בתולדות רמת-גן ועיצבו את אופיו של הישוב לשנים רבות. הוא הפך פחות חקלאי ופנה יותר לתעשייה, מלאכה, מסחר ועסקים.

בשנת 1946, במלאת לישוב חצי יובל שנים, גרו במקום כ- 12 אלף תושבים ביותר מאלף ומאתיים בתים, ועבדו ביותר מ- 560 בתי עסק.

בעוד פרנסי העיר מקיימים קשרים טובים עם השלטון הבריטי ומקבלים ממנו סיוע להרחבת הישוב וביסוסו הכלכלי, היתה רמת-גן, עיר מרכזית בפעילותן של כל המחתרות עד שבבולשת הבריטית אף קראו לה "האינקובטור של הטרור". אירוע דרמטי אחד אירע בתחומה באפריל 1946 והוא ההתקפה של האצ"ל על המבצר הבריטי במשטרת רמת-גן כדי להחרים נשק. בהתקפה נפצע קשה ונתפס דב גרונר. הוא נידון למוות ונתלה בכלא עכו. כעבור שנים הוקמה אנדרטה לזכרו בחצר הבניין המשמש כיום את משטרת ישראל.

בשבט תש"י, ינואר 1950, הוכרזה רמת-גן כעיר. עד 1955 מנתה אוכלוסייתה כ- 62 אלף איש. במקביל הורחבו השירותים, ובמיוחד מערכת החינוך. שטחה של העיר המשיך לגדול והעירייה נטלה על עצמה גם משימות לאומיות- בניית האיצטדיון לקראת המכבייה השלישית ב- 1950 ושתילת הפארק הלאומי. נוסף לפארק הגדול הזה המשיכה העירייה בנטיעת גנים ומספרם הגיע ב- 1955 לשלושים ושבעה. יחד עם הפארק הלאומי היוו אז הגנים חמישית משטח העיר.

בשנת 1961 סופחו לשטח שיפוטה של רמת-גן 1316 דונם מעברו המזרחי של כביש גהה. המעשה הזה הוסיף לעיר שני מוסדות חשובים: אוניברסיטת בר-אילן ובית החולים ע"ש "שיבא" בתל-השומר. בורסת היהלומים הישראלית, שהינה הגדולה בעולם, נפתחה ב- 24 באוקטובר 1968.

ב- 13 בנובמבר 1969 נהרג ראש העיר, אברהם קריניצי, בתאונת דרכים. כך באה לקיצה תקופת פעילות דינמית של 43 שנה בה היו האיש והעיר כמעט לישות אחת. במקומו נבחר ב- 1 בדצמבר 1969 ד"ר ישראל פלד, אשר כיהן כראש העיר במשך 13שנים. בתקופתו הוקם קניון איילון והוחל בשיפוצה של כיכר רמב"ם. בתקופה זו הושם דגש על פיתוחן של שכונות המצוקה בעיר. הוקמו בהן מתנס"ים ונפתחו בתי-ספר חדשים ומפעלי תרבות. כמו כן הוקם בימי כהונתו הספארי שהפך לשם דבר, ומושך אליו מדי שנה מאות אלפי מבקרים מכל רחבי הארץ.

בבחירות של 1983 נבחר לראשונה ראש עיר מטעם מפלגת העבודה, אורי עמית. בתקופת כהונתו שופצו רחובות רבים בעיר, רוצפו מדרכות, הורחבה התאורה והונחו קווי מים חדשים. כן שופצו בית יד לבנים ובית אברהם קריניצי ונפתח המוזיאון לאמנות ישראלית ברחוב אבא-הלל.

בבחירות של 1989 לאחר קדנציה אחת סיים אורי עמית את תפקידו ובמקומו נבחר כראש העיר, צבי בר, לשעבר איש הצנחנים, מפקד משמר הגבול וראש אג"מ במשטרת ישראל. צבי בר שם את הדגש על מערכת החינוך ועל המשך פיתוחה של רמת-גן כעיר המצטיינת באיכות חיים וכמקום מגורים שנוח ונעים לחיות בו. יחד עם תשומת לב רבה למערכת החינוך, הפכה רמת-גן לעיר המובילה גם בתחומי החינוך, התרבות והחברה. במקביל, ממשיכה רמת-גן לשמש כמרכז לעסקים, מסחר ותעשייה, עם דגש על תעשייה קלה ועתירת יידע שאינה פוגעת באיכות החיים והמגורים.

מבט מגבעת הפיל לכיוון יפו - 1934- 1939

בית חרושת עילית - מרץ 1939

תצוגת מוצרי עילית - מרץ 1939

המקור: Matson Negatives

קישורים חיצוניים

רמת_גן