Fandom

Ventura Daniel Wiki

רישום זכות במקרקעין בשטחים למתיישבים יהודים על בסיס עיבוד וחזקה בלבד

7,342דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

בנושא:רישום זכות במקרקעין בשטחים למתיישבים יהודים על בסיס עיבוד וחזקה בלבד מתנהל (בג"צ 9296/08)

בתיק התקבלו כבר 6 החלטות, טכניות. השופטים בתיק:ביניש דורית, ארבל עדנה ומלצר חנן


"מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון טען בעתירה כי החלטת ועדת העררים הצבאית בלתי סבירה ואינה יכולה לעמוד, כיוון שהיא מאפשרת שימוש לרעה בהליכי רישום ראשון לשם השתלטות על קרקעות וגזילתן מבעלי הזכויות בהן. בעתירה צויין, כי פלסטינים רבים הם נפקדים או שאינם יכולים לעבד אדמתם בשל מגבלות התנועה המוטלות עליהם בגין המצב הבטחוני, ואילו החלטת ועדת העררים מתעלמת ממצב דברים זה וממעמדו ואחריותו של המפקד הצבאי המחזיק בשטח בתפיסה לוחמתית. בית המשפט הגבוה לצדק הוציא צו ביניים, המורה על עיכוב הליכי רישום המקרקעין עד לקבלת הכרעה סופית בעתירה.

העתירהעריכה

בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול החלטת ועדת העררים הצבאית (להלן: הועדה או ועדת העררים) בתיקי ערר (מאוחדים) 22/06 ו- 23/06 הקרן ליד מדרשת א"י נ' הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באיו"ש ואחרים (החלטה מיום 22.5.2008) (להלן: ההחלטה או החלטת ועדת העררים).

המקור:פורטל זכויות האדם

הנימוק לעתירהעריכה

השאלה אותה נבקש לברר בעתירה זו היא - האם המבקש להירשם בהליך רישום ראשון של מקרקעין באזור יהודה ושומרון (להלן איו"ש או האזור) מחויב לספק ראיות למקור חוקי להחזקה בקרקע כתנאי לרישום זכויותיו במרשם המקרקעין, או שמא ניתן להסתפק בראיות לעיבוד והחזקה במשך 10 שנים ללא עוררין.

ועדת העררים קבעה כי לשון החוק ותכליתו אינם מחייבים לספק ראיות על מקור חוקי כאמור, וכי ניתן לרשום זכויות על בסיס ראיות לעיבוד וחזקה במשך 10 שנים.

העותרים סבורים כי ועדת העררים שגתה בעניין זה, וכי טעותה המשפטית הינה כה מהותית עד כי בשל השלכותיה המשמעותיות על הסדר הציבורי באזור, אין היא יכולה להיוותר על כנה.

אולם בפועל מדובר בשאלה אקטואלית מאין כמותה. זאת כיוון שפרשנותה של ועדת העררים עלולה לפתוח ערוץ של שימוש לרעה בהליכי רישום ראשון לשם השתלטות על קרקעות וגזילתם מבעלי הזכויות בהן, למרות שלא לכך כיוונה ועדת העררים. כל זאת - בחסות הגישה הפרשנית המתעלמת ממצב הדברים בשטח, וממעמדו ואחריותו של המפקד הצבאי המחזיק בשטח בתפיסה לוחמתית, כפי שנסביר להלן.

בעקבות מלחמת ששת הימים עזבו תושבים פלסטינים רבים את האזור, והם עתה נפקדים. חלקם היו רשומים כבעלי זכויות במרשם המקרקעין. חלקם היו בעלי זכויות במקרקעין אשר לא נרשמו במרשם הרשמי. נפקדים אלה אינם יכולים להתגונן מפלישות וגזל.

אולם בכך לא די. בעקבות המציאות הביטחונית והלחימה נגד ארגוני הטרור באיו"ש לא היה מנוס מהטלת הגבלות תנועה על הפלסטינים באזור, וגם על התושבים הישראלים. הגבלות אלה מציבות קשיים על תושבים פלסטינים המבקשים לעבד את אדמותיהם או להגיע אליהן, בעיקר אדמות המצויות בקרבת יישובים ישראליים.

במצב דברים זה, ולמרבה הצער, התפתחה תופעה פסולה של השתלטות על אדמות באזור. אם נקבל את פרשנותה של ועדת העררים לדין התקף באיזור, יהיה בכך, מבלי משים, מתן תמריץ לפורעי חוק. כל שיצטרכו אלה החפצים להשתלט על קרקעות יהיה להוכיח כי החזיקו ועיבדו את הקרקע שאינה שלהם במשך 10 שנים, ובכך יקבלו לידיהם זכויות שאינן שלהם. בהתחשב במציאות של ימינו באזור מדובר בפרשנות בלתי סבירה, הפוגעת שלא כדין בזכויות התושבים המוגנים.

פרשנות זו של ועדת העררים נוגדת, לטעמנו, אף את כללי המשפט הבין לאומי, שאינו מאפשר למפקד הצבאי להעביר לצמיתות זכויות במקרקעין שהם אדמות מדינה.

החלטת ועדת הערר אף אינה עולה בקנה אחד עם הדין הקיים. היא סותרת את תכליתו ואף את ההיגיון הבסיסי ולפיו אדם אינו יכול לזכות בזכות שלא ביושר.

לכן, לטעמנו, החלטת ועדת העררים שגויה מהותית ודינה בטלות.

על מנת שלא ליצור עובדות בלתי הפיכות בשטח מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא צו ביניים המקפיא את הליכי הרישום בהתאם להחלטה עד להכרעה בעתירה.

סיכום עמדת העותריםעריכה

כפי שהראינו, העמדה המשפטית לגבי מהותו של סעיף 78 הינה מורכבת. לטעמנו, אין הכרח במסגרת עתירה זו להכריע בכל הסוגיות המשפטיות עליהן הצבענו.

לטעמנו, ניתן להסתפק בקביעה המסתמכת על כל הגישות שהצגנו ולפיה אין לקבל את עמדת הוועדה המאפשרת רישום הזכות על בסיס עיבוד וחזקה בלבד.

83. לטעמנו על פי כל הגישות הקיימות, קיים הכרח להוכיח את המקור הקנייני של הזכות, ולכל הפחות להוכיח כי ההחזקה בקרקע אינה נוגדת את תקנת הציבור וכי היא נעשתה כדין וביושר.

לשם כך יש לספק, לכל הפחות, ראיות על תשלום מס רכוש בדבר תשלום מיסים על הקרקע בתקופת המנדט ועל שרשרת הרכישה ממועד האישור ועד ימינו אלה.

84. בכל מקרה, אין לקבל שמבקש הרישום יימנע מלהציג ראיות הקיימות ברשותו אודות רכישת הזכות, כפי שנעשה על פי הטענה באחד המקרים בהם דנה ועדת הערר.

85. לסיכום, לדעת העותרים והיועץ המשפטי לממשלה, החלטת הוועדה בלתי סבירה ואינה יכולה לעמוד. היא עלולה לעודד פלישה לקרקעות בהן יש לאנשים פרטיים זכויות וכן לקרקעות מדינה תוך ניצול המצב הבטחוני הקיים באזור.

אכן, רק לעיתים רחוקות יתערב בית המשפט הנכבד בהחלטות של ועדת העררים. אולם המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק המצריך התערבות כדי למנוע נזק ופגיעה באינטרס הציבור ובסדר הציבורי.

86. בסיום דברינו נבקש לציין כי העתירה מוגשת מספר חודשים לאחר ההחלטה. תקופת זמן זו נדרשה בשל מורכבות הנושא ורגישותו. בנסיבות מעין אלה יכולה להעלות טענה בדבר השיהוי בהגשת העתירה. לטעמנו, העיכוב בהגשת העתירה לא גרם לכל נזק למשיבים. יתר על כן, האינטרס הציבורי הרב בבירור השאלה העולה בעתירה ובקביעת עמדה ברורה בנוגע לכניסה למקרקעין ללא זכות חוקית צריך להביא לבדו לדחיית כל טענת שיהוי, אם תעלה.

87. על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את העתירה ולבטל את החלטת ועדת הערר.

88. העובדות בעתירה נתמכות בתצהירו של יוסי סגל, הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש.

היום:

אבי ליכט
סגן בכיר לפרקליט המדינה

 

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית