מערת המכפלה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.524744,"lon":35.110726,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.524744,"lon":35.110726,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.524744,"lon":35.110726,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":13,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.524744,"lon":35.110726,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

מערת המכפלה Me'arat HaMachpela Cave of the Patriarchs part A.wmv-0

מערת המכפלה Me'arat HaMachpela Cave of the Patriarchs part B.wmv-1

המבנה העתיק מעל המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Yonidebest

מבט על המבנה - שים לב, בחומת המבנה עם החזית לימין יש מתקן להדלקת נרות - מקום בו נוהגים להתפלל אלא שלא נכנסים למערה - כגון כהנים המקפידים על כך - כאן הייתה "מהדרגה השביעית" עליה היהודים הורשו להתפלל, כאשר נאסרה עליהם הכניסה למערה. בקיר המבנה יש סדק גדול, ממנו בא זרם אוויר - זהו הפתח הקדום של המערה - מכאן המסורת להתפלל דווקא כאן - מקור הצילום:ויקיפדיה, צילם eman

מספריית הקונגרס

• על הסיור בתחת למערת המכפלה של מיכל ארבל - אוקטובר 1968

מערת הַמַּכְפֵּלָה הוא מקום קבורתם של אבות ואימהות האומה הישראלית: אברהם אבינו, שרה אימנו, יצחק אבינו, רבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו. רק רחל אימנו נקברה בדרך אפרתה, בפרברי בית לחם, על מצבתה הוקם מבנה קבר רחל. יעקב אבינו, אשר מת במצרים, בקש כי יעלו את עצמותיו למערת המכפלה ואכן בניו עושים כן: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.(ספר בראשית,נ', י"ג).

בחירת המערה בתור אתר קבורה מיוחסת לאדם הראשון. אברהם אבינו, לפי ההגדה הבחין בכך, והחליט לקנות את השדה בו הייתה המערה מידי עפרון החיתי מובא בפרשת חיי שרה. יש איזכורים למערה, מימי הבית השני, בספרי תולדות היהודים של יוסף בן מתתיהו וגם מספרי נוסעים מהתקופה הביזנטית עד העת החדשה.

ביום ששי, י"ד אדר תשנ"ד, דר' ברוך גולדשטיין, רופא מקרית ארבע, נכנס למערה בשעות הבוקר, והרג כ-30 מתפללים ערבים. היה זה לאחר שבמשך השבוע היו ידיעות כי מהמערה, באותו יום, ייצאו הערבים לפרוע ביהודי חברון. בעקבות המעשה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית אשר קבעה סידרי בטחון חדשים לביקורים במערה, תוך הפרדה בין המתפללים היהודיים לבין המתפללים הערבים. היא פתוחה בחלקה ליהודים, בתחום מצבות הציון על קברי אברהם ושרה וקברי יעקב ולאה. האולם המרכזי של המערה, בו ציוני קברי יצחק ורבקה, פתוח ליהודים רק בימים ספורים במהלך השנה.

מבדיקות שנעשו התברר כי מתחת למבנה הנוכחי של המערה, שהוא מימי בית שני, קיימת מערה המכילה שתי קומות, מעין מערה כפולה. רש"י כותב על דיבור המתחיל "המכפלה" - בית ועליה על גביו. הרמב"ן מצטט את רש"י, לפי מסכת עירובין :"בית ועליה על גביו. דבר אחר "שכפולה בזוגות" – שבה קבורים ארבעה זוגות – אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. (נ"ג ע"א). המערה בעלת מבנה כפול: "שני בתים, זה לפנים זה" (כדעת רב), או בית ועליה על גביו" (כדעת שמואל).

במערה מחילות ארוכות למדי החצובות בסלע ונפגשות אחת עם השנייה. בקומה התחתונה נמצאו מצבות עתיקות, מעליהן, כך שיערו כי מצויים הציונים של בקברים במבנה העליון. אך לפי המתואר בעלון של חברון, מערות הקבורה נמצאות מתחת ל"פתח גן עדן" - הנמצא באולם יצחק וה"ציונים" באולמות המבנה הוצבו בידי המוסלמים אינם מעל הקברים המקוריים.

באתר מערת המכפלה, מוצג "סיור וירטואלי" ובו פרק על "סוד המערה" המציג תאור של 4 דקות על המחילות אשר בתוך המערה.

המבנה הנמצא כיום מעל המערה נבנה ע"י הורדוס. במבט פשוט על המבנה ניתן לראות את הדמיון בסיתות האבנים וצורתו כדגם מוקטן להר הבית שגם הוא שופץ בידי הורדוס. בתקופת שלטון הנוצרים הוקם מבנה כנסייה ובתקופת המוסלמים נוספו לו צריחי מסגדים.

אקטואליה

אהוד עין-גיל כתב בעיתון הארץ ביום 10 באוגוסט 2003 עשרה ימים לפני הטבח - לפני 75 שנה ביקר הרבי מלובביץ בחברון וקיבל היתר חריג להיכנס למערת המכפלה. לביקור הזה אין זכר בספרי ההיסטוריה המתארים את הרקע למאורעות תרפ"ט

בין השאר נכתב בכתבה:

• ביקורו הראשון, והיחיד, של אדמו"ר חב"די בארץ נעדר מדפי ההיסטוריה, למרות - ואולי בגלל - שהתקיים ערב ההתקוממות הפלשתינית שנודעה בשם מאורעות תרפ"ט, והיתה רצופה מעשי רצח אכזריים ביהודים. לפני 75 שנה, ביום חמישי, 22 באוגוסט 1929, עלה הרב יוסף יצחק שניאורסון על הרכבת שהסיעה אותו למצרים, לאחר ששהה כאן שבועיים. למחרת, יום שישי, החלו ערבים לתקוף יהודים בירושלים, וכעבור שעות אחדות גם בחברון. בשבת הסתערו המוני ערבים על הרובע היהודי בחברון, ורצחו יותר מ-60 יהודים. כעבור שבוע הותקף גם הרובע היהודי בצפת ו-18 מתושביו נרצחו
• הכניסה למסגד אל-איברהימי, שנבנה על מערת המכפלה, היתה אסורה ליהודים (ולנוצרים), ולמעשה הותר להם לעלות רק עד המדרגה השביעית בגרם המדרגות המוביל אל פתחו. אך בכך לא תם ביקורו של הריי"צ בחברון. לחב"ד יש קשר רב שנים עם חברון. עד 1924 היתה הקהילה האשכנזית בעיר מורכבת רובה ככולה מחסידי חב"ד, שראשוניהם השתקעו בה מאה שנים לפני כן, בהוראת נשיאם. רובם היו קרובי משפחה של שושלת האדמו"רים לבית שניאורסון. בבעלות הריי"צ אישית היה רכוש רב בחברון, שאותו ירש מאביו: אחוזת בית רומנו בשטח של 4.5 דונם, שנרכשה ביוזמת אביו לפני מלחמת העולם הראשונה ונרשמה על שמו בטאבו. ממערת המכפלה, כותב מחבר "ספר התולדות", הלך הרב "לסייר את נחלתו וחצרו, התעניין בכל הפרטים, מקומו, מעמדו ומצבו של הבית ומגרשיו שסביבו".
• התיאור של אחד המלווים הללו, ש"ז קלונסקי, מופיע ב"ספר חברון": "אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השלטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רשיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד, בעבור הרבי ושלושה מלווים עמו. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד 'שער יעקב', אשר בו היתה הכניסה ליהודים אסורה לחלוטין ולצאת בעד 'שער אברהם', הכניסה הידועה עם המדרגות ו'שבע המדרגות' המותרות בעלייה ליהודים.

"בהגיענו ל'שער יעקב' חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אותו זמן מנהל בנק אפ"ק במקום. הם קידמו פנינו ונתנו לנו סנדלי עור מיוחדים, למען לא נהיה נאלצים לחלוץ מנעלינו לפי הנהוג והמקובל. נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות הגדולות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי זהב. בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהרהורים"

משמעות קניית המערה

הרב דֹב ליאור, רבהּ של קרית ארבע וראש ישיבת ניר, כתב בעלון "ישע שלנו" לפרשת חיי שרה שנת תשס"ט, על המשמעות של קניית המערה על ידי אברהם אבינו: "רכישתה של מערת המכפלה לא היתה רק אקט קניית מקום קבורה לשרה אמנו - זהו סמל לדורות, כפי שהרמב"ן כותב, שאנחנו צריכים לדעת מקום משכן אבותינו הקדושים משום שאצלנו הדורות הבאים קשורים עם המקום הזה, וגם מבחינה פנימית, אומר האבן עזרא, שידיעה זו חשובה ביותר עבור כל מי שיש לו קשר בארץ. רכישתה של מערת המכפלה לצורך קבורה העמיקה, החדירה וחיזקה את אחיזתו של אברהם אבינו בארץ הזאת, ואנחנו רואים שבמשך הדורות מערת המכפלה שימשה כמקום השראה לכל מי שהיה צריך התחזקות, בייחוד במה ששייך לנצח ישראל ומה ששייך ביחס לארץ ישראל"

תולדות המערה

ברוכים הבאים למערת המכפלה

המצבה על קבר יצחק באולם המרכזי במערה במועד פתיחתה ליהודים -חוה"מ סוכות תשס"ו - המקור:ויקישיתוף- צילם:radato

תמונה מראשית המאה ה-20 - שים לב : הצריח מימין מהתקופה העומאנית, מאחורי החומה המקיפה רואים בבירור את הגג, שהיה כנסיה צלבנית -המקור:ויקישיתוף - Golf Bravo

תמונה מראשית המאה ה-20 - הכניסה למערה דרך המסגד - שים לב לשלט באנגלית:"מחוץ לתחום - המקור:ויקישיתוף - Golf Bravo

קבורת שרה - המקור:ויקישיתוף - חריטה:גוסטב דורא, אעלה את התמונה: Neutrality

פתח הירידה לתוך מעמקי המערה - המקור:ויקישיתוף, צילם:Ericstoltz

המקום המשוער לקברי האדם הראשון וחוה אימנו

בספר הזוהר כתוב כי האדם הראשון חצב את המערה וטמן בה את עצמו ואת אשתו. "מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה)? אלא ראה אור אחד דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." (בראשית נ"ז).

הזוהר חדש מוסיף: "רבי קסמא אומר: מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה - בא אדם לקברה שם, ושם הריח מריחות גן עדן, באותו הריח שהיה שם. רצה לחצוב יותר, יצתה בת קול ואמרה - "דייך". באותה שעה עמד ולא חצב יותר, ושם נקבר. מי נתעסק בו? שת בנו, שהוא היה בדמותו ובצלמו. אמר ר' רחומאי: הקב"ה נתעסק בו כשנוצר, ונתעסק בו כשמת. ולא היה מי שיודע בו (כל כך) , עד שבא אברהם אע"ה, ונכנס לשם, וראה אותו (את האדם הראשון)..." (רות, ע"ט, ד').

בספר בראשית מתוארת פנייתו של אברהם אבינו אל בני חת בבקשה כי יבקשו מעפרון :"וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר" (כ"ג,ט'). תמורת 400 שקל כסף עובר לסוחר קונה אברהם את כל המתחם:"וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב:"(י"ז).

עוד מובא ב פרקי דרבי אליעזר, כאשר אברהם בקש מהיבוסים, בני חת, לקנות מהם את המערה תמורת זהב לאחוזת קבר הם לא הסכימו. אברהם השתחווה בפניהם. אמרו לו כי יכרות עימם ברית שבני ישראל לא ייכבשו את עירם, ירושלים. אברהם הסכים וכרת עמהם ברית ושבועה.

על מנת להבטיח את קיום השבועה, היבוסי עשו צלמי נחושת והעמידו אותן בירושלים וכתבו עליהם את ברית שבועת אברהם. וכשבאו בני ישראל לארץ כנען, כפי שמתואר בספר שופטים : וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם לֹא-(יָוכְלוּ) [יָכְלוּ] בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה"(ט"ו,ס"ג) . דוד המלך רצה לכבוש את ירשולים ולא הצליח שנאמר "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלַם אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא-תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם-הֱסִירְךָ הָעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה" (ספר שמואל, ב', ה',ו').רק אחר שדוד הסיר את העורים והפסחים כבש את העיר.

מחבר אוצר ישראל מצטט את ספר הישר שעל שטר המכר של מערת המכפלה חתומים: אביגיל בן אבישוע החתי, אליהורף בן אשונה החתי, עבדון בן אחירע החתי ועקדול בן אבודיש הצידוני (לפרשת חיי שרה).

הרמב"ן מבאר מדוע אברהם בקש גם את השדה: "והנה אברהם לא היה מבקש רק למכור לו המערה כי היא בקצה השדה וישאר השדה לעפרון, והוא אמר לו דרך מוסר, או מרמה שיתן לו השדה והמערה אשר בו, כי לא יתכן לאדם נכבד כמוהו שתהיה לו המערה לאחזת קבר והשדה יהיה לאחר, ואברהם שמח בכך וקנה הכל בדמים שהזכיר לו"

הרמב"ן מסכם גם לקח לעתיד: "ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. ורבותינו אמרו (ב"ב טז א): שגם זה מן הנסיונות של אברהם שבקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו. ולא ידעתי טעם לדברי רבי אברהם שאומר להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים ולמתים, ועוד לקיים לו דבר השם להיות לו נחלה, כי מה מעלה לארץ בזה כי לא יוליכנה אל ארץ אחרת לקברה, ודבר השם לאברהם על כל הארץ היה ונתקיים רק בזרעו".

ראשוו הבאים למערה, אחרי קבורת האבות, היה כלב בן יפונה. בזוהר לפרשת וארא כתוב על הפסוק: "ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו, וימלא אחרי". מהי "רוח אחרת"? - שפרש מאותם המרגלים. שכתוב: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" - שפרש מאותם המרגלים, ובא הוא לבדו לחברון, להשתטח על קברי האבות. וחברון ניתנה לו חלק ונחלה להתחזק בה. - כלב, האירה בו רוח חכמה, ובא לחברון להתחבר באבות, ולמקומו הלך. ולאחר מכן מקומו היתה, וירש אותה. ( ל"א, א').

מחבר אוצר ישראל מביא את ההשערה כי אבשלום בן דוד התכוון להשתטח על קברי האבות כאשר אמר:"וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת-נִדְרִי אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן"(ספר שמואל, ב,ט"ו,ז')).

תאורי הנוסעים

רבי בנימין מטודלה ביקר במערה במאה ה-12 וכתב: "ובעמק השדה בשדה המכפלה, שם העיר היום, ושם הבמה הגדולה שקורין שמה (St) אברהם, והיא היתה כנסת (בית כנסת) היהודים בימי ישמעאליים. ועשו הגויים שם ששה קברים על שם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ואומרים ל"תועים" (עולי הרגל הנוצרים) שהם קברי האבות ונותנין שם ממון.

אבל אם יבוא יהודי שם שיתן שכר לשוער של מערה ויפתח לו פתח ברזל שהוא עשוי מבנין אבותינו הע"ה , וירד אדם למטה במדרגות ונר דלוק בידו וירד למטה במערה אחת ואין שם כלום, וכן בשנייה, עד שיבוא אל השלישית והנה שם ששה קברים: קבר אברהם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה ולאה זה כנגד זה ועל קבריהם חתומים אותיות חקוקות באבנים. על קבר אברהם חקוק "זה קבר אברהם" ושל יצחק "זה קבר יצחק בן אברהם אבינו", ושל יעקב "זה קבר יעקב בן יצחק בן אברהם אבינו", ועל האחרים "זה קבר שרה" ו"זה קבר רבקה" ו"זה קבר לאה".

ובמערה מדליקין שם עששית אחת דולקות בכל יום ויום ובכל לילה ולילה על הקברים. ושם חביות הרבה מלאות עצמות מישראל, שהיו מביאים שם מתיהם בימי ישראל, כל אחד ואחד עצמות אבותיו, ומניחין אותן שם עד היום הזה. ובקצה שדה המכפלה ביתו של אברהם ומעיין לפני הבית. ואין מניחין שם לעשות בית מפני כבוד אברהם אבינו". 1907

אתר מערת המכפלה ליקט את תיאורי הנוסעים הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורה כדלקמן:

הרמב"ם ביקר בשנת ד' תתקכ"ו (1166) במערת המכפלה, וקבע את יום הביקור בה כיום טוב לדורו ולזרעו אחריו, כדבריו: "ובאחד בשבת, תשעה לחודש (מרחשון)... עמדתי במערה והתפללתי, שבח לאל יתברך על הכל .. נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בהם אכילה ושתייה. אלקים יעזרני על כל ויקים לי נדרי לה' אשלם - אמן".

רבי עובדיה מברטנורה ביקר במערה במאה ה-15 וכתב: "כי הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים, עד אשר הייתה ישיבתה חביבה עלי כמעט יותר מירושלים, להיות היהודים בה מעט וטובים ואינם כאנשי ירושלים לרוע. והם כעשרים בעלי בתים מכונסים במבוי אחד הסגור עליהם, ולא יעבור ביניהם ישמעאל וטמא. וגם מסורת ביד כל אנשי הארץ, כי הקבורה בחברון טובה מבירושלים. ופה חברון על קבורת האבות בנין ישן נושן מאד מאבנים גדולות, לא יאומן כי יסופר, על הבניין הנושן בנין חדש מהישמעאלים".

רבי משולם מוולטרה כתב במסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל כי הוא הגיע לחברון בשיירה עם "שר מערת המכפלה" . הנוסע מציין כי עקב תפקידו הרם "כולם אוהבים אותו" ואין חשש מפני הערבים ומפני השודדים. הוא מגיע לחברון, מבקר במערת המכפלה ועורך תרשים של המערה.
בכתביו הוא מספר על חברון, שכמו בעזה, אין לה חומות והיא "עיר טובה". על מערת המכפלה יש מסגד והיהודים אינם מורשים להכנס למבנה. הם רשאיים להתפלל רק דרך "חלון קטן" ולשם "זורקים מעות ומיני בֹ‏שם". הוא מספר על מנהג מעניין של הערבים. היו נותנים לציבור כל יום מזון הדומה לזה שנתנו "האבות":

• לחם, לשונות בחרדל ועגל רך וטוב - כמו שאברהם אבינו נתן למלאכים.
• ציד ומטעמים - כמו שעשיו הכין ליצחק אבינו.
• לחם ונזיד עדשים - כמו שיעקב אבינו הכין לעשיו.

בחברון הוא מוצא 20 משפחות יהודיות. המשפחות מספרות לו כי הנשים מצליחות להכנס למסגד, שכן לא מזהים שהן יהודיות בשל הרעלה על פניהן. הנשים מספרות כי על קברי אברהם ושרה בתוך המסגד יש "מנורת זהב עם אבנים טובות" ועל שאר הקברים יש מנורת כסף עם אבנים טובות.

משולם מוולטרה, שהיה "שולחני" במקצוע, מוצא לנכון לספר לנו כי למערה יש הכנסות גדולות מכרמים, זיתים ובתים. ובנוסף לכך, "הישמעאלים המתים לכפרת נפשם ייתנו יותר מה' אלפים דוקטים זהב כל שנה".‏‏

גם נוסע מוסלמי עבר בחברון במאה ה-14, אבן בטוטה. הוא נסע לארץ ישראל לאורך חוף הים התיכון והגיע לעיר עזה. משם הוא חצה לרוחב את הארץ ומגיע ל חברון. בחברון הוא בקר במערת המכפלה. הוא שאל את האימאם: האמנם אבות האומה קבורים פה ? הוא משיב לו, שכל המלומדים שהוא פגש מעידים על אמיתות המסורת, אשר עברה בעל פה מדור לדור, "זו מסורת עתיקה ואין ספק בה". האימאם הוסיף עוד פרט, לפי מסורת בעל פה, שלמה המלך ציוה על ה"ג'ינים" - השדים שפועלים לפי פקודתו - לבנות את המבנה המפואר שמעל למערת המכפלה.

עוד מידע מסר ר' שמואל ב"ר שמשון שהיה במערה בשנת 1210 כי ירד כ"ד מדרגות למערה, בדרך צר מאד, עד כי יכול לנגוע בסלע מכל צד"

שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

ראו ערך מורחב :שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף. מערת המכפלה דכתיב (בראשית כג) וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון בית המקדש דכתיב (ד"ה א כא) ויתן דוד לארנן במקום וגו' וקבורתו של יוסף (בראשית לג) ויקן את חלקת השדה יעקב קנה שכם. (בראשית רבה ע"ט, ז' פרשת וישלח). לכן גם הודגש שהמערה נקנתה בכל אופני הקנין –שטר, כסף, וחזקה. חז"ל מספרים כי יעקב נתן את כל רכושו העצום לעשיו עבור חלקו במערה (שמות רבה ל"א).
רבינו בחיי כתב:..ואע"פ שישראל בכניסתן לארץ לקחו רובה לפי חרב, מצינו שלושה מקומות שהיו מעולים מכל שאר המקומות אשר באו לידם על-ידי קניית כסף ואלו הן:חברון, והר גריזים והר עיבל והר המוריה. חברון - הוא שכתוב כאן "לאברהם למקנה" (בראשית כ"ג,כ') וכתיב:"השדה אשר קנה אברהם.." (בראשית כ"ה). הר גריזים והר עיבל - ששם כרתנו ברית וקבחנו עלינו התורה באלה. וכתיב עליו"ויקן את חלקת השדה" (בראשית ל"ג) הר המוריה - שנאמר:"ןיקן דוד את הגורן..."

בעת החדשה

דותן גורן / המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה, אוניברסיטת בר-אילן כתבה על נוכחות יהודית במערת המכפלה בתקופת המנדט הבריטי

מחקר זה נערך בהתאם למתודה הגיאוגרפית-היסטורית ובחן את הנוכחות היהודית במערת המכפלה לאורך תקופת המנדט הבריטי (1948-1918). בפרק זמן זה פונה היישוב היהודי בחברון פעמיים בפקודת ממשלת המנדט. לראשונה פונתה הקהילה היהודית מהעיר בעקבות מאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929). באפריל 1931 התחדשה ההתיישבות היהודית בעיר האבות, אך בראשית מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (אפריל 1936) נאלצה להתפנות בשנית ולא חודשה עוד בתקופה הנדונה.

ממסקנות המחקר עולה כי עם כיבוש ארץ-ישראל בידי הצבא הבריטי (1918) ובראשית שנות העשרים פנתה הקהילה היהודית בחברון לממסד הציוני בבקשה לפעול להטבת תנאי התפילה הקשים מנשוא סמוך למערת המכפלה. באוקטובר 1925 אף העביר הרב יעקב יוסף סלונים להנהלה הציונית בארץ-ישראל הצעה סודית מנכבדים ערבים וש’יחים חברונים הממונים על המסגד שמעל למערת המכפלה, שהסכימו לפעול להשגת היתר כניסה ליהודים אליו תמורת סכום הגון, אך הנושא לא נדון בכובד ראש. בתחילת 1928 המועצה המוסלמית העליונה (ממ"ע) התירה ללא-מוסלמים להיכנס למסגד וגבתה דמי-כניסה מהמבקרים. נראה כי בעצם המהלך לא עמדו שיקולים הלכתיים-דתיים או פוליטיים אלא כלכליים. קדם לכך תהליך דומה שהתרחש בירושלים בהר הבית ובקבר דוד, שהפכו לאטרקציות תיירותיות לאחר שמאות בשנים הייתה אסורה אליהם הכניסה ללא-מוסלמים. ממקורות יהודיים עולה כי הביקורים במסגד שמעל למערת המכפלה נמשכו לסירוגין עד ל-1936, שבה אסרה הממ"ע את הכניסה ללא-מוסלמים. אולם גם בשנים שלאחר-מכן נמצאו עדויות על נוכחות יהודית במקום הקדוש.

אתר מערת המכפלה מספר על ביקור שערך במקום הרבי מגור בשנת 1935: "רק שבע מדרגות מותר לכם לעלות ויותר אף לא צעד אחד"- הזהיר אותנו השומר הערבי האדמוני של המסגד, אשר אף לאחר שקיבל "בקשיש" הגון, לא נתרכך ולא היה מוכן לשום פשרה. .. אנו המלווים ספרנו את המדרגות אשר האדמו"ר עלה בהן: "שמונה, תשע, עשר, אחת עשרה..." - זה הוא, כאן! נפלטה קריאה נרגשת מאת רבנו. ורבנו נעצר במקום, כשכולו שקוע בתפילה, ללא קול והגה, נוסח גור... "

בעקבות פרעות תרפ"ט גורשו יהודי חברון והמערה היתה בידי הערבים. במלחמת ששת הימים שוחררה חברון בידי הרב שלמה גורן זצ"ל. מאותה תקופה התפללו בה יהודים וערבים יחד. בפורים תשנ"ד נכנס ד"ר ברוך גולדשטייו הי"ד למערה עם עוזי והרג כמה עשרות ערבים, לאחר שנפוצו שמועות על פיגוע אותו מתכננים הערבים בעיר. בעקבות כך נסגרה המערה למשך מספר חודשים, ובעקבות הפגנות הוקמה ועדה שהציעה את הפתרון הנוהג כיום שבו היהודים מתפללים בצג אחד של המערה (אולם אברהם ושרה) והמוסלמים בשאר המערה (אולם יצחק), ואין מגע ביניהם. לכל עדה יש זכות לקבל את כל המערה לרשותה במשך 10 ימים בכל שנה (ביניהם ימי חול המועד, ערב ראש השנה ועוד).

לאחר כיבוש המערה הורדה דרך "פתח הנרות" הוא "פתח ג"ע" ילדה שדיוחה על מסדרון ארוך שהסתיים במדרגות שהובילו אל פתח חסום בפתחה של המערה. מסתבר שזו הייתה הכניסה העתיקה אל המערה. כמה ממתיישבי חברון ירדו לפני כמה שנים במסווה ליל סליחות ופרצו את הכניסה וחשפו זוג מערות, ובהם עצמות מתים (כנראה מימי בית ראשון ושני של אנשים שחפצו להקבר ליד קברי האבות). את המערה השניה לא הספיקו המתיישבים לחשוף.

תפילות במערת המכפלה

המקום המרכזי לתפילות במערת המכפלה הוא המרחב בין המצבות על קברי אברהם ושרה לבין המצבות על קברי יעקב ולאה

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

מערת המכפלה ואהל מועד

קיימת סברה כי במערת המכפלה יש אזכור לאוהל מועד. וכך מובא בכתבה של יואל יעקובי בערוץ שבע שומר בשדה המכפלה

"במשך 467 שנים שימש המשכן את עם ישראל," אומר שניוייס "מימי משה רבנו ועד חנוכת המקדש בימי שלמה. ומה עשו אחר כך עם היריעות והעמודים? בספר מלכים נאמר שהם הועלו להר הבית, ובגמרא מתואר יותר בפירוט שהם נגנזו תחת מחילות ההיכל".

לדעת שניוייס, כאשר פיאר הורדוס את בית המקדש הוא חפר את יסודות הבניין וגילה שם את שרידי המשכן, "בדיוק כמו היום, כשהערבים חופרים מתחת להר הבית ואנו מוצאים בעפר הזה שרידים מימי הבית השני", הוא אומר.

שניוייס טוען כי בעקבות ה'תגלית הארכיאולוגית' התעוררו בעם רגשות דתיים היסטוריים. כשניגש הורדוס למפעל הבא שלו, בניית מבנה מונומנטלי מעל מערת הקבורה של האבות שנועד להאדיר את שמם, הוא נישא על פני הרגשות ההיסטוריים הללו, ובנה את המבנה בחברון בדוגמתו של המשכן הקדום. כך הוא בנה מעין עמודים בחומות המבנה, ובתוך המבנה הוא בנה ארבעה עמודים המסמלים את ארבעת העמודים עליהם נתלתה הפרוכת שהבדילה במשכן בין הקודש ובין קודש הקודשים. אלה הם, לדעת שניוייס, ארבעת בסיסי העמודים שבאולם יצחק. לדבריו, המרחק שבין כל עמוד לחברו, שאינו שווה, מתאים לדרך בה הבין משה לוין בספרו 'מלאכת המשכן' את צורת הנחת העמודים הללו במשכן. שניוייס גם מעריך שבמרחק מה מאותם עמודים ובקו ישר מהם שכן ההעתק של המזבח החיצון של המשכן, ששרידיו הם ארבעת בסיסי העמודים המסודרים בריבוע שנותרו עד היום סמוך לכניסה לאוהל אברהם.

חשוב לציין כי סיפור על מציאת שרידי המשכן אינו מסופר בשום מקום שידוע לנו. זוהי הערכה של שניוייס לאור הממצאים שמצא, שיש להניח שרבים לא ישתכנעו ממנה. אולם שניוייס סבור כי זהו ההסבר הנכון לקיומם של סימני העמודים הללו.

שניוייס אומר כי המבנה שהוקם לא היה מיועד למטרות פולחן ולא הוקרבו בו קרבנות. הוא נועד לאזכור היסטורי בלבד, שהרי המקדש היחיד שכן בירושלים, בהר הבית, ואיש בארץ ישראל לא ניסה לערער על בלעדיותו. זו לדעתו גם הסיבה לכך שהמידות של המזבח אינן זהות לאלו של המזבח שהיה במשכן, אלא קטנות יותר, וגם מספר העמודים בחומת המבנה הוא שמונה עשרה ולא עשרים, כפי שהיה במשכן.

הקשר בין המקדש לחברון מוכר גם מהמשנה, שם נאמר כי קביעת הזמן בתחילת היום שהחל ממנו אפשר להקריב במקדש את קרבן התמיד של שחר תלויה בשאלה האם האיר פני כל המזרח "עד שבחברון". "מה זה משנה האם האיר עד שבחברון? הרי הם עומדים בירושלים!" שואל שניוייס "אלא שבתלמוד הירושלמי מוסבר שהכוונה היא לעורר זכות ישני חברון".

ראו גם

• משה רבינו ומערת המכפלה

קישורים חיצוניים

• ביקור במערת המכפלה 2010 - ויקישיתוף
• תמונות ממערת המכפלה
• אתר מערת המכפלה
• אוצר ישראל - הערך :מַּכְפֵּלָה
• חשיבות התפילה במערה

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית