Fandom

Ventura Daniel Wiki

שכם

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מעובד בחלקו מתוך הערך בויקיפדיה העברית : שכם קישור לויקיפדיה


Nablus panorama.jpg

הר גריזים - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Uwea


שְׁכֶם, המכונה לעיתים "טַבּוּר הָאָרֶץ" [1]. היא המקום הראשון אליו הגיע יעקב אבינו בבואו מחרן, קנה בה חלקת שדה, בה יקבר יוסף הצדיק ואף תיקן לעיר שוק ותקנות מסחר. בימי ממלכת ישראל היא הייתה בירתו של המלך ירבעם בן נבט. במסורת ישראל שכם נחשבת למקום מועד לפורענות, שכן:

בשנת 2009 היא העיר הערבית השניה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון. הוא מהווה מרכז המסחר והשירותים החשוב של התושבים הערבים של האזור. אוכלוסיית העיר מונה 134,100 תושבים (רוב מוסלמי, מיעוט נוצרי וקהילה שומרונית קטנה - היהודים גורשו ממנה וטרם שבו אליה.

השם "שכם" הוא קדום ונזכר בצורה "שכמ" בכתבי המארות המצריים מהמאה ה-19 לפנה"ס. שמה הערבי של העיר הוא "נאבלוס", והוא שיבוש השם היווני "ניאפוליס" (תרגום: "עיר חדשה").

באוטובוס מאלון מורה לשכם28:57

באוטובוס מאלון מורה לשכם

אור ל ט"ז שבט התשע"ד התקיים כנס שכם הראשון , באלון מורה בארגון מדרשת חלקת השדה. מאות אנשים התכנסו בליל יום חמישי שמעו הרצאות מחקריות על שכם ובשעה 24:00 יצאו בהתרגשות רבה בשישה אוטובוסים בליווי הצבא לכיוון תל שכם. זו הקלטה מהנסיעה הזו, המדריך הוא מאיר רוטר

ראו גםעריכה

סגולת שכםעריכה

סיפורו של מקום - סגולת שכם.PNG

"ישע שלנו" גליון 120 חשון תשס"ט

שכם זיהוי פונטיעריכה

הדרכה בתל שכם עם מאיר רוטר29:46

הדרכה בתל שכם עם מאיר רוטר

אור ל ט"ז שבט התשע"ד התקיים כנס שכם הראשון באלון מורה בארגון מדרשת חלקת השדה. מאות אנשים התכנסו בליל יום חמישי שמעו הרצאות מחקריות על שכם ובשעה 24:00 יצאו בהתרגשות רבה בשישה אוטובוסים בליווי הצבא לכיוון תל שכם. זו הקלטה מההדרכה בתל שכם, המדריך הוא מאיר רוטר

שגב רמון כתב באתר צידה לדרך על זיהוי גיאוגרפי היסטורי של הערים: שכם, מגידו, גמלא ובית צור - על שכם זיהוי פונטי כתב:

העיר שכם מוזכרת לראשונה בתנ"ך "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה". וכן בכתבי המארות המצריים שהם יותר מאוחרים מספרים לנו על העיר שעדיין משמרת את השם שלה. ב-1843-1878 לפנה"ס עת שהמלך פרעה שנוסרת ה-ג יוצא למסע ברחבי אסיה והוא כותב ספר על מסע כיבושים בסוריה ובארץ ישראל ובספרו הוא מספר: "הוד מלכותו הגיע לארץ זרה ששמה {skmm(סכממ)..} ואז נפלה skmm יחד עם רת'נו העלובה..",שמה של העיר שכם נשאר בשמה המקראי –שכם גם בזמן שהיית בנ"י במצרים ואת זה אנו מסיקים מזה שעם ישראל נכנס לארץ הוא מגיע עד לשכם(או יותר נכון "שכמה"). וכאן המקום לציין שהעיר שכם נכללת בנחלתו של שבט מנשה.שכם נשארה בידי עם ישראל כמעט עד סוף תק' המלכים,נחרבת במאה ה-6 לפנה"ס בידי האשורים. האשורים הביאו איתם גולים לעיר שכם מבבל ונראה שהכוונה היא לשומרונים שחיים בסביבת העיר (הר גריזים) עד ימינו אנו. השם של העיר שכם נשאר כך עד שהרומאים מגיעים לארץ במאה ה-1 לפנה"ס.

הקש בקישור לעיל לקריאת כל המאמר

שכם במקרא עריכה

ערך מורחב :שכם המקראית

מעובד מאתר שערי שכם

שכם הקדומה מזוהה כיום עם תל בלאטה - תל הנמצא בין הר גריזים לבין הר עיבל ונחקר רבות על-ידי משלחות חופרים. בתל נמצאו שרידי שער העיר ובקרבתו קבר יוסף אשר לפי המקרא נקבר בחלקת השדה שיעקב אבינו קנה בשכם כאשר חנה מול שער העיר.

ראשון הגיע לשכם אברהם אבינו:"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי, אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא יְהוָה, אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת; וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו. (ספר בראשית, י"ב,ו',ז'). רש"י פירש: עד מקום שכם - להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם: אלון מורה - הוא שכם הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה. והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם לפיכך ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:

על יעקב אבינו נאמר:"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבֹאוֹ, מִפַּדַּן אֲרָם; וַיִּחַן, אֶת פְּנֵי הָעִיר. וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם--בְּמֵאָה, קְשִׂיטָה. וַיַּצֶּב שָׁם, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא לוֹ--אֵל, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (שם, ל"ג, י"ח-כ')

פני העיר" הוא מול המזרח, כאדם העומד מול השמש "חלקת השדה" עם קבר יוסף נמצאת מול השער המזרחי של שכם

המקור: אתר שערי שכם

תולדות העיר הקדומהעריכה

שכם הקדומהעריכה

ראו ערך מורחב :שכם הקדומה

מהחפירות בתל נלמד כי ראשית היישוב היה בעת העתיקה מהתקופה הכלכוליתית וכן מתקופת הברונזה. במה ה-18 לפנה"ס הוקפה העיר סוללת עפר גדולה, שמעליה חומה ובה שני שערים. הסוללה דופנה מבחוץ בקיר חזק בנוי אבנים גדולות. בתוך הביצור נערם מילוי עבה, ומעליו נבנה "מקדש המגדל", שרוחבו היה 5 מטר וגובהו היה כנראה רב. ברחבי ארץ שכם קמו יישובים כפריים רבים, שהיוו מעין עורף חקלאי לעיר הבירה.

במאות ה-16 וה-17 שכם שלטה על תחום נרחב במרכז הארץ, ממגידו בצפון ועד גזר בדרום. גבולה של ממלכת שכם, הקיף במאה ה-14 לפנה"ס את רוב הר מנשה, פרט לעמק דותן, וחלק מהר אפרים.

התקופה האשורית והפרסיתעריכה

מהתקופה האשורית והפרסית התגלו בתל בלאטה שרידי יישוב דל. יישוב זה חרב בשנת 475 לפנה"ס. בנייתה של שכם מחדש כישוב שומרוני החלה עם האישור שהעניק אלכסנדר מוקדון לשומרונים להקים מקדש על הר גריזים (332 לפנה"ס). להתפתחות שכם, תרם דיכוי מרד השומרונים בעיר שומרון, והפיכתה למושבה של חיילים מוקדונים משוחררים (331 לפנה"ס). כתוצאה מכך, התחזק מעמדה של שכם, והיא הייתה במהרה לבירת השומרונים ולמרכזם הדתי והמדיני. בראשית המאה ה-2 לפנה"ס הוקמה על הר גריזים עיר שומרונית גדולה, שגרמה כנראה לירידה במעמדה של שכם.

תקופת החשמונאייםעריכה

בשנת 128 לפנה"ס כבש יוחנן הורקנוס את שכם, החריב אותה עד היסוד, והרס את העיר ואת המקדש השומרוניים בהר גריזים. נראה כי בעקבות זאת, שכם ננטשה לגמרי, למרות שהעיר השומרונית בהר גריזים הוסיפה להתקיים כמרכז דתי לשומרונים. יוסף בן מתתיהו מציין כי הקרב בין אלכסנדר ינאי ודימיטריוס נערך ליד שכם, אך יכול להיות ששכם לא התקיימה בזמנו, אלא רק שמה השתמר. חורבן שכם בידי החשמונאים היה שיאה של שורת מאורעות שהסתיימו בפירוד סופי בין היהודים והשומרונים, ומכאן ואילך החזיקו השומרונים במסורת שונה מזו של היהודים ונותק סופית הקשר בינם לבין ירושלים.

התקופה הרומיתעריכה

בתקופה הרומאית, כחלק מנסיונם של מלכי רומא למחוק כל סממן יהודי מארץ ישראל לאחר המרד הגדול בשנת 70 לספירה, שינו הרומאים את שמה של שכם ל"ניאפוליס" (בלטינית: עיר חדשה), ולכן עד היום העיר נקראת בפי הערבים "נבבּלווּס".

בעת החדשהעריכה

התקופה העות'מאניתעריכה

ראו גם: הישוב היהודי בשכם בימי התורכים

Nablous ancient Shechem April 17th 1839.jpg

שכם בשנת 1839 מבט לחלק המזרחי העתיק צייר:Roberts, David, 1796-1864ספריית הקונגרס

הצפיפות בעיר בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, הביאה להתחלת הבנייה מחוץ לעיר העתיקה בשכם. הבנייה מחוץ לעיר העתיקה נעשתה בעיקר על ידי גורמי חוץ, בעיקר טורקים ואירופים. הטורקים בנו במזרח ובצפון העיר (בעיקר) בנייני שירותים, ממשל ומגורים (מגורים לעובדים במוסדות האלו). לעומת זאת, האירופים התרכזו בעיקר במערב העיר, בקרבת העיר העתיקה. למעשה זה היה מקום המשך לעיר העתיקה, אלא שהוא התאפיין ברמת בנייה גבוהה יותר ובסגנון אירופאי.

באותה תקופה גם חודש היישוב היהודי בשכם, שארך כמה עשרות שנים.

ראו ערך מורחב: חידוש היישוב היהודי בשכם

בשנת 1918 היו 15,000 תושבים בשכם. באותה תקופה הייתה שכם בנויה ברובה על המדרונות הדרומיים של הר גריזים, בין עמק שכם לבין צוקי מחצבות האבן הקדומות. צורת העיר הייתה פחו או יותר מלבן, אורכו - 800 מטר, רוחבו - 500 מטר. בקווים הכלליים, דומה הייתה שכם לערים אחרות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כגון יפו, עזה, עכו, דמשק, חברון וירושלים.

הרכבת בשכםעריכה

The train in Samaria.jpg

הירידה של מסילת הברזל ממורדות הר עיבל לשכם העיר המקור:הויקיפדיה העברית

במרכז העיר שכם נמצא תחנת הרכבת הסופית של המסילה שנבנתה לעיר מעפולה - כסעיף מהרכבת העמק שהייתה המשכה של מסילת הרכבת החיג'אזית . מסילת הברזל עמדה להגיע עד לירושלים.

התוכנית לא בוצעה בשל קשיים תקציביים, והממשלה הטורקית ביקשה סיוע כספי מצרפת. הצרפתים שחששו מפגיעה בקו הרכבת יפו ירושלים שהיה בבעלות צרפתית, התנו את הסיוע בביטול התוכנית של קו שכם-ירושלים ומסילת הברזל הגיעה רק עד שכם.

המקור: פנחס פיק, Meissner Pasha and the construction of railways in Palestine and neighaboring countries באתר Google Books

המנדט הבריטיעריכה

בשנת 1918, הסתיימה תקופת השלטון העות'מאני בארץ והחלה תקופת המנדט הבריטי. העברת השלטון לבריטים הביאה להתפתחות יישובים רבים בארץ ישראל, ובהם שכם. מצב הביטחון השתפר במהירות, ואיפשר את היציאה מחוץ לחומות העיר העתיקה. מלבד זאת, החלה גם תקופה של פעילות כלכלית מוגברת בשכם. השפעות המהפכה התעשייתית הורגשו גם בארץ ישראל עוד לפני כן, אך תהליך המודרניזציה בארץ החל רק עם הכיבוש הבריטי. ביטויו של התהליך הביאו לפיתוח שלטון מוננציפאלי בארץ, תכנון ערים ובחקלאות - מעבר למשק מסחרי.

לפי ספר שנכתב על ידי הלל כהן בשנת 2007, נפגש חיים ויצמן בשנת 1920 עם חיידר טוקאן, מנכבדי שכם שהיה לפני כן ראש עיריית שכם, והלה קיבל אלף ליש"ט והחל להחתים את ערביי שכם על עצומות פרו-ציוניות.

שכם 1921עריכה

רעידת האדמהעריכה

ראו ערך מורחב: רעידת האדמה בשכם 1927

בקיץ 1927 הייתה רעידת אדמה חזקה בארץ, ושכם נפגעה קשות ממנה. נגרמו נזקים ניכרים לבניינים, אך לא נגרם הרס כללי לעיר. בעקבות הרעש החלה התפתחות בנייה בעיר. מפחד רעידת האדמה, התגוררו התושבים במשך תקופה ארוכה מחוץ לבתיהם, אפילו עד לשלושה חודשים לאחר מכן. הממשלה הבריטית סייעה לתושבים שבתיהם נפגעו, בהלוואות בתנאים נוחים, לתיקון הבתים או לבניית בתים חדשים. הלוואות אלו נוצלו על ידי תושבים רבים לבניית בתים מחוץ לעיר העתיקה.

The earthquake of July 11 1927עריכה

המקור : Matson Negatives

לאחר רעידת האדמהעריכה

לאחר רעידת האדמה, השתפר במידת מה מערך הרחובות, בשל מאמצי העירייה להרחיב את הרחובות בכל מקום שבתים ישנים התמוטטו. בתקופה זו שלאחר רעידת האדמה, החלה התפשטות השטח הבנוי, וכתוצאה מכך נוספו מבנים רבים באזורים המחריים של שכם. תוספת הבניינים המסחריים נתהוותה בשלושה קבוצות:

  • מצפון מערב לעיר העתיקה.
  • במזרח העיר.
  • בצפון מזרח העיר.

התוספת העיקרית של הבניינים העיר הייתה של בתי מגורים. קבוצה גדולה של בתי מגורים נבנו מצפון לבית החולים הטורקי ומעבר לבית הקברות הצפוני. כאן החלה התתפשטות הגדולה על הר עיבל. בדרום מזרח העיר קמה שכונה חדשה, שכונת אל-עמוד, ביוזמת הממשלה הבריטית. זו הייתה השכונה הראשונה בשכם המודרנית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה החלה התפשטות עירונית שהתבטאה במספר הבניינים ובגודלו של השטח הבנוי. שיעור הגידול השנתי עלה פי שניים וחצי על הגידול בתקופה הקודמת. הגידול המרשים של העיר נבע גם מהיציאה מחוץ לחומות העיר. הבנייה בתקופה הזאת היא לכל הצדדים, אך בעיקר לכיוון מערב וצפון. במערב נוצר, לאורך ציר קלקיליה, קשר פיזי עם רפידיה.

על תוכנית החלוקה שאושרה באו"ם ב-1947, נועדה שכם להיות חלק מן המדינה הערבית שנועדה לקום על 45% משטחי פלשתינה-א"י המנדטורית, עם סיום המנדט הבריטי. תוכנית זו לא נתממשה.

תחת שלטון ירדןעריכה

סיומה של מלחמת העצמאות של ישראל מצא את שכם בשליטת ירדן, יחד עם יתר שטחי הגדה המערבית. בשכם וסביבותיה חסו עשרות אלפי פליטים שנמלטו מן הערים והכפרים שהפכו לחלק ממדינת ישראל. בשולי העיר קמו שלושה מחנות פליטים, שהמפורסם מביניהם, מחנה בלאטה, נמצא במקום בו שכנה שכם המקראית. מחנות אלה החלו כמחנות מגורים ארעיים, אך עם השנים התקבעו כחלק ממרקם העיר, כשהם עדיין נושאים אופי נחשל וארעי ומתאפיינים בתנאי מחייה ירודים.

בשנות ה-60 זכתה שכם לפיתוח והתרחבות, בזכות הזרמת כספים ממדינות הנפט הערביות. מגמה זו נעצרה במלחמת ששת הימים

כיבוש העירעריכה

נתנאל אלינסון כתב בעלון יש"ע שלנו על כיבוש שכם :

Pages from 247.jpg

כיבוש שכם ביום אחר


לאחר מלחמת ששת הימיםעריכה

החל משנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה שכם נתונה תחת ממשל צבאי ישראלי, ובסביבתה הוקמו מספר התנחלויות. בעיר שוכנת אוניברסיטת א-נג'אח, האוניברסיטה הפלסטינית הגדולה ביותר.

בעקבות הסכמי אוסלו קיבלה הרשות הפלסטינית את האחריות על שכם, שהוגדרה כ"שטח A" - שליטה ביטחונית ואזרחית פלסטינית, מלבד קבר יוסף שנמצא במרכז העיר והשלטון בו נשאר שלטון ישראלי עם שיירות מאובטחות מחוץ לעיר. במהלך "אינתיפאדת אל-אקצה", נחשבה שכם לאחת ממרכזי הטרור הפלסטיני ובירת "הילדים המתאבדים". מירב הילדים שביצעו או ניסו לבצע פיגוע התאבדות יצאו משכם ונעצרו על ידי כוחות צה"ל במחסום חווארה או על ידי השב"כ (המפורסם שבהם הוא חוסאם עבדו שגויס על ידי חוליית נערים של התנזים). בשנת 2008 חלה ירידה של כ-80% בפעילות הטרור בשכם ובסביבתה [1].

מבנה העירעריכה

שיעור הבנייה בשכם עולה משנה לשנה בשיעורו. יש שלוש תקופות בהם הייתה התפתחות בנייה רבה במיוחד:

  • 1938-1944: גידול בבנייה בגלל השפעות מלחמת העולם השנייה.
  • 1953-1961: בניית [מחנות פליטים על ידי ססו"ת. מיקום מחנות הפליטים נקבע בשולי העיר בשנת 1948.
  • 1961-1967: בנייה רבה בגלל זרימת כסף, תמיכה והשקעה מכווית ומארצות נפט נוספות. לפי האומדן של עיריית שכם, זרמו למעלה מ-500,000 דינר בחודש מארצות ערביות שונות בתקופה זו. חלק גדול מכספי התמיכה נחסך והושקע בבניית בתים. במהלך תקופה זו, גדל מספר הבתים ב-22%, כלומר נבנו למעלה מאלף בניינים חדשים ששימשו בתי עסק, בנייני ציבור, ובנייני מגורים.

כיום, הרחוב הראשי של העיר הוא רחוב סאלח א-דין, והמשכו, רחוב שוק אל-קדים הוא הציר המרכזי של העיר. החלק המרכזי של רחוב שוק אל-קדים ואל-נאסר שימש במאה העשרים כמרכז עסקים. הדרך הראשית לירושלים נמצאת בכניסה המזרחית של שכם, והיא חוצה את העיר ומתפצלת ליציאה לכביש המוביל לטולכרם, ולכביש לקלקיליה. המרכז המסחרי בנוי בצורת שווקים המצויים לאורך צירי התנועה העיקריים שבעיר. במערב העיר שכונת רפידיה, ובה ממוקמת אוניברסיטת א-נג'אח.

מבנה בתי שכם העתיקה הוא בעל גגות כיפה, משום שהבנייה באבן, שהייתה נהוגה בתקופתם חייבה זאת. בתחילת המאה ה-20 החלו לבנות גגות שטוחים וגגות רעפים. למרות זאת, בשנת 1918 היו רק בתים בודדים בשכם שלא היו בנויים בצורת כיפה. בעשרות השנים האחרונות של שליטתה של האימפריה העות'מאנית, החלה בניית מבנים בסגנון טורקי ואירופאי.

מהמבנים החשובים שבנו הטורקים בעת ההיא, הוא בית החולים, שעדיין קיים, בית ספר לנערים, תחנת רכבת טורקית ובית סוהר. בית הסוהר נבנה במקום הצר ביותר של עמק שכם, משיקולים ביטחוניים. הבניין משמש עד היום כבית סוהר.

אחד האתרים הקדושים ליהדות באזור שכם הוא קבר יוסף, אשר נהרס על ידי פלסטינים . בקרבתה נמצאים (הר גריזים, האתר המקודש ביותר לשומרונים) ו(הר עיבל) והישובים היהודיים ב"גב ההר" :אלון מורה, הר ברכה, יצהר ואיתמר

ראו גם: העולם התחתון של שכם מים בניאפוליס התת קרקעית

שכונת השומרונים בשכםעריכה

החל מימי הביניים מרכזה של העדה היה בעיר שכם

בסוף המאה ה-19 הם הורשו לחדש את העלייה להר גריזים ובימי המנדט הבריטי אף בנו שם שכונה.


גלריה תמונותעריכה

המקור:הויקיפדיה

שכם: צילום אוירי משנת 1918עריכה

B03486.jpg

צילום אוירי ברור יותר מוזיאון המלחמה האוסטרלי An aerial photograph of the town of Nablus, as seen from a height of 1000 feet. Nablus was the site of a decisive victory by British and Australian forces against Turkish forces in September 1918. (AINN 3361). One of the roles of 1 Squadron, as part of 40th Wing, was strategic reconnaissance, out of which photographic reconnaissance developed. Deficient and inaccurate maps led to 1 Squadron flying a number of missions taking a series of overlapping images which were used to remap various localities. Five aircraft were detailed for this work, flying in line at 1000 yards apart, and escorted by three Bristol Fighter aircraft. The volume of work produced by 1 Squadron can be gauged by its output between 1 March 1918 and 30 June 1918. 78 photographic reconnaissance missions were flown producing 1894 exposed plates and 19423 prints.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שולייםעריכה

  1. לפי ספר שופטים ט', ל"ז

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית