חבורת יהודה

(הועתק מהויקיפדיה העברית - רוב הערך נכתב על-ידי דניאל ונטורה)

Hacsania ostrit — האכסניה-האוסטרית-ירושלים - שילוב נאה בין גיר האבן הלבנה: "מֶלֶכֶ‏‏‏ה" לבין האבן: "מיזי אחמר" - אדמדם בהיר צילם:Herwig Reidlinger

חבורת יהודה היא תצורה גאולוגית בארץ ישראל. הסלעים המרכיבים את חבורת יהודה הם: דולומיט, גיר וקירטון. מהתקופות : קנומן - טורון מתוֹ‏ר הקרטיקון.

חבורת יהודה חשובה ביותר מבחינה הידרולוגי מכיוון שהיא היא שלד אקוויפר ההר , וממנה שואבים את מי התהום. כמו כן היא מקור חשוב לאבני הבניה המוכרים בשמות: "מלכה" - לבן בהיר ו"מיזי אחמר" - אדמדם בהיר.

הגליל[]

בהרי הגליל סלעי החבורה יוצרים נוף טרשי-מצוקי אופייני. עוביה כ-700 מטר. היא נחלקת לחמש תצורות , מהקדומה שבהן לחדשה שבהן ‏‏^[1]:

תצורת כסולות - דולומיט .
תצורת כמון - דולומיט .
תצורת דיר חנא - דולומיט או קירטון עם צור - ברכס ראש הנקרה.
תצורת סיכנין - דולומיט .
תצורת בענה - אבן גיר - לאבני התצורה יש חשיבות כלכלית עקב היותם אבני בניה מבוקשות: גיר לבן גס-גביש המכונה "מֶלֶכֶ‏‏‏ה" וגיר לבן דק- גביש המכונה "מיזו חילו". בדרך כלל שכבות המלכה עבות ומעליהן מונחות שכבות דקות של מיזו-חילו. עובי התצורה כ-100 מטר.

השומרון[]

בהרי השומרון החבורה מיוצגת על ידי סלעי גיר קשים הכוללים שכבות דקות של חוואר. עוביה נאמד ב-1,000 מטר. בשטח היא ניכרת בנוף הטרשי, בגובה של חצי מטר עד מטר וחצי. על סלעים אלה מתפתח קרום נארי שהוא קרום בליה המתפתח בתנאי אקליס לח על סלעים גיריים.

התצורות העליונות שלה תצורת ורדים ותצורת בענה מופיעות בשומרון:

תצורת הוורדים נחשפת, בין השאר, במערב השומרון, בערוצים עמוקים. עבייה המרבי החשוף הוא 90 מטר. גילה קנומן עליון והיא בנויה דולומיט גס גביש, קשה, היוצר נוף של טרשים אפורים.

תצורת בענה נחשפת באזור המחצבות שמדרום לכביש שכם - טול כרם, באזור משולש הכפרים א-רמה, כפר רעי-עלאר, בשולי קמר אום אל-פחם ובאזור עזמוט שבשולי קמר פרעה. הסלע השולט הוא גיר דק גביש, משוכב היטב, עם בליה קרסטית. גיל התצורה טורון ועוביה נע בין 40 מטר ל-120 מטר.

יהודה[]

בהרי יהודה נחשף מחבורה זו חתך של 900 מטר המורכב מהתצורות הבאות ‏‏^[2]:

תצורת כפירה - גיר, דק-גביש ודולומיט.
תצורת גבעת יערים - דולומיט אפור, גס גביש עד בינוני גביש.
תצורת שורק - דולומיט חוארי צהבהב לחלופין עם שכבות חואר - עליה רוב הטרסות החקלאיות. מעיינות עין חמד וסטאף נובעים משכבה זו.
תצורת כסלון - מופיע כמצוק כהה אחיד, הבולט בנוף - מורכבת מדולומיט אפור וגיר דק-גביש.
תצורת בית מאיר - שכבות דקות של דולומיט צהבהב לחלופין עם שכבות חואר. מתאים לטרסות חקלאיות.
תצורת מוצא - השכבה החשובה בהרי יהודה שכן היא בנויה משכבות חואר - העוצרת מים. ממנה נובעים מאות מעיינות קטנים.
תצורת עמינדב - דולומיט משובח המשמש לאבני בניה "מלכה". בונה את הר הקסטל והר צובה.
תצורת כפר שאול - בנויה קירטון וקירטון חוארי לבן, רך ופריך, הגיר מוכר בתור אבן ריצוף בשם "מיזי די יאסיני".
תצורת ורדים - נוף טרשים נחשפה בגבעת רם ובגבעת הוורדים . בתצורה זו, בגובה 400 מטר מעל פני הים, נוצרו המערות הידועות בהרי יהודה: מערת שורק, מערת שמשון ומערת התאומים ‏‏^[3].
תצורת בענה - הפרט התחתון, ממנו מופקות אבני בניה מסוג "מיזי אחמר". יוצרת שכבה עוצרת מים ממנה נובע מעין השילוח; פרט שני - מפיק אבני "מלכה" - מהם בנוי הכותל המערבי, אשר אבניו נחצבו, כנראה במערת צדקיהו והפרט העליון - בנוי גיר דק היוצר נוף מדורג אופייני.

מבחר סלעים[]

הלובן של "פרט ראש הנקרה"[]

הלובן של "פרט ראש הנקרה" מתצורת דיר חנה

לקריאה נוספת[]

אלי שדות - רשות שמורות הטבע, יעקב מימרן - המכון הגאולוגי, מיפוי שימושי שטח - גיליון שכם, מחקרי יהודה ושומרון, קובץ בעריכת יעקב אשל, מכללת יהודה ושומרון - מכון מחקר, 1993, קדומים אריאל.

קישורים חיצוניים[]

רעי סופר - זאב רכס - דניאל וקס , מיפוי גיאו-טכני צןר הדסה - מבוא ביתר - מכון למדעי האדמה, המחלקה לגאולוגיה, האוניברסיטה העברית ירושלים
מבואות : גאולוגיה (הגליל העליון וחופו), מט"ח, מרכז לטכנולוגיה חינוכית

הערות שוליים[]

↑ ‏מקור: אריה יצחקי, מדריך ישראל , גליל תחתון וארץ כנרות‏
↑ ‏מקור: ספי בן יוסף מדריך ישראל - יהודה‏
↑ ‏מקור: עוזי פז פסלים נוטפים‏

[1] ‏מקור: אריה יצחקי, מדריך ישראל , גליל תחתון וארץ כנרות‏

[2] ‏מקור: ספי בן יוסף מדריך ישראל - יהודה‏

[3] ‏מקור: עוזי פז פסלים נוטפים‏

[1]

[2]

[3]