Fandom

Ventura Daniel Wiki

שכם הקדומה

7,386דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Tell balata archeologic park.png

תל בלטה מהאתר הערבי

מקור הערך מהויקיפדיה העברית שכם קישור לויקיפדיה


ראו גם : שכם המקראית

ראו גם: אתר ערבי על תל בלטה

מהחפירות בתל נלמד כי ראשית היישוב היה בעת העתיקה מהתקופה הכלכוליתית. הוא היה מיושב גם בתקופת הברונזה הקדומה, ובתקופת הברונזה התיכונה. כתובת ח'ו-סבך מימי שנוסרת השלישי (1878 לפנה"ס - 1843 לפנה"ס) מספרת על כיבוש העיר, ושכם נזכרת שם כ"ארץ", כלומר יחידת שטח חשובה ונרחבת.

במה ה-18 לפנה"ס הוקפה העיר סוללת עפר גדולה, שמעליה חומה ובה שני שערים. הסוללה דופנה מבחוץ בקיר חזק בנוי אבנים גדולות. בתוך הביצור נערם מילוי עבה, ומעליו נבנה "מקדש המגדל", שרוחבו היה 5 מטר וגובהו היה כנראה רב. ברחבי ארץ שכם קמו יישובים כפריים רבים, שהיוו מעין עורף חקלאי לעיר הבירה.

במאות ה-16 וה-17 שכם שלטה על תחום נרחב במרכז הארץ, ממגידו בצפון ועד גזר בדרום. שכם חרבה פעמיים בידי מצרים - בפעם הראשונה כנראה בידי יעחמס הראשון (1570 לפנה"ס - 1546 לפנה"ס) ובפעם השנייה כנראה בראשית ימי אמנחתפ הראשון (1546- 1526 לפנה"ס).

מהחפירות בתל בלאטה עולה כי שכם התאוששה במחצית השנייה של המאה ה-16 לפנה"ס. "מקדש המגדל" הוקם במתכונת קטנה יותר, וחלק מן השערים והביצורים שוקמו. רוב הכפרים שמסביב לשכם חרבו, ולא נבנו יותר. גבולה של ממלכת שכם, הקיף במאה ה-14 לפנה"ס את רוב הר מנשה, פרט לעמק דותן, וחלק מהר אפרים. ארכיון אל עמארנה המצרי, מתאר בפירוט יחסי את קורות לָבָּיא (לבאיו) מלך שכם ובניו. גם בימי לָבָּיא הייתה שכם לעיר דומיננטית בשומרון ותחומי השפעתה הגיעו עד לגזר בדרום ועד לעמק יזרעאל בצפון. הוא ניסה להרחיב את תחום שלטונו לאזור השרון ועמק יזרעאל. הוא כרת ברית עם מלך גזר וגת כרמל, ופעל נגד ירושלים וערי השפלה. כנגדו התלכדה ברית מלכים, בה נמנו שליטי עמק יזרעאל, עמק עכו, ירושלים והשפלה המרכזית. גם השלטונות המצריים התקוממו כנגדו. בשלב זה, נאסר לָבָּיא בידי המצרים והיה אמור להישלח למצרים לתת דין וחשבון על מעשיו, אך בהיותו בחנתון הצליח להימלט משוביו, אך נרצח בידי יריביו המקומיים אנשי גינָה. בני לָבָּיא חידשו את הברית עם גזר וגת כרמל, שבו ללחוץ את שכניהם והרחיבו את תחום פעולתם לעבר הירדן. הברית לא האריכה ימים, והתפרקה עקב שינוי שחל במצב הביטחון הפנימי בארץ. במות בני לָבָּיא הצטמצם תחום השפעתה של שכם, ומהחפירות בתל בלאטה עולה כי שכם חרבה שוב במאה ה-14 לפנה"ס והתאוששה כנראה רק בסוף המאה ה-14 לפנה"ס.

שכם הכנענית קיימה מבנה חברתי דימורפי של עירונים ואנשי שבטים. מערכת חברה זו התקיימה כנראה גם בתחילת תקופת הברזל ("תקופת ההתנחלות"), כאשר נוספו לעיר כנראה גם מהגרים מצפון הסהר הפורה. יושבי שכם הכנענית היו מרכיב חשוב בהתגבשות עם ישראל, וניתן ללמוד זאת בזכות סיפורי גדעון ואבימלך (שהיה בנו של גדעון מאישה שכמית). מחפירות תל בלאטה עולה כי בשנת 1100 לפנה"ס חרבה שכם, ואולי ניתן לקשור זאת עם המסורת התנ"כית על מלחמת אבימלך בן גדעון בבעלי שכם.

בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס נבנתה שכם מחדש, ובימי שלמה המלך היא הייתה כנראה בירת נציבות הר אפרים (מלכים א', פרק ד'). שכם הייתה עיר חשובה מאוד בתקופה הזו, וניתן ללמוד זאת גם מבואו של רחבעם (בנו של שלמה) להתמנות למלך בשכם, לאחר מות אביו. לאחר פילוג הממלכה הייתה שכם לזמן קצר לעיר בירתו של ירבעם בן נבט.

שכם כנראה חרבה במסעו של שישק לארץ ישראל (925 לפנה"ס), שכן מסלול מסעו עובר דרכה (ואולי גם ייתכן ששמה נמנה עם השמות המחוקים ברשימת שישק). למרות ששכם שוקמה לאחר זמן קצר, היא לא חזרה למעמדה הקודם. בירת ישראל כבר לא הייתה בשכם, ועברה ערים אחדות בארץ, עד שעומרי קבע את בירתו בעיר שומרון, ובכך, לראשונה, איבדה שכם גם את ההגמוניה בהר התיכון. גם הפלישות החוזרות ונשנות של מלכי ארם פגעו בשכם, וסופה שחרבה עם כל ממלכת ישראל בידי האשורים. מלך אשור הביא לשכם גולים, ביניהם שומרונים (שחלקם נשארו עד היום בשכם).

מהתקופה האשורית והפרסית התגלו בתל בלאטה שרידי יישוב דל. יישוב זה חרב בשנת 475 לפנה"ס. בנייתה של שכם מחדש כישוב שומרוני החלה עם האישור שהעניק אלכסנדר מוקדון לשומרונים להקים מקדש על הר גריזים (332 לפנה"ס). להתפתחות שכם, תרם דיכוי מרד השומרונים בעיר שומרון, והפיכתה למושבה של חיילים מוקדונים משוחררים (331 לפנה"ס). כתוצאה מכך, התחזק מעמדה של שכם, והיא הייתה במהרה לבירת השומרונים ולמרכזם הדתי והמדיני. בראשית המאה ה-2 לפנה"ס הוקמה על הר גריזים עיר שומרונית גדולה, שגרמה כנראה לירידה במעמדה של שכם.

בשנת 128 לפנה"ס כבש יוחנן הורקנוס את שכם, החריב אותה עד היסוד, והרס את העיר ואת המקדש השומרוניים בהר גריזים. נראה כי בעקבות זאת, שכם ננטשה לגמרי, למרות שהעיר השומרונית בהר גריזים הוסיפה להתקיים כמרכז דתי לשומרונים. יוסף בן מתתיהו מציין כי הקרב בין אלכסנדר ינאי ודימיטריוס נערך ליד שכם, אך יכול להיות ששכם לא התקיימה בזמנו, אלא רק שמה השתמר. חורבן שכם בידי החשמונאים היה שיאה של שורת מאורעות שהסתיימו בפירוד סופי בין היהודים והשומרונים, ומכאן ואילך החזיקו השומרונים במסורת שונה מזו של היהודים ונותק סופית הקשר בינם לבין ירושלים.

תקופת האימפריה הרומיתעריכה

בתקופה הרומאית, כחלק מנסיונם של מלכי רומא למחוק כל סממן יהודי מארץ ישראל לאחר המרד הגדול בשנת 70 לספירה, שינו הרומאים את שמה של שכם ל"ניאפוליס" (בלטינית: עיר חדשה), ולכן עד היום העיר נקראת בפי הערבים "נבבּלווּס".


ארכאולוגיהעריכה

SHCHEM 2014-1-16 (133).jpg

שער מזרחי עם ארבע אומנות – מתקופות כנענית וישראלית 1500-120 - מולו קבר יוסף - היה כדאי לציין את הפסוק::ןיחן שם פני העיר" - אחת ההוכחות שאכן מדובר בקבר יוסף הצדיק מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים]

שכם המקראית זוהתה עם תל בלאטה, דרום-מזרח לשכם של ימינו. גם אוזביוס, אב הכנסייה, הנוסע מבורדו, מפת מידבא ומקורות ביזנטיים אחרים מאשרים את הזיהוי הזה.

החפירות הראשונות שנערכו בתל התבצעו בשנים 1913-1914, 1926-1928 ו-1934 על ידי החוקרים ארנסט זלין וק. ואטצינגר מהחברה הגרמנית למחקר מדעי. החופרים החלו בחשיפתו של קטע חומה באור 65 מטר בחלקו המערבי של התל, ושם נתגלה שער עם שלושה פתחים (פתחים אלו שימשו ככל הנראה כביצורים בשעת מלחמה). החומה נבנתה מגושי אבן גדולים, חלקם גדולים יותר מ-2 מטר. החוקרים עשו תעלת בדיקה בתוך תחומי העיר, כדי ללמוד על ההשתכבות של התל. נתגלו ארבע שכבות, אך החוקרים טעו בקביעת תאריכיהן, משום שהם לא ידעו באופן מספק על כלי החרס המקומיים. בשכבה העליונה, אותה כינו החוקרים "יוונית", נתגלה כד ובו 850 חיצי ארד ו-7 חיצי ברזל. אלו היו ההישגים של עונת החפירות הראשונה בשכם.

בעונת החפירות השנייה בשכם נחפרו תעלות אחדות בחלקים השונים של התל. סמוך לשער הצפוני-מערבי נתגלה ארמון שכבש (מעין גשר) מוליך אליו מהשער. הכניסה אל המבנה הייתה מחדר שמידותיו 11×6.5 מטר, וגגו נתמך על ידי עמוד אחד. חדר זה הוליך אל האולם העיקרי, שתקרתו נשענה על 10 עמודים. בחלק זה של החפירה הבחינו החוקרים בתיקונים שנעשו בשלבים מאוחרים יותר. סמוך לארמון, נתגלה בניין אחר, שמידותיו 23×23, וזוהה על ידי החוקרים כבית בעל ברית (לפי ספר שופטים, ביתו נהרס על ידי אבימלך). זמן הבניינים שגילו החופרים (תיארוך):

  1. החומה המערבית, השער הצפוני-מערבי והארמון - 1700 לפנה"ס.
  2. החומה המזרחית ואגף שהוסיפו לארמון - 1500 לפנה"ס.
  3. המקדש (ראה בהמשך) - 1300 לפנה"ס.
  4. בנייה מחדש - 1150 לפנה"ס.

(תאריכים אלה תוקנו לאחר מכן כמה פעמים).

בין הממצאים החשובים בעונת החפירה השנייה היו שני לוחות כתובים בכתב היתדות, האחד בענייני מכתב, והשני מכתב מאת מורה המבקש את שכרו מאבי תלמידו. בעונות החפירה שבאו לאחר מכן קשרו החוקרים את השער הצפוני-מערבי, החומה הגדולה ואת השלב הראשון של הארמון עם תקופת אל עמארנה. תוצאות החחפירות של משלחת זו לא התפרסמו מכיוון שהושמדו בהפצצות על ברלין בשנת 1943.

בשנים 1956, 1957, 1962 ו-1966 נערכו חפירות חדשות בשכם על ידי ג'ורג' ארנסט רייט, מטעם המשלחת הארכאולוגית של דרו-מקורמיק, ובשנת 1970 נערכה בדיקה נוספת בשכם על ידי בית הספר האמריקני לחקר המזרח. מחפירות אלו נראה כי ראשית היישוב בשכם היה בראשית האלף הרביעי לפנה"ס. זה היה יישוב ארעי, ואילו יישוב הקבע הראשון היה בתקופת החיקסוס. באותה תקופה הוקפה העיר בחלקלקה גדולה, רוחב-26 מטר, גובה-7 מטר. כנראה שמעל לחקלקה זו נבנתה חומת אבנים. החלק הגבוה ביותר של התל, האקרופוליס, הוקף בחומה בנוית אבן נפרדת, כדי להגן על בניין שזוהה על ידי החופרים כמקדש חיקסוסי. במקדש היו חצר וכמה שלבי בנייה. בסוף המאה ה-18 לפנה"ס היו בו 9 חדרים, כמה מהם חדרי עבודה. מתחת לרצפות נתגלו קבורות של תינוקות בכדים. במחצית המאה המאוחר יותר חרב הבניין בשריפה ונבנה מחדש. המקדש שמן השלב המאוחר ביותר נחפר עוד בידי הגרמנים (בעונת החפירות הראשונה). לשלב זה שייכת החצר שלפני המקדש ובה 6 עמודים בקצה הצפוני, ואחד במרכזה. בניין זה חרב בפעם האחרונה בשנת 1550 לפנה"ס בערך, כאשר גורשו החיקסוסים מהארץ על ידי המצרים.

בסוף התקופה הכנענית התיכונה הוגדל שטח העיר על ידי בניית חומה שתמכה במילוי מלאכותי. החומה בנויה מאבן ומעליה חומת לבנים. בתוך העיר נבנתה חומה נוספת ,דקה יותר. שתי החומות האלו חוברו ביניהן על ידי קירות קצרים, באופן שנוצרה חומת סוגרים. חומה כזו נתגלתה בחלקו המזרחי של התל. החומה החיצונית נבנתה מאבנים גדולות מאוד. בקטע הצפוני-מערבי של החומה נתגלה שער גדול, שמידותיו 19×22 מטר. אותו השער נבנה מחדש בתקופה הכנענית המאוחרת. לאחר חמישים שנה בערך, נבנתה חומה חדשה על תוואי החומה הישנה, וגם נבנה שער חדש במזרח. סמוך לשער הצפוני-מערבי, נמצא מקדש מבוצר, מתקופת החיקסוס. המבנה שימש גם מקדש וגם מבצר. מעל למקדש המבוצר נבנה מקדש חדש, שיש חוקרים שמזהים אותו עם מקדש בעל ברית.

העיר, שנבנתה לאחר הכיבוש המצרי, הייתה קטנה במידה ניכרת. השער המזרחי נבנה במתכונת הקדומה, מלבד זה שקירותיו יותר דקים. בסוף התקופה הכנענית המאוחרת נבנה השער מחדש, והוא שימש ללא שינוי עד לתקופה הישראלית הקדומה. אין עדות ארכאולוגית לזה ששכם נהרסה בזמן הכיבוש הישראלי, והנחת החופרים היא שאנשי שכם קיימו יחסים טובים מאוד עם הישראלים.

לאחר תקופת נטישה מהעיר, נתחדש היישוב בשנת 900 לפנה"ס על ידי הישראלים. ירבעם ביצר את העיר והפך אותה לבירתו. מעל למקדש נבנה בית, שזוהה על ידי החוקרים כאסם מלכותי. הריסתה הסופית של שכם הישראלית מיוחסת לשלמנאסר השלישי שתקף את ממלכת ישראל בשנת 724 לפנה"ס.

העיר נותרה נטושה עד למאה ה-4 לפנה"ס, כאשר אלכסנדר מוקדון הפך אותה למקום מנוחה לחייליו. במשך התקופה ההלניסטית נהרסה העיר ונבנתה 4 פעמים.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית