ראש פנה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.968419,"lon":35.537682,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.968419,"lon":35.537682,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"TERRAIN","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"350px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.968419,"lon":35.537682,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":8,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.968419,"lon":35.537682,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו כאן:היישוב היהודי בגליל במאה ה-16 : צפת תקופת הזוהר

ראו גם:סיור הדרכה בראש פינה

ראש פנה היא מושבה באזור חצור הגלילית במורדות המזרחיים של הר כנען והעיר צפת בגובה 394 מטר מעל פני הים. היא מנתה 2,546 נפש לסוף שנת 2008. ראש פנה נוסדה בתשרי תרמ"ג ( 1882) . היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.

על התכונות המיוחדות של המושבה עמד כבר הסופר משה סמילנסקי, אשר נמני על ראשוני המתיישבים במושבות. בספרו פרקים בתולדות הישוב הוא כותב על יתרונות ההתיישבות בגליל העליון, חלק מהם נכונים עד היום:

	הגליל העליון הוא אחד המקומות בארץ, המתאימים למושבות של עובדי-אדמה אמיתים. רחוק מן "העיר" ומהשפעתה המזיקה וקרוב לטבע, ליופיו ולחינו. הצרכים מצומצים כאן והאויר צח, נקי ומביא. האדמה מצויה בזול, ורבים חלקיה הפוריים. הגשמים מרובים והחום אינו עז. גם אדמת מרעה מצויה פה - ובזול - בין ההרים

ואם לא די בכך הוא גם משבח את הנוף הנשקף ממנה. אo כי היום התאור מעט שונה (ראו התמונה מטה):.

	הנוף של קצה הארץ צפונה מרהיב עין. גדל ויופי ועשר טבעי נתמזגו פה יחד. ושלושה הם הנותנים את סימניו המיוחדים של קצה הצפון:החרמון, מוצאי הירדן ועמק החולה. החרמון - הערבים יקראו לו "גבל - אל - שיך". ואמנם השיך הוא לצפון ןלארץ כולה, כי הוא גבוה מכל הריה. מעל כל הר גבה ומעל כל גבעה נישאה תראהו עין בשעה שהאויר זך וטהור. ובחורף ... ראשו ילבין משלג. והחולה, עמק הצפון משלימה את התמונה. בלב החולה זורם הירדן. מבין ההרים יוצאים פלגי מים. בו חלקי יבשה מלאים חיים.

השם ראש פנה ניתן לה על-יסוד הפסוק מספר תהילים:" אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה" (קי"ח, כ"ב) (לכן גם מקובל במושבה לכתוב את השם בכתיב חסר - פִּנָּה ולא פינה)

מראות מרץ 2015

1/9

מראות 2013

• הרחוב הראשי
• ציור של נחום גוטמן

1/8

• ראו תמונות נוספות מגלריית צילומים עתיקים מהרחוב הראשי בראש פינה - אב תשע"ג:לקט צילומים
• ויקישיתוף - כולל התמונות הנ"ל

יוזמי המושבה

דיוקנו של משה דוד שו"ב - יוזם הקמת המושבה ראש פינה
המקור אתר ההסטוריה של ראש פינה
צילם: משתמש:Kippi70

סמל המקום - הויקיפדיה

"בית החרושת למשי" שהיה לבית העם - מקור התמונה:אתר המושבה

ראש פינה בגלויה ישנה - ויקיפדיה

בית הכנסת הישן בראש פינה (נוסד 1887) - ויקיפדיה

ביתו של פרופ' מר, הלוחם במלריה בראש פינה (משוחזר) - ויקיפדיה

מראה עמק החולה והר החרמון מהדרך העולה מראש0פינה לצפת - בקדמת התמונה בתי המושב ראש פינה - מקור התמונה:אוסף מאסון

בח' טבת תרמ"ב (27 דצמבר 1881) בא לצפון הארץ מבירות ר' דוד שו"ב (ראו דיוקנו בציור משמאל)לתור נחלה לבני עירו מוינשט מרומניה. כאשר הגיע לצפת הוגד לו כי חלקת אדמה נקנתה על-ידי יהודים לפני שנים מספר בגְ'עוּ‏נֵי, ליד צפת: "הנוף הנהדר והמעיינות הנובעים מירכתי ההר לקחו את ליבו שבי" (משה סמילנסקי). הוצע לו לקנות אדמה נוספת שעמדה למכירה וכך בח' לחודש אב (ערב תשעה באב) תרמ"ב קנה את האדמה: שני שליש לקבוצה ממוינשט ושליש לקבוצה מרוסיה. השטח כולו היה 3,000 דונם. ובסוף חודש אב יצאו חמישים משפחות באוניה שנשא את השם "טיטוס" לארץ ישראל וכך נפוצה האימרה:"טיטוס הגלה את היהודים וטיטוס מחזירם..."

בראש השנה תרמ"ג (1882) הגיעו לצפת ואחרי שבת שובה עלו לאדמתם ובחרה לה את השם ראש פינה על-יסןד הפסוק מספר תהילים:" אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה" (קי"ח, כ"ב).ביום ב' טבת יצאו האיכרים בפעם הראשונה לחרוש את השדות. יום זה נקבע על-ידי המייסדים כיום חג. רצח בשגגה של תושב ערבי, קשיים בהשגת רשיון לבנית בתים ויבול דל של חיטה הביאו לכך שנגמרו אמצעיהם. ביום ג' חשון תרמ"ד הגיע אליהם ה.שיד שליחו של הברון רוטשילד ואישר להם תקציב לסילוק חובות, בניית בתים ולקניית בהמות עבודה ופרות חלב. וכן הקציב להם תמיכה חודשי ובכך "הציל את המושבה מחורבן" (שם).

את מתישבי ראש פינה הקדימה קבוצה של 17 משפחות מצפת אשר שש שנים קודם, בשנת ב-1875 , מאדמות הכפר הערבי ג'עונוץ כעבור שלוש שנים, בשנת 1878 עלתה הקבוצה לאדמתה וקראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני . ההצלחה לא האירה להם פנים:בצורת, רעב, מחלות (כולל דֱבָ‏ר שחיסל את העדר) והעדר נסיון מקצועי-חקלאי אילצו את המתיישבים לנטוש את המקום .

סַטְרַפִּ‏‏‏יָ‏ה המיוחדת לגליל העליון

בראש פינה התגלה כישרונו הניהולי של אוסוביצקי. לאחר שמונה כפקיד ראשי על כל המושבות בגליל הוא שאף להרחיב ולפתח את ראש פינה ולהפוך אותה לבירת הגליל. האזור היה ל:סַטְרַפִּ‏‏‏יָ‏ה - מחוז מיוחד לשלטון. לאור נסיונו הקודם בארץ ישראל החל משנת 1882 .

פעולתו הראשונה הייתה להגדיל את שטח המושבה ראש פינה ל-43,000 דונם פי-14 מהשטח המקורי. הוא השיג מהמושל הטורקי (ואלי) בבדמשק שבסוריה תמורת "תשלום מיוחד" אישור לבנות בתים. גם הפחה של עכו היה סר למשמעתו וכמובן ראשי המחוזות (הקימקמים) בצפת ובטבריה נתן דמי "לא יחרץ" על מנת שלא ילשינו לשלטונות בקושטא. ועל מנת להשלים את המלאכה גם המוכתרים של הכפרים קבלו את שלהם. כבודו גבר עד שהערבים היו נשבעים בשמו "בחית אוסוביצקי".

הפיתוח הכלכלי

על מנת לבסס את המשק החקלאי של המושבה הוא יזם לנטוע נטיעות רבות: גפנים לענבי מאכל, יין וצימוקים. עצי תות לתעשיית המשי, זיתים לתעשיית השמן, שקדים...הוא השקיע עמל רב בפיתוח תעשיית הצימוקים, לשם כך הביא מומחים מספרד. גולת הכותרת הייתה בית החרושת לייצור משי. הוא חצב יקב לייצור יין מתוק והביא יינן מומחה. ובכל זאת הועסקו מאות פועלים, גם מצפת ומטבריה. כעבור שנים המפעליפ קרסו והיכרים נותרו עם הקרקע וניסו להוציא ממנה את הלחם.

היות ונסיעותיו נעשו במרכבה נהדרת, רתומה לארבע סוסים, הוא סלל דרכים למרכבתו ורוכבים היו רצים לפניו...

עד לסוף המאה ה-20 עוד שני מוסדות חשובים הוקמו בראש פינה: בית הספר העברי-לאומי הראשון בגליל ובית המלון הראשון בגליל. שני המבנים שוקמו וקיימים עד היום, כך בית הספר היה לאכסניית נוער.

תחת השלטון הבריטי

בשנת 1920 היוותה המושבה בסיס פעולה להתיישבות באצבע הגליל. בשנות השלושים פעל בה הפרופסור גדעון מר לחקר והדברת מחלת המלריה - ביתו ןמעבדתו שוקמו וניתן לבקר בהם..בראש פינה גם שהתה פלוגת העבודה של בית"ר בה היה חבר עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף.

הסופרת שולמית לפיד תארה את חיי החלוצים במושבה, בספרה גיא אוני.

לאחר קום המדינה

עם הקמת מדינת ישראל מסרו הבריטים לערבים, את משטרת ראש פינה ומחנות צבא נוספים באזור. ב-26 באפריל 1948 התארגן כוח מעורב של אנשי אצ"ל מראש פינה ואנשי הגנה ובפעולה משולבת השתלטו על בניין המשטרה וכן על מחנה "פילון" הסמוך. תושבי ג'עוני, שחששו מנקמת יהודי ראש פינה וקיוו שהסורים יכבשו את האזור עזבו ברובם את היישוב ונדדו צפונה. רוב תושבי ג'עוני מצאו עצמם במחנות פליטים בלבנון.

איכרי המושבה השתלטו על אדמות ג'עוני ועל חלק מבתיהם ואל שאר הבתים נכנסו עולים חדשים וחיילים משוחררים.

ראש פינה, שמנתה כ-350 נפש במאי 1948 קלטה כ-150 תושבים נוספים במהלך 1948-1949 ומספר דומה של עולים בתחילת שנות ה-50. ב-1970 היו בה כ-850 תושבים.

בשנת 1978 הוקמה ביוזמתו של יגאל אלון, נכדו של אלתר שורץ ממייסדי ראש פינה העמותה לשחזור מושבת הראשונים, במטרה לשחזר את המושבה הישנה. מטרת העמותה - להסב את האתר למרכז חינוכי ותיירותי. בשנת 1983 הכריז שר הפנים על הגרעין הישן של המושבה כאתר לאומי.

חידוש התפילות בבית הכנסת הישן בראש פינה

• חזית בית הכנסת
• ארון הקודש
• שיעור במסגרת טיול "בעקבות מס המושבות" מטעם "בית הרב (קוק) בירושלים
• אם יש לוח מודעות סימן שבית הכנסת פועל - יש גם רשימת מתפללים - יותר ממניין
• מסיבת הברית
• התקרה המשופצת
• "עזרת הנשים"

1/7

המושבה ראש פינה הייתה למועצה מקומית, בה רשת גדולה של צימרים, בתי עסקים ואפילו קניון. במרכז היישוב בית כנסת חדש, אשר משרת את התושבים בימות חול ובשבתות.

להפתעתי מצאתי כי גם לבית הכנסת העתיק הייתה עדנה (גילוי נאות, התפללתי בו, בטיול בית ספר, בשנת 1946 !). למרות השיפוץ שנעשה בו בעבר הוא נשאר שומם - רק היה אטרקציה למבקרים. השבוע גילית כי בית הכנסת אומץ על-ידי חב"ד. מתקיימות בו תפילות בשבתות ואפילו ברית התקיימה בו ביום ביקורי - תמונות במצגת משמאל.

בית הכנסת הישן הוקם בשנת 1887, לאחר שהברון רוטשילד נחלץ לעזרת המושבה בשנת 1883. ראש פינה הייתה למושבה הראשונה אותה לקח תחת חסותו. בתמורה להעברת בעלות על כל האדמות ומבני המושבה לידי הברון, דאג הוא להמשך קיומה ובנייתה ותשלום החובות שצברו.

• עוד על ראש פינה - כולל אוסף תמונות

שיקום בית הכנסת

המקור:"הגלילה" -עלון מחוז צפון של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל גיליון מספר 48 | אדר תשפ“א | מרץ 2021

.

הדרך לראש פינה - תמונות היסטוריות

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר רחוב בראש פינה'

הדרך לראש פינה - תמונות היסטוריות'

30 דצמבר 1940

1937

דרך ראש פינה צפון

ראש פינה - סוף המאה ה-19

ראו גם

• תעשיית המשי בראש-פינה

לקריאה נוספת

• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות הישוב - כרך ראשון, הוצאת דביר, 1939.
• אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
  • ייסוד המושבה ראש פינה, זכרונות דוד שוב, 1882 -1883 - פרק מ"ד :
    • ראשי פרקים : ציר "חברת ישוב ארץ ישראל על ידי עבודת אדמה במונשט, צפת, תיור בארץ לבקש קרקע להתיישבות, קניית אדמת ראש פינה, כלית המתיישבים, ייסוד המושבה, בנין הבתין הראשונים, החריש הראשון, מששון לאסון, "מי מריבה".
  • מחיי המתיישבים בראש פינה, זכרונות יעקב בנדל, 1883 - 1890 - פרק מ"ה
    • ראשי פרקים : "מי מריבה", תגרה עם שבט בדואי, השמירה, עזרה רפואית, חנוכת בית הבד.
• משה דוד שוב, זכרונות לבית דוד שבעים שנות עבודה על שדה התחיה והיישוב, תרצ"ז.
• ראש פינה בת מאה (תרמ"ב- תשמ"ב) עורך דוד יניב, הוצאת המועצה המקומית ראש פינה תשמ"ג-1983.

קישורים חיצוניים

• תמונות מהמושבה - ויקישיתוף
• מתיה קם, ‏הקמתה של ראש פינה, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• על ייסודה של ראש פינה ותקרית הדמים שאיימה להחריבה, גאלת הקרקע בגליל, אתר משפחת עבו
• אתר השיחזור של ראש פינה הישנה
• אמנון גופר, "מושבה ונחל" באתר ynet
• אתר המועצה המקומית