Fandom

Ventura Daniel Wiki

רבי יום טוב ליפמן הלר

7,386דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Mazevet iom tow lifman.jpg

המצבה על קברו - המקור:הויקיפדיה

רבי יום טוב ליפמן הלר היה רב, פייטן ומחבר "תוספות יום טוב" על משניות, נולד בוואלירשטיין בייערן בשנת 1579, ומת ו' אלול תי"ד 1654 בקראקא. בנוסף לכך חיבר גם את הספרים: "מעדני מלך" ו"לחם חמודות".

תולדותיו עריכה

ר' יום טוב ליפמאן - נולד בוולרשטיין בוואריה בשנת 1579, ומת ו' אלול תי"ד (1654) בקראקא. אביו ר' נתן ב"ר משה וולרשטיין הלוי מת לפני הולדתו, והוא גדל אצל זקנו ר' משה וולרשטיין שהיה רב הכולל למדינת אשכנז, ולמד בישיבת ר' יעקב גינצבורג בעיר פרידבורג, ואח"כ בפראג בישיבת מהר"ל. בהיותו בן י"ח (1597) נתמנה לדיין בעיר בפראג. בשנת 1624 נתקבל לרב בניקלשבורג מעהרין, ובשנה שלאחריה לרב בוינה, בשנת 1637 נקרא להיות רב הכולל בפראג. הוא נמנה על אילן היוחסין של משפחת כהנא

פרשת ההלשנה עריכה

לרגל מלחמת שלושים שנה הטילה הממשלה מסים כבדים על כל הקהילות. הוא היה בראש הועד לקביעת המסים, שהגיעו לסכום של ארבעים אלף טהאלר. מנהגו היה לחלק את המיסים באופן שהעשירים שלמו יותר, כל אחד לפי כוחו. נוהג זה שהנהיג קומם עליו עשירים בעלי השפעה, שבזמן המלחמה הלוו כספים לקיסר למימון המלחמה והמלך נותר להם בעל חוב.

הם הלשינו על ר' יו"ט ליפמן לפני הקיסר פרדינאנד כי הוא נושא פנים לעשירים ומעריכם פחות ממה שהם חייבים לשלם. גם הלשינו על ספריו "מעדני מלך" "ולחם חמודות" על הרא"ש כי בשמות האלה הוא פוגע במלך. במהדורה השניה הוסב שמם ל"מעדני יו"ט" ו"דברי חמודות". הוא עמד למשפט בתאריך ה' תמוז שפ"ט (1629) וחוייב מיתה. במהלך ניסי, בנו שחזר באותו זמן מישיבתו שגלה ללמוד בה, הציל בדרך את אשת השגריר הצרפתי משור בר זועם, וכך הצליח הבן לגייס את השגריר לעזרת אביו לאחר שגילה את אשר העלילו על אביו, וכך המיר הקיסר את עונש המוות בכופר נפש עצום בסך 12000 טהאלר, ואם לא ישלם סכום זה ילקו אותו בשערי פראג וישימו אותו בכלא. בהשתדלות הקהילות הקטינו את הקנס לעשרת אלפים פלורין בתשלומים. אחר ארבעים ימי מאסר יצא לחופשי בכ"ח אב. אך הממשלה אסרה עליו למלא משרת הרבנות בפראג. מחוסר פרנסה ובעל קנס עצום החל ר' יו"ט ליפמן בגיוס נדבות, מכירת ביתו ועוד השתדליותכדי להשלים את הקנס העצום. מרוב הצרות נפל לחולי באותו זמן ושכב על ערש דווי, והוא מתאר את עצמו שלא שמח על השתחררותו מהכלא, משום ש"יצא נקי - כאדם שיצא נקי מכל נכסיו, ואוותר אך שמלתי לעורי".

חזרתו לרבנות עריכה

לאחר שנתיים הוסר ממנו אף האיסור לכהן ברבנות. בשנת 1631 נתקבל לרב בעיר נעמרוב פודולסק, ובשנת 1634 לרב בעיר וולאדומיר וואליניא, וישב שם עד אשר נתקבל בכ"ד מרחשון ת"ד (1644) לאב"ד בקראקא והגליל. שם לימד תורה בישיבת ר' יהושע העשיל, ואחרי מותו קבל את מקומו גם כראש הישיבה.

ר' יו"ט ליפמן הלר קבע לצאצאיו את יום ה' תמוז (יום המשפט) כיום תענית ואת יום א' אדר (יום חזרתו לרבנות) כיום שמחה והודאה.

במותו נשא עליו מספד בשיר ר' משה זכות (ויניציא 1651).

ספריו ופיוטיועריכה

מגילת איבהעריכה

על מאורעותיו חבר קונטרס "מגילת איבה" (ברעסלוי 1836, ועם העתקה אשכנזית ווין 1862). השם "איבה" מסמל גם את המסר העיקרי שלו מסיפורו על חומרת האיבה והשנאה שהובילה למלשינות וכו', וגם היא ראשי תיבות של תחילת מגילת איכה "איכה ישבה בדד העיר".

תוספות יום טובעריכה

חיבורו העיקרי הוא "תוספות יום טוב" שנדפס תמיד עם המשניות, ויש בו חשיבות גדולה. הוא נועד לפרש ולבאר את המשנה ולהשלים את עיקרי הדברים שנאמרו בגמרא על דיני המשנה ולהשלים ולבאר את דברי הרע"ב. החיבור נכתב כחיזוק לתקנת רבו המהר"ל שתיקן לימוד פרק משנה יומי.

על הרא"שעריכה

כמו כן חשובים חבוריו "מעדני מלך" ו"לחם חמודות", שנדפסו עם הרא"ש בכל מהדורות הש"ס. משמעות שמם הוא לפי הפסוק "מאשר (הרא"ש) שמנה לחמו (לחם חמודות) והוא יתן מעדני מלך". הוא חיבר גם "פלפולא חריפתא" על הרא"ש לסדר נזיקין.

ספרים נוספיםעריכה

בבחרותו חיבר פירוש על הספר "בחינת עולם" לרבי ידעיה הפניני הבדרשי. הפירוש נדפס בפראג 1698 בעילום שמו (עיין לבנון שנה ג' 233).

חיבר הגהות וביאורים לספר "גבעת המורה" לחוקר ר' יוסף ב"ר יצחק הלוי (פראג 1612). תרגם ספר המוסר "ארחות חיים" ללשון יהודית-גרמנית (פראג (1626).

חיבר פיוטי סליחות על ימי המהומות שהיו בפראג בשנות 1618-20, ועל הגזרות הרעות שהיו באוקריינא בשנת ת"ח ות"ט. פרנסי הקהילות קבלו עליהם לאומרם ביוה"כ לפני הסליחה "אלהים אל דמי". סבר שהסיבה לגזרות ת"ח ות"ט היתה הזלזול בכבוד בית הכנסתבדיבוריםבשעת התפילה, ולכן תיקן "מי שברך" לשומרים לשונם מלדבר בשעת התפילה.

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:


מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

קישורים חיצונייםעריכה


Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית