ראש העין

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.097991,"lon":34.956779,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":13,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.097991,"lon":34.956779,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.097991,"lon":34.956779,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.097991,"lon":34.956779,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

סרט תדמית על העיר	התימניה בראש העין

בסמל באים לידי ביטוי החיים החדשים של העולים מתימן לארץ ישראל, התיישבותם במקום החדש ורצונם להקים יישוב שבו בתים קטנים וגגות רעפים אדומים. בחלקו העליון של הסמל רואים את כנפי הנשרים ובחלקו התחתון את מרבד הקסמים, שניהם מייצגים את העלייה מתימן. המזרקה מייצגת את מעיינות המים, שנמצאים במקום שבו בחרו העולים להתיישב. הבתים והעצים מסמלים את אופי היישוב: קטן, חם וקרוב לאדמה.

ראש העין היא עיר במחוז המרכז. ראש העין הפכה בתוך כ- 10 שנים לעיר איכותית ומתפתחת בעלת ייחוד חברתי ותרבותי, הממזגת עדות ותרבותיות והבנויה על פסיפס אנושי חם ומיוחד.(מאתר העיריה)

אקטואליה: נמצא בית חווה בן 2,800 שנה, שכלל 23 חדרים

מבנה בית החווה -צילום אוירי: SKYVIEW, באדיבות רשות העתיקות

בית חווה מרשים, בן כ-2,800 שנה, אשר כלל 23 חדרים, נחשף בשבועות האחרונים במהלך חפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בראש העין לפני הרחבת העיר, ביוזמת משרד הבינוי. לדברי עמית שדמן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "החווה, אשר השתמרה באופן יוצא דופן, משתרעת על פני 30×40 מ', והיא נבנתה במאה ה-8 לפנה"ס - תקופת הכיבוש האשורי.

מבני החוות בתקופה זו שימשו כמין יישובים קטנים, אשר תושביהם לקחו חלק בעיבוד התוצרת החקלאית.

הגתות הרבות שנתגלו בקרבת היישוב, מעידות על כך שתעשיית היין באזור הייתה ענף החקלאות העיקרי במקום. ממגורה גדולה, אשר שמשה לאחסון תבואה, מלמדת כי התושבים הקדמונים עסקו גם בגידול דגן"

החווה תשומר באתרה לרווחת הציבור

• אתר רשות העתיקות

• ראו גם:עזבת צרטה - ליד ראש העין - אתר משוער של אבן העזר

על העיר

ראש העין ששמה נגזר ממעיינות קדומים הנוגעים בפאתי העיר, הוקמה בשנת 1949 לאחר מלחמת העצמאות, על שטחו של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע "כנפי נשרים" בשנים 1949-1950.

העיר ראש העין שוכנת כ- 26 ק"מ מזרחית לת"א, על גבעות בגובה 200 מ' מעל פני הים, למול הריש ומרון. שטח השיפוט שלה משתרע על כ- 30 אלף דונם. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לה עוד בימי קדם חשיבות רבה.

סביב העיר התנהלו קרבות היסטוריים בין ישראל לבין הפלשתים, ומאוחר יותר נבנו בסמוך לה מבצרים צלבניים ותורכים. באזורים הסמוכים לעיר נמצאים אתרים ארכיאולוגיים רבי חשיבות ומתקופות שונות (הכתובת הקדומה ביותר בשפה העברית, שנכתבה לפני כ- 3,000 שנה, נחשפה לפני מספר שנים בחפירות בסמוך לעיר).

עד 1990 אוכלוסיית רה"ע הושתתה כאמור על יהודים ממוצא תימני. העיר התפתחה אט אט ממעברת עולים לעיר בה התפתחו חיי רוח ותרבות ענפים, על בסיס מורשת ותרבות יהדות תימן. עם זאת, סבלה העיר ממצוקות קשות שנבעו מהעדר תקציבים ראויים, הזנחה מסוימת מצד משרדי ממשלה וקשיים בפיתוח תשתיות עירוניות הולמות. (המקור:אתר העיריה)

תולדות העיר

(באתר העיריה יש פרטים מלאים בנושא - כאן נביא רק את אלה מהתקופה לאחר הקמת המדינה)

בשנות ה-50' בוצע מפעל המים ירקון – נגב, במסגרתו מועברים מים בשתי מערכות קווים (מזרחי ומערבי) ממקורות הירקון באזור ראש העין לפיתוח הנגב. בשנת 1955 שוקם קו המים המנדטורי שהוביל מים ממעיינות הירקון לירושלים. בשנת 1964 הפך מפעל ירקון-נגב לחלק מה"מוביל הארצי", המזרים את מי הכנרת מצפון המדינה, דרך תחנת השאיבה בראש העין, אל הנגב.

היישוב ראש העין התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. 5 אלפים מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40' ונעצרו ע"י הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אוירי בתקופה דצמבר 1948 – מרץ 1949. מחנה זה כונה ע"י יהודי תימן כ"מחנה הגאולה". מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל מבצע "מרבד הקסמים" להטסת יהודי תימן לישראל. העולים כינו את המבצע בשם "ביאת המשיח" ואת המטוסים בשם "כנפי נשרים", עפ"י הפסוק בשמות י"ט: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". ב-430 טיסות הובאו ארצה 47,000 מיהודי תימן ועדן, וכן עולים נוספים מאסמרה וג'יבוטי שבקרן אפריקה.

מדינת ישראל שיכנה את העולים, שזרמו מיבשות שונות, במעברות שפוזרו ברחבי הארץ. הקשיים ששררו במדינה בשנים הראשונות חלו באופן חריף גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים (פרשה שזכתה לכינוי "ילדי תימן"), מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.

בשנים 1949 - 1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו 1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו 35 אלף עולים. ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל ע"י ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 ע"י מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר. בשנות ה-90' נבנו בה שכונות חדשות, בהן נקלטו אוכלוסיות מגוונות, לרבות משפחות של אנשי צה"ל ומערכת הביטחון, וכן עולים מחבר המדינות. בשנת 2007 מונה העיר כ- 38 אלף נפש.

המבנים של מפעל המים המנדטורי

הסינון וההכלרה ברקע בניין המשאבות

המבנים של מפעל המים המנדטורי כלולים במסגרת פארק תל אפק. היה זה אחד ממפעלי התשתית החשובים שהבריטים הקימו בארץ ישראל. המים שנשאבו הועברו לניקוי בבריכות סינון ולמבנה הכלרה. (ראו בתמונות בקישור). משם הועברו למאגר תת-קרקעי ולבית המשאבות, ממנו הוזנו המים לירושלים.

המפעל החל לפעול ביום 7 בינואר 1936 ופעילותו הופסקה בשנת 1939 בעקבות פיצוץ אחת המשאבות באזור לטרון. (פרוספקט הגן)- לפי מיטב ידיעתי רק במלחמת העצמאות.

באתר ניתן לצפות בבית המשאבות והברכות. מולם מבנים ששימשו את החיילים הבריטיים ששמרו על המתקן ומשרדי המתקן. במלחמת העצמאות הגיעו לכאן חיילי הצבא העירקי, אשר תקפו אתפתח תקווה. כח צ.ה.ל מגוד 32 ופלודת חיל משמר מ"נפת עין" מחטיבת אלכסנדרוני הכניעו אותם. ומיולי 1948 כוחות של חטיבת אלכסנדרוני החזיקו את הקו ממגדל צדק עד דיר טריץ והגנו ל פתח תקווה והאזור.

תולדות הפרויקט -

תוואי צינור המים הבריטי לירושלים - שירטטה : תמר הירדני

כבר באמצע שנות ה-20 עלו קולות שטענו שאין מנוס מהבאת מים ממעיינות ראש העין למרות המחיר הגבוה. לאחר שאספקת המים בנחל פרת לא סיפק את הדרישות, בוצע סקר היתכנות על ידי מהנדסי הממשלה, ומשניתנה חוות דעת חיובית, הוחל בעבודות ביולי 1933. במהלך העבודות הונח צינור להובלת מי המעיינות במעלה ההר לירושלים דרך שער הגיא, מרחק 60 קילומטרים. משאבות רבות עוצמה נבנו לאורך הדרך, וליד אחת מהן הוקם לימים היישוב שואבה. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום. תוואי הצינורות הבריטיים משמש עד היום את חברת "מקורות", המספקת מים לירושלים. (הויקיפדיה העברית)

• תמונות ממפעל המנדטורי

אתרים לשימור

גילי כהן כתבה בעיתון הארץ ביום 28 באוקטובר 2011 על [סינמה ראש העין] ופירטה את האתרים הראויים לשימור בעיר.

"המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועיריית ראש העין איתרו בשנים האחרונות כמאה מבנים הראויים לשימור. בשמונה מהם הוצבו שלטי הסבר, בהם מגדל שמירה בריטי, בית הכנסת התימני "אלבום" שהיה אתר עלייה לרגל ליהדות תימן, וביתו של ראש המועצה הראשון, זכריה משה. "כשאתה מציב שלט יש לזה נוכחות. זה מראה שהעיר מתייחסת באופן רציני לעברה", אומרת ילידת העיר יסכה רוה, רכזת התיעוד והשימור בראש העין"

ועל הסינמה - "לצד המבנה שהיה פעם בית הקולנוע היחיד בראש העין הוצב לפני כמה ימים שלט קטן כחול. "הקולנוע הראשון", נכתב עליו, וצורף הסבר על המבנה שהקימו הבריטים כדי שישמש קנטינה לחיילי בסיס חיל האוויר הבריטי במקום. משנת 1949, עם העלייה מתימן, שימש המבנה מטבח למעברה. בשנת 1955 הוקם בו הקולנוע הראשון והיחיד בעיר

ועוד אתר - סיור בין אתרי המורשת חושף מצב עגום. במיוחד ב"מתחם הדסה א'", האזור שבין הרחובות העצמאות-הסופר-גלוסקא. בתקופת המנדט גרו במקום אנשי הסגל הצבאי. אחר כך הוא שימש מרכז רפואי למעברה, ועם הקמת יישוב הקבע, היה ביתה ומשרדה של המיילדת העירונית יהודית פרנק. בשנות ה-80 החלה הרשות המקומית להרוס מבנים ישנים לטובת שכונה חדשה, ורבים מהמבנים גולחו.

בתי כנסת בראש העין

מקובל לחשוב כי בראש העין קיים אחד הריכוזים הגדולים של בתי הכנסת. היום בדרך הביתה, בקשתי להתפלל תפילת מנחה ומעריב ומצאתי שני בתי כנסת מפוארים במתחם האדמו”ר המקובל רבי אבנר עפג’ין מראש העין, ראש ישיבת בית הלוי חפץ חיים - ראש העין

קישורים חיצוניים

• האתר הרישמי של העיריה
• ראש_העין

ראו גם

• אגן נחל הירקון - מבחר אתרים