רעמסס השני

דמותו החנוטה המשוערת - ויקישיתוף

המקור: הויקיפדיה העברית השני

המומיה של רעמסס השני, המוצגת כיום במוזיאון המצרי בקהיר

רעמסס השני (1303 לערך - 1213 לפנה"ס) היה פרעה ומלך במצרים בשנים 1279-1213 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה. הוא היה המלך השלישי בשושלת ה-19, בנו של הפרעה סתי הראשון.

הוא נחשב לאחד הפרעונים החזקים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של מצרים, ובנה ערים, מבנים ומונומנטים מפוארים רבים ברחבי הממלכה. בין החשובים שבהן ניתן למנות את מקדש הזיכרון המכונה ה"רעמסאום" במערב תבאי, מקדש האבן באבו סימבל, וקבר אחת מנשותיו הרבות, המלכה נפרטרי בעמק המלכות. לפי עדויות מסוימות, היו לו מעל מאתיים ילדים.

רעמסס השני נודע במסעות הכיבוש הרבים שניהל ובמיוחד במאבקו עם ממלכת החיתים (ששכנה באזור טורקיה של ימינו) על השליטה בכנען. מאבק זה הגיע לסיומו עם חתימת הסכם השלום עם מלך החתים, בשנתו ה-21 של רעמסס השני, ובעקבותיו הוא התפנה למפעלי הבנייה הגדולים שלו. אשר כללו גם את בניית הערים פֶּר-אַתוּם (פיתם) ופֶּר-רעמסס, שלפי המקרא נבנו על ידי בני ישראל.

חלק מהחוקרים מזהים אותו כפרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים. הראשון לזהותו כך היה ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה במאה ה-3 לספירה. בכל מקרה, מציאת גופתו החנוטה מוכיחה שהוא לא טבע בים סוף. לעומת זאת המסורת המוסלמית וכן חוקרים אחרים מזהים את פרעה המקראי, בדמות בנו של רעמסס ה-2, מרנפתח.

במהלך החיפושים הגדולים בשנות ה-20 של המאה ה-20 בעמק המלכים, נמצא קברו במבנה גדול וריק. ההשערה היא שכל אוצרותיו שנקברו עימו נגנבו בידי שודדי קברים, ופאר הקבר הושחת בעקבות הצפות של נהר הנילוס. לאחר מציאת גופתו החנוטה (שמוצגת כיום במוזיאון המצרי בקהיר), ניתן לדעת שראשו היה גדול ואפו מעוקל כמו נשר, תיאורים שאינם מתוארים בשום כתב עתיק. הוא נפטר בסביבות גיל 90. ירש אותו בנו ה-13, פרעה מרנפתח.

ב-2 באפריל 2007 הוחזרה למצרים קווצת שיער של רעמסס השני שנגנבה בשנות ה-70 על ידי בנו של אחד מעוזרי המעבדה שהיו אחראים על ניתוח הממצאים ובדיקתם.