Fandom

Ventura Daniel Wiki

קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19

7,312דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המעצמות בארץ ישראל החלו להתבסס בה בשנת 1799 בעקבות מסע נפוליאון בארץ ישראל. מסע שעורר עניין בעולם ההנוצרי. בשנת 1840, בעקבות כיבוש הארץ בשנת 1831 על ידי איברהים פאשא, ואביו מוחמד עלי, נפתחו שערי הארץ נפתחו לפעילות זרים . לאחר שהודות להתערבות הצבאית של המעצמות, הטורקים חזרה לשלוט בארץ ישראל החלו המעצמות לפעול בארץ באופן אינטנסיבי. הפעילות הענפה שלהן הייתה לו השפעה רבה על תהליך בניית הארץ. התושבים היהודיים זכו לחסות, בהתאם להסכמי הקפיטולציות , אשר באה לידי ביטוי בשיפור בטחונם הפיזי. בנוסף לכך המעצמות הקימו שירותים ציבוריים , ברמה נאותה - בתחומי: חינוך, תעבורה, תקשורת ובריאות.

הסכמי הקפיטולציהעריכה

המקור לכוחם של המעצמות היו הסכמי הקפיטולציות אשר נחתמו אחרי שבריטניה ורוסיה סייעו לשלטון הטורקים להשתלט מחדש על מצרים ובארץ ישראל. מדינות אירופה אף בקשו להחיל את משטר הקפיטולציות בקרב אוכלוסיות במזרח התיכון שאינן מוסלמיות. כך בקשה רוסיה להחיל את הקפיטולציות על כלל יוונית-אורתודוכסית במזרח התיכון . צרפת ביקשה התיחסות דומה לגבי הנוצרים הקתולים ואילו אנגליה ביקשה לעשות כן עם היהודים והדרוזים.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשריםהיו יתרונות רבים למקבלי החסות בשל הקפיטולציות, כולל פטור ממיסי האימפריה העות'מאנית. וכך התאפשרה הקמת מערכות שירותים ציבוריים מקבילות לאלו שסיפקה האימפריה, כולל בתי חולים, בתי ספר, סלילת דרכים ומסילות ברזל ושירותי דואר.

פעילות המעצמות גברה לקראת סוף המאה ה-19 מתוך הנחה כי האימפריה העות'מאנית עומדת להתמוטט.

צרפתעריכה

צרפת הייתה הראשונה שחתמה על הסכם שיאפשר לה לפעול בארץ ישראל. בשנת 1535נחתם הסכם הקפיטולציות בין פרנסואה הראשון לסולימאן המפואר. ההסכם נחתם עקב היות צרפת בעלת בריתם של העות'מאנים במשך מאות שנים. הצרפתים ביצרו את מעמדם בתור מגיני נוצרים הקתוליים. צרפת לאישרור תפקידה בארץ הקודש בשנת 1874 בקונגרס ברלין כינוס המעצמות החשובות שנערך בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה .

התערבותה במשטר המקומי באה לידי ביטוי באמצעות הגופים הבאים שכבר פעלו בארץ הקודש :

כך צרפת הצליחה לקבל את החסות על הנתינים הקתולים ורכשה לעצמה צרפת יתרון בכלכלה, דת ומוניטין . סמוך למלחמת העולם הראשונה היא זכתה להגיע למעמד מוכר בתור היורשת ארץ ישראל. "אם כי תוכניתה לא זכתה מעולם לכלל הכרעה ברורה" [1]

רוסיהעריכה

בעקבות מלחמת קרים, חתמה האימפריה העות'מאנית ב-21 ביולי 1774 הסכם בכּוּ‏‏צֻכ קַ‏אינַ‏רְגֶ‏'ה‏ לפיו , בין השאר, ניתנה לחצי האי קרים עצמאות מן השלטון הטורקי ושני נמלי מפתח שאיפשרו לה גישה ישירה אל הים השחור. ובנוסף לכך רוסיה הוכרה על ידי הסולטאן כנותנת חסות לערבים בני הדת היוונית-אורתודוכסית בתחומי האימפריה. רובם המכריע של הערבים הנוצרים - 90% - בשנת 1840 , היו נוצרים אורתודוכסיים. בעקבות תוצאות מלחמת קרים, רוסיה ראתה עצמה היורשת של האימפריה העות'מאנית במקרה של התפוררותה.

מספרן של הצליינים הרוסים שעלו לארץ הקודש היה גדול מצלייני כל שאר הארצות. זיקה הדתית מיוחדת הפגינו בני רוסיה "הקדושה" . בשנת 1860 היא נגשה לבניית מגרש הרוסים - מתחם מרשים מחוץ לחומות ההעיר העתיקה - בגובה של עשרים מטר מהמקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה.

משה ריישר, מיהודי ירושלים, מחבר הספר שערי ירושלים: " וגם מלך רוסיא ירום הודו קנה מאת השולטאן מקום גדול מאוד כשלושים אמות רחוק מן העיר, ובנה חומה גדולה ונאה סביב ובתוכה בנה מגדלים וחצרים גדולים וחזקים מאד, כולם מאבני מחצב מפותחים פתוחים ציצים ופרחים, ובתי תפלות ומרחצאות, רחובות ושווקים הרבה, נאים אף יפים. מי יוכל לשער כל ההון אשר עלה הבניין הזה, כי אין מספר. ועושי המלאכה היו אלף וחמש מאות, והתחלת הבניין משנת תרח"י [1868] עד הנה ועוד לא נשלם. וקורא [המלך] שם העיר "נאווע ירושלים", רוצה לומר "ירושלים החדשה", ושולח מבני אמונתו ומושיבם בתוכו." (מקור=מ' ריישר, שערי ירושלים 1867. הודפס מחדש, דפוס ספרא, ירושלים 1967)

הצלחתם של הרוסים הייתה הוגבלה בשל פעילות מיסיונרים הפרוטסטנטים. גם הכנסייה הנוצרית אורתודוכסית חששה שתהיה לבת חסות רוסית. ערב מלחמת העולם הראשונה נחלשו סיכוי רוסיה להשפיע על גורל ארץ ישראל.

אנגליהעריכה

אנגליה הקימה את הקונסוליה הראשונה בירושלים בשנת 1838. בצמוד לה הוקמה בשנת 1841 כנסיית המשיח של הכנסייה האנגליקנית מול מגדל דוד. עקב מגבלות המימשל הטורקי, תחילה נבנתה קתדרלה פרטית ליד הקונסוליה בשם קתדרלת סנט ג‘יימס, לכאורה לשימוש עובדי הקונסוליה. בהמשך, נבנתה כנסיית המשיח ובה כתובות בשפה העברית. המטרה הייתה להביא ליד המרת דת של ההיהודים . פעילות זו הייתה לה הצלחה מועטה , עם התנצרות קבוצת קטנה של תלמידי הגר"א [2].

לאור ההאכזבה מפעילות בקרב היהודים החלה הכנסייה האנגליקנית לפעול בקרב בני העדות הנוצריות שכן בקרב המוסלמים נאסרה פילותה. המיסיון האנגלי פעל גם בערים אחרות בארץ: בחברון בנה בית חולים ובשכם נטל תחת חסותו את השומרונים.

השיא של המעורבות הבריטית הייתה בברית שנכרתה עם ההסתדרות הציונית העולמית והצהרת בלפור בימי מלחמת העולם השנייה, אשר בסופו של דבר הביאה לבריטניה את המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

האימפריה האוסטרו-הונגריתעריכה

למרות שהיא נטלה חלק בהחזרת השלטום העות'מאני לארץ ישראל בשנת 1840 היא לא נחלה הצלפה בהשפעה על החיים בארץ. היא לא הצליחה ליטול מצרפת שותפות במתן חסות לנוצרים הקתוליים. מה שעלה בידם של האיטלקים לאחר מכן. פעילותה הרבה הייתה במתן חסות ליהודים שעלו ארצה, בעיר מהונגריה. אחדים משירותיה לציבור נחשבו למעולים כמו הדואר, הספנות והאכסניה בירושלים.

גרמניהעריכה

בעקבות קונגרס וינה, בו תיווכה גרמניה בין רוסיה לבין אוסטריה היא החליטה לא ליטול חלק בפעילות בארץ הקודש. המתיישבים הגרמנים בארץ, הטמפלרים זכו רק לתמיכה צוננת. רק בעקבות ביקור של וילהלם השני בשנת 1888 הורחבה הפעילות הגרמנית בארץ. כך הוקמו בירושלים כנסיית הגואל , הדוריציון ואכסניייה אוגוסטה ויקטוריה. גרמניה השלימה עם אחריותה של צרפת על המאמינים בארץ.

ביקורי אישים ממלכתייםעריכה

בתקופה שבה המעצמות הגבירו את התערבותם בארץ ישראל הגיעו אלה מבקרים ממלכתיים:


לקריאה נוספת עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. מקור: יואל רפל ו-אוריאל רפפורט, עמ, 533
  2. ראו עבודתו של אריה מורגנשטרן

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית