FANDOM


Maarat bar jochai.jpg

מערת בר יוחאי בפקיעין - צילום:הויקיפדיה העברית


תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג :יתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג...

אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא, אמר: מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזרתיה? נפקו. חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם! הדור אזול. איתיבו תריסר ירחי שתא. אמרי: משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! נפקו, כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר - הוה מסי רבי שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא, ורהיט בין השמשות. אמרו ליה: הני למה לך? - אמר להו: לכבוד שבת. - ותיסגי לך בחד? - חד כנגד זכור, וחד כנגד שמור. - אמר ליה לבריה: חזי כמה חביבין מצות על ישראל! יתיב דעתייהו.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין עג - עד :משנה. ואלו הן שמצילין אותן בנפשן: הרודף אחר חבירו להרגו, ואחר הזכר, ואחר הנערה המאורסה. אבל הרודף אחר בהמה, והמחלל את השבת, ועובד עבודה זרה אין מצילין אותן בנפשן.

תניא, רבי שמעון בן יוחי אומר: העובד עבודה זרה ניתן להצילו בנפשו מקל וחומר: ומה פגם הדיוט ניתן להצילו בנפשו, פגם גבוה לא כל שכן? - וכי עונשין מן הדין? - קא סבר: עונשין מן הדין. תניא, רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו. סבר לה כאבוה דאמר עונשין מן הדין, ואתיא שבת בחילול חילול מעבודה זרה.

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף פד:כי הוה קא ניחא נפשיה אמר לה לדביתהו: ידענא בדרבנן דרתיחי עלי ולא מיעסקי בי שפיר, אוגנין בעיליתאי ולא תדחלין מינאי. אמר רבי שמואל בר נחמני: אישתעיא לי אימיה דרבי יונתן, דאישתעיא לה דביתהו דרבי אלעזר ברבי שמעון: לא פחות מתמני סרי, ולא טפי מעשרין ותרין שנין אוגניתיה בעיליתא. כי הוה סליקנא מעיננא ליה במזייה, כי הוה משתמטא ביניתא מיניה הוה אתי דמא. יומא חד חזאי ריחשא דקא נפיק מאוניה, חלש דעתאי. איתחזי לי בחלמא, אמר לי: לא מידי הוא, יומא חד שמעי בזלותא דצורבא מרבנן ולא מחאי כדבעי לי. כי הוו אתו בי תרי לדינא הוו קיימי אבבא, אמר מר מילתיה, ומר מילתיה, נפיק קלא מעיליתיה ואמר: איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי. יומא חד הוה קא מינציא דביתהו בהדי שבבתא, אמרה לה: תהא כבעלה שלא ניתן לקבורה! אמרי רבנן: כולי האי ודאי לאו אורח ארעא! איכא דאמרי, רבי שמעון בן יוחאי איתחזאי להו בחלמא, אמר להו: פרידה אחת יש לי ביניכם ואי אתם רוצים להביאה אצלי. אזול רבנן לאעסוקי ביה, לא שבקו בני עכבריא. דכל שני דהוה ניים רבי אלעזר ברבי שמעון בעיליתיה לא סליק חיה רעה למתייהו. יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה, הוו טרידי, שדרו רבנן לבני בירי ואסקוהו לערסיה, ואמטיוה למערתא דאבוה. אשכחוה לעכנא דהדרא לה למערתא, אמרו לה: עכנא עכנא פתחי פיך ויכנס בן אצל אביו; פתח להו.

שלח רבי לדבר באשתו, שלחה ליה: כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול? תמן אמרין: באתר דמרי ביתא תלא זייניה, כולבא רעיא קולתיה תלא. שלח לה: נהי דבתורה גדול ממני, אבל במעשים טובים מי גדול ממני? - שלחה ליה: בתורה מיהא גדול ממך - לא ידענא, במעשים - ידענא, דהא קביל עליה יסורי. תלמוד בבלי מסכת ברכות כז-כח

תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שבא לפני רבי יהושע, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר ליה: רשות. בא לפני רבן גמליאל, אמר לו: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו: חובה. אמר לו: והלא רבי יהושע אמר לי רשות! אמר לו: המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש. כשנכנסו בעלי תריסין, עמד השואל ושאל: תפלת ערבית רשות או חובה? אמר לו רבן גמליאל: חובה. אמר להם רבן גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שחולק בדבר זה? אמר ליה רבי יהושע: לאו. אמר לו: והלא משמך אמרו לי רשות! אמר ליה: יהושע, עמוד על רגליך ויעידו בך! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: אלמלא אני חי והוא מת - יכול החי להכחיש את המת, ועכשיו שאני חי והוא חי - היאך יכול החי להכחיש את החי? היה רבן גמליאל יושב ודורש, ורבי יהושע עומד על רגליו, עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן: עמוד! ועמד... ואותו תלמיד - רבי שמעון בן יוחאי הוה.


תלמוד בבלי מסכת בבא קמא עו - עז :(סובר) רבי שמעון: כל העומד לזרוק כזרוק דמי, וכל העומד לפדות כפדוי דמי. כל העומד לזרוק כזרוק דמי.

דתניא, רבי שמעון אומר: יש נותר שהוא מטמא טומאת אוכלין, ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין, כיצד? לן לפני זריקה - אינו מטמא טומאת אוכלין, לאחר זריקה - מטמא טומאת אוכלין; וקיימא לן, מאי לפני זריקה? קודם שנראה לזריקה, לאחר זריקה? לאחר שנראה לזריקה; קודם שנראה לזריקה לן מאי היא? דלא הויא שהות ביום למזרקיה, דשחטיה סמוך לשקיעת החמה, ואינו מטמא טומאת אוכלין; לאחר שנראה לזריקה לן? דהויא שהות ביום למזרקיה, מטמא טומאת אוכלין, אלמא: כל העומד לזרוק כזרוק דמי.

וכל העומד לפדות כפדוי דמי, דתניא, רבי שמעון אומר: פרה מטמא טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף לה

של אשרה ושל עיר הנדחת פסול. מאי טעמא? כיון דלשרפה קאי, כתותי מיכתת שיעוריה.

תלמוד בבלי מסכת ביצה דף כג עגלה של קטן... ואינה נגררת (בשבת) אלא על גבי כלים. על גבי כלים - אין, על גבי קרקע - לא, מאי טעמא - דקא עביד חריץ. מני - רבי יהודה היא, דאמר: דבר שאין מתכוין אסור. דאי רבי שמעון - האמר: דבר שאין מתכוין מותר. דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קה הא - רבי יהודה, הא - רבי שמעון. הא רבי יהודה, דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה - חייב עליה, הא רבי שמעון, דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה.

התנאיםעריכה

  1. תקופת הזוגות : הלל הזקן, שמאי הזקן, בני בתירה, מנחם, עקביא בן מהללאל
  2. דור ראשון : רבן גמליאל הזקן, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבן יוחנן בן זכאי, יונתן בן עוזיאל, בבא בן בוטא, רבי חנינא בן דוסא, רבי חנינא סגן הכהנים
  3. דור שני (בזמן חורבן בית המקדש ואחריו): רבן גמליאל דיבנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אלעזר בן ערך, רבי נחוניה בן הקנה, נחום איש גמזו, רבי חנינא בן עקביא
  4. דור שלישי: רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי יהודה בן בבא, רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יוסי הגלילי, רבי חנינא בן תרדיון, רבי יוחנן בן ברוקה, בן זומא, בן עזאי, אונקלוס, רבי חנינא בן אנטיגנוס, חנניה בן חכינאי
  5. דור רביעי: רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי מאיר (ואשתו ברוריה), רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי נתן
  6. דור חמישי: רבי יהודה הנשיא, רב הונא קמא בבבל, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי ישמעאל ברבי יוסי, רבי אלעזר ברבי שמעון, רבי שמעון בן אלעזר, רבי אלעזר הקפר, סומכוס

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית