FANDOM


Stinsan 66a

המקור: אתר השפע

Illustration Rubia tinctorum1

פואה מצויה - תרשים - מתוך ספר בוטניקה משנת 1885

N19890226 1

מאת: נח זבולוני התגלתה אבן התקומה - עיתון דבר 26 בפברואר 1989

במסכת שבת נאמר:"משנה: הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה: והגמרא מבארת: "מאי קשרים אמר אדא מרי אמר רב נחמן בר ברוך אמר רב אשי בר אבין אמר רב יהודה קשורי פואה"(ס"ו,ב')

קשורי פואה הם קישורים הקושרים צמח לסגולה, כך שיביאו תרופה לאדם. לפי רש"י מדובר בקשרים שקושרים ותולין בצואר לרפואה והוא מציין :"ולא ידעתי לאיזה חולי".אמר אביי בשם אמו (אמי, בעצם אומנתי - הרב עדין שטיינזלץ) ששלש קשרים מעמידין החולי שלא יגדל (שלא יהיה יותר גרוע), חמשה מתרפאין (מרפאים), שבעה מועיל גם לכשפים (יפים לעשיית כשפים). ואמר ר"א בר יעקב שמרפא רק אם יעמוד בתנאים הבאים: לא מסתכל באור השמש והירח, אינו רואה גשם ואינו שומע שלוש סוגי קולות: קול ברזל, קול תרנגולת וקול פסיעות.

ומצאתי כתוב ב"וז״ש שו״ע או״ח סי׳ ש״א סכ״ד": יוצאים במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה:שדה אליהו - דהיינו מדובר בעשבים.

הצמח: פואה מצויהעריכה

אולי מדובר בצמח בשם פואה מצויה (לפי אתר צמח השדה. הפואה מצויה היא מטפס בעל ענפים ועלים מחוספסים, העורכים בדורים של ארבעה עלים בכל דור.

בשטחי בתה (שדה בלתי מעובד) הוא גדל כשיח סבוך בתוך עצמו, שגובהו 30-70 ס"מ, ואילו בחורש וביער הוא שולח גבעולים ארוכים בעלי זיפים, ומטפס בעזרתם עד צמרות העצים הסמוכים.

היא והקיסוסית הן המטפסים הנפוצים ביותר בחורש ובבתה בכל רחבי החבל הים תיכוני. בעבר השתמשו בפרי הפואה כמקור לצבע, ושורשי הצמח משמשים תרופה לחיזוק העצמות ולהמסת אבני כליות. מין קרוב לפואת הצבעים, שמשורשיה הפיקו בעבר צבע שני. פואת הצבעים נדירה מאוד בישראל ונתונה בסכנת הכחדה, והיא גדלה כיום אך ורק בגאון הירדן ליד בית שאן ובירושלים הויקיפדיה העברית.

למה הבנות זקוקות פחות לתרופותעריכה

מאי איריא בנים - אפילו בנות נמי (האם גם עוזרת לבנות ?) , מאי איריא קטנים - אפילו גדולים נמי (האם גם עוזרת לגדולים)! - אלא, מאי (משמעות) קשרים - (מוצגת שיטה אחרת לרפואה, שנזקקים לה דווקא הבנים) כי הא דאמר אבין בר הונא אמר רבי חמא בר גוריא: בן שיש געגועין על אביו נוטל רצועה ממנעל של ימין וקושר לו בשמאלו. אמר רב נחמן בר יצחק: וסימניך - תפילין. וחילופא סכנתא. רש"י ביאר:"מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו, ורפואה זו לא שייכא בנקבות, שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו"

להפיג שכרותעריכה

בשבת ניתן לעשות שימוש בסחופי כסא - כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן: כן מותר לסוך בשבת בשמן ומלח בכפות ידיו ורגלי שכורין: שהיו משקין את התלמידים, ואלו - מפני שחשובין הן - היו עושין להן דבר להפג את יינן (ואומרים: כשם שצלול שמן זה כשם שהשמן צלול, יצלל יינו של פלוני אלמוני - לפי הרב עדיין שטיינזלץ)

לרפא מפרקתעריכה

חז"ל התירו ליחנק (כלומר, לחבוש בחזקה צואר שחוליותיו נקעו) - מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה . וכן לפופי - לתינוך, לכורכו בבגדים (לחתל בחזקה) וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה (איברים שמפני הלידה טרם נמצאים במקום הנכון).

דרך הלחישותעריכה

כל מנייני - לוחשים אותם: בשם האם - בשמא דאמא - פלוני בן פלונית, וקושרים אותם בצד שמאל: דמיפרשי - כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו דהיינו: כופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר ואם לא נקבע מספר הפעמים שיואמרו- כפילתן ארבעין וחד זימנין:

אבן תקומה עריכה

היא סגולה שנושאות נשים מעוברות שלא יפילו ומותר לצאת בה בה בשבת, ואפילו אשה שלא הפילה מעולם, ואפילו עדיין אינה מעוברת שמא תתעבר, משום ר"מ אמרו גם (באבן אן בחפץ ) במשקל אבן תקומה. אביי אומר, שלא מדובר באבן שנוצרה במשקל דומה, אלה באבן שלא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו. ונסתפק אביי אם גם במשקל דמשקל (ומשקל של משקל מהו ?) על זה השיבו בתיקו


באתר מורשת הובאו הדברים הבאים: (טעון בדיקה האם אבן נכתבו)
הרמב"ם (מורה נבוכים חלק שלישי פרק יד) שהמדעים היו חסרים ולא דיברו חז"ל אלא מידיעת אותם הדורות. וה"יד יהודה" בהלכות טריפות סימן מ' כתב בלשון עדינה, שחז"ל לא היו בקיאין היטב באיזה דברים. להלן דיברי בנו של הרמב"ם (בהקדמת הספר עין יעקב) כדי שיתקיים הפסוק על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר. וז"ל רבי אברהם בנו של הרמב"ם "דע כי אתה חייב לדעת כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה ולישא פני אומרה ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לענין אותו הדעת אם אמת איתה או לא, שזה מן הדעות הרעות והוא נאסר מדרך התורה ומדרך השכל וכו' כיוון שאנו מוצאים להם (חז"ל) אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמרא דיברי הרפואות וכענין אבן תקומה שאמרו שמונע להפיל הנפלים שלא נתאמת וכו' והנה נתברר לנו כי החכמים אינם מעיינים הדעות ולא מביטים אותם אלא מצד אמיתותם ומצד ראיותיהם ולא מפני האומר אותו,יהיה מי שיהיה"

הבהרה: המידע בויקי אינה מהווה ייעוץ רפואי.