Family Wiki
Register
Advertisement

רבי משה בן נחמן, הרמב"ן, היה ממנהיגי יהדות ספרד במאה ה-13. היה לו מהלכים אצל מלכי ספרד, אך לאחר שניצח באחד מויכוחי הדת, בין נוצרים ליהודים, נאלץ לברוח מספרד. הגיע לירושלים ותרם לשיקון היישוב היהודי בעיר. נחשב לאחד מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, פרשן התורה והמשנה.


תולדותיו[]

נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר בארץ ישראל בשנת ה"א ל' (1270). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. מפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא המשיח?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל בנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב.

בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי המודרני בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמאה בעיר (על שמה "בית הכנסת הרמב"ן) והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.

הרמבן בעכו[]

הרמב"ן הגיע לעכו בשנת 1267. עלה לירושלים וחזר לעכו. ואז "ומחמת פטירת הצדיק רבינו יחיאל נתפנה מקום להנהגה בקהילה קדושה זו, והחכמים שבעיר הכירוהו כראשם, אז התרכזו סביבו תלמידים ובתוכם בעל –תוצאות א"י.." ונשאר בה עד סוף ימיו [1].

יעקב אבן חן מתאר את העליה לחוף עכו-"סירה קטנה שטה מעל גלי הים של עכו ..בתוך הסירה..רבינו משה בן נחמן..ומצפה לדרוך על אדמת הקודש. מבחין הוא בקבוצה של..חכמי העדה בעכו ..ציפה לפגוש בעכו את חכמי צרפת ובראשם את רבי יחיאל מפאריס..חיזוק גופני ורוחני קיווה למצוא בעכו ..כרע על אדמת ארץ ישראל ונשקה. אחר כך קם והתחבק עם חכמי עכו ..עלייתו של רבינו הנחמני הדליקה מגדלור בחופה של עכו . בחופה של עכו נפגשו שני העולים הגדולים רבינו יחיאל מפאריס ורבינו הנחמני..השיב רבינו יחיאל ישיבת פאריס של עכו פתוחה לפניך..היה קיץ בעכו ..מהלכים ..חבוקים..פונים לסמטאותיה של עכו , באים אל בתי הכנסת ואל הישיבה..שוחחו על..יהוד הגליל..בלילות היה מהלך תלמידי הישיבה, סמוך לחוף הים, נושם אוירה של ארץ ישראל..היו ימים של מנוחה בעכו ..לאחר המתיחות, המחלוקות, הוויכוח, הפחדים, היו הימים בעכו..ימים של שלווה ..עתה מצא לו פינה זו בעכו. בעכו נמצאת קהילה יהודית ,וישיבה ואילו ירושלים חרבה . הימים ששהה בעכו היו ימים של התעלות". [2]

לירושלים[]

לאחר שהות קצרה בעכו הוא נסע לירושלים, שם נדהם למראה שיממונה. המבנים היו נטושים ומעורערים. היו שם יהודים מעטים כל כך, שהוא אפילו לא הצליח למצוא עשרה למניין.

במכתב לבנו הוא כתב: " ומה אגיד לך בעניין הארץ, כי רבה העזובה וגדול השיממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרֵב יותר מחברו, ירושלים יותר חרבה מן הכל...

יחד עם זאת, הרמב"ן עדיין גילה תקווה. הוא ציטט את פסוקי התורה (ויקרא כ"ו, ל"ב-ל"ג) שבהם מתאר הקב"ה את ארץ ישראל בגלות: "והשימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויביכם היושבים בה... והיתה ארצכם שממה, ועריכם יהיו חרבה."

וכך כתב הרמב"ן בפירושו על פסוק זה:" וכן מה שאומר [הקב"ה] בכאן, ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה, מבשרת בכל הגלויות - שאין ארצנו מקבלת את אויבינו. וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב, ארץ אשר היא טובה ורחבה, ואשר הייתה נושבת מעולם [הייתה מיושבת בעבר], והיא חרבה כמוה. כי מאז יצאנו ממנה [הארץ] לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם.

ואכן, במשך מאות שנות הגלות הארוכה מהארץ, לא הצליח אף כובש ליישב אותה בקביעות או להפריח את שיממונה. בחורבות ירושלים מצא הרמב"ן את התגשמות הבטחת האלוקים שהארץ תמתין לשיבת עם ישראל. [3]

אתר Aish ממשיך בתיאורו: "הרמב"ן החל בפעולה במטרה להחיות את הקהילה היהודית. הוא בחר בבית חרב מחוץ לחומות העיר העתיקה, על הר ציון - בית עם עמודי שיש וכיפה יפה - והחל בהקמת בית כנסת. ספרי תורה שהוצאו מהעיר לפני הפלישה ההמלוכית , והועברו לעיר שכם, הוחזרו.

השמועה על הגעת הרמב"ן הביאה לירושלים תושבים חדשים. בתוך שלושה שבועות בלבד, היה בית כנסת הרמב"ן (ששמו נאה לו) מוכן לתפילה, בדיוק לכבוד ראש השנה. וביום הקדוש ההוא הרמב"ן נשא דרשה שבה עודד את אלה שזה מקרוב באו, להישאר בירושלים.

המשימה הבאה הייתה ייסוד ישיבה. הדבר התפרסם, תלמידים עלו לירושלים כדי לשהות בקרבת החכם, המורה והמנהיג הנערץ. הרמב"ן הצליח להניח את התשתית לחידוש היישוב היהודי, ולאחר שנה חזר לעכו כדי להנהיג את הקהילה שם.

לאחר מותו של הרמב"ן בשנת 1270, הועתק בית כנסת הרמב"ן אל תוך חומות העיר העתיקה. הוא נבנה מתחת לגובה פני הקרקע, משום שבאותה עת אסר החוק המוסלמי שמקומות תפילה יהודיים יהיו גבוהים מכל מסגד מוסלמי שהוא.

במשך הזמן גדלה הקהילה היהודית שבירושלים במספרה, עד שחזרה להיות שוב מרכז החיים היהודיים בישראל. ספרדים ואשכנזים התפללו ולמדו יחד בבית כנסת הרמב"ן במשך 300 השנים הבאות

בית הכנסת הרמב"ן[]

Ktovet beth hacneset ramban

הכתובת על העמוד בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים עליו חרותים שמות שלושת האבות

ערך מורחב:בית הכנסת הרמב"ן

ברובע היהודי של העיר העתיקה נמצא בית הכנסת הרמב"ן. הוא נחשב לבית הכנסת העתיק בתחום "ירושלים שבין החומות". בבית הכנסת אולם מרכזי, עזרת נשים ושלוש חדרי תפילה קטנים, המשמשים "שטיבל". בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שחרור העיר העתיקה.

הרמב"ן מזכיר אותו באגרות ששלח. וכך הוא כתב:" ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה". לונץ כתב בסוף המאה ה-19 כך :"בבית הכנסת שיסד הרמב"ן התפללו יושבי ירושלים : ספרדים ואשכנזים יחד עד שנת שמ"ו, עד שגורשו" על-ידי המופתי, ראש המוסלמים לאחר שנבנה בקרבתו מסגד... ועד היום רואים בו את העמודים והכיפה שהרמב"ן מזכיר במכתבו.הרב חיים דוב שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן , הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ג

==

מחיבוריו[]

  • הרמב"ן כתב פירוש לתורה, שבו הוא דן בפירושי רש"י וראב"ע ולעיתים גם ברמב"ם. בפירוש מוטמעים ערכים רבים באמונה ובמחשבת ישראל. לפעמים הרמב"ן מפרש דברים "על דרך האמת" - היינו הקבלה. רעיונות מפורסמים של הרמב"ן על התורה הם לדוגמא: "מעשי אבות סימן לבנים".
  • השגות על ספר המצוות לרמב"ם, שבו הוא משיג על מצוות שמנה הרמב"ם שלשיטתו לא היה צריך למנות, וכן מוסיף בסוף את ה"שכחות" - מצוות שלדעתו היה על הרמב"ם למנות ולא מנאם.
  • חידושי הרמב"ן על הש"ס.
  • ספר "מלחמות השם", שנכתב כתשובה להשגות הרז"ה (רבי זרחיה הלוי) על הרי"ף.
  • דרשות הרמב"ן.
  • אגרת הרמב"ן - אגרת קצרה ששלח הרמב"ן לבנו מארץ ישראל העוסקת בהדרכות במוסר. האגרת נתפרסמה מאוד, והיא מודפסת בתחילת סידורים רבים. קישור בויקיטקסט

תוספות הרמב"ן לפירושו לתורה, שנכתבו בארץ ישראל[]

ראו גם:תוספות הרמב"ן לפירושו לתורה, שנכתבו בארץ ישראל

יש 134 תוספות שהוא מצטט ועוד 170 שלא צוטטו. כך יש 300 ציטטות של קיימות.

המעניין ביותר הם נתונים ראליים של ארץ ישראל:

  • בודק כי המרחק בין בית לחם לבין קבר רחל הוא קטן.
  • הוא מצא את השקל.

הוא מצא כאן ספרים חדשים שלא הכיר בספרד כמו תלמוד ירושלים.

הוא מוצא עניין בפירושים מסויימים, למשל על נביאים. כנראה חשב שלא יספיק לכתוב ולכן רק הביא קטעים.

הערות שוליים[]

  1. אתר עכו תור - לפי שאוועל עמוד קצג
  2. מספרו"הרמב"ן:רבינו משה בן נחמן - מצוטט באתר עכו תור
  3. .איך שיקם הרמב" את ירושלים] - אתר Aish
Advertisement