FANDOM


הגאון רבי יעקב דוד בן זאב הרב יעקב דוד ווילאבסקי-רידב"ז נולד בקאברין, פלך הורורנה, ל' שבט תר"ה (1845), לאביו הרב זאב ולאמו הענדיל. נתפרסם מילדותו כעילוי ואח"כ גם בישיבות שלמד בהן ובמשך הזמן נודע כגאון גדול, מפליא בבקיאותו בכל חדרי התורה, ונקרא הרידב"ז (ראשי תיבות: הגאון רבי יעקב דוד בן זאב).נשא לאשה את מרים בלומה בת ר' שלמה וריזל .

תולדות חייועריכה

בשנת תרכ"ח נתקבל לרב בקהלות איזאבלין, בוברויסק (תרל"ו) עם פטירתו של הרב יצחק אליהו לנדוי נתקבל כמגיד ומו"צ בוילנה (תרמ"ח), רב בפולוצק,וילקומיר, סלוצק, - ושם יסד בתרנ"ז ישיבה גדולה ומפוארה ואח"כ מסר את הנהלתה להרה"ג ר' איסר זלמן מלצר, שהיה אז רבה של פלוצק (כיום ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים).

בשנת תרס"ב ביקר באמריקה בקשר עם גמר ההדפסה של חדושיו יחד עם הירושלמי. בתרס"ד הוזמן להיות רב בשיקאגו בתנאים חמריים טובים מאד ואגודת הרבנים החרדים באמריקה הכירה אותו כראשה וכזקן הרבנים, ועם מותו של הרב יעקב אסף, רב הכולל בני-יורק נתמנה לרב הכולל, אבל במשך שנה בא לידי הכרה, כי באמריקה לא יוכל לחיות בסביבה של אנשי עבודה ועסקים, שהם אמנם מוקירי רבנן, אבל ביניהם לא ימצא אוירה של תורה וגם סיכויים לחיזוק הדת והיהדות לא ראה שם. לכן עזב את הרבנות באמריקה ובאותה שנה עלה ארצה והתישב בפינה שקטה, בצפת, בה יוכל להתמסר ללימוד תורה ולהרבצת תורה ברבים.

בצפתעריכה

בצפת נתקבל בכבוד גדול וזמן מועט אחרי בואו יסד ישיבה גדולה שנקראה על שמו ישיבת הרידב"ז (להלן), בה למדו כמאה תלמידים בהדרכתו ובהשגחתו והוא דאג גם להספקת כל צרכי קיומם, וגם ללומדי הישיבה הנשואין המציא תמיכה חדשית קבועה.

התנגד להיתר שנתנו גדולי ישראל לעבודת האדמה בשנת השמיטה ועשה תעמולה גדולה בכתב וגם במסעיו בארצות חוץ לאסוף כספים לתמיכה באותם האכרים המעטים, שהסכימו לקבל את דעתו ולהשבית את משקיהם בשמיטה. יסד אז את קרן השמיטה. ביקר את הבארון רוטשילד בפריז בקשר עם כך. בשנת תרע"ב עבר לגור בעין-זיתים ע"י צפת.

מחיבוריועריכה

הדפיס ספרים רבי כמות ואיכות בהלכה ובאגדה: "מגדל דוד" (פלפולים וחדושים במערכות וסוגית הש"ס, וילנא, תרל"ד), "חנה דוד" (על מס' חלה שבירושלמי, וילנא, תרל"ו), "תשובות רידב"ז" (וילנא, תרמ"א), הוצאת ספרי הירושלמי עם שני פירושיו חדושי רידב"ז ותו"פ רי"ד פיטרקוב, תרנ"ט - תר"פ, נימוקי רידב"ז

דוד תדהר, האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

מפרויקט השו"תעריכה

רבי יעקב דוד וילובסקי, הרידב"ז, נולד בשנת ה"א תר"ה (1845) ונפטר בצפת בשנת ה"א תרע"ד (1914). התחנך ולמד את תורתו בליטא, שם הקים ישיבה מפורסמת בסלוצק. נחשב לאחד מגדולי חכמי הדור. עלה ארצה והתיישב בצפת, שם ייסד את ישיבת הרידב"ז, בה עסקו בלימוד ובבירור ההלכות של המצוות התלויות בארץ. חיבורו הגדול והמפורסם של הרידב"ז הוא פירושו לירושלמי, ובו שני חלקים - הפירוש 'רידב"ז' (ראשי תיבות של 'רינת יעקב דוד בן זאב') - פירוש צמוד לכתוב, והערות בשם 'תוספות הרי"ד'. הרידב"ז לירושלמי עם תוספות .

על הפיוט יה ריבון עולםעריכה

יא ריבון עלם (לחן עממי מסורתי) - זמרשת

יא ריבון עלם (לחן עממי מסורתי) - זמרשת

יא ריבון עלם (לחן עממי מסורתי) - זמרשת - כנראה הלחן הנידון

באתר הזמנה לפיוט מצאתי את הסיפור הבא:
איני יכול לשכוח את כל אותן הפעמים בהם פנה אלי סבי ז"ל, יעקב בראור, במהלך סעודות השבת, ושאל אותי אם יודע אני מי הוא זה אשר לימד את סבו, הרב שלמה זלמן ברויאר, את נעימת ה"י-ה רבון עלם" המשפחתית.

את התשובה ידעתי בעל פה, כמובן. האפשרות שלא אדע אותה לא עלתה כלל על דעתי, וקל וחומר שלא על דעתו של סבי, שלאכזבתו במקרה אשר כזה לא היה שיעור. וכך ציינתי ללא היסוס כי מי שהעניק לסב-סבי את הניגון הנוגה-במידה היה לא אחר מאשר הרידב"ז, רבי יעקב דוד וילבסקי, שכונה "הרב מסלוצק" ושבשנותיו האחרונות עבר להתגורר בארץ ישראל והשתקע בצפת.הקש לקריאת הסיפור במלואו

הרב יעקב דוד וילבסקי- הרידב"זעריכה

המקור: ןיקיישיבה

Rizvaz

הרידב"ז

הרב יעקב דוד וילבסקי- הרידב"ז היה רבה של צפת ומחשובי הרבנים בארץ ישראל בדור שלפני הקמת המדינה.

תולדות חייועריכה

נולד בל' בשבט תר"ה בקוברין לר' זאב. בילדותו ניחן בזיכרון מופלא. לא למד בישיבה מסודרת, ואת השכלתו התורנית רכש בעצמו. נסמך להוראה על ידי הרב צבי הירש אורינשטיין, אב"ד בריסק, שהופתע מכשרונותיו של ר' יעקב דוד.

החל לכהן כרב בעיירה הקטנה איזאבלין, ולאחר מכן בעיר בוברויסק, שם ענה לשאלותיהם של רבנים מכל האזור.

מונה לכהן כרב ומגיד בוילנא, אולם בגלל שהתפקיד לא הותיר בידו זמן ללימוד עצמי, עזב את וילנא ועבר בשנת תרמ"ג לכהן כרב בפאלאצק.

בשנת תרמ"ז החל לכהן כרב בעיר הגדולה ויליקוביסק, אולם בשל החוק המחייב רבנים בפולין לשלוט בשפה הפולנית לא יכל להמשיך לכהן כרב, ועבר בשנת תר"ן לכהן כאב בית דין בסלוצק.

בשנת תרנ"ו החל במגעים עם רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקא" אודות הקמת ישיבה בסלוצק. "הסבא" שלח ארבעה עשר מתלמידיו המובחרים, ביניהם הרב איסר זלמן מלצר, לשמש כגרעין הראשוני של ישיבת סלוצק. כאשר גדלה הישיבה, התמנה ר' איסר זלמן לכהן כראש הישיבה. בסלוצק דאג רבות למען החינוך היהודי, ונלחם על זה בחריפות. מאבקו זה הוביל מאבק תקשורתי כנגדו, אולם הוא לא נרתע. בעקבות מחלוקת עם ראשי הקהילה, עזב רידב"ז את סלוצק ועבר בשנת תרס"ג לארה"ב. במקומו התמנה לרב ר' איסר זלמן, שכיהן עד עלייתו בשנת תרפ"ג. בארצות הברית מונה לרב הקהילות היהודיות בשיקגו. הקהילות גם הבטיחו לו פנסיה לכשיעלה לארץ ישראל. בחודש אב הוחלט על ידי "אגודת הרבנים של ארה"ב וקנדה" לבחרו לזקן רבני ארה"ב. בזמן כהונתו בשיקגו, החל לפעול להקמת מערכת כשרות מסודרת. בעקבות מאבקים עם השוחטים בקהילה, התייאש ממאבקו למען חיזוק יהדות ארה"ב, וסרב להמשיך לקבל את המשכורת מפרנסי הקהילות. בקיץ תרס"ד התפטר מתפקידו, והחל לעסוק בהפצת ספריו.

נתקבל כרב הקהילה בניו יורק, שם מצבו היה טוב יותר,שכן הקהילה היתה יותר מסורתית. בניו יורק נאם למען חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל.

הוא יזם הקמת ישיבה בניו יורק, ואכן נוסדה "ישיבת עץ חיים" אשר לימדה לימודים תורניים בנוסף ללימודים הממשלתיים. לאחר פטירתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה נקראה הישיבה על שמו "ישיבת רבנו יצחק אלחנן", ולימים הפכה להיות ה"ישיבה-יוניברסיטי".

בשנת תרס"ה, לאחר שנואש ממצבה של יהדות אמריקה (במיוחד לאור התגברות הרפורמים והקונסרבטיבים), עלה בשנת תרס"ה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם נתקבל כרב ואב"ד. זמן קצר לאחר בואו ייסד ישיבה בצפת שכונתה "ישיבת הרידב"ז". נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בארץ, וענה תשובות לכל רחבי הארץ. במיוחד נודע בזכות מלחמתו לשמירת השמיטה, כדלהלן. נפטר ביום ראשון של ראש השנה, א' בתשרי תרע"ד. חתנו, רבי יוסף קנוביץ', בעל שו"ת דברי יוסף, נחשב לממשיך דרכו של חמיו.

שמיטהעריכה

היה מחריפי המתנגדים להיתר המכירה, ופרסם את "קונטרס השמיטה" כנגד ההיתר. כמו כן, התכתב בנושא, בכבוד ובהערכה, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. פעל רבות לחיזוק ועידוד שמירת השמיטה בקרב החלקאים.

כתביועריכה

  • מפעלו הגדול- תלמוד ירושלמי עם שני פירושיו- חידושי רידב"ז ותוספות רי"ד. כמו כן, על מסכת חלה כתב פירוש נפרד בשם חנה דוד.
  • מגדל דוד- פלפולים וחידושים על הש"ס.
  • שו"ת רידב"ז.
  • שו"ת בית רידב"ז.
  • נימוקי רידב"ז על חומש בראשית וחומש שמות.
  • קונטרס השמיטה כנגד היתר המכירה.
  • קונטרס הלכה למעשה- איסור פירות שביעית שגדלו באיסור והתכתבות עם חכמי ירושלים בנידון.
  • פירושי בית ישראל ובית רידב"ז על הספר פאת השולחן של רבי ישראל משקלוב.

נותר בכתב יד "נימוקי רידב"ז על ויקרא, במדבר ודברים.



ישיבת הרידב"זעריכה

במשך שנים אחדות היה מנהל אדמיניסטרטיבי של ישיבת הרידב"ז בצפת נחום ביגר. הוא נולד בצפת, ב' טבת תרנ"ב (1892), לאביו יצחק ליב (שמשפחתו עלתה ארצה מקולומיה שבגליציה) ולאמו ליבה בת נחום כהן מגאלאץ שברומניה. עבר לטבריה והיה ממיסדי השכונה קרית שמואל ויושב-ראשה בשנות 1930/35. מזכיר ועד קהלת טבריה זה 17 שנה, יו"ר הסניף המקומי של המזרחי, נשיא לשכת "בני ברית" וחבר מועצת העיריה. שם