Fandom

Ventura Daniel Wiki

שכונת נוה שלום בתל אביב

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

לשכונה כמעט ואין שרידים בשטח


ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית


נווה שלום הכלולה היום בשכונת נווה צדק הייתה בין השכונות הראשונות אשר היוו את הייסוד להקמת העיר העברית הראשונה תל אביב בשנת 1909. השכנות ניבנו, כדוגמת השכונות הירושלמיות, כך התבטאו יוזמיהם, במטרה "לצאת מן החומות". הדוגמא הירושלים הראתה לבוני השכונות החדשות שניתן להקים שכונות במרחק מעיר, תוך הצעת מחיר זול לבית ובתנאי תשלום נוחים. שכונת נוה שלום נבנת ה בשנת 1890, שלוש שנים אחרי שכונת נווה צדק על ידי אחד ממייסדי פתח תקווה זרח ברנט. סם השכונה מקורו מדברי ישעיהו הנביא" וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת." (מקור:ל"ב,י"ח)

שכונת נווה שלום הייתה בדרום שכונת נוה צדק היום , ברחוב ברנט, מדרום לרחוב שלוש.

היוזמה להקמהעריכה

נווה שלום תוכננה להיות השכונה הראשונה. אבל בפועל נווה צדק נבנתה לראשונה. חברת "עזרת ישראל" מיפו הייתה היוזמת לבניית השכונה. אמנם החברה הוקמה במטרה לפעול לטובת הציבור על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח.כאשר מפעלה הראשון היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר.

פייבל כהנוב שהיה מזכיר החברה כותב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים, חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה בשם "נוה שלום". כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.

אהרן שלוש שהיו לו קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות ממנו מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוץ ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הוא הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה . אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבניה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חולק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות . לשכונה החדשה קראו "נוה צדק" .

הקמת השכונהעריכה

זרח ברנט מספר כי את ההחלטה לבנות את השכונה קבל לאחר ששב מלונדון. שם היה שלוש שנים ועסק בעיסקי פרוונות וצבר די ממון. הוא החליט כי בגיל 47 הוא לא יכול לחזןר לעבודת האדמה בפתח תקווה, שם היה מאז הקמתה. הוא מכר את הבתים שהיו לו בלונדון, עלה ארצה והתיישב בארץ ישראל.

ביפו נוכל לראות כיצד היישוב ביהודי גדל בעיר והוא נאלץ לשכור דירות "בבתים הרעועים של הערבים". הוא קנה בחולות, בגבול העיר יפו, שטח של 15,000 אמות מרובעות , במחיר פרנק אחד הדונם. על מנת לשלם את הסכום במזומנים, לפי דרישת הקונים, היה עליו לעלות לבנק של וולרו בירושלים - שמה הסכימו לפדות את השיק שכתב.

ברנט הזמין מהנדס, סימן את השטח וביום 1 באוגוסט 1890 הזמין את הנכבדים מיפו ואת סוחרי האתרוגים מירושלים, שהיו עימו בקשרי מסחר לטקס הנחת אבן הפינה. הוא שכר חמורים לאלה שהתקשו בהליכה בחול, אבל חלק מהמוזמנים לא בה. חלק מבני יפו לעגו לו ואמרו: (על בסיס האימרה התלמודית) "יעלו עשבים בלחייך, וישוב לא יצמח על החולות".

הוא בנה שורה של בתים והציע אותם למכירה לתושבי יפו בתנאים ובתשלומים נוחים שלא יעלו על השכר דירה הרגיל שהם נהגו לשלם לבעלי הבתים הערבים ביפו. גם הוא עבר להתיישב בשכונה החדשה. למזלו הרע, בלילה השלישי לשהותו בבית החדש התפרצו לביתו שודדים, עם סכינים וניסו לפגוע בו. רק לאחר שפיצה אותם כספית הם נסוגו.

יישוב השכונהעריכה

איכלוס השכונה החל רק לאחר שאשת הרב של יפו, ר' נפתלי הירץ, חלתה והרופאים המליצו לה להחליף את הדירה . הרב עם בני ביתו התארחו בקיץ באחד הדירות של זרח ברנט ואכן האויר הזך והנקי הועיל לרבנית והם החליטו לקנות את הבית. בעקבות רבה של יפו הגיעו יהודים נוספים לשכונה וכך היא אוכלסה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית