Fandom

Ventura Daniel Wiki

רבקה אימנו

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Meeting of Isaac and Rebekah.png

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, לִפְנוֹת עָרֶב; וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. " ספר בראשית, כ"ד, ס"ג - תחריט מנחושת מאת גוסטב דורא

Birkat iachak.jpg

יצחק מברך את יעקב, רבקה ברקע האמנם ? (התמונה ממחישה) - ציורו של José de Ribera המאה ה-17 - מוזיאון פרדו, מדריד - המקור:ויקישיתוף, צילם:Eloquence

Isaac blessing Jacob.png

רבקה צופה בברכה יצחק אבינו תחריט דורא - מקור:ויקישוף, צילם:Tomisti

רבקה אימנו (2075 - 2207) לבריאת העולם היא אם עם ישראל, נמנה על ארבעת האמהות, יחד עם שרה אימנו, לאה אימנו ורחל אימנו. היא נולדה בחרן, הובא לארץ על ידי עבד אברהם ונישאה ליצחק אבינו בבאר לחי רועי.

בביתו של יצחקעריכה

אחיה, לבן הארמי, לאחר שאביה בתואל מת, שלח אותה עם אליעזר לביתו של יצחק ואומר :"הִנֵּה-רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (כ"ד,נ"א) ומברך אותה בברכה המקובל מאז לכל הכלות בעם ישראל:"וַיְבָרֲכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו" (ס').

רבקה באה לאוהל שרה, בת 3 לפי ספר הזוהר או בת י"א או לפי סדר עולם רבא:"נמצא אבינו יצחק נשא את רבקה בת 14 שנה". (ראו להלן) הברכות חזרו לאוהל, ועל כך אמר :"אמר רבי יודן:למדתך תורה, שאם יהיה לאדם בנים גדולים, יהיה משיאן מתחלה ואח"כ הוא נושא לו אשה והסיום, כדרך כל נישואין:"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:" (ס"ז). ואלו הברכות שחלו על המשפחה הצעירה, בדומה למה שהיה "כל ימים שהיתה שרה קיימת" :

  • היה ענן קשור על פתח אהלה,כיון שמתה, פסק אותו ענן, וכיון שבאת רבקה, חזר אותו ענן.
  • היו דלתות פתוחות לרוחה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הרוחה, וכיון שבאת רבקה חזרה אותה הרוחה.
  • היה ברכה משולחת בעיסה, וכיון שמתה שרה, פסקה אותה הברכה, כיון שבאת רבקה חזרה.
  • כל ימים שהיתה שרה קיימת, היה נר דולק מלילי שבת ועד לילי שבת, וכיון שמתה פסק אותו הנר, וכיון שבאת רבקה חזר.

וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד, ויביאה יצחק האהלה.

התפילהעריכה

הרב ב.הנדלר ממכון מאיר במאמר לפרשת תולדות על הנושא: אלה תולדות יצחק בן אברהם..."] מתיחס לפסוק "ויעתר יצחק לה' נוכח אשתו כי עקרה היא , ויעתר לו ה'...” ראשית התולדות - בעתירה, בתפילה, בהפצרה רש"י כתב :"לנוכח אישתו, על אשתו לא נאמר, אלא לנוכח אשתו, מלמד ששניהם עקורים היו, ומפני מה היו אבותינו עקורים ? א"ר יצחק מפני שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים" (מסכת יבמות, ס"ד. א'). למדנו שיצחק היה עקר גם הוא, סיבת העקרות של שניהם כאמור - כדי לגרום להם להתפלל, שהקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים עד כדי לייסרם כדי שיתפללו. תפילתם משמעותית לעולם, וביכולתה להפוך את הגזרות. כמו שאומר התרגום "והפך יצחק בצלותיה דעתיה דקב"ה ממה דגזר על אנתתיה ארום עקרא הות גביה עשרין ותרתין שנין ויתהפך בגיניה דעתיה דקב"ה ממה דגזר עליה... דאף הוא הוה עקר ואתרוח ואתעברת רבקה אנתתיה".

לכך נקטה התורה לשון עתירה, "מה עתר זה מהפך את התבואה ממקום למקום, כך תפילתם של צדיקים מהפכת מידותיו של הקב"ה ממידת רגזנות למידת רחמנות “ (יבמות שם). ראינו איפוא כוחה של תפילה, אך מה ראתה התורה לציין לנו את מיקומם של יצחק ורבקה בשעת תפילתם? "ויעתר יצחק לה' נוכח אישתו", "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת" (רש"י).

אחד מבעלי החסידות מפרש את הביטוי "נוכח" כנוכחותו של יצחק כלפי צרכיה של רבקה אישתו. על אף שגם הוא עקר היה (דבר הנלמד מהמילה "נוכח" על ידי חז"ל כנ"ל) ויכול היה להתפלל על עצמו, על זווית הראיה שלו, מציינת לנו התורה שבכל זאת התפלל לנוכח אישתו, יצא מזוויתו שלו, ממקומו, מצרכיו שלו, לראות את העקרות ממקומה, מהזווית שלה. נמצאנו למדים שניים שהם אחד: יכולתו זו של יצחק להפוך מבטו מזוויתו לזוויתה היא שאפשרה אולי תפילה שבכוחה להפך מידת הדין למידת הרחמים, עתירה - להיעתרות. (ויֶעְתַּר יצחק לה' - וַיֵעָתֶר לו ה').

תפילה מהפכת כגון זו היא עיקר עבודת דורנו כדברי בעל שם משמואל (שמות): "ומחויב כל איש ישראל להתאמץ בכל עוז להיות תפילתו רחמים ותחנונים לפני המקום. וידועים דבריהם של האר"י ז"ל והבעש"ט ז"ל שבעיקבתא דמשיחא מתבקשים ביותר תיקוני תפילה”. כהכנה לתפילה כזו צריכים אולי לנסות את הדרכתו של ר' שמחה בונים מפשיסחא "לעמוד לימינו של כל מי שנצרך לו – במקום שנצרכים לו ובאותה בחינה שמצטרכים לו".

למי הברכהעריכה

קיימת מחלוקת בין רבקה ליצחק בשאלה מי ראוי הממשיך של משפחת "אבות האומה העברית": יצחק מעדיף את עשו, ורבקה, לעומתו, מעדיפה את יעקב. אם רבקה צודקת באבחנה שלה , הרי יצחק טועה, ולהיפך.

פרופ' נתן אביעזר, מהמחלקה לפיזיקה, מאוניברסיטה בר אין ניסה לברר את יסודות המחלוקת בין יצחק לרבקה על פי פשוטו של מקרא במאמרו ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אֹהבת את יעקב.

לדעתו, קל להבין את עמדתה של רבקה : "יעקב - איש תם, יושב אוהלים, ממשיך במסורת אברהם אבינו, צדיק מושלם". לעומת זאת, קשה להבין את החלטת יצחק להעביר את הברכה דווקא לעשו: "איש יודע ציד, איש שדה,

ראוי לציין כי אין שום דיון בנושא בין יצחק ובין רבקה. הנצי"ב, בפירושו לתורה "העמק דבר" (כד:סה), מתאר את מערכת היחסים ביניהם כחסרת תקשורת אמתית "ולא הייתה [רבקה] עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר, מה שאין כן רבקה". למעשה, שיחות בין רבקה ליצחק לא מוזכרות בתורה כלל, חוץ משיחה קצרה אחת (כ"ז:מ"ו) שבה רבקה אומרת ליצחק דבר שאינו משקף את כל האמת.

רבקה מבצעת את תכניתה בצורה מבריקה. היא קוראת ליעקב, משכנעת אותו להצטרף לתכנית, מכינה מטעמים, מלבישה את יעקב בעור גדיי עזים ובגדי החמודות של עשו, ושולחת אותו ליצחק העיוור לקבל את ברכתו. יעקב נכנע לחלוטין לאמו. מעמד מסירת הברכה ליעקב כבר הסתיים בעוד עשו עדיין מסתובב בשדה לחפש אחר ציד. לא היה לעשו שום סיכוי נגד רבקה ותכניתה. הברכה ניתנה ליעקב, ועשו נותר חסר כול.

נתן אביעזרי מביע את דעתו: רבקה נענשה. כתוצאה ממעשה המרמה האדם הקרוב ביותר אליה היה בנה יעקב נאלץ יעקב לעזוב את הבית ולא חזר לפני מותה. למרות תקוותה של רבקה: "וישבת עמו (עם לבן) ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך" (כ"ז:מ"ד), לא כך קרה. כתוצאה ישירה מהתרמית לא שבה רבקה לראות את בנה יעקב, האהוב עליה כל-כך.

"לסיום, נזכיר סימן נוסף בפסוקים הרומז על רוגזו של הקב"ה כלפי רבקה. אחרי פרשת הרמאות רבקה נעלמת מדפי ההיסטוריה התורנית, בניגוד לכל האימהות והאבות האחרים. אפילו מיתתה של רבקה אינה נזכרת, והעדר אזכור כלשהו בדבר מותה מודגש בתורה בצורה מעניינת ביותר. כאשר נפטרה המינקת שלה (דבורה), מקדישה לכך התורה פסוק שלם: "ותמת דבֹרה מינקת רבקה ותקבר" (לה:ח). לקורא אין שום עניין בדבורה, שאינה מוזכרת לפני-כן ואינה מוזכרת אחרי-כן. מטרת התורה להגיד לנו, על דרך הניגוד, שאת מיתת הגברת (רבקה) אין מזכירים, אבל את מיתת המינקת (דבורה) כן מזכירים."

תולדות רבקהעריכה

לתולדות רבקה יש שתי גירסאות:

  1. לפי רש"י :" בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה: [1].
  2. סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה [2].
המאורע המועד והמקום שנות רבקה
לידת רבקה "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ')
נשואיה של רבקה "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3 [1] רבקה בת 14 , [2] ,
לידת יעקב ועשו "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)רבקה בת 23 [1] רבקה בת 34 [2]
מכירת הבכורה ביום פטירת אברהם 75 שנה
הברכה ליעקב ולעשו "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') רבקה בת 86 [1] רבקה בת 97 [2]
מיתת רבקה לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום 133 שנה

רבקה - אישה חזקה ללא כוח רשמיעריכה

רבקה אימנו דומה במידה רבה לשאר האימהות, אך יש לה ייחוד משלה. על כך עומדת דר' יעל שמש מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן בדף השבועי לפרשת תולדות תש"ע דנה בנושא: רבקה – אישה חזקה ללא כוח רשמי

רבקה אימנו היא היחידה שניתן להבין מה היה המיוחד בה. היא עברה מבחן אופי בטרם אירוסיה אצל עבד אברם אבינו. היא נבחנה בתכונותיה והייתה אמיצה בהחלטה לעזוב את מולדתה, בהתאם להרגשתה - לא צו אלוהי כמו אברהם אבינו. היא הביא את הסברו של אורי אלטר [3]. המתאר את השלבים של האירוסין

  1. החתן (או בא כוחו) יוצא לארץ נכרייה.
  2. הוא פוגש שם נערה (או נערות) ליד הבאר (הבאר מסמלת פריון).
  3. הוא שואב מים למען הנערה/הנערות.
  4. הנערה/הנערות ממהרת/ממהרות הביתה לבשר על בואו של הזר (הסיפור משתמש בפעלים מה"רורו"ץ).
  5. הזר מוזמן לסעודה.
  6. מחליטים על נישואים בין האורח (או שולחו) לנערה.

אבל סיפור אירוסי יצחק ורבקה לבדו כולל סטייה של ממש מהדגם שהציע אלטר, סטייה הנוגעת לתפקידי החתן והכלה ומלמדת על היפוך תפקידים מגדרי. לא החתן שואב מים למען הכלה אלא הכלה שואבת מים למען בא כוחו של החתן שנשלח בידי אבי החתן (החתן עצמו נעדר לגמרי מסיפור הפגישה הגורלית שליד הבאר). יש בזה כדי לסמל את כל חייהם של יצחק ורבקה: יצחק כדמות סבילה, מושא לפעילות של אחרים (למשל, בסיפור העקדה – בר' כב), לעומת רבקה כדמות פעילה וחזקה. צדדי אופי אלה של שניהם עתידים להתגלות גם בסיפור גזלת הברכה.


היא מיוחדת בכך שהיא הביא מרפא לליבו הדואב של יצחק אבינו אחרי פטירת אימו. המקרא מציין כיצד היא מילאה את מקומה פיזית וריגשית:"וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ" (בראשית, כ"ד, ס"ז).

אשר לקשר שלה עם בנה יעקב אבינו. בעוד אהבת יצחק לעשו תלויה בדבר: " וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב" (שם, כ"ה, כ"ח) - אצל רבקה לא מובאת סיבה, החלטה מבוססת על ההיכרות העמוקה של שניהם.

הערות שוליים עריכה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 גירסה ראשונה
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 גירסה שנייה
  3. אמנות הסיפור במקרא , תרגמה מאנגלית שושנה צינגל, תל-אביב תשמ"ח, פרק שלישי: "סצנות-דפוס במקרא וחשיבותה של קונוונציה", עמ' 61–77

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית