FANDOM


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

דרומא


רימון - אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה. היום כק"מ דרומית לקיבוץ להב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, במקום המכונה "חרבת רמליה". במקום נמצאו שרידי בית כנסת עתיק שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-3.

אוסביוס מקיסריה כולל אותה בין ישובי דרומא וכותב : רימון היום, לא ידוע - "גם אותה לכד יהושע ויך את מלכה, אשר היתה בנחלת שמעון ויהודה. ועתה היא חרמון, כפר גדול מאוד של יהודים טז' מילין מבית גוברין לדרום בדרומא".

זיהוי מקומותעריכה

חורבת רימון שלט הסבר

חורבת_רימון_שלט_הסבר מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

מדרום לקיבוץ להב מצויות חורבות של ישוב גדול הנקרא בפי הערבים "חירבת א-רממין" [1]. לפי הצליל, שנשמר בשם הערבי , משערים כי היה זה מקום העיר רימון המקראית והעיר באותו שם המוזכרת במקורות תלמודיים.

קיבוץ להב, צפונית לאתר, בנוי על תל שכונה "תל חוילפה". בתל נמצאו שרידים מהתקופה הישראלית ונטו לזהות את האתר בתור "צקלג" המקראית , העיר , בה ישב דוד המלך בחסות אכיש מלך גת (ספר שמואל א' כ"ז, א'-ו') ואכן צקלג היה זה שמו של הקיבוץ בשנים הראשונות להקמתו.

מצפון מזרח ל"תל חוילפה" מצויה חורבה נוספת מתקופה מאוחרת. נחשפו בה קברים וגלוסקמאות - ארונות קבורה קטנים מאבן. אחד העיטורים שנמצאו היה רוזטה - עיטור יהודי מקובל. צבי אילן מצטט חוקרים, הסבורים כי הקברים שייכים ל"תלא", המוזכרת אצל אוסביוס מקיסריה בתור "כפר גדול של יהודים".

הארכאולוג רם גופנא סבור כי כי משמעות השם הארמי "תלא" הוא "התל" - השם שניתן למקום אחרי שפסק הישוב בתל עצמו. השם "רימון" נדד ל"חרבת רמליה" - רימון התלמודית וכשקם ישוב נוסף בתקופת התלמוד - נקרא תלא, התל. הישוב תלם , מערבית לחברון, מכונה על שם תלא.

איזכורים למקוםעריכה

בספר יהושע היא נמנית כאחת מארבע ערים:"עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן" (י"ט, ז'). שני פסוקים קודם כתוב: "וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה" ואוסביוס מקיסריה זיהה בה את חרמה" המיקראית. בנחלת שבט יהודה מופיע שם דומה "עין רימון" :"וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים, וְעַיִן וְרִמּוֹן" ( ספר יהושע, ט"ו, ל"ב).

ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי בארץ ישראל במאה ה-15 לפנה"ס מופיע גם שם עיר בשם "רנמ". העיר נזכרת יחד עם ערים אחרות בשפלה הדרומית ולכן הציעו לזהות אותו עם רימון.

במקורות תלמודיים מוזכרת רימון במקומות אחדים:

  • "אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נֶ‏פֶ‏ל ( תינוק שנולד לפני זמנו) לבור ( תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מ"ב א') .[2]
  • "מעשה בגינתו של מיצק ברמון שהיו הכהנים ע\כובשים את הגדור יורדים וטובלים בה" (תוספתא מקוואות)
  • על (גבע) רימון, אולי בתחום שבט בנימין נאצר שהיא "מקום טרשין וקסקסין" והיא עתידה להיות מישור נגב לירושלים.

עיו רימון מוזכרת גם בספר זכריה ובספר נחמיה ןלכן אפשר להניח כי התקיימה גם בתקופת בית שני.

יש גם זיהוי מתקופת בר כוכבא כאשר באחת התעודות מופיע שם מקום "הרמונה" [3] - כמו אצל אוסביוס מקיסריה

בית הכנסתעריכה

מנורה ברצפת בית הכנסת חורבת רימון

מנורה_ברצפת_בית_הכנסת_חורבת_רימון מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

ר. גופנא וצבי אילן סקרו את האתר וע.קלונר חפרו אותו בשנים 1978 - 1980. בית הכנסת הוקם במאה ה-3. בית גדול ששרד בו שורת של אדנים ועליהם בסיסים לעמודים. בקיר הצפוני - לירושלים - גומחא - מטוייחת בטיח לבן עם פסים אדומים, לגובה 2.50 מטר - המיועדת לארון קודש. בשילהי המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7 חודש בית הכנסת. חמבנה יש ריצוף יחודי : המרצפות יוצרות ריבוע בגודל 3 מטר על 3 מטר ועליהן חקוקות חמש רוזטות. בצד הצפוני של הריבוע חקוקה מנורת שבעת הקנים. מתחת לרצפה נמצאו מטבעות.

בשרידי בית הכנסת נמצאו שרדי קמע שבו בעל הקמע מבקש שמישהו אהוב עליו יחזיר לו אהבה.


הערות שוליים עריכה

  1. במפת PEF Kh.Umn .Rumanim
  2. הדיון ההלכתי הוא בנושא טומאה וטהרה
  3. מקור: צבי אילן בתי כנסת קדומים בארץ ישראל עמ 278

לקריאה נוספת עריכה

  • צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך, 1977


תמונות מסיור פרטי - טבת תשע"העריכה

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים


מאתר "נלך"עריכה

באדיבות בעל האתר

Hirbat rimon

מעלון השבת "צפונה ונגבה" - אתר הטיולים "נלך"