השואה בימי ביצוע ה"הפתרון הסופי" יוני 1941 - מאי 1945
שורות של גופות מאות אסירים בחצר מחצה הריכוז נורדהאוזן. בתמונה נראות פחות ממחצית הגופות של האסירים שמתו ברעב או ביריות אנשי הגסטפו. שימו לב לכינוי התמונה: קובץ זה הוא קובץ תמונה מומלצת בוויקיפדיה באנגלית (Featured pictures) ונחשב לאחד מקובצי התמונה הטובים ביותר - חרפה ובושה !!!
Auschwitz concentration camp, arrival of Hungarian Jews, Summer 1944 גם כאן כותרת זוועה :This image was provided to Wikimedia Commons by the German Federal Archive (Deutsches Bundesarchiv) as part of a cooperation project.
שלבים בביצוע ה"פתרון הסופי"[]
בורות ירי[]
"בורת הירי" - תחילת הרצח ההמוני של היהודים עם הפלישה לברה"מ, ("מבצע ברברוסה") פלישת הגרמנים לברה"מ ביוני 41 , חייבה את הגרמנים לפתור את שאלת 2.5 מיליון יהודים. כמות כה גדולה של יהודים חייבה התארגנות מדוקדקת , כי הרי לא ניתן להעביר כמות כה גדולה של יהודים למקומות ריכוז. הגרמנים החליטו על מספר דרכי פעולה ואחת מהן היא בורות הירי
מחנה חלמנו[]
המחנה החל לפעול כמחנה השמדה כבר בסוף 41, (לפני ועידת ואנזה) נרצחו בו יותר מ – 300,000 איש, ויותר ממחציתם יהודים."מבצע ריינהרד" – מבצע לגירוש היהודים מהגטאות למחנות ההשמדה, ההחלטה על המבצע התקבלה בועידת ואנזה. המטרה לבצע הגירוש בפרק זמן קצר וביעילות.
הגירושים מהגיטאות נעשו בשיטה אחידה: ליודנראט נמסרה הודעה על מועד השילוח הקרוב. למגורשים נמסר האזור שנקבע, מה מותר להם לקחת אתם. הם לא ידעו לאן בדיוק הם נוסעים. הגטו היה מוקף במשמרות כבדים בסיוע המשטרה היהודית שהיו אוספים את היהודים מבתיהם אל תחנות האיסוף. אח"כ היו צועדים ברגל אל תחנת הרכבת ושם הועלו על קרונות. הגרמנים הקפידו לעשות את הגירוש בהפתעה, במהירות ובהטלת פחד ואיום, כדי שאיש לא ידע לאן, מתי ומה המטרה.
מחנה אושוויץ[]
"מחנה אושוויץ בירקנאו" –מחנה השמדה שנבחר בגלל היותו מוסתר, הוא היה מוקף בביצות ,אך היה מקום מרכזי מפגש מסילות ברזל ממקומות רבים באירופה. במקום הוקמו ש3 מחנות. המחנה האמצעי אושויץ בירקנאו היה מקום הזוועות הנורא מכולם, הוא נודע לשמצה בגלל כמה גורמים:
- גודלו העצום, איפשר לקלוט מספר גדול אסירים ושבויי מלחמה כ- 250,000 בו זמנית.
- הוא פעל כמחנה השמדה יותר מכל מחנה אחר.
- הוא שימש לא רק כמחנה השמדה אלא, גם כמחנה עבודה ענק שנוצל ככוח עבודה עבור הרייך הגרמני. שם נערמו חפצי אסירים בכמויות שלא נמצאו בכל מקום אחר, ערמות נעליים, שיער גזוז, בגדים, ועוד.
- מחנה זה היווה דוגמא לחריצות ויעילות ההשמדה ההמונית: "העבודה היא משחררת" כך התנוסס שלט ענק בכניסה למחנה. הרופאים חיכו על הרציף ושם מיינו את הבאים למי שכשיר לעבודה, ומי יועבר מיידית להשמדה. 5 משרפות ענק פעלו באושויץ, הכילו 50 כבשנים שבהם ניתן לשרוף עד 10,000 גופות ביממה.
- בנוסף נערכו באושוויץ ניסויים רפואיים. מחקרו המפורסם של ד"ר מנגלה: "תאומי מנגלה".
"מצעדי המוות" - החלו מקיץ 44 עד לימו האחרון של הרייך השלישי. בצעדות המוות הובילו הנאצים אלפי אסירים ממחנות ריכוז למחנות אחרים ללב הרייך, בשל התקדמות צבאות הברית במערב, ורוסיה במזרח. המצעדים נערכו ברגל, תחת משמר כבד בתנאים קשים, בקור הנורא, בתנאי חולשה ועייפות לאורך מסלול של מאות ק"מ. מי שנפל נורה. ככל שהתקדמו בעלות הברית גברו קצב צעדות המוות, הגרמנים החלו מפנים את מחנות הריכוז בגרמניה עצמה, עד רגע כניעתם.
ועידת ואנזה[]
לועידת ואנזה הוזמנו ביום 20 במרץ 1942 על ידי היידריך את כל נציגי הרשויות האזרחיות של הרייך לדון בפרטי הפתרון הסופי – ההשמדה ההמונית. לכינוס הגיעו נציג משרד הפנים והמשפטים אייכמן, היידריך ראש שירותי הבטחון, נציגי ה"גנרל גוברמן", ראשי הגסטפו, המשרד לשטחים הכבושים במזרח. משרד המושל הכללי. משרד החוץ. הנושאים שהועלו בועידה ע"י היידריך:
- סקירה של מספר היהודים החיים באירופה (11 מיליון).
- דעבר על שילוח יהודים מזרחה, תוך ניצול כוח העבודה. "הרווח הכלכלי".
- דיון על קביעת כללים לפתרון הצאצאים, ונישואי התערובת.
- הדגישו נציגי "גנרל גוברנמן" כי לא היו בעיות מיוחדות בהכנת התשתית לביצוע ה"פתרון הסופי".
מטרות הוועידה היו:
- . הסדר פתרון סופי לבעיית היהודים.
- הבהרת שאלות יסוד.
- הכנת תוכנית הנוגעת לצדדים האירגוניים והחומריים.
- תיאום קווי פעולה.
מקומה של הועידה בביצוע ה"פתרון הסופי": בועידת ואנזה ניתן האור הירוק לרצח כל יהודי אירופה. ניתנה הלגיטימציה להפעיל את מכונת ההשמדה. הועידה מסמלת את ראשיתו של הפתרון הסופי.
דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע הפתרון הסופי[]
המורדים היו מבין תנועות נוער יהודיות ששילבו גם תנועות ציוניות: השומר הצעיר, בית"ר ועוד. כבר ב – 1941 הבינו חברי תנועת הנוער של השומר הצעיר ואבא קובנר שעמד בראשן, שמטרות הגרמנים הם להשמדת היהודים. אבא קובנר פרסם קול קורא 1.1.42: "לא נובל כצאן לטבח", הוא הפיץ כרוז בגטו וילנה בוא נאמר שמטרת הגרמנים היא השמדה טוטלית של היהודים. והוא הגיע למסקנה שיש לפתוח בהתנגדות אקטיבית.
ייחודו של גטו וארשה[]
מרד גטו וארשה היה מבצע הלחימה הגדול ביותר של היהודים באירופה בתקופת השואה. הוא נמשך יותר מכל מרד אחר, הוא היה מתוכנן לפרטי פרטים, מספר הלוחמים שלקחו חלק במרד היה הגדול ביותר, והא אילץ את הגרמנים להפעיל כוח רב כדי להתגבר עליו. שני ארגונים מרכזיים פעלו בגטו וארשה: אי"ל שהוקם ע"י תנועות הנוער והגוש האנטי פשיסטי שהוקם ע"י קומוניסטים והשמאל הציוני בוארשה. הם היו בעיקר בעד לצאת ליערות. מאוחר נוספו ארגונים, אצ"י שהתבסס על תנועת הנוער של בית"ר. ארגון זה פעל בעיקר לשם השגת נשק, והצליח בכך יותר מארגון האי"ל. נסיון למרד ראשון נעשה בינואר 43, במרד זה נורו היריות הראשונות נגד הגרמנים בתוך הגטו. זה גרם למפנה בפסיכולוגיה של הציבור היהודי. המרד הגדול אפריל מאי 43 – הביא בסופו לחיסול הגטו. ב- 19.4.43 נכנסו הגרמנים לבצע את האקציה האחרונה, הגטו היה שומם שכן רוב תושבי הגטו ירדו לבונקרים. הגרמנים הופתעו מעוצמת האש שניחתה עליהם ונסוגו. גנרל שטורפ נטל לידיו את הפיקוד על הגטו והחליט להרסו מן היסוד, אזור אחר אזור. הגרמנים לא יסתדרו עם הבונקרים הרבים ולא ידעו מהיכן הם מותקפים. הגרמנים החליטו להבעיר את הגטו.
מרידות במחנות ההשמדה[]
מטרות המרידות במחנות ההשמדה והקשיים:המרידות במחנות ההשמדה החלו כאשר התברר למורדים שתורם לחיסול מתקרב. הם ניסו לארגן מרד ולברוח ליערות.הקשיים שעמדו בפני המורדים במחנות היו רבים: מחסור בנשק, בידוד של קבוצות, מגדלי שמירה וגדרות מחשמלות, בידוד מהעולם החיצון, עונשים קולקטיביים קשים, עונשי מוות לאסירים משתפי פעולה, וכן לאוכלוסייה שתשתף פעולה. המרידה הראשונה התארגנה ע"י המחתרת בטרבלינקה, הם הצליחו לרכוש נשק מהאוקראינים, אך זה נודע לגרמנים וכמה מראשי הוועד חוסלו. הלחץ למרוד גבר. המרד נקבע ל – 2.8.43 והתוכנית כללה: פתיחה באש על מגדלי השמירה, הצתת המחנה ואז להסתער על הגדרות. מאות אסירים הסתערו על הגדרות, אחרים ירו והציתו את מגדלי השמירה.
הפרטיזנים היהודים[]
קרוב ל – 30 קבוצות פרטיזנים עמדו בקשר עם האי"ל, רבים היו ניצולי גטאות ומחנות שבויים. רק המחתרת הקומוניסטית הפולנית עזרה, באימוץ יחידות יהודיות, וכמה ממפקדיה היו יהודים. מבין היחידות שפעלו באזור ה"גנרל גוברנמן", ידועה פעילותו של יחיאל גרינשפן, שפעלה באזור לובלין בשיתוף עם המחתרת הקומוניסטית. יחידות אלה היה חסר מזון ומים, והם נאלצו כל הזמן לנוע ממקום למקום.
לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית[]
כמיליון וחצי יהודים שירתו בצבאות בעלות הברית. בין הכוחות היו גם אנשי הבריגדה היהודית מא"י. בין לוחמים אלה יש לציין גם את הצנחנים היהודים מא"י.
- יהודים בצבא פולין – כ – 100,000 .
- יהודים ב"צבא האדום" – כחצי מיליון יהודים שירתו בצבא האדום והם לקחו חלק מרכזי במערכת המרכזיות, מבינהם היו הראשונים שנכנסו לברלין ב – 45. חלקם זכו לאותות הצטיינות.
- יהודים בצבא בריטניה – שירתו במסגרת הצבא הבריטי, הקנדי והאוסטראלי. מתוכם נפלו כ – 950 חיילים יהודים וחלקם זכו לאותות הצטיינות.
- יהודים בצבא ארה"ב – מעריכים כ – 500,000 יהודים ששרתו בכל זרועות הצבא האמריקאי, בכל החזיתות כ – 11,000 נפלו בקרבות, 36,000 זכו לעיטורים, 23 יהודים הגיעו לדרגות ותפקידי קצונה בכירים.
צרפת – בקרב על צרפת השתתפו כ – 80,000 חיילים יהודם. לאחר כניעת צרפת, רבים ברחו והצטרפו לשורות המחתרת או הצטרפו לנורבגיה ובריטניה.
יחס האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש, ויחס ממשלות העולם אל היהודים.[]
יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש היה תלוי בשלטון המקומי ובמידת הזדהותו עם הנאצים. ככל שהשלטו היה יותר תלוי בנאצים, שם האוכלוסייה המקומית שיתפה פעולה עם הנאצים ופעלה כנגד היהודים. כל שבמדינה הייתה מסורת אנטישמית כך היחס היה קשה כלפי היהודים. פולין. במדינות דמוקרטיות הפגיעה ביהודים הייתה פחותה, הולנד. ינות בהן הייתה פעילות מחתרתית נגד הגרמנים, ניצלו יותר יהודים: דנמרק.
חסידי אומות העולם[]
באירופה שברובה הייתה אדישה ליהודים ולאנטישמיות נמצאו כמה אלפי יהודים שעשו ככל יכולתם להציל יהודים הםהיו אנשים נועזים ואמיצים שסיכנו עצמם למען האנושות, הם באו מכל שכבות הצבור: אכרים, פועלים, רופאים, כמרים, דיפלומטים. הם לא באו מארץ מסויימת ולא אורגנו ע"י גוף מסויים. הם פעלו על דעת עצמם.
עמדת הצלב האדום והכנסייה הקתולית בשאלת העזרה[]
ה"צלב האדום" – ידוע שנציגי הצלב האדום ביקרו במחנות ריכוז פעמיים (בבוכנוולד 1940, ובטרייזנשטאט 1944).אך ידיהם היו כבולות, וחסרות יכולת השפעה על הגרמנים. הכנסייה – האפיפיור פיוס ה – 12 לא גינה אפילו פעם אחת את השמדת היהודים, אלא, הסתפק בגינוי כללי. אדישות הוותיקן בולטת במיוחד היות וצמרת הכמורה ברומא הייתה מהראשונים שקיבלה דיוחוחים על רצח יהודי אירופה. דווקא שגרירי הוותיקן במדינות שונות באירופה מחו נגד הוותיקן. אך השיקולים הפוליטיים גברו על השיקולים המוסריים.