Family Wiki
Register
Advertisement

משו"ת בארץ מתוך שבת בשבתו :'פסח בפתח מאת הרב רא"ם הכהן

שאלה:מהם הגדרים של "שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום"? - תשובה:בגמרא בפסחים (ו,א) מובאת ברייתא: "שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום". במקביל מובאת ברייתא בגמרא במגילה "משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (כלומר: זהו דין כללי לכל החגים, הנוהג רק בחג עצמו!).

יש לברר: א. מהו היחס בין שתי הברייתות. ב. מדוע הברייתא בפסחים עוסקת רק בפסח ולא בכל מקראי הקודש.


היחס בין הברייתות[]

בשאלת היחס בין שתי הברייתות נחלקו הראשונים: הרמב"ם בהלכות תפילה (יג,ח) הכריע רק את הברייתא במגילה בשלמותה. מכך מסתבר שהרמב"ם תפס את הברייתות כחולקות ופסק רק שעוסקים בכל רגל בהלכותיו. לעומת שיטה זו השאלתות (פרשת צו,עח), הבה"ג (פרק כל שעה) והטור והשו"ע (תכט) ועוד ראשונים הביאו להלכה גם את הברייתא בפסחים.

סיעה גדולה של ראשונים (ר"ן, רשב"א, מאירי) סוברת שהברייתא במגילה עוסקת בחובת קריאה ודרישה בתורה, ואילו הברייתא בפסחים אומרת רק שמי ששואל שלושים יום קודם הפסח נקרא "שואל כעניין". כך מפורש בירושלמי בריש פסחים: "שואלין בהילכות הפסח בפסח... בבית ועד שואלין קודם לשלשים" כלומר שיש הבדל בין העיסוק הכללי בהלכות ובין העיסוק בהן בבית הוועד העוסק בהוראה. על פי זה הסביר הטורי-אבן שמשה רבנו דרש בהלכות פסח-שני שלושים יום קודם המועד רק מפני ששאלוהו על כך; מה שאין כן בפסח מצרים שלא נשאל ולכן דרש רק בעשירי לניסן.

אלא שהסבר זה אינו מבאר מה פירוש "שואלין ודורשין" קודם לפסח, שהרי דרישה אינה רק תשובה על שאלות. ובאמת, הטור והשו"ע כתבו רק "שואלין" והחסירו דורשין. אולם לענ"ד ניתן לבאר שישנו הבדל יסודי בין שתי הברייתות - הברייתא בפסחים עוסקת בהלכות המעשיות שיש ללומדן מראש על מנת לשומרן כיאות, אולם ביום החג עצמו החיוב הוא של תלמוד תורה כחלק מקדושת המועד (ואולי יש להבין "עניינו של יום" כמהותו של היום). נלענ"ד שמרן הבית-יוסף בדבריו נקט בדרך זו, וז"ל: "והא דתניא ששואלין בהלכות פסח בפסח והלכות חג בחג היינו לדרוש בטעמים שבעבורם נצטוינו במועד ההוא, וגם כן לדרוש בדברים שאסור ומותר לעשות ביו"ט... וכן שואלין בפסח וחג לא קאמר אלא על הלכות אלו, אבל שאר הלכות קודם לכן שואלין ודורשין בהם קודם לפסח שלשים יום קודם ובסוכות יום או יומיים".


ההבדל בין פסח ושאר המועדים[]

מדוע הברייתא בפסחים עסקה רק בפסח? אפשרות אחת היא שדין זה נכון לגבי כלל המועדים, וגם בהם יש להקדיש שלושים יום, כך דייק המהרש"א מדברי רש"י בסוכה (ט,א). השו"ע הביא את הדין רק ביחס לפסח אולם בחו"מ (שמו,יג) משמע שהוא הדין גם בשאר המועדים. אולם הבית-יוסף הביא עוד שני הסברים לייחודו של דין שלושים יום בפסח. האחד, שהלכות הפסח מרובות; השנייה - שבפסח הכוונה על הלכות קרבן פסח: "שכל ישראל חייבין להקריב קרבן לחג זה צריכין שלשים יום לדרוש להם בהלכות הפסח כדי שיהא שהות לכולם ליקח להם קרבנות בדוקים ממומין". ולגבי זמננו שאין מקדש וקורבנות הוא כותב "תקנה לא זזה ממקומה" והדין אינו משתנה. צ"ע מדוע לבית-יוסף לא חלה חובת עיסוק בקרבן גם בזמן הזה מדין מהרה יבנה המקדש וכחלק מההתכוננות.


סיכום[]

מתקנת משה חלה חובה בכל מועד ללמוד את ענינו של יום, כחלק מקיום 'מקרא קודש'. שלושים יום קודם המועדות חלה התכוננות מעשית בידיעת ההלכות. לפי אחד ההסברים בבית-יוסף מדובר בדין ייחודי בפסח, על מנת להתכונן לקרבן ובוודאי מלכתחילה יש ללמוד קודם הפסח גם את הלכות קרבן פסח ברמב"ם.

הרב רא"ם הכהן: Reem.hacohen@gmail.com

Advertisement