Fandom

Ventura Daniel Wiki

רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי

7,435דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

(נכתב במקור על-ידי דניאל ונטורה בויקי-ישיבה)

רבינו נתן מרומי היה ראש ישיבה ברומא במאה ה-9. הוא חיבר את "ספר ערוך", המביא באור של המילים הלועזיות בתלמוד ובמדרשים. הוא חי בשנים ד'א תשצ"ח (1028) או (1031) - ד"א תתס"ו (1106). במסעות בנימין מטודלה משנת הוא מספר על נכדו של ר' נתן, ר' יחיאל, שהיה אחראי על הנכסים של האפיפיור "אלכסנדר השלישי" כך :"רומה היא ראש מלכות אדום. ושם כמו מאתיים יהודים מכובדים ואין פורעים מס לשום אדם . ומהם משרתי האפיפיור אלכסנדרוס הוא האגמון הממונה על אדום. ושם חכמים גדולים ובראשם ר' דניאל הרב ור' יחיאל, משרת האפיפיור, והוא בחור יפה, נבון וחכם. והוא יוצא ובא בבית האפיפיור והוא פקיד ביתו ועל כל אשר לו. והוא נכדו של רבי נתן שעשה ערוך השלחן ופירושיו ור' יואב בן ר' שלמה ור' מנחם ראש הישיבה ור' יחיאל הדר במשמברי."

תולדותיועריכה

רבינו נתן בן רב יחיאל גאון בן רב אברהם. במבוא ל"ספר הערוך" משנת תרל"ד (1873) נכתב:"רבינו נתן בעל הערוך היה משבט יהודה ממשפחת התפוחים היה תלמידו של רבינו חננאל ורבינו משה הדרשן וחברנו רבינו גרשון מאור הגולה. הוא חי בתקופה בה למד רש"י בישיבות מגנצא וורמייזא שבאשכנז ולימד וכתב בטרואה ("טרויש") שבצרפת. רש" מצטט אותו בתלמוד. [1]. בספר "אוצר הגדולים" הוא מציין כי הסגנון דומה למקורות שקדמו לרבינן נתן , כמו פירושי רגמ"ה, כך שייתכן כי המקור ברש"י הוא קדום יותר ויוחס בדיעבד לר' נתן מרומי.

גדליה ן' יחייא בשה"ק שלשלת הקבלה משנת ה"א שמ"ו (1586) כתוב שהוא היה ממשפחת "ענוים" די מאנשי , שממשפחה זו ישענו שהיה בעל "שיבולי לקט" וה"תניא" ועוד חכמים נקבו בשמות. ואפשר דהא והר איתנהו [2].

רב נתן היה ברומא, יחד עם אחיו "רבינו אברהם" ו"רבינו דניאל" בשנת ד"א תת"ן (1090). היה עימם גם "רבינו שבתי" ורבי קלונימוס, אשר הלך לאשכנז "מסיבה שאינה ידועה לנו התיישב בויירמישא ושם נהרג בגזרות תתנ"ו".

בספרו הוא מזכיר את החכמים הבאים:

  • אביו רבי יחיאל גאון - בערך "רק"
  • רבינו מצליח אבן אל באצאק מסיציליה שהיה תלמידו של רב האיי גאון (לפי אוצר ישראל) - בערך אנפיקונון - ושם כתב:"ואני למדתי מפי ר' מצליח ז"ל. הוא מוזכר בספר ערוך שבע פעמים.
  • ר' משה הדרשן צנרבונא - בערכים: "אדנדקי", "נגד" ו"צדק".
  • ר' משה כלפן מן העיר בארי - בערכים :"קרש" , "קנכי" ו"תתי"ה".
  • ר' משה מפאביאה (לפי אוצר ישראל)

וכתוב שהיה תלמיד לרבינו חננאל ורבינו יקותיאל ב"ר מנחם. מצטט אותו גם ר' נסים גאון.

"אוצר ישראל" מעלה את האפשרות כי מלבד התורה שבעל-פה שקבל מרבותיו היו לפניו ספרים שכנראה אבדו כמו:"הערוך" של הגאון ר'צמח בר פלטוי שהיה נומח עוד לפני בעל ספר היוחסין.

אוצר ישראל נאמר על ר' נתן בן ר' יחיאל, המכונה גם ר' נתן איש רומא כי בשיר המודפס בסוף ספרו "והוא נכתב בסגנון קשה ועמום במקצת" על |צרה ויגון פגעו בו ובחיי משפחתו". מחמשת בניו מתו ארבע בילדותם ורק בנו ראובן נשאר לו. הוא מצא תנחומים בתורתו ובמפעלי צדקה וחסד שעשה. הוא בנה בית מרחץ לקהילתו וכעבור שנים, הקים יחד עם אחיו בית כנסת מפואר.

אך עיקר כוחו ומרצו השקיע בספרו "הערוך" (להלן). שעסק בו הרבה שנים והשלימו סמוך למותו בשנת תתס"א ובזה היה לו מזכרת נצח.

ידע כלל והשפותעריכה

מתוך התרגומים והביאורים בספר הערוך ניתן למצוא את מוצאם הלועזי של המילים, שהוא מרבה להביא משפות שונות. וכן מה שהוא מרבה להביא משפות שונות וכן מה שהוא מוסר על ארצות רחוקות ודרכי עמים ונמוסיהם.

הייתה לו ידיעה בשפה הלאטינית שייתה קרובה מאד לשפה האיטלקית השגורה בימים ההם, ואולי גם בשפה היוונית שהייתה ידוע בדרום איטליה בזמן הקדום.

ספר הערוךעריכה

1873 edition.jpg

מהדורת תרל"ד 1873-1874

בחיבורו של הרופא, הפילוסוף ובלשן, דוד מספוליטי מ"אומבריה" שבאיטליה, משנת 1597. בעמוד הראשון של הספר צמח דוד הוא כתב :" ... הישיש והנעלה דוד ... מהעיר ספוליטי הלא הוא משבט יהודה, ממשפחת התפוחים, א' מד' בתי אבות המיוחסות שהעלה טיטוס מירושלים לרומה העיר המהוללת ". [3]. עליהם נימנה גם רבינו נתן מרומי.

במבוא לספר צמח דוד כתוב:"והיה אצלי ספר ערוך הגדול ישן נושן מטושטש ומקולקל בכתיב יד ובקלף והכתב מכתב המחבר כמהר"ר נתן זצ"ל היה ממשפחתינו לפי הקבלה. ובהיות בטורח עמל ויגיעה רבה הייתי מבין דברי הספר ההוא הסכמתי להוציא לאור בקיצור ופירשתי מילותיו בשלוש לשונות.". וכך "ספר הערוך" היה לאחר המקורות לחיבור "צמח דוד".

ספר הערוך מסודר עפ"י א"ב על התלמוד ומדרשים. ב"ספר הערוך" שהודפס בשנת 1551 הוא מתואר כך על המדפיס:" ספר הערוך חיברו הרב המובהק, פטיש חזק, תנא דאורייתא, בוצינא דנהורא, הגאון רבי נתן צדיק ז"ל בן כבוד קדושת מרנא ורבנא הרב יחיאל ז"ל בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא אברהם ז"ל מן רומי וקבץ כל מילה חמורה שבתלמוד בספר הזה וסידרו באלפא ביתא למען ירוץ הקורא בו".

ב"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" מצויות שתי מהדורות שנסרקו: האחת, משנת 1531 והשניה, משנת 1652. (ראו קישור מטה) המהדורה השנייה כוללת ארבע טורים בכל עמוד ולכן יותר קלה להתמצאות. כמו כן שמות הנושאים בולטים. היתרון הגדול של המהדורה השנייה הוא מראה המקומות הרשום בשוליים לכל ציטוט. יש להניח גם שמספר הטעויות נמוך יותר שכן בסוף המהדורה הראשונה הופעו עמודים אחדים עם פירוט השגיאות ואילו - בשנייה אין. שתי המהדורות הודפסו בונציה ויש להניח כי המהדורה השנייה ניצלה את הנסיון שנרכש בראשונה.

נציג דוגמאות אחדות של ערכים:

  • שלחן - במשנה מסכת כתובות נאמר "לא יאמר לה, הרי כתבתיך מנחת על השלחן, אלא כל נכסיו אחראין לכתבתה" (ח') כותב רבי נתן מרומי :" פרוש המעות שעל השולחן שמתעסק בהן השולחני ועיצה טובה ... שמא יגנבו או יאבדו. (למרות זאת) ולא יאמר לה:"הרי כתובתך מונחת על השלחן אלא כל נכסי אחראין לכתובתך. בירושלמי נאמר כי שמעון בן שטח התקין שיהא אדם נושא ונותן בכתובה אשתו. בפרק האומר לחברו הראה על השלחן אינ' מקודשת פירוש על השלחן - של שולחני - והוא המוכר מטבעו ולפי שהשולחן לפניו תמיד ומוכר וקונה על השולחן לפי כך נקרא שולחני.
  • פרנס - במונח זה הוא עוסק במשמעויות אחדות: "ועל פרנס המתגאה על הציבור בחינם" ומרחיב על כך במסכת פסחים: "ארבעה - אין הדעת (רשב"ם: של בריות) סובלתן (אפילו הן עצמן מתחרטין לאחר זמן ונבזין הן בפני עצמן), אלו הן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס . מתגאה על הציבור בחנם (רשב"ם: נוהג עליהם שררה ואינו עומד עליהן בשעת דוחקן). ומשמעויות נוספות: [4]
  1. בפרק אף על פי נותנים לבתולה י"ב חודש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה.
  2. בפרק הנערה שנתפתתה בגמרא זה מדרש לפרנסה, שמין באב פירוש עישור נכסי שמפרנסת עצמה בהן ומוליכה לבעל.
  3. בסוף פאה לך נותנים לו פרנסת לינה פירוש בר וכסת.
  • חרתא- דארגיז, עיר הסמוכה לבגדד ברחוק פרסה.
  • טבריה - בסןף (מסכת) "מכשירין" והשותה מי מטבריה אע"פ שיוצאין נקיים, פי' יש בטבריה מים משלשלין. אם שותה אותם אדם יוצאים ממנו כמו ששתם, אעפ"כ, אינן מטמאים ואינן מכשירים.

השימוש בספר "הערוך"עריכה

"אוצר ישראל" מציין כי הספר גישר בין שיטות הלימוד והלכי הרוח השונים והוא נעשה כעין פירוש לתלמוד בסדר אלפא-ביתי ונשאר ספר שימושי ללומדי התורה במשך מאות בשנים גם אחרי הופעתו של פירוש רש"י. מניחים כי גם רש"י השתמש בו, למרות שאין הוא מזכירו במפורש אלא במקום אחד (שבת י"ג, ב, ד"ה האוכל)

הבדל בין פירוש רש"י לבאור נתן מרומיעריכה

נראה את ההבדל לפי הדיון בגמרא על המונח אפסניא

  • במסכת סנהדרין (כ"א), במקור , כולל פירוש רש"י, כתוב: "‏‏[5] [רק] לא ירבה לו סוסים [ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס וה' אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד] אלא כדי מרכבתו; ‏‏[6] [ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד - אלא כדי ליתן אספניא (שכר חיילות, מדי שנה בשנה, הנכנסין והיוצאין עמו כל השנה).

לעומת זאת באורו של ר' נתן מרומי כולל רק את המיוחד לבאורו: בפרק "הכהן הגדול"כסף וזהב לא ירבה לו מאוד אלא כדי ליתן לאפסניא שלו.

  • ובריש גמרא (שם, י"ח) במקור , כולל פירוש רש"י, כתוב : "אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה; מלך בסנהדרין - דכתיב (שמות כג,ב) [לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת] לא תענה על ריב [לפי הקריאה] - לא תענה על רב [לפי הכתיב] (אינך רשאי לסתור את דברי מופלא שבדיינין, ואי אמר מלך חובה - תו לא מצי אינך למחזי ליה זכותא); לא מלך וכהן גדול בעיבור שנה: מלך - משום אפסניא (מחלק ממון לחיילותיו כך וכך לשנה, ונוח לו שיהו כל השנים מעוברות), כהן גדול משום צינה (כהן גדול אינו רוצה שתתעבר שנה מפני הצינה: שצריך לטבול ולקדש ביום הכפורים חמש טבילות ועשרה קידושין, ואם תתעבר שנה -הרי תשרי במרחשון, וצינת מרחשון תהיה בתשרי)."

לעומת זאת באורו ר' נתן מרומי, הפעם כולל מעט רקע ולא רק את המיוחד לבאורו: " אין מושיבים לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה: מלך - משום אפסניה, כהן גדול - משום צינה. פי' ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להם בכל חדש וחדש . ואם יוסיפו חדש, צריך ליתן משלו, לפיכך דוחה את העיבור ‏‏[7]. כהן גדול - אם יעשו מרחשון תשרי מתירא מן הצנה, שתא בחר, ירחא אזיל (נופל), ובמרחשון לעולם הצינה מצויה, אף על פי שנקבע בשם תשרי. ובלשון יוון קורין להוצאה אפסניא.

השלמות לספר ערוךעריכה

ספר הערוך שבידינו אינו שלם כמו שיצא מיידי מחברו. היו שקיצרו בו דברים אחדים ווהיו שהוסיפו. הערו על כך מבקרי ספרים רבים.

פירוט מסויים מובא במאמר ספר הערוך ונסיונות להמשיך ולהשלים את עבודתו.

קיימת השערה כי בשל "עצלות מעתיקים" נשמט ממנו רבע הספר. וכן מה שנדפס הוא קטוע וחסר. גם לאחר ההוספות שנמצאו עדיין אינו כמו הזפר השלם שהיה ומחבר "אוצר הגדולים" מסיים:"וחבל על דאבדין".

הדפסות הספרעריכה

הספר הודפס לראשונה ב"פיזרו" שבאיטליה בשנת ר"מ ושנית רע"ז על ידי ר' גרשום שווצינו. הדפסה שלישית בויניציה (המהדורה הסרוקה מטה) בשנת רצ"א ובשנת שי"ג (כנ"ל). בעיר באסיליאב בשנת שנ"ט, אמסטרדם "תט"ו, פראג תק"פ, בלבוב ולובלין. האחרון הוא זה המקובל עד היום.

גירסה אחרתעריכה

לפי ספר הפלאה שבערכין - "אלו הן ספר הערוך שנדפסו עד היום":

א. האחד ערוך זה אשר הגהתי ותקנתי והוא נדפס שנת תט"ו לפ"ק עם המוסף באמשטרדם. (1654-1655)

ב. עוד שנ"ט לפ"ק בלתי מוסף עם הגהות הבחור ר' שמואל הארקוולטי בבסיליאה (1598-1599)

ג. עוד תי"ג בלתי מוסף בויניציאה (1652-1653)

ד. עוד אחד והוא הקדמון לכולם נדפס ר"עז (1516-1571) בכתב אשורית (ולא נזכר בשפתי ישנים מפני יוקר מציאתו לא בא לפניו) נדפס מבני שונצינ"ו במדינת איטליא: וניתן לי במתנה מהרבני מוה' בנימין פרענקל

ארבעה ספרים נפתחיםעריכה

בהדפסת הספר בלובלין בשנת תרל"ד הובאו ארבעה ספרים ביחד:

  1. הערוך חלק ראשון מהרב נתן זצ"ל בר רבינו יחיאל בר אברהם מהעיר רומי.
  2. ומוסף הערוך מהחכם הפילוסוף הרופא ר' בנימין בר עמנואל במכונה מוספיא ממגורשי שפאניה (ספרד).
  3. ספר המעריך - הכולל באור "מילות קשות וזרות שלא נתבארו בספר הערוך והמוסף ומילות צפונים מספר הזוהר " - מאת רבינו מנחם בן יהודה די לונזאנו.
  4. ספר הפלאה שבערכין והוא "באור הערוך" מאת רבינו הגאון מסור"ר ישעיה בערלין

וכן נוסף עתה העתקת כל מלה מלשונות זרות הבאות בספר זה אל לשון אשכנז המדובר בינינו (אידיש)

הערות שוליים עריכה

  1. מסכת שבת, דף י"ג, ד"ה "האוכל" ועוד
  2. אוצר הגדולים אלופי יעקב כרך ז' עמ' רנ"ו
  3. הספר עצמו, מהמאה ה-16, הוא מילון רפואי בשלש שפות
  4. קי"ג, ע"ב
  5. ‏דברים יז,טז‏
  6. ‏דברים יז,יז‏
  7. ‏סותר את האמור לעיל‏

לקריאה נוספתעריכה

  • אוצר הגדולים אלופי יעקבחלק ז' ערך רבינו נתן
  • "הרקע האיטלקי לספר הערוך של ר' נתן ב"ר יחיאל מרומי" / ישראל מ' תא-שמע, לשוננו לעם, מחזור נג חוברת ג (תשס"ב).
  • רוונה, גבריאל יצחק, מניעים ומגמות בחיבורו של "ספר הערוך", המעין מ"ו, ד' (ה'תשס"ו) 55-67 2006

קישורים חיצונייםעריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית