Fandom

Ventura Daniel Wiki

רבי חיים חזקיהו מדיני

7,345דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Hemed.jpg

רבי חיים חזקיה מדיני

Hizdhiau medini.jpg

רבי חיים חזקיה מדיני, (נולד בירושלים בז' בחשוון ה'תקצ"ג (1833), נפטר ונקבר בחברון בכ"ד בכסלו ה'תרס"ה (1905)), לעתים מכונה החח"מ. מחבר הספר שדי חמד, רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שב"חצי האי קרים" ושל חברון. לפי שדה_חמד קישור לויקיפדיה


לפי אתר קברי צדיקיםעריכה

לפי אתר צדיקים

רבי חזקיה נולד בשנת ה'תקצ"ה ז' חשוון בירושלים עיה"ק ת"ו ובסיבת חולי הוסיפו לו את השם חיים. מצעירותו התפרסם כמתמיד בלימודו ובעל כישרונות. לחתונתו בירושלים עיה"ק שהתקיימה בחודש אלול בהגיעו לגיל 18 הגיעו כל גדולי הדור.

לאחר פטירת אביו (ששימש כשד"ר) בשנת ה'תרי"ג, נסע לקרוביו בקושטא כעצת ר' חיים נסים אבואלעפיא, בכדי להמשיך בלימוד התורה ללא טרדות הפרנסה. למד בשקידה גדולה בישיבת כולל אברכים, שהחזיק הגביר חיים ישראל רומאנו בביתו על חשבונו. אחד התלמידים התקנא בו על הצלחתו והתעלותו בלימוד ושיחד את המשרתת של הגביר שתוציא שם רע עליו. ר' חיים חזקיה לא הגיב על ההאשמות. לבסוף המשרתת סיפרה לו שהאברך שיחד אותה, אך ר' חיים חזקיה לא פרסם את מעשה האברך כי העדיף לסבול ולא לגרום עלבון לחברו. על כן האירו לו מאותו יום לחדש בתורה ביתר שאת, החל להעלות את חידושיו על הכתב וספריו "שדה חמד" התפשטו ברחבי תבל.

בשנת ה'תרכ"ז כיהן כרב בקהילת קרסו בזאר שבחצי האי קרים (רוסיה) כדי לקרב רחוקים לתורה ויראה. בני העיר סייעו לו בהוצאת ספרי ה"שדה חמד". בשנת ה'תרכ"ח נפטר בנו יחידו ולזכרו חיבר את הספר "אור לי".

מיפו לחברוןעריכה

בכדי להשלים את חיבוריו עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"ט, שהה ביפו כשבוע ועלה לירושלים. החכם ר' ניסים חיים קריאו מאיסטנבול (נמנה על משפחתו מצד אמו) שעלה והתגורר בחברון סייע לו לגור בחברון. ר' חיים חזקיה ייסד כולל בביתו ותלמוד תורה והרבה לפזר מכספו לצדקה.

לאחר פטירת ר' רחמים חיים פראנקו אילצוהו לקבל מישרת "חכם באשי" ואב"ד בחברון. יחד עם ר' שמעון מנשה חייקין (רבה האשכנזי של חברון באותה עת), ערך מדי לילה תיקון חצות במערת המכפלה. השיא את בנותיו לתלמידיו, האחד סנדלר, השני חייט והשלישי עושה כובעים.

בימי מחלתו ציווה כל מי שיודע איזה עוון שיש בידו, חייב להזכירו כדי שיתוודה עליו ושישתדלו עמו שישוב בתשובה שלימה על עוונותיו בדברי מוסר. הסתלק בערב שבת שנת ה'תרס"ה. כשנה וחצי לאחר הסתלקותו בקיץ ה'תרס"ו מישהו ראה את קברו פתוח. כל תושבי העיר הגיעו לבית החיים וגילו שהעלו אבנים מעל רגליו וניסו בכוח להוציא את גופתו ע"י משיכה ברגליו. לתדהמת הקהל הגוף היה שלם והתכריכים היו לבנים ללא כל כתם.

ספריועריכה

  • "מכתב לחזקיהו" חדושים ושו"ת (איזמיר, ה'תרכ"ה 1865)
  • "אור לי" שו"ת (איזמיר תרל"א 1871) – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.
  • "שדי חמד" פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר "שדי חמד" הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר "שדי חמד" הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. בעל שדי חמד מאריך מאוד, הספר נעשה במהדורות שונות, והרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים.

למעט הספר "פחד יצחק" שנכתב 300 שנה קודם לכן, השדי חמד הוא חלוץ בשדה האנציקלופדיות היהודיות.

  • "פקועות שדה" (ירושלים ה'תר"ס 1900) תוספת ל"שדי חמד"

בקרים הדפיס גם "בקשות" ו"נעים זמירות". (לפי הויקיפדיה העברית)

הערכת פועלועריכה

לפי שדה_חמד קישור לויקיפדיה


האדמו"ר האחרון של חב"ד, הרב מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', העריך מאוד את שיטתו של הרב מדיני, והאיץ בחסידיו ללמוד ב'שדי חמד', ולהוציאו מחדש במהדורה מפוארת.

הרבי מלובביץ' כתב על הרב מדיני כי "עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, בהתמדתו הגדולה ובבקיאותו הנפלאה. בילדותו יצק מים על יד חכמים ורבנים מפורסמים... כל מעייניו היו תמיד בלימודיו ובספריו.. וישם לילות כימים לשקוד על דלתי התורה והעבודה. לבד שהיה נותן שיעורים פרטיים בתורה, וימלא כרסו בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים וגם מחכמת הנסתר לא הניח ידו. וכאשר הניח לו ה' מסביב, שם ליבו להחל הבניין הנהדר אשר שאף אליו תמיד - לחבר אנציקלופדיה של הלכה, ופרי עמלו הרב היה ספרו הגדול והמפורסם 'שדי חמד', שרוב חלקיו יצאו-לאור עוד בחיי המחבר (מהם בכמה מהדורות) ומקצתם אחרי פטירתו".

עוד כותב הרבי מלובביץ' כי "בספרו זה שם לו המחבר למטרה להמציא למעיין בו כל דין והלכה (וגם כמה עניינים באגדה) על שורשיהם, יסודותיהם וענפיהם מהתלמוד ועד אחרון שבאחרונים, מסודר במשא ומתן ושקלא וטריא עם המקורות שמהם שאב אוצר ידיעותיו ופסקי דיניו. הספר 'שדי חמד' נתחבב ונתפרסם בכל המדינות, והרב המחבר נעשה כשולחני מפורסם ונאמן, אשר אליו הריצו שאלות ותשובות מכל קצווי תבל בבקשה לחוות דעתו המכרעת. גדולי עשירי רוסיא... העניקו לו ממיטב ספריהם בספרות התלמודית... והרב חיים-חזקיהו מדיני הרבה תורה ותושיה לשכלל חיבורו ככל האפשר".

חוקר תולדות גדולי ישראל, הרב ד"ר יצחק אלפסי כותב כי "בפי העם הוא נקרא החח"ם ובפי כל לומדי תורה ה"שדי חמד". יושב לו רב בקראסובזאר בחצי האי קרים, ובה קהילות של קרימצ'קאים ואשכנזים ומצודתו פרושה על כל רחבי העולם התורני, האשכנזי והספרדי ומכל עבר פונים אליו בשאלות בהלכה ובבקשות להסכמה, כעדות עצמו ש"מדי שבוע בשבוע יביא הבי-דואר טומוס מכתבים מינים ממינים שונים". (לפי הויקיפדיה העברית)

קישורים חיצוניים עריכה

לפי שדה_חמד קישור לויקיפדיה





חברון מאז ולתמידעריכה

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברוןקרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינוצוואת נרצחי חברון - אלקים העצנייחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורניישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבעבית המדרש נתיבות דרורישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר:הרב מלכיאל אשכנזיהרב שלמה עדניהחיד"אהרבנים לבית משפחת בג'איוהרב אליהו מנירבי חיים חזקיהו מדיניהרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאורהרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמןהרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלוםבית הכנסת חזון דודמצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמןמאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברוןעריכה

Hevron map full.gif

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית