Fandom

Ventura Daniel Wiki

רבי אברהם אבן עזרא

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות2 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

V06p523001.jpg

מכתבי רבי אברהם אבן עזרא - המקור:ויקישיתוף

רבי אברהם אֶבּן עזרא , (ראב"ע), ( ד'תתנ"ב (1092 - 1167), חע בתקופה הקרויה תור הזהב של יהדות ספרד, בטודלה שבספרד. הוא היה פרשן המקרא, פילוסוף ומשורר.

ערוגות הבושםעריכה

מפרי עבודתו בשדה הפילוסופיה היה הספר הערבי "אלחדאיק פי מעאני אלמגאז ואלחקיקה" אשר לקוטים אחדים ממנו תורגמו בעברית בשם "ערוגת הבשם", הספר הזה נחלק לשבעה שערים: (א) הערות כלליות על אלהות, אדם ופילוסופיה; (ב) באחדות הבורא: (ג) בשלילת התארים מאת ה'; (ד) בגנות המידה לתת שמות לה'; (ה) בתנועה; (ו) בטבע; (ז) בשכל.

שירי הקודשעריכה

שירי הקודש - 262 במספר - של רבי אברהם אבן עזרא הופיעו במאגר חופשי לציבור מאגר בן יהודה. בנוסף לכך שירי חול בנושאים:שירי ידידות, שירי חתנים, שירי רעים, מכתמים וחידות.

עדות על פירושו לתלמודעריכה

(הועתק מויקישיבה)

היה בו מעשה עם (אחיינו) רבי יהודה הלוי, אשר ירד אליו מהעולם העליון לעולם התחתון, ואמר לו, ערבה שנתי לי ואהבתך דודי העירתני ראות צלמך, כתות זבול בחרו בשיריך הן הם שלחוני קרא בשמך, בא נא ונשירה ועל עפר נשכב ומה לך לחיות גָלְמָךְ. וכך ענה לו רבי אברהם אבן עזרא, אחי יהודה, שוב שכב כי אל מאן לתיתי להלך עמך, עוד אעשה בנים ומטעמים אוכל, ולא אטעם במן טעמך, נעצב אני על מותך אך זאת עצב אשר לא אקחה ממך. ובמעשה עמו בנשואי בתו עי' בספר בן עזרא וע"ש בהערה שכתב כן בשם שלשלת הקבלה ושכן הביא בסדר הדורות. וע"ש שערער באגדה זו דאפשר שנשאה אחר מות ר' יהודה הלוי.


וכאשר נשא בתו של ר' יהודה הלוי, היה עני ביותר, ונתן לה מנעלים סבלונות שלה, והיו התלמידים של אביה מלעיגים עליה על שלקחה אותו, שהוא עני ואין לו אפילו סבלונות לתת לה, והיא השיבה להם בזה השיר, לא נעלים הם אבל המה כסות עלי, ועל ראשי עטרת יהלום. אילו לבשם ציר בעת גשתו סנה לא נאמר לו של ואל תקרב הלום.


אמר המשורר (פיוט גלגל המזלות) איגע להצליח ולא אוכל, כי עותוני כוכבי שמי, לו אהיה סוחר תכריכין לא יגועון אישים בכל ימי. והשיבו הרמב"ם , אם לא יגועון אין תלונה, כי כבר הצלחת. אך אם יגועון וערומים יקברון, אז לריק יגעת ולא מצאת.


ברא בריה לפני ר"ת, ואמר, ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות. ואמר, חזור לאחור, וחזרה לקדמותה [פי' רב סעדיה גאון לספר יצירה פ"ב משנה ה']. ועוד היה בו מעשה עם ר"ת, עם רעייתו, וכתב על המשקוף מביאה ראשונה נתעברה שרה. וגבי בריה שברא, כן היה מעשה שידע שיש אוצרות בקרקע, ולא ידע היכן ימצאם, עד שיצר גדי, ולאן שילך ילך אחריו וידע שיש שם אוצרות. והלך אחריו עד שנכנס הגדי לים, ולא יכל להמשיך אחריו, והבין שמשמים אין רוצים שיגיע לאוצרות.


טעה בשדים, שהיו מלוין אותו תמיד, ואעפ"כ שדים הראו לו שישנו בעולם (ספר כתב תמים לרבי משה תקו). היה בשבי בהודו, והיו מאכילים אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ (ארחות חיים לר"א מלוניל בשם ר' יהוסף האזובי).


ר' תבנית:הידעת?/ט' אדר ה'תשס"ט - עדות על פירושו לתלמוד.

מעדני-מלךעריכה

מעדני מלך.png

מתוך המבוא - מכל מיני השחוק אשר המציאו בני האדם להתענג בהן , השאך יש לו יתרון מרוב החכמה׳ עומק הרעיון, ומרבית האופנים הנמצאים בו —, ובעבור זה היה משנות דור ודור ששון רוחניי לחכמים ואנשי השם משכילים מפוארים כלייבניץ ועולו־ (Leibnitz, Euier} חפשו בחכמת החשבון דעת לגלות מצפיגי שחוק זה, ובראותם יופי תהלוכותיו העצומות למאוד, ויתאמצו לכנותו בשם חכמה (Science}.

ראשית המצאת השאך נסתרה בליל העתים, ודעות שונת עברו עליה, כמו לאפעז דע םעגורא, דאמיניקא טארסיא׳ סארראזין, פרערע(Frtrct} סופר כנסת החכמה שר בצרפת(awtanw fran!aise^), וזה האחרון חרץ אומ מכל מיני השחוק אשר המציאו בני האדם להתענג כ ה .

השאך יש לו יתרון מרוב החכמה עומק הרעיון, ומרבית האופנים הנמצאים בו —, ובעבור זה היה משנות דור ודור ששון רוחניי לחכמים ואנשי השם משכילים מפוארים כלייבניץ ועולו־ (Leibnitz, Euier} חפשו בחכמת החשבון דעת לגלות מצפיגי שחוק זה, ובראותם יופי תהלוכותיו העצומות למאוד, ויתאמצו לכנותו בשם חכמה (Science}.

בימינו שחוק זה הנכבד רצוי בעיני א נ ש י ם ג דולים וחשובים׳ קרקרים מלאו חכמה, רוחי דעת ובינה ׳ אף ראשים מעוטרי נזר, יבהלו הרגעים אשר ב ם ינוחו מעבודת הממשלה ומשפט העם, במתק שחוק זה׳ ונוכל לאמר כי השאך הוא מסגר הלימודים ׳ ואות התבונה לכל יודעו״

ס פ ר י ם ט ו ב י ם ונודעים נתחברו בענגלאנד׳ צרפת ואשכנז בדבר שחוק השאך: פ • אלייע בקבוצות מחברתו יזכיר בי שי׳ץ מח ב ר י ם דברו מש א ך , ויוסיף להגיד כי תרי״א ספרים נכבדים מזה הענין בלשונת רבות(י״א בלשון עברי) מן מאה הי״ב עד מאה הי״ט לנוצרים • ויען כי בימינו ניתן כבוד רב לשחוק השאך׳ עלה על לבי להעתיק ספר מ ע ד נ י ־ מ ל ך בלשון צרפת ולהגש אותו מול פני הקורא, לא למען הלל מליצתו הצחה ׳ כי אם לאשר חברוהו שרי ישראל הם אבן עזרא ואבן יחייא, שני רבנים גדולים ויקרים ממאה הי״ב, ולשברוץ לבי אודה כי אן דמיון להעתקתי הצרפת אל פאר מליצת העברית, יען כי לשון העברית תכלל בקיצור מאמרים רעיונים שונים, הה דרך שפת תורת ה׳ העמוקה מאד לא תוכלו לשנות אחרות ת ת פתשגן נכון לה ׳ וילאה כל איש להעתיקה מבלי שנוים רבים; אכן עשיתי כל המוטל עלי׳ עמלתי לבאר בל שורה כמשפטה׳ והמאמרים קש י ם פרשתי כ ב א ו ר י ם מת ח ת הדף, ל א נחתי ו ל א שקטתי בעמל זה הרב, ובטחוני כי יודעי שפת עברית כאשר יראו בעיניהם מחברר־ת העיבריר־ז נצבה מול ההעתקה, יבינו כמה יגיעה ועבורה רבה היתה לי לאשר ולקיים שתי הלשונות למען יוכל ה ק ו ר א להכיר איך מעט מזעיר נשתנו דרכי שחוק השאך מן דרכיו במאה היייב, ערכתי בסוח הספר דיני השאך הנוהגים בימינו

מי יתן והיה ספר זה הקטן רצוי להקורא, והיה גם זה שכרי

יהודא־ליב בן דויד האללאנדערסקי

Eben ezra 1.png


המקור: chabadlibrarybooks

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית