FANDOM


thumb|350px|left| thumb|350px|right

שיר המעלות קכ"א :""שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת: אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים" - בביצועים אחדים

עובד מתוך מהויקיפדיה העברית שיר_המעלות קישור לויקיפדיה


שירי המעלות הוא שם כולל לקובץ מזמורי תהילים:ק"כ–קל"ד הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט אחד, מזמור קכ"א, הפותח ב"שיר למעלות". מקובל לראות בקובץ זה בן חמישה-עשר המזמורים יחידה ספרותית מובחנת.

שירי המעלות כחטיבה עצמאיתעריכה

בדומה לילקוטים אחרים של מזמורים בספר תהילים, גם באשר לשירי המעלות מוסכם בין מרבית הפרשנים והחוקרים כי מדובר בחטיבה מיוחדת בתוך ספר תהילים וכי סמיכות הפרשיות וסמיכות הפרקים אלה לאלה איננה מקרית. אופיו הייחודי של הקובץ ניכר הן בהיבט התוכן הרעיוני של המזמורים והן בהיבטים הצורניים והאמנותיים. מבחינת תוכנם, ברבים ממזמורים אלה בולט מקומם של ירושלים ובית המקדש . כמו כן, על אף שבניגוד למזמורים אחרים כמעט ואין בפרקים אלה התייחסויות קונקרטיות למאורעות היסטוריים בתולדות האומה, בולט בפרקים אלה המוטיב של השגחת הקב"ה על עם ישראל.

משמעות המונחעריכה

ככלל, המונח 'שיר המעלות' הוא מונח סתום, ובדומה לכותרות רבות אחרות בספר תהילים לא נתפרש כל צרכו. במקרא מופיע המונח 'מעלה' או 'מעלות' כ-30 פעמים מחוץ לספר תהילים, מרבית הפעמים במשמעות של מדרגות. עובדה זו, בצירוף ההשוואה הנערכת במשנה ובתלמוד בין 15 מזמורי שירי המעלות ל-15 המדרגות שבין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש, הביאה רבים מהפרשנים, בעיקר המסורתיים, לפרש כי הכוונה הכללית של הביטוי "שיר המעלות" הוא מזמור שהיו שרים הלוויים על מדרגות בית המקדש, כחלק מהפולחן שם. אך פירוש זה אינו ברור לחלוטין, כיוון שלא כל המזמורים נראים כקשורים כל כך לבית המקדש, ואחד מהם אף נראה כאילו חובר בזמן שבית המקדש חרב, והוא אחד מהמזמורים הידועים יותר – תהילים קכ"ו:"שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים.
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה.
הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים.
שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב.
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בוא יבוא ברינה, נושא אלומותיו."

שירי המעלות בתפילהעריכה

ל"שירי המעלות", יש תפקיד משמעותי יחסית בתפילה. מנהג נפוץ בקהילות רבות הוא לקרוא בין תפילת מנחה של שבת לתפילת ערבית של מוצאי שבת מזמורים אלו בתוספת למזמורים אחרים (למשל מזמור קי"ט); בכמה מקהילות אשכנז קוראים אותם רק בשבתות החורף. מנהג נוסף הקיים אצל יהודי אשכנז הוא לשיר את מזמור קכ"ו (שהוזכר לעיל) לפני ברכת המזון בימי שבת ומועד.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית