Family Wiki
Register
Advertisement

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶלֶךְ אַבִּיר מֶלֶךְ בָּרוּךְ מֶלֶךְ גָּדוֹל מֶלֶךְ דּוֹבֵר שָׁלוֹם מֶלֶךְ הָדוּר מֶלֶךְ וָתִיק מֶלֶךְ זָךְ מֶלֶךְ חֵי הָעוֹלָמִים מֶלֶךְ טוֹב וּמֵטִיב מֶלֶךְ יָחִיד וּמְיוּחָד מֶלֶךְ כַּבִּיר מֶלֶךְ לוֹבֵשׁ רַחֲמִים מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים מֶלֶךְ נִשְֹגָּב מֶלֶךְ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים מֶלֶךְ עֹשֶֹה מַעֲשֵֹה בְרֵאשִׁית מֶלֶךְ פּוֹדֶה וּמַצִּיל מֶלֶךְ צַח וְאָדוֹם מֶלֶךְ קָדוֹשׁ מֶלֶךְ רָם וְנִשָּׂא מֶלֶךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מֶלֶךְ תָּמִים דַּרְכּוֹ:

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִֹיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשֹוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְעִם כָּל בְּרִיוֹתֶיךָ בְּנֵי בְרִיתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁעֹשִֹים רְצוֹנֶךָ:

אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. בָּרְכֵנִי בַשָּׁלוֹם וְתִפְקוֹד אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:

מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. אֲחַלֶּה פָנֶיךָ הַמְּאִירִים שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵֹכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם (וְחַוָּה) וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ.

וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רוֹב שִֹמְחָה וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל כָּל מִינֵי חוֹלִי וְכָל מִינֵי מַדְוֶה וְכָל מִינֵי דַלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת. וְתֶן בָּנוּ יֵצֶר טוֹב לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד כִּי לְךָ נָאֶה כִּי לְךָ יָאֶה:

אָנָּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים צַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן שֶׁיִפְקְדוּנִי בְּרַחֲמִים וִיבָרְכוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קָדְשֵׁנוּ. כִּי הִדְלַקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּעְתִּי מִטָּתִי וְהֶחֱלַפְתִּי שִֹמְלוֹתַי לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת. וּבָאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כָּל הַיְּצוּר. וְאֶשְׁנֶה וַאֲשַׁלֵּשׁ עוֹד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִֹמְחָתִי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְזָכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַתָּ בִּי:

בּוֹ אֶשְׁבּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְשָׁרְתֶךָ וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּיתִי יְיָ לִקְרָאתִי שֶׁתְּרַחֲמֵנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגָאֲלֵנִי וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶךָ. וְאָז אֶשְׁמוֹר פִּקֻּדֶיךָ וְחֻקֶּיךָ בְּלִי עֶצֶב וְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת כָּרָאוּי וּכְנָכוֹן: מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ. וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה:

לפי הרב ירון[]

יש נוהגים לומר תפילה זו אחרי 'שלום עליכם', וסופה של התפילה אף רומז לפיוט 'שלום עליכם' שאותו אמרנו זה עתה. חלקים ממילות התפילה הזו אף הולחנו במספר מנגינות מוכרות, כגון: "וזכנו לקבל שבתות...", "ותן בנו יצר טוב", ו"אנא מלך מלכי המלכים". מקורה של התפילה אינו ברור, אך מסתבר שזמנה מקביל לזמנו של הפיוט 'שלום עליכם' - לפני כארבע מאות שנה. בחלק מהסידורים מובא נוסח מקוצר יותר של התפילה, שמתחיל במלים 'מודה אני לפניך'. אגב, יש אומרים את התפילה הזו עוד בבית הכנסת - וכך משמע גם מהמלים "צוה למלאכיך... שיפקדוני ברחמים ויברכוני בבואם לביתי".

בשבוע שעבר ראינו שישנה מחלוקת האם מותר לומר 'ברכוני לשלום מלאכי השלום' או שיש בכך איסור של פניה למתווכים בינינו לבין הקב"ה. תפילה זו, שפותחת במלים 'ריבון כל העולמים', פותרת את הבעיה הזו, שכן התפילה פונה לקב"ה עצמו שיצוה למלאכים.

ואולם, גם לתפילה זו רבו המתנגדים, אם כי מסיבה אחרת: חז"ל (ירושלמי, שבת טו, ג) אמרו שאסור לאדם להתפלל על צרכיו בשבת, וזו גם הסיבה שבתפילת העמידה של שבת לא אומרים את כל הברכות האמצעיות. אמנם ישנם דברים שאותם אנחנו מבקשים גם בתפילות השבת, כגון חזרת העבודה לבית המקדש או ברכת 'שים שלום', אך אין מבקשים בקשות אישיות בשבת. ומכיון שתפילה זו גדושה בבקשות אישיות, כתבו חלק מהפוסקים (ר' יעקב עמדין בשו"ת שאילת יעב"ץ, חלק ב סימן קכה. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, מחזיק ברכה, סימן רסב ס"ק ג) שלא לומר את התפילה הזו בליל שבת כלל.

וכך כתב החיד"א:בקשת 'ריבון העולמים', עיניי ראו שְׁלֵמים וכן רבים שמנעו מלאומרה, והזהירו על כך. חדא משום 'אל ישאל אדם צרכיו בשבת', ועוד מכמה דברים שאין ראוי לאומרם. וכמה דברים שאומר ואינו עושה (=כוונתו, אולי למשפט: "כי הדלקתי נרותיי והצעתי מטתי והחלפתי שמלותי לכבוד יום השבת"), כאשר ישגיח בעין יפה.

ואולם, למרות דברי פוסקים אלו, ישנם רבים שנוהגים לומר את התפילה הזו, וכן הוא מנהג החסידים - שמייחסים חשיבות רבה לתפילה זו.

מאתר פיוט[]

תפילה זו מושרת או נאמרת בערב שבת בין שירת "שלום עליכם" ובין שירת 'אשת חיל', בקרב קהילות חסידיות רבות. השבת מכונה 'מעין עולם הבא' – והמעבר מימות החול ליום השבת הוא מעין מעבר מהעולם הזה לעולם הבא, מעין טעימה של המעבר אותו האדם חווה בזמן הלידה ובזמן המיתה. תפילה זו מקפלת בתוכה במילים פשוטות וטעונות רגש את רגע המעבר מעולם לעולם.

זהו זמן שמורגשת ומודגשת בו בעוצמה רבה העמידה מול האל – בכל גדלותו, הדרו, בחסדו הרב בהעניקו חיים, ובתלות הגדולה של האדם בבוראו כמי שמאפשר את מהלך חייו. מתוך התחושות והרגשות העולים ומציפים את האדם ברגע זה, הוא פונה לאלוהיו בשמות התואר הרבים המנסים לתאר את הבלתי ניתן לתיאור במלים, את יחסו אליו, את הרגש העולה בו ואת התפילה והתחינה לקבל את עזרתו לעשות את רצונו בשמחה ובאהבה ובצורה הנכונה.

תפילה זו מתארת באופן פשוט ונוגע את הרגע המסמל את ההתחלה, את העמידה של האדם בכל כוונותיו הטובות לעבוד את ה' במלאות ובשלמות מחד, ומאידך בקטנותו ושבריריותו.

Advertisement