Fandom

Ventura Daniel Wiki

רשות העתיקות

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

רשות העתיקות הוקמה באפריל 1990. מושבה הוא במוזיאון רוקפלר. קדמה לה מחלקת העתיקות שהוקמה בתקופת המנדט הבריטי. עם הקמתה של מדינת ישראל הוחלט על ייסודה של מחלקת העתיקות.

הרקעעריכה

Rashuthatikot1.jpg

פיטסים השמורים במחסני רשות העתיקות ליד בית שמש - המקור:הויקיפדיה העברית - צילמה תמר הירדני

Rashuthatikot2.jpg

גלוסקמאות במחסני רשות העתיקות - המקור:הויקיפדיה העברית - צילמה תמר הירדני

Rashuthatikot3.jpg

מגירות לחרסים במחסני רשות העתיקות - המקור:הויקיפדיה העברית - צילמה תמר הירדני


מאז התקופות הפרהיסטוריות ועד לימנו היתה ארץ-ישראל מוקד להתרחשויות היסטוריות שהשפיעו על האנושות כולה. כאן קמו ונפלו עמים וכאן נתגבשו ונולדו הדתות המונותיאיסטיות. עושרה התרבותי של הארץ משותף למיליונים רבים בעולם כולו - יהודים, נוצרים, מוסלמים ושאר עמים שוחרי תרבות - ומכאן אחריותה של רשות העתיקות לשמירה על העתיקות, לחשיפתם ולפרסומן.

החפירות הארכיאולוגיות הראשונות בארץ-ישראל נערכו על-ידי החוקר הצרפתי פייר דה סוסי בשנת 1851 בכנסייה של מצדה (שאותה הוא זיהה בטעות כארמון), ובשנת 1863 - בקברי המלכים בירושלים. החפירות בקברי המלכים (מערת 'כלבא שבוע') היו לחפירות הארכיאולוגיות הראשונות שלהן ניתן אישור (פירמן) רשמי של השלטונות העות'מאניים.

בשנים שלאחר מכן נוסדו המוסדות הארכיאולוגיים הראשונים שפעלו בארץ-ישראל, ובהם גם החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה (מאז 1921). - המקור - אתר רשות העתיקות

ארגון מחלקת העתיקותעריכה

רוני רייך מאוניברסיטת חיפה מתאר ברבעון זמנים את דרך ארגונה של המחלקה בעשור הראשון של המדינה. רק לאחר מלחמת ששת הימים ניתן היה לשלב בין המסמכים שהיו באגף העתיקות והמוזיאונים של מדינת ישראל, לבין אלה של מחלקת העתיקות המנדטורית, שהוחזקו בבניין של מוזיאון רוקפלר. עד אז פעלה במדינת ישראל מחלקת עתיקות חדשה שטרם סיגלה לעצמה את הדרך לפקח על הפעילות הארכאולוגית ולא עמד לרשותה החומר הארכאולוגי שנאסף בימי המנדט הבריטי אפילו בתחומי מדינת ישראל.

רז קלטר, ממחלקת העתיקות, מתאר בספרו מתאר את תהליך הבנייה של מחלקת העתיקות הישראלית בפירוט רב. ניהול המחלקה הוטל על שמואל ייבין, לשעבר פקיד בממשלת המנדט ובעל השכלה ארכאולוגית. עימו עבד צוות עובדים מצומצם, שהיו בחלקם עובדים לשעבר של מחלקת העתיקות המנדטורית, כמו מיכאל אבי-יונה, רות עמירן, עמנואל בן-דור ואחרים.

מחלקת העתיקות באה במגע עם שני גופים אשר פעלו רבות בימי המנדט הבריטי בתחום הארכאולוגיה :החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה והחוג לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית. שיתוף פעולה של כל הגופים איפשר את הקמת מאגר המידע של המחלקה אשר שימש בסיס לפיקוח על העתיקות בארץ ישראל. כאשר מוזיאון רוקפלר עבר לידי שליטת מדינת ישראל ניתן היה לבנות את האוסף הכללי של המידע הארכאולוגי אשר יעמוד לרשות המחלקה להמשך תפקידה בעתיד.

בשנת 1978 אושר בכנסת חוק העתיקות שהחליף את הפקודה המנדטורית. בראשיתה הייתה זו מחלקה קטנה, שפעלה במסגרת המינהל לעבודות ציבוריות ושירותים טכניים (מע"צ) של משרד העבודה והבנייה. בחודש אוגוסט 1955 הועברה המחלקה למשרד החינוך והתרבות בתור אגף (אגף העתיקות והמוזיאונים - IDAM). ב-1 בספטמבר 1989 אושר חוק רשות העתיקות, המגדיר את תחומי פעולתה ואחריותה של רשות העתיקות, וב-1 באפריל 1990 נוסדה רשמית רשות העתיקות, הכפופה למשרד החינוך. תהליך הקמתה של רשות העתיקות זכה לברכתו ולתמיכתו של שר החינוך ונשיאה החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון.


סקר ארכאולוגי של ישראלעריכה

בשנת 1964 קמה ה"אגודת לסקר ארכאולוגי בארץ-ישראל", אשר שמה לה למטרה לבצע סקר ארכאולוגי של מדינת ישראל. האגודה הציע לאתר, לרשום ולפרסם את כל האתרים העתיקים והיסטוריים שיימצאו בסקר. דוד בן-גוריון קבע את המטרה: "לערוך סקר ארכאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה". מנהלה הראשון של האגודה לסקר היה זאב ייבין, אחריו שימשו בתפקיד עמוס קלונר רודולף כהן. עם הקמת רשות העתיקות האחריות על ביצוע הסקרים הועברה לענף הסקרים שבתחום חפירות וסקר.

רשות העתיקות קבעה כי סדר העדיפות לעריכת הסקר יקבע לפי תוכניות הפיתוח של המדינה. תוכניות העלולות לפגוע האתרים המצויים בהם. היום כולל הסקר את האתרים בתחום כביש 6, הנבנה בהדרגה ממרכז הארץ לצפונה ולדרומה.

הסקר מתבצע לפי אזורים, כאשר כל אזור מתוחם לפי מפה המכסה שטח של 10 ק"מ על 10 ק"מ - זו היא יחידת סקר בסיסית ומסגרת לעבודת חוליות הסקר. מפת סקר נכללת במסגרת של ספר הכולל: רשימת האתרים הקדומים במפת הסקר, מיקומם בנוף ואופיים, תיאור השרידים; הממצאים לתקופותיהם, איורים, מפת האתרים, מפות תקופתיות של האתרים, מפתחות - מפתח אלפביתי של שמות האתרים ומפתח האתרים לתקופותיהם - ציונים ביבליוגרפים, מפת איתור כללית ונוסח באנגלית.


שמות האתרים הם לפי "רשימת מצבות ואתרים היסטוריים" [1]. מקורות אחרים לשמות אתרים הם, למשל, התיעוד בדו"ח הסקר הבריטי במערבה של ארץ ישראל (Conder and Kitchener 1881 – 1883); והשמות מימי השלטון הבריטי (1940) בקנה מידה 1:20,000.

עד היום פורסמו 47 מפות מתוך 328 המתוכננות. הן מכסות קרוב לרבע משטח מדינת ישראל.

לפי אתר רשות העתיקות: "תיקי סקר השמורים בארכיון הסקר פתוחים לעיון בפני כל המעוניין ולפי הוראות חוק חופש המידע ונהלי העבודה של ארכיון רשות העתיקות"

סקר חוצה ישראלעריכה

אחד הפרויקטים החשובים שנעשים במסגרת הסקר הוא איתור אתרי העתיקות במסלול של כביש 6 - הוא חוצה ישראל. נסקר שטח בתחום ברצועה שרוחבה הממוצע כ- 100 מ'. תחילה נערך סקר כולל לכל אורך התוואי ובהמשך בוצעו חפירות ארכאולוגיות מלאות בכל השרידים הארכאולוגיים שנמצאו בתחום המוכז לבניית הכביש ושוליו. בפועל מדובר בביצוע חפירות ההצלה .

"חברת כביש חוצה ישראל" ראתה את חשיבות המחקר האכיאולוגי ומקציבה לו את המשאבים הכספיים הדרושים. כך לדוגמה, הוקמה מנהרה מתחת לתל העתיקות בחדיד, כאשר הסתבר כי התל הוא אתר ארכאולוגי רחב ולא ניתן להסתפק בחפירות הצלה.

סקר זה הסב את תשובת הלב המדעית לכמה תופעות ארכאולוגיות המשנות את הידע שהיה לנו . כך, לדוגמה:

הערות שוליים עריכה

  1. לפי ילקוט הפרסומים מס' 1091, מיום 18 במאי 1964, לרבות תיקונים ותוספות מאז ועד 1998

קישורים חיצונייםעריכה


לקריאה נוספת עריכה

  • Raz Kletter / Just Past? The Making of Israeli Archaeology, Equinox – London, 2006, 362 pp., 34 figures, 6 tables - על ארגון רשות העתיקות בעשור הראשון להקמת המדינה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית