Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Rakevt le heretz israel

מסילת רכבת ממצרים לרפיח -ליד שיח' זוויד

שייח' זוויד (Sheikh Zowaiid) הוא מרכז בדווי בצפון סיני הנמצא על הדרך בין רפיח ובין אל עריש. משיח' זוויד יוצא כביש דרומה לכיוון ניצנה. המקום מהווה מרכז שלטוני ומסחרי לאזור. שם המקום בא משם שייח' שקברו ניצב בין החולות. זוויד היה קדוש הנערץ על ידי תושבי האזור שהיו עולים על קברו כדי לשטוח את בקשותיהם. כן באו אליו להישפט, על "קבר הקדוש", כמנהג יושבי המדבר.

עקב מיקומו על דרך הים - נתיב התנועה העיקרי בצפון סיני, עברו בשיח' זוויד מספר מסעות מלחמה, גם בתנועה מזרחה במלחמת העולם הראשונה וגם בתנועה מערבה במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים.

העת העתיקה[]

שלוש כתובות בשפה יוונית קלאסית , משולבות ברצפת פסיפס צבעונית נמצאו בשנת 1913 בשייח' זוויד (מוצגות במוזיאון באיסמעליה)[1]. הכתובות תוארכו לאמצע המאה ה-4 - אמצע המאה ה-5. רצפה זו, יחד עם משטחי פסיפס נוספים, נמצאו במבנה שתפקידו לא הוברר, אך מניחים שהיה מצודה. הכתובות נאות ואשר עובדיה מאוניברסיטת תל אביב מספר עליהן: [2]

  • כתובת ראשונה: "אם אתם אוהבים אותי, אדונים, כנסו בשמחה לאולם הגדול ואז נשמתכם תהנה מהאומנות שתראו שם. Cypris יצרה זאת. נדיבות העם איפשרה יצירת ריבועי אבן המוזאיקה. היא ערכה אותן בטוב טעם".
  • כתובת שנייה: "ידידים, התבוננו בהנאה בדברי האומנות המקסימים, אשר זכו לביטוי בריבועי המוזאיקה . משתק ודוחה עינים של מקנאים. אתם אלה שתהנו מהאומנות המהנה.
  • כתובת שלישית: "תוכלו לראות את הבונה, Nestor, מעריץ היופי".

מלחמת העולם הראשונה[]

במלחמת העולם הראשונה, שימש המקום כאתר ההתארגנות של חיל המשלוח האימפריאלי לקרב רפיח (1917). לאחר מכן, הוקם במקום בית הקברות הצבאי הבריטי הראשון לחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה .

במפקד שנערך בסיני ב-1937 נמנו במקום 395 תושבים. [3].

מלחמת העצמאות[]

במבצע חורב, במסגרת הלחימה על משלטי צומת רפיח, פשטה יחידה של הגדוד הרביעי של חטיבת הראל על מוצבים באזור שיח' זוויד. הייתה זו הנקודה המערבית ביותר אליה הגיע צה"ל בציר הצפוני של סיני במלחמת העצמאות.

מלחמת ששת הימים[]

אוגדה 84, בפיקוד אלוף טל, פעלה בציר הצפוני בחצי האי סיני. חטיבה 7 נעה לרפיח דרך חאן יונס וחטיבה 35 איגפה את מתחמי רפיח מדרום. לאחר כיבוש צומת רפיח הופנתה חטיבה 35 לרצועת עזה וחטיבה 7 המשיכה מערבה, הבקיעה את מערך שיח' זוויד ומעבר הג'יראדי ובלילה התייצבו כוחות האוגדה במבואות אל עריש.

לאחר מלחמת ששת הימים[]

מצפון לשיח' זוויד הוקם חבל ימית, שהכיל יישובים ישראליים בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. חבל ימית (שכונה גם פתחת רפיח), הקרוב לתחומי הקו הירוק, היה האזור העיקרי של התיישבות אזרחית ישראלית בסיני.

אנדרטת העשרה[]

על גבעה הסמוכה לחוף הים, תל א שיח', מצפון מערב למושב דיקלה לשעבר, הוקמה אנדרטה לזכר עשרה חיילים שנספו בהתרסקות מסוק בסמוך ביולי 1971. החוף הסמוך הוכרז כחוף רחצה ציבורי שנקרא ע"ש הנופלים "חוף-העשרה". האנדרטה עשויה מסלע שחם, אשר הועבר בשלמותו לחוף מסביבות הר סיני שבמרכז חצי-האי. גובה האנדרטה הוא 10 מטרים ומשקלה 120 טון. קרוב לאנדרטה מצוי סלע נוסף שנשבר מהסלע המקורי בעת הצבת האנדרטה. האנדרטה תוכננה בידי מרדכי כפרי והוצבה במקום ביולי 1972. באפריל 1982 הוחזר המקום לידי מצרים, והמצרים התחייבו לשמור על האנדרטה ולאפשר גישת ישראלים למקום [4]. כדי לבקר במקום יש לעבור בבמסוף הגבול ברפיח, על כל המשתמע מכך.[5]


לפי בטאון מצרי האזור היום - 2007 - "הגששים בצפון סיני הצליחו לאתר את רוב מקומות המסתור של המעורבים בפיגועי סיני באזורי אל-שיח' זוויד ורפיח. [6]

לקריאה נוספת[]

  • צבי אילן, סיני ורצועת עזה - דרכים ואתרים (מדריך למטייל), מפעלי תרבות וחינוך - תרבות וחינוך, 1968.


הערות שוליים[]

  1. The mosaic pavement was discovered by J. Clédat (1915:21-28) in 1913. See Ovadiah 1987:51-53; Ovadiah, Gomez de Silva and Mucznik 1991:181-191

  2. התרגום העברי הוא גולמי ונעשה מהתרגום היווני במאמרו של עובדיה
  3. מנשה הראל, מסעי סיני, עמ' 76, הוצאת עם עובד, 1968
  4. ‏בתמורה התחייבה ישראל להקים שתי אנדרטאות לזכר חללי הצבא המצרי במלחמות ישראל. אנדרטה אחת הוקמה סמוך לגשר עד הלום ושנייה מול מצודת יואב.‏
  5. אנדרטה לזכרם של עשרת חללי אסון המסוק בפתחת רפיח
  6. מחסום


קישורים חיצוניים[]

Advertisement