רקפת

Margaritkelech_-_Rakefet_Yiddish_Hebrew_song-0 — Margaritkelech - Rakefet Yiddish Hebrew song-0

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Rakefer kdumimi — רקפת מקדומים - משתלת מאירה - השיר היפה הוא על שם בת המשפחה משפחת דוברובין צילם:דניאל ונטורה

רקפת מצויה היא צמח מסוג רקפת ממשפחת המירסיניים (Myrsinaceae) (בעבר סווגה תחת משפחת הרקפתיים, Primulaceae).

הרקפת היא צמח רב שנתי בעל פקעת גדולה, עגולה ושטוחה. צבע פרח הרקפת נע מלבן עד סגול עז, והיא פורחת בחודשים אוקטובר עד אפריל.

בישראל יש למין זה שני אקוטיפים פנולוגיים שונים. האחד, הנפוץ יותר, גדל בדרך כלל בבתי גידול מוצלים בחל הים-תיכוני, ופורח בחודשים ינואר עד אפריל, לאחר הופעת העלים. האקוטיפ השני הינו נדיר יותר, גדל בדרך כלל על מצוקים חשופים במפנים מערביים ודרומיים או באזור חגורת הספר, ופורח בחודשים אוקטובר עד נובמבר, לפני הופעת העלים. בניסוי שערכו החוקרים רחלי שוורץ-צחור, אמוץ דפני ודן אייזיקוביץ באזור רמת הנדיב, הועתקו פרטים של כל אחד מהאקוטיפים אל בית גידולו של האקוטיפ השני. למרות השינוי שחל בתנאי הסביבה, לא היה שינוי במועדי הפריחה והופעת העלים בפרטים המועתקים. תוצאות אלה מעידות כי ככל הנראה קיימים הבדלים גנטיים בין שני האקוטיפים, האחראים להבדלים בפנולוגיה.

הצמח נפוץ בצפון ובמרכז ישראל, בעיקר באזורי ההר, ונדיר יותר בדרום הארץ, באזור הר הנגב. מקום ידוע בו צומחות רקפות הוא "גבעת הרקפות" שברמות מנשה, בסמוך לקיבוץ גלעד; גבעה קטנה זו, המתכסה באלפי רקפות למשך כמה שבועות בלבד באביב, מושכת אליה המוני מטיילים.

הרקפת היא מן הפרחים הידועים והמקובלים ביותר בארץ, בזכות תפוצתה הרחבה והצורה המיוחדת של פרחיה, ועליה דמויי הלב. פקעת אחת יכולה לשאת עשרות פרחים.

הרקפת היא "פרח מוגן" ואסור לקטוף אותה.

לעתים קרובות היא צומחת בין סלעים, המסתירים אותה קמעה. מסיבה זו מואנשת הרקפת לעתים קרובות בספרות ובאמנות, ומוצגת כצנועה וביישנית. לוין קיפניס כתב עליה את שיר הילדים הפופולרי "רקפת" ("מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת נחמדת מאוד...").

בספטמבר 2007 נבחרה הרקפת ל"פרח הלאומי" של מדינת ישראל, לצורך ייצוג בתערוכה בוטאנית בבייג'ינג.

הרקע לכתיבת השיר[]

רקפת הוא שמו של שיר אשר מילותיו חוברו על ידי המשורר והסופר לוין קיפניס עם לחן, של שיר באידיש. הרקע לכתיבתו היה ביקורו של המשורר המטולה בשנת 1927. כאשר פנה לבקר ב"תנור" המפורסם פנתה אליו בת-שבע, המוזכרת בשיר, בת למשפחת דוברובין מיסוד המעלה והציע ללוות אותו. בדרך היה נרגש מהמקום, מהאווירה ומהרקפות והחליט לכתוב את הלחן. משכה את ליבו הצמח האצילי, הענו והצנוע, הבישן הניבט בחשש מתחת לסלע. ^[1]. בת שבע אורני, אשר שימשה השראה לשיר, נפטרה בשנת 1997 בשיבה טובה, בת 92. . ^[2]

בחורף שנת 1927 ביקר המשורר והסופר לוין קיפניס במטולה. בערב ראה חבורת נערים ונערות שרים יחד. הוא פנה אליהם ובקש כי ייראו לו את מפל התנור. בת שבע, בת למשפחהת דוברובין התנדבה. למחרת יצא עימה אל המפל. ובמדרון הוא הבחין ברקפות, בציפורים על העץ וחש ברוח הנושבת. ישב והחליט לכתוב את השי לכבודה.

מילון השיר[]

אסתר עופרים-רקפת
מתוך: אסתר רייכשטט
מילים: לוין קיפניס
לחן: עממי

מתחת לסלע צומחת לפלא
רקפת נחמדת מאוד,
ושמש מזהרת נושקת, עוטרת,
עוטרת לה כתר ורוד!

רקפת, רקפת, ציפור מצפצפת",
הציצי אך רגע אלי!"
רקפת נהדרת בסלע נסתרת,
נסתרת מנפש כל חי!

יצאה עם הרוח בת שבע לשוח,
היה אז הבוקר בהיר:
כל צמח, כל פרח אוספת בדרך,
ופיה אך זמר ושיר

מסלע וגבע יורדת בת שבע,
רקפת חן על החזה..
ציפור מצפצפת ורוח לוטפת
וסוף כבר לזמר הזה!