FANDOM


ערך זה עוסק בפרשן המקרא. אם התכוונתם למחבר הספר "חובת הלבבות", עיינו בערך רבינו בחיי אבן פקודה.
Rabenu decaue

כותרת הספר מבית הספרים הלאומי:"ארימינו : המחוקק מבני שונצינו, כ'ג'ן' ר'ו'ה' [רפ"ד] (1523)."

רבינו בחיי בן אשר אבן חלואה (1255 - 1340), נמנה עם משפחת חלואה - משפחת רבנים ידועה. רבינו בחיי נחשב לאחד מפרשני המקרא החשובים. הוא היה חי בסראגוסה שבספרד.הוא היה מתלמידיו הידועים של רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת הוא הרשב"א.

רבינו בחיי בן אשר, מפרש המקראות ומחבר הפירוש על מסכת אבות, אינו אותו רבינו בחיי , המכונה אבן פקודה מחשבר הספר "חובת הלבבות". רבינו בחיי מזכיר את שמו של רבינו בחיי בן פקודה. הוא מכנה אותו בספריו כך :"וכתב בזה החכם הגדול רבי בחיי בן פקודה ז"ל".

במבוא לפירוש על מסכת אבות הוא מציג את חיבורו בדברים אלה: "ע"ד הפרד"ס תורת הסוד היהודית, דבר השווה לכל נפש, לרבינו בחיי, ב"ר אשר זצ"ל מסקרטה, תלמיד רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת -רשב"א, בעל מחבר מדרש רבינו בחיי על התורה"

משפחת חלואהעריכה

TsiyounRibbiBeHaye wetalmidayw

המצבה על קברו - ויקישיתוף,צילם:Benishechad

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה נמנה על משפחת הרבנים המפורסמת חלואה אשר רבניה נודעו כדיינים, רבנים, פרשני מקרא מקובלים ופייטנים לאורך הדורות. רבני שושלת חלואה חיו וכיהנו בין היתר בספרד (ברצלונה, טורטושה), מרוקו (מקנס, מרקש) אנגליה (לונדון, גיברלטר), צרפת (מרסיי), הולנד (אמסטרדם), אל'יריה (אוראן), טורקיה (איסטנבול) וארץ ישראל (צפת). משפחת חלואה נמנתה על מתיישבי טבריה במאה ה- 19.

קברו המשוער הוא בגליל התחתון ליד הישוב קדרים בכביש 65 , בין עפולה לטבריה.

תולדות הרבעריכה

במבוא לפירוש על מסכת אבות מובאים תולדות חייו. וכך כתוב:"מורו ורבו המובהק של רבינו בחיי ז"ל הי' המלך שלמה". הכוונה לרבינו שלמה בן אדרת, המכונה הרשב"א. הרשב"א חי בברצלונה ופנו אליו יהודים מכל הגולה. בין תלמידיו נמנה ה"רדב"ז".רבינו הרשב"א הי' תלמיד מובהק לרבינו יונה מגירונדא והרמב"ן. רבינו בחיי מזכירו בפירושו לספר בראשית כך :"וכתב החכם מורי ר' שלמה נ"י.." (א', כ"א).

המדרש לתורהעריכה

מדרש רבינו בחיי על התורה נדפס לראשונה בשנת רנ"ב (1491) בנפולי שבאיטליה. רבי אברהם זכות כתב:"זה הספר יצא שמו בכל העולם". הוא ממיין את פרשני התורה:

  • "יש מהם דרכי הפשט רודפים".
  • "יש מהם לדרכי המדרש נכספים".
  • "ויש הבוחר דרך השכל וחכמי המחקר המתפלספים"
  • "ויש/ בני עליה במסלה העולה בית אל, עיני לבם צופים. רוו נפשם מדשן ויאכלו נופת צופים. נכנסו ברואה ופנים מן הצופים והשיגו השרש והענפים".

בפירושו הוא מוצא את כל האפיקים האלו.

מבוא לפירושו למקראעריכה

רבינו בחיי בהקדמתו לספר בראשית מבאר את המשפט :תורה צוה לנו משה [1] ומסביר כי תכלית התור"ה הן המצוות כמנין תור"ה. היא מתבססת על " החכמה העליונה וכל החכמות כלן נכללות בה, ומפני זה נקראת תמימה.

על המצוות הוא כותב כי :" כלן אלהיות, ושקולות במאזני החכמה, בנויות על אדני הדעת, מיוסדות על עמודי התבונה ואין לך כל מצוה שלא יהיה נכלל בה מין אחד ממיני החכמה.

הוא מסווג את סוגי המצוות לשני חלקים: מושכלות ומקובלות.

  • המצות המושכלות - אלו שבעיני כל אדם הן נראות סבירות כנו :מצות כבוד אב ואם, והרציחה, והנאוף, והגנבה, ועדותשקר והגזל, וכיוצא בהם.
  • המצות המקובלות - אלו שלא נראות כמחוייבות המציאות ולא ניתן להבינם לאדם הרגיל כמו: מצות השופר והסוכה והלולב, מצות היבום והחליצה, ומצות השמיטה והיובל, והקרבנות והכלאים, וכיוצא בהם.

ובכל זאת בשני סוגי המצוות יש "תועלת הגוף והנפש, יש במושכלות תועלת גופני בקיום העולם כמשפטי העמים וכהנהגותיהם, וכישובי הארצות והמדינות, ובהן תועלת הנפש גם כן, ויש במקובלות תועלת נפשיי, כי תתעלה הנפש בהן ותשיג בקיומן חיי העולם הבא.

פירוש על מסכת אבותעריכה

בתחילת הפירוש הוא מתיחס למשפט הפותח של המסכת:"משה קבל תור מסיני". והוא מפרש לא כתוב "בסיני" אלא "מסיני" והכוונה הוא שהוא לא קבל רק את הלוחות. הוא קבל חמישה חומשי תורה וכן נביאים וכתובים. כפי שכתבו בתלמוד, שגם נביאים וכתובים נאמרו למשה בסיני [2]. והוא ממשיך שאפילו התלמוד נאמר לו למשה מסיני שנאמר :"אש דת למו" [3] וזהו דתת למו - אותיותיו תלמוד.

והוא מסכם: "לוחות האבן" הם המשפטים וה"תורה" - אלו מצוות ןחוקים. והמצווה זו, משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים להורותם זה תלמוד. מלמד שכולם ניתנו למשה בסיני.


שולחן של ארבעעריכה

חיבור נוסף של רבינו בחיי הוא "שולחן של ארבע". מהדורת תרצ"ט, נלקטה על ידי יצחק עסנאר.

בעמוד הפותח נכתב:"זה השלחן אשר לפני ה', דינים וענינים השייכים לסדר השלחן והאכילה, בו ישכיל כל איש לעת האוכל לערוך שלחנו לפני ה'". אם יעשה, כפי מה שמורה רבינו בחיי בספרו (153 עמודים) הוא יאכל אכילה "ודאית" - יאכל וישבע ואחר-כך יהלל את ה' ויוכל להנות מהסעודה כאחו אכל משולחנו של הקב"ה. והוא נותן מחלק את ספרו לארבע שערים:

  1. יש לכלול את כל היסודות במזון. היסבה לכך היא שהגוף מורכב מיסודות "שאם יחסר או יתגבר אחד על חברומיד יחלה האדם ולא יוכל לאכול ולשתות (עמוד 16). ומה שיותר גרוע, הוא יכנס לבהלה וייפגע הנפש שלו.
  2. ליטול ידים לפני הסעודה ואלו הם "מים ראשונים" ובסיום הארוחה ב"מים אחרונים". וברכות שהן ארבע:שתים לטהרת הגוף ושתים לטהרת הנפש - כי הנפש נהנית מהריח של האוכל, תשמח ואז תרצה להןדןת על הארוחה.
  3. הדרך ארץ שראוי לו לאדם להתנהג ליד השלחן. ורצוי כי האדם יתחשב במי שהזמין אותו לשולחנו. לאכילה יש זמן ויש חנהוג בצניעות. כדאי לשים לב על "הכבוד הראוי לנהוג בפה ומה ראוי שיתנהג בן עם המסובים עימו" .
  4. השער הרביעי עוסק בסעודה המתוקנת לצדיקים לעתיד לבוא.

לקריאה נוספתעריכה

  • פירוש רבינו בחיי על מסכת אבות, 192 עמודים, יצא לאור על ידי הרב יהודה לייביש דייטש, בשנת 1962 בירושלים עמודים, י

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ספר דברים ל"ג
  2. יומא ע"א,ב' <makor>מועד קטן ה' א'</makor>
  3. דברים ל"ג,ב'

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית