Family Wiki
Advertisement

2. פרוג'ה

סיכום הטיול לאומבריה יוני 2009 - מאת ד"ר רפאל ירחי - ברשותו האדיבה

בסיכום זה אני מתיחס רק לדברים ולמקומות שטיילנו בהם. סיכום זה אינו מתיימר להיות מדריך טיולים באומבריה. יש מקום להעיר על טעויות ואי דיוקים. יש להתייחס לחלקי תאור הטיול כחטיבה אחת, שמפאת מגבלות טכניות הטיול מוצג כאן בחלקים אחדים בכל חלק יש להתייחס למבוא המסביר מידי פעם את הנאמר על הערים השונות של אותו חלק


ותודה לדוד פטסי ועליזה בן-עבו על הארגון המעולה של הסיור.




בית המלון שלנו: Hotel Fortuna Perugia centro storico

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



פרוג'ה היא עיר בת 160,000 תושבים, היתה מתמיד העיר הגדולה ביותר בערי אומבריה. המרכז ההיסטורי של העיר בעל מראה ימי הביניימי [1] מושתת על יסודות אטרוסקיים [2]. העיר העתיקה יושבת על גבעה השולטת על עמק הטיבר [3], בעוד שהעיר המודרנית התפתחה במורד הגבעה אל העמק. האטרוסקים התישבו בעיר במאה החמישית לפנה"ס, או לפני כן. העיר נכבשה על ידי הרומאים ב-309 לפה"ס.

מבט על העיר[]


אתרי העיר[]

Rocca Paulina[]

היה מבצר עם מגדל שנבנה בימי האפיפיור פאולוס השלישי בשנת 1543 כאשר הפרוג'יאנים מרדו בו נגד מס המלח שהטיל עליהם. לפני כן, במאה ה- 14 התנהלו מאבקים אלימים בין קבוצות שליטה בפרוג'ה וכן התנהלה מלחמה נגד נסיונות האפיפיור לשלוט בערי אומבריה. בין 1350 ל- 1370 היה לחץ על ערי אומבריה מצד האפיפיור להכיר בשלטונו. נציגו הקרדינל Egidio Albornoz היה איש תקיף ובנה מבצרים חזקים כדי לחזק את שלטון האפיפיור(ראה על הרוקה שבנה בספולטו) עד שב - 1370 פרוג'ה וערים אחרות נאלצו להכיר בשלטון האפיפיור. בתקופת שלטון האפיפיור נמשכו המאבקים בין כוחות יריבים בתוך הערים. הצד שנצח בצע טבח בצד היריב וכל זה גרם למורל ירוד ולשפל פוליטי. בתקופה זו גברה השפעת משפחת בליוני (Baglioni) בעיר פרוג'ה. המאה ה-15 הייתה תקופה שקטה לעיר וחלה בה פריחה תרבותית. בתקופה זו נעשו בעיר עבודות ציבוריות כגון: בניית כיכר ובניית בנייני הצבא (Bracciole logge ). בשנת 1540 העיר איבדה את עצמאותה וסופחה למדינת האפיפיור. מצודת Rocca Paolina, נבנתה כמושב האפיפיור בעיר ונקראה על שמו של האפיפיור פאולוס השלישי. האפיפיור הרס את כל המתחם של משפחת בליוני ובנה עליו את המבצר. ב- 1860 כאשר פרוג'ה השתחררה משלטון האפיפיור, כדי למגר את סמל האפיפיור מן העיר, המבצר והמגדל נהרסו על ידי הפרוג'יאנים. בפרוג'ה היו מגדלים רבים והיום רואים מגדלים ששולבו בבתים שנבנו בצמוד להם.

העיר האטרוסקית התת-קרקעית[]

בשנות החמישים של המאה העשרים חפרו את העיר התחתית שהיתה אטרוסקית. לא ידוע מתי בדיוק נבנתה, אולי במאה השביעית לפני הספירה. לא נשארו ממצאים כי החופרים סלקו את הממצאים מהמקום. יודעים שהיתה באזור כנסיה כי בחפירות מוטבע בקיר שלט עליו כתוב: 'דרך הכנסיה' . יוצאים מן העיר האטרוסקית החפורה אל שער אטרוסקי Porta Marzia. מעל השער חרותה כתובת PPIII (פאולוס השלישי). מעל הכתובת נמצא הסמל הנוצרי של מפתחות השמים. הפסלים מעל השער, בדמות אלים המגינים על פרוג'ה, הם אטרוסקיים ונבנו 300 שנה לפני כריסטוס. עוד רואים מעל השער פסלים של שני סוסים מהצדדים ושלוש דמויות באמצע. הדמות האמצעית היא זאוס ומשני הצדדים הבנים שלו, שתמיד מוצגים עם סוסים. בן אחד הוא בן אלמות נולד מלֵדָה שזאוס התאהב בה ובן שני בן תמותה רגיל. לפי הפסלים לומדים שהיתה השפעה יונית ורומית על האטרוסקים. השער האטרוסקי הוזז קדימה (החוצה) בשלושה מטר על ידי הארכיטקט סנגלו, משום שחשב ומצא שזה היה מקומו המקורי של השער. האבן ממנה נבנה השער היא אבן וולקנית. בצד אחר של העיר היוצא לכיוון האוניברסיטה של פרוג'ה יש שער אטרוסקי נוסף הנקרא 'קשת אוגוסטוס' (Arch of (Augustus. בשנת 41-40 לפנה"ס. במלחמה שבין אנטוניוס ואוגוסטוס עמדה פרוג'ה לצד אנטוניוס. אוגוסטוס המנצח הרס את העיר ואח"כ בנה אותה מחדש. מהשער האטרוסקי של העיר נותרה הקשת האטרוסקית ומעליה הוסיף אוגוסטוס את הכתובת AUGUSTA PERUSIA על שמו. רק ב- 251-253 פרוג'ה נעשתה קולוניה רומאית. מצד ימין של השער נמשכת החומה האטרוסקית ועליה בנויים בתי מגורים בצד הכביש העולה. במעלה הכביש מגיעים לאזור שנחשב כרובע יהודי. יש בקיר החיצוני בליטה שלפי ההשערה זו בליטה של ארון קודש.

האוניברסיטה של פרוג'ה[]

האוניברסיטה של פרוג'ה מהמאות 13 – 14 עתיקה מהאוניברסיטה של פדואה. מסמך מ- 1375 מעיד שהאפיפיור מכיר באוניברסיטה. בקרנו בספריה לדוקטורנטים. חדר הספריה עמוס ספרים עתיקים המכסים את כל קירותיו עד לתקרה. החדר משמש לדיונים בעבודות תזיס. בנין זה היה ביסודו מנזר, שתוכנן על ידי דיסֵלי. ציורי התקרה בנושאי ארבעת האוונגליונים ואבות הכנסיה. הספרים בספריה הם מספרית מנזר. נפוליאון הביא את הספרים לכאן ב- 1909. בספריה 100,000 ספרים ומסמכים מהמאות ה14 עד ה- 19, שנתקבצו כאן מכל רחבי אירופה. הספרים דנים בנושאים שונים דת, הסטוריה, מדע ועוד. מבנה הספריה נפגע כשהיתה רעידת אדמה ולאחר רסטורציה בדקו את הספרים ומצאו בהם דוקומנטים ממחברים לא ידועים. חוקר כתבי יד Gianfranco Cialini שהרצה בפנינו הבין שאלו כתבי יד יהודיים בעברית הוא אסף את הדפים הללו ובעזרת מלומד יהודי פרופ' סויר הושג תקציב כדי לשקם את הדוקומנטים. לפני הרסטורציה של הכתבים הזמינו רב לבדוק את הדברים וכדי לקבל אישור להוציא את הדפים מהספריה הנוצרית. אחרי השיקום ערכו תערוכה ובה הציגו את האורגינלים ואת ההעתקים באינטרנט. הפרופסורים זיהו את הכתוב בהם בעברית ובארמית ובהם קטעים מהתלמוד הבבלי כמו מסכת נדה וקטעים מספר ירמיהו. נמצאו טכסטים שבהם שורה עברית ושורה ארמית ויש הערות בשוליים העליונים והתחתונים. נמצאו עוד דוקומנטים של מרדכי בן הלל וטכסטים של משנה תורה, ספר מצוות גדול של משה בן יעקב וספר התרומה של ברוך בן יצחק. כן נמצאו ואריאנטים של נוסחאות בתלמוד הבבלי. נמצא דוקומנט משפטי יהודי שדן בשאלה איך יהודי יכול להישבע במקום השבועה הנוצרית "אם תאמר את האמת יבוא עליך ועל בניך כך וכך ואם תאמר שקר יבוא עליך ועל בניך כך וכך". עוד נמצאו ספרים נוצריים בספריה שנכרכו בדפים מדוקומנטים יהודיים.

יהודים בפרוג'ה[]

לפי הכתבים ניתן לדעת מתי חיו יהודים בפרוג'ה. במאה ה- 13 היו יהודים בעיר ששימשו כבנקאים. הם הוזמנו כדי לספק כספים למימון בניית הפלצו דל אפריורי. בפרוג'ה היו שני בתי כנסת ובית קברות וכן בית ספר לכתיבת דוקומנטים. בתחילת המאה ה- 16 היהודים נצטוו לעזוב את העיר בפקודת האפיפיור וללכת לגטאות של אנקונה ורומא שהיו בחסות הפופ. מאז לא היו יהודים בפרוג'ה. יהודים הורשו לבוא לעיר רק לתקופת היריד. חלק נשאר והקים גרעין של 11 משפחות. לפני מלחמת העולם השניה היו בפרוג'ה 160 יהודים אחר המלחמה נשארו 30 מתוכם 5 פרופסורים באוניברסיטת פרוג'ה.

ככרות העיר[]

Piazza Matteotti[]

הככר הארוכה הזאת מקבילה לרחוב Corso Vannucci שעליו שוכנים בקו ישר רוקה פאולינה ו- Palazzo dei Apriori והמזרקה Fontana Maggiore. בככר זו שוכנים שלושה מבנים חשובים. האחד מושב בית המשפט בתקופת הקומונות זה מבנה גותי. ביסודו היה מבנה בעל שלוש קומות אולם ברעידת אדמה שהיתה בשנת 1741 נהרסה הקומה העליונה ובשיקום נוספו לו אלמנטים רנסנסים. המבנה הארוך הזה נבנה כחלק אחד אולם שמש בחלקו כאוניברסיטה שהוקמה על יד האפיפיור סיקסטוס הרביעי בשנת 1483. עוד נאמר לנו שהמבנה שמש בחלקו כבית חולים. משמאל המבנה הזה קיים ארמון של הקפיטן Palazzo del Capitano (נבנה בשנים 1472-82) שכאמור לעיל, היה מופקד על השיטור והביטחון בעיר. רואים הבדל בבניה הנפרדת של ארמון הקפיטן שהוא גבוה יותר מהמבנה הארוך שלימינו. באותה ככר ממול לארמון הקפיטן נמצא בנין הדואר בסגנון ימי הבינים. מאחורי ארמון הקפיטן נמצא שוק מקורה וכן תחנת הסעה לקרונות רכבת קלה שבה נסענו באחד הבקרים.

Piazza IV Novembre[]

זו הככר שבה נמצאים שלושה מבנים: Palazzo dei Apriori, המזרקה Fontana Maggiore והדואומו. הפלצו די אפריורי נבנה בשלבים בין השנים 1293 עד 1443 בתקופת פריחה של העיר. זה בנין ימי בינימי מובהק עם מבנה פנימי מרשים. למעשה הבנין מחובר משלושה מבנים. החלק שהיום הוא גלריה לאומית של אומבריה פונה לקורסו ונוצ'י והחלק שהוא היום בית העם שעולים אליו במדרגות פונה למזרקה. מצד שמאל של המבנה יש חלק נמוך יותר שהיה בעבר הגילדה של חלפני הכספים ( , Collegio del Gambio1452-57) במבנה זה כיום מצויות פרסקות של פרוג'ינו (1496-1500) בנושאים דתיים וחילוניים. הקומה התחתונה הייתה בסביבות שנת 1390 מושב הגילדה של הסוחרים. שער הכניסה לבנין הוא משנת 1346 והוא מגולף בדמויות ריטואליות וסימבוליות. באולם הכניסה ניצבים שני פסלים מברונזה מהמאה ה- 13 האחד גריפון והשני אריה. אלו הפסלים המקוריים שהיו תקועים מעל לשער של אולם הכניסה של בית העם. בפסלים אלו רואים חורים מנוקבים מקצה לקצה לאורך ולרוחב. בחורים אלו נתחבו מוטות נשיאה לתהלוכות. הגריפון הוא הסמל החשוב של אומבריה משום שנמצא בקברים אטרוסקיים. אולם בית העם של היום נקרא בעברSala dei Notrari ושימש אז בסביבות שנות 1290 מקום מפגש עורכי הדין. האולם מקושט בפרסקות שצוירו על ידי אומנים מאותה התקופה. הגלריה הלאומית של אומבריה מכילה ציורים מהמאות ה- 13 עד ה- 19 והיא נוסדה בשנת 1863 אולם הועברה למקום הנוכחי ב- 1918. התצוגה משתרעת על שתי קומות ב- 40 חדרים. לגלריה עולים במדרגות נמוכות ורחבות. הן כאלה משום שבעבר שמשו המדרגות לסוסים שעלו עם בעליהם לקומות העליונות. הגלריה משקפת תפיסות וטכנלוגיות מודרניות. מחוסר תקציב הקמת התצוגה בצורה מודרנית טרם הושלמה. הגלריה מציגה בפני המבקרים שלוש מאות שנות הסטוריה של אומבריה, את התקופה האטרוסקית והאומברית, את הקברים האטרוסקיים ואת התקופה הרומאית.

המזרקה Fontana Maggiore[]

המזרקה הגדולה של פרוג'ה נבנתה בין השנים 1275-78 וקושטה בגילוף ובפיסול על ידי ניקולא פיזנו ובְנו גיובני. הארכיטקט בוניסֵנה תכנן את זרימת המים אל המזרקה בעיקרון של כלים שלובים דרך אקודוקט רומי, שראינו בדרך אל האוניברסיטה של פרוג'ה. מבנה המזרקה הוא בעל שלוש קומות. שתי קומות פוליגונאליים משיש וקומה שלישית מברונזה אגן בעל 25 צלעות. בקומה התחתונה מגולפות אפיזודות מן התנ"ך, אמנות חופשית ואפיזודות של עבודה הנעשית במשך השנה. בקומה השניה 24 פסלים המיצגים דמויות תנכיות (משה, דוד, שלמה) וכן קדושים מיתולוגיים מההסטוריה של פרוג'ה. הגילופים מיצגים סוגים שונים של אמנות (קלסיקה, ביזנץ וימי הבינים).

הדואומו[]

הדואומו הוקדש לסן לורנצו. נבנה על יסודות בזיליקה מהמאה העשירית. אבן הפינה הונחה ב- 1345 אולם הבניה נזנחה שלוש שנים לאחר מכן עקב מגפת הדבר השחור (1348). הבניה נתחדשה כמאה שנים לאחר מכן (1437) ועד היום החזית נותרה בלתי גמורה. הצד הפונה לככר 4 בנובמבר (מול המדרגות) מעניין יותר מן החזית. הקיר מכוסה בשיש ורוד ולבן ויש בו פרטי בניה גותיים שעוצבו ב- 1568 על ידי האדריכל גליאצו אלֶסי. בפנים הדואומו בנישה שמעל לדלת הכניסה יש צלב ולמטה מפתחות המסמלות את כניעת פרוג'ה לאפיפיור פאולוס השלישי ב- 1540. בצד שמאל של דלת הכניסה מוצב פסל של יוליוס השלישי שסייע לשקם זכויות חופש של פרוג'ה.

המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של אומבריה[]

המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של אומבריה שוכן בצמוד למנזר סן דומניקו שהיום משמש כמוזיאון. האוסף המוצג במוזיאון עבר לאחרונה רסטורציה ויש בו יותר מאשר ממצאים אטרוסקיים ורומאיים. יש תצוגה של מרבות ברונזה מהמאה השישית לפה"ס. במוזיאון בקומת הקרקע יש תצוגה של קברים אטרוסקיים שנמצאו באתר ליד פירוג'ה.

מוזיאון פרטי Palazzo Sorbello[]

בארמון עתיק מהמאה ה- 17 סמוך למזרקה ולקתדרלה נמצא הארמון שהיום הוא מוזיאון פרטי שמחזיק בו אחד מצאצאי המשפחה ששאחד מאבותיה קנה את הארמון במאה ה- 17-8. במוזיאון יש שלושה אוספים של בני המשפחה: אוסף טכסטיל, אוסף פורצלן ואוסף ספרים. בדור שלפני הנוכחי שלושה בני המשפחה, כל אחד בדרכו, אצר אחד מסוגי האוספים. אוסף הטכסטיל קשור לבת המשפחה שבאה למקום מארצות הברית במאה ה- 18 והקימה בעיר קבוצת נשים שעסקה ברקמה. הכניסה למוזיאון עד היום היא ללא תשלום אולם בעלי המוזיאון חושבים שכדי לתחזק אותו הם יגבו בעתיד תשלום כניסה.

המשך ל:צ׳יטה די קאסטלו

הערות שוליים[]

Advertisement